תביעת המדינה:

אדרש תחילה לתביעת המדינה. המדינה, כפוף להלכה הפסוקה, אינה זכאית להשבה בגין העדרות התובעת מעבודתה מעבר לזו שתקבע בסופו של יום במערכת היחסים שבין התובעת (להלן: "התובעת") לבין הנתבעות. המומחה הרפואי קבע כי בגין התאונה הראשונה תקופת אי הכושר המלאה הינה 5 שבועות ובגין התאונה השניה הינה 3 חודשים.

ברע"א 4628/10 אל על נ' כלל וברע"א 2591/10 הפניקס נ' ביה"ס מאיר נקבע כי יש לנכות מס הכנסה מהפיצוי שכן עסקינן בתביעה עפ"י חוק הפלת"ד. בפרשת ביה"ח מאיר שנדונה בערעור בביהמ"ש המחוזי בחיפה שולמו למעביד בנוסף הפרשותיו לתנאים סוציאליים.

(אין בפסה"ד התיחסות לשאלה האם יש לנכות מס הכנסה בגין הפרשות המעביד).

בת.א. 64831/09 (ת"א) אגד נ' אליהו ניכה כבוד השופט סטולר מס הכנסה גם מהפרשות המעביד.

לסיכום: בגין התאונה הראשונה נקבעה לתובעת ע"י המומחה תקופת אי כושר של 5 שבועות. משהתאונה ארעה בפגרת סוכות זכאית המדינה להשבת הטבה בגין חודש בצירוף הפרשות ובניכוי מס הכנסה בשיעור של 21%.

סה"כ- 9,688 ₪ ברוטו נומינלי בניכוי מס הכנסה בשיעור של 21% וסה"כ 7,654 ₪. לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה בלבד מיום 1.10.06.

בגין התאונה השניה:

נקבע לתובעת ע"י המומחה תקופת אי כושר של 3 חודשים. המדינה זכאית לתשלום בגין החודשים ספטמבר- נובמבר 2007 וחלק יחסי בגין חודש דצמבר וסה"כ 40,106 ₪ ברוטו בניכוי מס הכנסה בשיעור של 21%- 31,684 ₪.

לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה בלבד מיום 1.11.07. לסכומים הנ"ל יש להוסיף שכ"ט עו"ד ומע"מ בסכום כולל של 15.21%.

תביעת התובעת:

נוכח תביעת המדינה, התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין אובדן ימי המחלה שכן על המדינה להשיב לה את ימי המחלה בגינם פוצתה בהתאמה לקביעות המומחה. באשר לשאר הימים- התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין אובדן פידיון ימי המחלה וזאת נוכח קביעת המומחה. מאותו טעם גם המדינה אינה זכאית לחייב את התובעת בהשבת שווי התשלומים ששולמו לה לאחר התאונה.

שבתי ובחנתי הצעתי בהתייחס לראיות שהוגשו כפי שהנני נוהג לעשות. לאחר שהבאתי בחשבון, בין היתר, את ניכוי הפיצוי בגין הפסד שכר מלא לעבר הצעתי הינה כי ישולם לתובעת בגין התאונה הראשונה סך כולל של 15,000 ₪ ובגין התאונה השניה סך כולל של 130,000 ₪.

לסכומים הנ"ל יש להוסיף שכ"ט עו"ד, מע"מ ואגרה.

ב"כ התובעת וב"כ המדינה יודיעו עמדתן בתוך 14 יום, והנתבעות בו זמנית בתוך 21 יום לאחר מכן. ההודעות תימסרנה במקביל לביהמ"ש. היה והנתבעות ו/או המדינה לא יודיעו במועד את עמדתן להצעת הפשרה, מתבקש ב"כ התובעת להודיעני על כך בסמוך לאחר חלוף המועד על מנת שאזרז קבלת עמדתה.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ג, 03 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.