בפניי תביעה כספית.

עפ"י הטענות בכתב התביעה הזמין התובע מהנתבע קרמיקה מסוג פורצלן מלא דגם "קופר ביטון" לרצוף ביתו, בשטח של כ- 200 מ"ר.

הסחורה סופקה ביום 15.6.08 והתובע ריצף את ביתו.

עפ"י סעיף 5 לכתב התביעה "לאחר תקופה קצרה החלו להתגלות פגמים שונים במרצפות ובמיוחד החלו להראות גוונים וצבעים שונים באריחי הקרמיקה שבריצפה".

התובע תמך את תביעתו בחוו"ד השמאי גנדור מרואן, אשר העריך את עלות התיקון בסך של 52,240 ₪.

וכך כתב השמאי בחוות דעתו בעמ' 5 סעיף "הערות והסברים לחוות דעתנו":

"המסקנות כפי שהובאו בחוות דעתנו זו הינם תוצאות בדיקתנו, אשר נערכה באופן ויזואלי בלבד, עפ"י ממצאים כפי שנתגלו במהלך הבדיקה בראיית עין סבירה, במצבי תאורה שונים נתקבלו אותם מסקנות ונתגלו אותם הפרשי צבע וגוון באריחי הקרמיקה בכל מרווח הדירה".

אשר על כן, הציע השמאי את החלפת הריצוף כולו על כל המשמעויות הנובעות מכך והעריך את הנזק בסכום של 57,240 ₪.

הנתבע בכתב ההגנה הכחיש את סעיף 5 לכתב התביעה וטען, כי אין פגמים כלשהם במרצפות שסיפק לתובע "וכי במידה ויש פגמים כנטען נגרמו או ע"י הרצף, התובע ו/או מי מטעמו כתוצאה מרשלנותם בטיפולם במרצפות ... וכי לא ייאמן ואף השכל הישר לא יקבל, כי כעבור תקופה קצרה ישתנה מראה או צבע המרצפות, מבלי שהיה מעשה או מחדל רשלני כלשהו מצד התובע או מי מטעמו".

בהמשך ייחס הנתבע לתובע (בסעיף 8 לכתב ההגנה) שימוש בחומרים כימיים לניקוי או הברקת הריצוף, דבר שפגע בצבע המרצפות ובסעיף 13 העריך את החלפת האריחים הפגומים בסכום של 1,000 ₪ אם בכלל.

לאחר ישיבות ביהמ"ש לא מעטות והודעה לצד ג' שהגיש הנתבע נגד סטודיו קרמיקה בע"מ, שבסופו של יום נדחתה הסכימו הצדדים לבסוף על מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש.

המומחה שהתמנה, המהנדס לייזר ה' ציפורה היה אמור לתת את התשובות לשאלות נשוא תוך זה דהיינו – האם יש פגמים באריחי הקרמיקה והאם פגמים אלה בדמות גוונים וצבעים שונים יכלו להתרחש לאחר אספקת הקרמיקה ולאחר הריצוף.

הנ"ל נדרש לתת את דעתו, האם התנהגות התובע לאור גרסת הנתבע היא שגרמה לפגמים הנטענים – דהיינו שימוש בחומרי ניקוי וכימיקלים לא מתאימים ו/או ריצוף לא נכון ע"י הרצף מטעם התובע.

היה ותוכר "אחריות" הנתבע עפ"י ומכוח חוות דעתו, מה הם היבטיה הכספיים של "אחריות" זו, דהיינו כימות הנזק.

חוות הדעת נתקבלה בביהמ"ש ביום 24.4.13 ואיש מבין הצדדים לא ביקש לחקור את המומחה או שלח לו שאלות הבהרה, מכאן שחוו"ד זו הינה הבסיס למתן פס"ד זה.

בחוו"ד כותב המומחה בין השאר (ההדגשות הן שלי – השופט ע. נווה):

1. בסעיף "ממצאי הביקור" – "בסלון הבית, במטבח, בחדר השינה הותקנה לפני כשנה ריצפת פרקט חדשה ע"ג הקרמיקה נשוא התביעה .. לא ניתן לזהות ולבדוק את האריחים נשוא התביעה אשר נמצאים מתחת לרצפת פרקט זו.

החלק המערבי של מרפסת הסלון נסגר בקירות והפגה לסלון שני נוסף ורוצפו בו אריחי פורצלן דמויי פרקט, זאת בהדבקה ישירה ע"ג אריחי הקרמיקה נשוא התביעה".

ובהמשך:

"בעת הביקור נראה הריצוף המקורי נשוא התביעה בשני חדרי ילדים וכן במרפסת מזרחית שבה חופו אריחים דומים ע"ג הקירות, ובאותו חלק מזרחי של מרפסת הסלון.

בחדרי הילדים מבחינים במס' גוונים הקיימים באריח עצמו, ובעוצמת תאורה רגילה של כ- 300 לוקס לא מבחינים בפגמים ו/או באריחים השונים במראה ובגוון פני השטח.

במרפסת הקטנה מבחינים בהבדל שבין מראה האריחים המרוצפים ולבין מראה האריחים שחופו ע"ג הקירות.

במרפסת הסלון שלתוכה חודר אור היום ובה קיימת עוצמת תאורה הגבוהה מעל 1000 לוקס מבחינים בהבדלי גוון קלים במס' אריחים, במיוחד בהסתכלות מול אור היום במרחקים ובזוויות מסוימות".

עוד מציין המומחה, כי בידי התובע לא נותרו אריחי רזרבה שלמים או חתוכים.

ממרפסת הסלון נבחר אריח אחד באופן אקראי וזה נלקח לבדיקה, במעבדה.

2. בסעיף "סיכום מסקנות" וזאת לאחר משלוח האריח לבדיקה במעבדה וכאשר אין הסתפקות בבדיקה ויזואלית בלבד כפי שעשה שמאי התובע, , מר גנדור מרואן, מגיע המומחה בסעיף 1 לסעיף זה בעמ' 6 למסקנה כי "לא נמצאו פגמים ו/או ליקויים מהותיים באריחים מהדגם "קופר בטון" נשוא התביעה, הנראים והמרוצפים כיום בבית התובע ודוגמת חתיכת האריח שנבדקה במעבדה עומדת בדרישת התקן ת"י 314 "אריחים קרמיקה לחיפוי קירות ולריצוף, בסעיף 3.2 פגמים".

זאת ועוד, בסעיף 2 לסעיף "סיכם ומסקנות" מודגש ע"י המומחה, כי "נמצאה עמידות טובה מפני הכתמה של דוגמת האריח שנלקחה מבית התובע, ובבדיקה נמצא, כי לא נוצרו גוונים או כתמים או שינויים במראה פני האריח בבדיקה עם חומרים כימיים וחומרים בריכוזים שונים".

המומחה מדגיש, כי בעת הביקור בבית התובע נראו מס' אריחים עם הבדלי גוון קלים בלבד באותם המקומות שנבדקו בתנאי התאורה כנדרש בתקן כנ"ל וע"ס נסיונו המקצועי קובע המומחה, כי אין לקבוע, כי אריחים אלה (המכונים "קופר בטון") והמרוצפים בבית התובע אינם תקינים. אריחים שכאלה יכולים להחשב כתקינים, גם אם יש בהם מס' גוונים ובתנאי שכל אלה הם חלק מהגוון והטקסטורה ונמצאים בדוגמת האריח.

המומחה מדגיש, כי לא יוכל להתייחס למקומות בהם ביצע התובע הדבקה של ריצוף או פרקט, גם אם נטען שיש שם הבדלים או שינויי גוון בולטים, הוא אינו יכול לאמת זאת.

בסעיפים 5-6 לסעיף "סיכום ומסקנות" מתייחס המומחה בכל זאת לאפשרות שתוכר אחריות של הנתבע וזאת ביחס לאספקת כמות שנייה של אריחים להשלמות ריצוף (כ- 5 מ"ר) בגוון דומה אך שונה במקצת מאילו שקיבל התובע במשלוח הראשון והעיקרי (כ- 200 מ"ר), וכאן טוען המומחה היה על הנתבע להעביר העתקי הזמנות, תעודת משלוח (כפי שנדרש בתקן ת"י 3314 תקן רשמי), אי העברת הנתונים כולל אישורים ותעודות, כולל בדיקה במכון התקנים ו/או בדיקה ע"י מומחה מטעם הנתבע מלמדים שאין מקום לפטור (לדעת המומחה) את הנתבע – ספק האריחים מאחריות ולחייבו בחלק מההוצאות שנגרמו לתובע.

בעניין זה לא ממליץ המומחה דבר ומשאיר זאת לשיקול דעת ביהמ"ש.

בסיכומיו שנערכו בעל"פ במעמד ישיבת קדם המשפט המורחב, אשר שימש דיון סופי ביום 28.1.14 טען ב"כ הנתבע, כי יש לראות בכך משום "הרחבת חזית" וכן משום חריגה מסמכות של המומחה, שכן טענות אלה מעולם לא נטענו ע"י התובע בכתבי הטענות ואין בהם כדי להטיל אחריות משפטית על הנתבע.

בחנתי את כתבי הטענות ואכן טענות אלה לא הועלו ע"י התובע ואין בהם כדי לסייע לתובע בתיק זה, ההחלטה על הגשת חוו"ד נגדית ו/או בדיקות מעבדה (שאציין שהתובע עצמו לא ביצע בחוו"ד של המומחה מטעמו) הן החלטה של הנתבע או בא כוחו בקשר לניהול התיק וסיכון זה שלקח על עצמו אין בו כדי להקנות אחריות בתיק.

גם אי הצגת מסמכים רלוונטיים לא מעידים על כך שהאריח היה פגום או שנפל בו פגם, אם כי היה מצופה מהנתבע שבמיוחד לאור העובדה שידע שנים רבות על כך שישנה בעייה עם הריצוף בבית התובע, כי ייעשה כל מאמץ סביר לשמור מלאי של קרמיקה שיוכל לשמש את התובע אם תוכר אחריותו.

מכל מקום, לא למדתי מסעיף 6 לחוות דעת המומחה, כי יש להטיל אחריות על הנתבע.

בישיבה מיום 28.1.14 העידו בקדם המשפט התובע ואחיו של הנתבע, למדתי מעדותם הקצרה וזאת בהמשך לחוו"ד המומחה בסוגיות אלה, כי אין לייחס לתובע כל אשם בשימוש בחומרי ניקוי או כימיקלים שהיה בהם לפגוע בגוון הקרמיקה וכן שאין לייחס כל רשלנות או אחריות לרצף, אשר בעבודתו לא נפל כל פגם.

לאחר בחינת עדויותיהם וסיכומי הצדדים אין מנוס מהמסקנה המשפטית, כי דין התביעה להידחות.

חוו"ד המומחה מטעם התובע שהינו המכשיר המרכזי להכרעה בתיק סגרה את הגולל סביב טענות התובע סעיף 5 לכתב הטענות הנוגעות לפגמים באריחים או שינוי גוון שנתגלו לאחר הריצוף.

טענות אחרות שהועלו ע"י המומחה אינן חלק מגדר כתבי הטענות ואינם יכולים להוביל לקבלת התביעה "יש מאין".

תחושתי אינה נוחה מהתוצאה, שכן כנראה שלתובע ישנה בעיה כלשהי בנוגע לגוון השונה של האריחים, אלא שאין לי אלא מה שלפני. עפ"י חוו"ד, מרבית השטח רוצף ע"י התובע שלא המתין להכרעה בתיק זה ולכן לא ניתן להתייחס לכך, במקצת השטח במס' אריחים בודדים עפ"י חוו"ד המומחה יש הבדלי גוון לא משמעותיים שאינם מלמדים על פגם באריחים ובנסיבות אלה לא ניתן לקבל את התביעה.

הטענה שהיתה הצעה מצד הנתבע בנכונותו לתת לתובע 200 מ"ר קרמיקה להדביק על הקרמיקה נשוא כתב התביעה לא הוכחה וגם אם היתה הצעה שכזו, היא לא ניתנה ע"י הנתבע אלא, ע"י הספק הראשי וזאת בטרם הוגשה התביעה ונידונה לגופה.

אין בכך כדי לקבל את טענותיו.

תחושתי שלתובע מגיע פיצוי מסויים, אך לאור אי הוכחת התביעה ובהעדר כל נכונות מצד הנתבע להסדר, אאלץ לדחות את התביעה.

התביעה תדחה וזאת ללא צו להוצאות.

ניתן בזה פטור ממחצית שנייה של אגרת ביהמ"ש.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ד, 30 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.