התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שאירעה בכפר קרע בין רכב פרטי למשאית.

התובעת הינה הבעלים של הרכב הפרטי שהיה מעורב בתאונה (להלן: "הרכב") והתובעת 2 הינה המבטחת של הרכב הפרטי (להלן: "התובעת").

הנתבע 1 היה נהג המשאית שהייתה מעורבת בתאונה (להלן: "הנתבע").

נתבע 2 , אביו של נתבע 1 הינו הבעלים של המשאית.

נתבעת 3 הינה חברת הביטוח שביטחה את המשאית.

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובעות כפי שהעידה עליהם הנהגת שנהגה ברכב בעת התאונה:

לטענת הנהגת נסעה היא בכביש שבכפר וחצתה צומת , כפי שעשו רכבים שמלפניה. לטענתה משמאלה עמדה המשאית ללא תזוזה. להפתעתה החלה המשאית בנסיעה לכיוון נתיב הנסיעה של התובעת ופגעה ברכבה בצד השמאלי בין הדלתות.

תמצית גרסת הנתבעים כפי שהעיד הנתבע 1 שנהג במשאית בעת קרות התאונה:

לטענת הנתבע נסע הוא בכביש במטרה לפנות ימינה בצומת, הוא האט ואותת על כוונתו לפנות ימינה. לטענתו הוא הסתכל בשלב מוקדם יותר במראה הימנית וראה את הרכב הפרטי מאחוריו. לטענת הנתבע הרכב הפרטי ניסה לעקוף את המשאית מימין, ירד לשוליים מכורכר ובעת פעולת העקיפה מימין (עקיפה אסורה) אירעה התאונה.

דיון והכרעה:

בדיון שהתקיים בפניי העידו שני הנהגים בלבד כאשר נהגת התובעות טוענת שהתאונה אירעה עת ניסתה המשאית לחזור ולהשתלב בנתיב הנסיעה כשהיא מגיעה מהנתיב שמשמאל , ואילו הנתבע טען שהתאונה אירעה עת הרכב הפרטי עקף את המשאית מימין.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ולאחר עיון בכתבי הטענות אני מעדיפה את גרסת התובעת אשר עדות העדה מטעמם אמינה בעיני. ממכלול הראיות עולה כי גרסת התובעת היא זו המתארת את התאונה כפי שהתרחשה. חיזוק לגרסת התובעות מצאתי במיקום הנזקים של שני הרכבים שכן למשאית נגרם נזק בפינה הימנית קדמית, מיקום המעיד על סטייה לימין, כפי שטוענת נהגת התובעות , בעוד הנזק לרכב הפרטי הוא מצד שמאל במרכז. נזק זה מתאים יותר לרכב המקבל את הפגיעה מאשר לרכב אשר יוצר את הפגיעה. בנוסף לאמור לעיל לא מצאתי כל הגיון בכך שהרכב הפרטי שביקש להמשיך ישר בצומת יעקוף את המשאית המאותת לפנייה ימינה, דהיינו מסמנת שהיא עומדת לצאת מהדרך ואין עוד כל סיבה לעקוף אותה. כמו כן לא התרשמתי כי נהגת התובעות ביצעה עקיפה מימיןעל שוליים מכורכר.

לאור האמור לעיל אני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת את הנתבעים באמצעות נתבעת 3 לשלם לתובעות 11,245 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ והחזר אגרה בהתאם לקבלות.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ג, 14 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.