<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד פלד

ב"כ הנאשמים עו"ד יוסף יצחק

פרוטוקול

<#3#>

גזר דין

נאשמים 6 ו-7

הנאשמים 6 ו-7 [להלן:"הנאשמים"], הורשעו על פי הודאתם בעבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר ובעבירה של שימוש חורג במקרקעין ללא היתר כתוצאה משימוש שנעשה על ידם במקרקעין המתוארים בכתב האישום [להלן:"המקרקעין"], אותם שכרו, ואשר בהם ניהלו עסק של מסחר במכוניות [להלן:"העסק"].

כתב האישום הוגש בנוסף על הנאשמים 6-7 כנגד הנאשמים 1-2 בכשירותם כבעלים של המקרקעין.

על הבעלים נגזר קנס בסכום כולל של 10,000 ₪ בחלקים שווים ביניהם.

אין מחלוקת כי נכון להיום העסק אינו פועל עוד במקרקעין והופסק השימוש במקרקעין, הופסק השימוש במקרקעין והסככה המתוארת בכתב האישום, נהרסה.

ב"כ המאשימה טענה כי יש מקום להטלתו של קנס על הנאשמים 6 ו-7 העולה על סכום הקנס שהוטל על נאשמים 1 ו-2 וזאת בשים לב להיותם המשתמשים בפועל במקרקעין ולכך שאין מדובר בעבירה ראשונה, כשהנאשמים הורשעו בניהולו של עסק ללא רישיון במקרקעין הנ"ל, הורשעו בעבירה הנ"ל וניתן כנגדם צו סגירה. עוד נטען כי יש ליתן הדעת לכך כי הפסקת השימוש החורג על ידי הנאשמים הצריכה בנוסף לצו הסגירה הנזכר לעיל, גם תביעת פינוי מצד הבעלים, הנאשמים 1-2 אשר על פי הנטען בכתב התביעה הפרו את התחייבותם החוזית לדאוג לקבלת כל היתר ורישיון הדרושים לצורך מימוש מטרת השכירות.

מנגד, נטען על ידי הנאשמים, כי יש מקום לגזור עליהם קנס הנמוך מסכום הקנס שהוטל על הנאשמים 1 ו-2 וזאת בשים לב לכך, שאינם אלא המשתמשים במקרקעין , כאשר נטען שהוראת סעיף 28 לחוק מבטאת מדרג של האשם בעבירות של ביצוע בניה בשימוש במקרקעין המונה את הנאשמים השונים מאלה שמידת אחריותם ואשמם חמורים יותר, לאלה שמידת אחריותם ואשמם פחותים. עוד נטען כי הלכה למעשה השימוש החורג הופסק, וכי הבעלים ידעו היטב את השימוש המיועד למקרקעין בתקופת השכירות, שכן מטרת השכירות, ניהולו של העסק כהגדרתו לעיל, צויינה במפורש בהסכם השכירות.

אינני מקבלת את הטענה כי סעיף 208 יוצר מדרג כלשהו בין אחריותם של נאשמים שונים לעבירות בניה בהתאם לטיב זיקתם למקרקעין, בהתאם לחלופות השונות של סעיף 208(א) לחוק.

הנאשמים הראשוניים והמידיים בעבירה של בניה ושימוש ללא היתר או תוך סטיה מהם, הם המשתמשים במקרקעין כאמור בסעיף 204 לחוק. סעיף 208(א) לחוק נועד להרחיב את מעגל האחראים לעבודות הבניה, תוך הגדרתן של זיקות רלוונטיות נוספות למקרקעין שיש בהם להקים אחריות לעבירות.

אני סבורה כי מידת האשם והחומרה הינן תולדה של כלל נסיבות המקרה, ובכל מקרה אין סדר מניית הנאשמים בכח שבסעיף 208(א) לחוק מבטא מדרג של אחריות.

מדובר בעבירות כלכליות ולפיכך מידת החומרה היחסית שיש לייחס לבעלים זה או למשתמש מזה, הינה פועל יוצא של השאלה מי היה הנהנה העיקרי מהבחינה הכלכלית, מאותו שימוש.

התשובה לשאלה זו, אינה נגזרת מזיקת הבעלות, או מהיות הנאשם שוכר, כי אם מכלל התנאים הכלכליים של העסקה, שלא התבררו בפני.

לפיכך, אינני סבורה שיש ליתן משקל מכריע לעובדת היותו של נאשם בעלים מזה או שוכר מזה, ובהעדר ראיות, יש להניח כי שני הצדדים הרוויחו כתוצאה מהפרת החוק נשוא הדיון.

אינני סבורה כי יש לייחס חשיבות מכרעת לעובדה שמטרת השכירות נזכרה בהסכם השכירות, שעה שבד בבד נטלו על עצמם הנאשמים לעשות כן, על פי דרישות כל דין.

אינני סבורה כי יש לייחס חשיבות מכרעת לעובדה שלנאשמים עבר פלילי רלוונטי, וזאת לאור הרשעתם בעבירה של ניהולו של העסק כהגדרתו לעיל, ללא רישיון עסק כדין. אומנם, מדובר באינטרס חברתי מוגן אחר, אולם, יש זיקה הדוקה בין הפעולות וההתנהגות שהביאו להרשעה בעבירה על פי רישוי עסקים ובהרשעה בתיק זה , למעשה מדובר באותן פעולות ובאותה התנהגות, וכנגד ריבוי העבירות, קם איפוא השיקול כי בגין אותה התנהגות הורשעו הנאשמים ונשאו בתשלום קנס בו לא חבו הבעלים.

סוף דבר, מכל השיקולים שמניתי לעיל, לא ראיתי לנכון, להבחין לענין חומרת העונש, בין הנאשמים 1 ו-2 לבין הנאשמים 6 ו-7, בכל הנוגע לגובה הקנס. בשים לב לכך שהעסק נסגר והשימוש החורג לא מתקיים עוד לאחר פינוי המקרקעין על ידי הנאשמים שהיו שוכרים במקרקעין, לא סברתי שיש מקום להבחנה גם בכל הנוגע להטלתם של התחייבות עצמית.

אשר על כן, אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים 6 ו-7 קנס בסך של 5,000 ₪.

כל אחד מהקנסות דלעיל, ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, תשלום ראשון עד ליום 20.2.13. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

זכות ערעור לבימ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ו' שבט תשע"ג, 17/01/2013 במעמד הנוכחים.