1. לפני תביעת שיבוב שהגישה התובעת חברת ביטוח, אשר ביטחה בזמן הרלוונטי לתביעה רכב מדגם ג'יפ טויוטה בביטוח מקיף, ושילמה למבוטחה פיצויים בגין נזקיו בעקבות תאונת דרכים מיום 3.5.08 שנגרמה לטויוטה על ידי הנתבע שנהג ברכב סקודה (להלן: "הסקודה").

2. כבר בראשית הדברים מן הראוי לציין כי הצדדים אינם חלוקים באשר לאחריות הנתבע לתאונה ואינם חלוקים בעניין גובה הנזק.

בעצם המחלוקת היא בין הנתבע לבין המבטחת של רכבו בביטוח צד ג' ואשר שלח לה הנתבע הודעת צד ג'.

3. בהודעה לצד ג' טען הנתבע כי אם הוא יחויב בתשלום כלשהו בגין התאונה יהא על הצד השלישי ,כלל חברה לביטוח (להלן: "כלל") לשלם לו את הסכום שיחויב בו בצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

כלל הגישה כתב הגנה להודעה לצד ג' בו טענה כי אין זיקה ביטוחית בין המבוטח לרכב, זאת מכיוון שהמבוטח שלה הינו מוחמד טאטור והפוליסה הוצאה על שמו, אלא שביום 11.2.08, דהיינו למעלה משלושה חודשים לפני התאונה, מכר המבוטח טאטור את הסקודה למר תאופיק בסול והסקודה עברה לחזקתו ושימושו של תאופיק בסול ואף בוצעה העברת בעלות במשרד הרישוי.

4. התקיים דיון בפני ביום 22.1.15 בו העיד סוכן הביטוח מר ריאד טאטור שהוזמן ע"י הנתבע, כן העידה גב' זריהן, עו"ד המשמשת כעורכת דין במחלקת שיבובים בכלל.

עדות ריאד טאטור:

לטענת העד ,מוחמד טאטור עשה ביטוח דרכו לסקודה מיום 30.11.07 עד יום 30.11.08, וטאטור שילם את פרמיית הביטוח בכרטיס אשראי שלו. התאונה קרתה לפני תום תקופת הביטוח ועם תום הביטוח חודשה הפוליסה בשינוי שם המבוטח.

ראה דברי העד בעמ' 3 שורות 21-28. העד נשאל אם הנתבע קיבל אישור מהעד בתור סוכן ביטוח שהוא רשאי לנסוע על אותה פוליסת ביטוח וזו תשובת העד:

"אני אישרתי לו לנסוע". ראה עמ' 4 שורה 1.

לטענת העד, שינוי שם המבוטח בתום תקופת הביטוח נעשה מול כלל והנתבע השתמש בסקודה לפני תום הכיסוי הביטוחי. ראה עמ' 4 שורות 6-7.

העד נשאל אם הייתה בפניו אפשרות לשלוח לכלל מזכר בו היה מודיע לה כי הסקודה נמכרה מטאטור לבסול ? העד אישר שקיימת אפשרות כזו, כן הודה כי הוא לא שלח הודעה לכלל בהתאם.

עדות עו"ד זריהן:

לטענת עדה זו, נעשתה טעות על ידי פקידה במחלקת תביעות.

תחילה נדחו תביעות צד ג' אך עם הזמן הגיעה תביעת צד ג' נוספת אז הפקידה פתחה תביעה נוספת בלי לדעת כי הייתה תביעה שכבר נדחתה ,אז במקרה של התביעה השנייה כלל שילמה לצד ג'. הפקידה פעלה בתום לב.

זה תוכן דברי העדה בחקירה הראשית. ראה עמ' 7 שורות 2-8.

העדה פירטה בחקירה נגדית השתלשלות העניינים לגבי התביעות שהוגשו:

"היו 3 רכבים, הגיעו 2 תביעות שנדחו, הפניקס נדחתה. בשנת 2010 נכנס שיבוב ונדחה ואז פקידה שהרבה יותר מעורבת בתחום הסתכלה וראתה שיש 2 תביעות שנפתחו". ראה עמ' 7 שורות 21-22.

העדה אישרה דבר תשלום פיצוי של רכב סיאט שהסקודה פגעה בו בסך של 9,500 ₪ (ראה נ/1?), והיא טענה כי הפקידה לא ידעה שאין כיסוי ביטוחי כך שהסכום שולם בטעות. ראה עמ' 8 שורות 17-21.

העדה נשאלה מדוע כלל לא תבעה השבת הסכום ששולם כביכול, בטעות? והיא השיבה כי הטעות התגלתה רק שנכנס השיבוב והיא לא יכלה לתת תשובה כי בשנת 2010 היא לא הייתה בתפקיד זה.

הצדדים סיכמו את טענותיהם, התובע בעל פה והנתבע והצד השלישי סיכמו את טענותיהם בכתב.

סיכומי הנתבע:

לטענת הנתבע ,סוכן הביטוח הינו שלוחה של כלל אשר פעל מטעמה והוא אישר לנתבע להשתמש ולנסוע בסקודה מכוח אותה פוליסת ביטוח ,ביודעו על העברת הבעלות.

על כן, אישורו של סוכן הביטוח לנסיעה על אותה פוליסה מחייבת את כלל בהיות הסוכן שלוח של כלל.

הנתבע מפנה לעדות הסוכן בעניין חידוש פוליסת הביטוח, ללא שינוי למעט שם המבוטח.

לטענת הנתבע, העובדה שהנתבע מסר בעצמו הודעה לסוכן הביטוח כי הוא מכר את הסקודה, מסירה מעליו כל אחריות.

הנתבע מפנה לסעיף 35 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981, שלפיו רואים מסירת הודעה של מבוטח לסוכן הביטוח כמסירתה למבטחת.

עוד טוען הנתבע כי הטענה בדבר טעות של הפקידה שאישרה תשלום מכוח אותה פוליסת ביטוח של הסקודה לבעלים של רכב אחר (סיאט) לא הוכחה ,שכן גב' זריהן לא טיפלה אישית בנושא ואינה יכולה להעיד על טעות בתום לב של פקידה והימנעות כלל מהזמנת אותה פקידה פועלת לרעתה של כלל. זאת ועוד, טוען הנתבע כי אילו הטענה בדבר טעות הייתה נכונה, כלל הייתה מגישה תביעה להשבת הסכום שטוענת כי שולם בטעות.

סיכומי כלל:

עם העברת הבעלות על הרכב פוקעת פוליסת הביטוח והבעלים החדש אינו זכאי לתגמולי ביטוח מכוחה.

לטענתה, פעולת הסוכן של אשור נסיעה על אותה פוליסה לא זו בלבד שלא אושרה אלא גם לא נמסרה לכלל הודעה מהסוכן שהבעלים שונה והסוכן הודה בכך שלא מסר הודעה בעדותו.

בנוסף טענה כלל כי יש בהעלאת הטענה שהסוכן היה שליח של המבטחת משום הרחבת חזית, שכן הטענה הועלתה לראשונה בסיכומים, כלל חזרה גם על עניין הטעות של הפקידה וטענה כי עצם הטעות אינה חייבת להביא את כלל לאישור תביעות אחריות במצב שאין בו כיסוי ביטוחי.

דיון והכרעה:

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו להם, במוצגים שהוגשו ובדברי העדים, החלטתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום התביעה סך של 42,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום המלא בפועל, כך שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט סך של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד סך של 6,000 ₪.

ההוצאות ושכר טרחת עו"ד יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

פסק דין נגד הצד השלישי

לאחר שעיינתי בהודעה לצד שלישי ובכתב ההגנה להודעה ובסיכומי שני הצדדים, אני מקבל את ההודעה לצד השלישי.

אכן עם העברת הבעלות על רכב פוקעת פוליסת הביטוח, אלא שבמקרה זה לא מדובר בהעברת בעלות ותו לא, אלא הייתה פעולה אקטיבית של המבוטח שפנה לסוכן הביטוח שנחשב לכתובת של המבוטח והודיע לו על העברת הבעלות ושאל אם הבעלים החדש רשאי להמשיך ולנסוע מכוח אותה פוליסה ,כאשר המבוטח הרשום המשיך לשלם את הפרמיות מכרטיס האשראי שלו.

סוכן הביטוח מר טאטור אישר למבוטח שהבעלים החדש רשאי להמשיך ולנהוג מכוח אותה פוליסה. זאת ועוד, הפוליסה חודשה עם תום הביטוח והשוני היחידי שהיה בה זה שם המבוטח ממר טאטור למר בסול. הסוכן הודה כי הוא לא מסר הודעה לחברת כלל ולא נתן הסבר לפשר מחדלו זה.

מכל מקום, עם מסירת ההודעה בעניין המכירה לסוכן הביטוח, המבוטח יצא ידי חובתו להודיע על המכירה, ולקבל הסכמת סוכן הביטוח להמשיך לנסוע על אותה פוליסה.

אי מסירת הודעה מטעם סוכן הביטוח למבטחת הינו ענין של היחסים בין המבטחת לסוכן שלה ואין בכך בכדי לשנות את מצבו של המבוטח לרעה.

יש לציין שהסכומים שולמו בהמשך גם לאחר העברת הבעלות לנתבע, על ידי המבוטח טאטור דרך כרטיס האשראי שלו.

יתרה מזו, הוגשה תביעה של צד שלישי אשר חברת כלל שילמה פיצוי סך של כ – 9,500 ₪ מכוח אותה פוליסת ביטוח של מר טאטור ועתה היא טוענת שהתשלום בוצע בטעות של פקידת התביעות.

הטענה של טעות לא הוכחה בפני ועדותה של עו"ד זריהן אינה יכולה לספק את הסחורה, שכן מדובר בעדות שמיעה, והיה על כלל לזמן לעדות את הפקידה שעשתה את הטעות.

הימנעות בעל דין מהבאת עד רלבנטי מעידה על כך שעד זה אילו היה מוזמן הוא היה מעיד לרעת בעל הדין שנמנע מלזמנו.

ראה לעניין זה ע"א 620/74 יוסף מור נ' פלוני, פ"ד ל(1) 218, וכן ע"א 965/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 657.

זאת ועוד, עדת חברת כלל לא פירטה את התביעות שהגיעו, את אלה שנדחו, או אושרו והעדה טענה כי בשנת 2010 היא לא הייתה בתפקיד.

הייתכן כי לעניין פירוט התביעות העדה אינה יודעת לפרט כי לא הייתה ,אך לעניין הטעות היא כן יכולה להעיד כי היא יודעת מהתיק?

חיזוק למסקנה זו הוא אי הגשת תביעה להשבת הסכום ששולם בטעות.

לא זו בלבד שלא הוגשה תביעה ,אלא אף לא הוגשה דרישה כזו לבעלים של רכב הסיאט בטענה שהסכום שולם לו בטעות וכי הוא נדרש להשיב את הסכום.

כנראה שהצד השלישי אישר את התביעה הקודמת של הסיאט מכוח אותה פוליסה אלא שראה כי הוגשה בפניו תביעה נוספת ע"י הפניקס בסך של 42,000 ₪ היא נאחזה בטענה של טעות.

הטענה להרחבת חזית דינה להידחות מאחר והיא הועלתה רק בסיכומים.

הצד השלישי לא התנגד לעניין עדות מטעם סוכן הביטוח והדיון בזמנו נדחה למטרה זו ולהעדת נציגה של כלל.

ב"כ כלל חקר את סוכן הביטוח ושאל אותו לעניין התנהלותו בעניין הפוליסה והעברת הבעלות.

סוף דבר, אני מקבל את ההודעה לצד ג' ומחייב את כלל חברה לביטוח בע"מ, לשלם לנתבע את הסכומים שחויב לשלמם לתובעת ובנוסף הוצאות ושכר טרחה, ההודעה לצד שלישי סך של 4,000 ₪.

הסך של 4,000 ₪ יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד יום תשלומו המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ה, 28 מאי 2015, בהעדר הצדדים.