1. בפני בקשת הנתבע לפסילת שאלות הבהרה שהפנו התובעים למומחה מטעם ביהמ"ש- המהנדס סוהיל סאבא (להלן: "המומחה").

המדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקים, שלטענת התובעים, נגרמו לדירתם כתוצאה מעבודות שביצע הנתבע בנכס בו הינו מחזיק באותו בניין.

בבקשה נטען כי השאלות נסמכות בחלקן על השערות ועל טענות אותן מכחיש הנתבע כאילו ביצע חפירה בכלים כבדים, נוגעות לעניינים שלא בתחום סמכותו של המומחה ואף מתייחסות לקביעות שכבר הופיעו בחוות הדעת. עוד ביקש הנתבע כי ביהמ"ש יערוך ביקור במקום כדי לראות את המצב במו עיניו.

כבר עתה אציין כי לא מצאתי מקום לערוך ביקור במקום, באשר מדובר בעיקר בשאלה שבמומחיות לעניין הקשר הסיבתי בין העבודות שנטען כי בוצעו, לבין הליקויים. גם באשר למחלוקת העובדתית, הרי מדובר בעבודות שנטען כי בוצעו בעבר ולפיכך, לא יועיל ביקור במקום כיום, כדי להבהיר מי ביצען בעבר.

2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שוכנעתי, כי למעט שאלה מס' 2.2.1 הרי שכל השאלות רלוונטיות באו לחדד ולהבהיר את קביעות המומחה וטוב היה לנתבע אילו היה חוסך מזמנם של התובעים ושל ביהמ"ש ולא מגיש את הבקשה.

המגמה המקובלת בפסיקה בכל הנוגע לשאלות הבהרה הינה שלא לנקוט עמדה דווקנית ומצמצמת בכל הקשור בפרשנות שאלות ההבהרה שהופנו למומחה, הכל בכדי לחסוך בזמן שיפוטי הנובע מעצם זימון המומחה לחקירה.

שאלות הבהרה נועדו לבאר עניין שאינו ברור בחוות הדעת גופא, או להבהיר על מה נשענות הקביעות שבחוות הדעת שניתנה. ראה בש"א 4215/07 הסתדרות מדיצינית הדסה נ. אסתר גודניאן, שם נקבע:

"מטרתם של שאלות ההבהרה הינה להבהיר סתומות בחוות דעת המומחה, להסביר סתירה שבה, לסלק דו משמעויות בהבנה ולפרש מסקנות שלא פורשו די צרכן... על שאלות ההבהרה להיות רלווניות ונובעות מחוות הדעת, עת להבדיל מחקירת המומחה, אל להן להיות טורדניות ואין לנסות באמצעותן לקעקע חוות דעת המומחה, לרבות בחינת מידת מומחיותו של המומחה ומהימנותו..."

3. בחוות הדעת (סעיף 2) קבע המומחה כי למרות שאינו יודע מתי וע"י מי בוצעה חפירה בקרקע מתחת לדירת הנתבעים, הרי שקרוב לוודאי שהחפירה נעשתה ע"י קומפרסור או כלי מכני אחר שיכול לחפור בסלע. בנוסף, קבע המומחה בחוות דעתו כי הסדקים שנמצאו בדירת התובעים הם אופייניים לבניין ברמת תחזוקה וגיל.

לנוכח האמור, אין כל פסול בשאלות 2.1, 2.2.2, 2.4, בשאלות אלו לא נשאל המומחה מי ביצע את החפירה ומתי (שאלות בהם יכריע ביהמ"ש), אלא נדרש להבהיר רק האם חפירה כאמור, עלולה הייתה לגרום לסדקים, להשפיע על אופיים, או לערער את חוזק היסודות. המדובר בשאלות רלוונטיות לחוות הדעת, יש בהן כדי להבהירה ואני מתירה אותן.

4. שאלה 2.2.1 – מתייחסת לדירות בבניינים סמוכים, ללא כל נתונים ביחס לגיל הבניינים, אופיים וכיו"ב. המדובר בשאלה תאורטית שאינה מבוססת על נתונים כלשהם, ולכן אינני מתירה שליחתה.

5. שאלה 2.3 – משהמומחה נשאל בשאלה 2 לשאלות ההבהרה מטעם הנתבע עצמו לגבי השפעת רעידת אדמה על הסדקים, לא ברור לי כיצד טוען הנתבע עתה כי מדובר בשאלה החורגת מתחום מומחיותו של המומחה!!! יחד עם זאת, ככל שלצורך מתן תשובה לשאלת התובעים, נדרש ידע מעמיק יותר בעניין רעידות אדמה (לגבי חוזקן של הרעידות ואחוז הנזקים שיש לייחס להן בדירת התובעים), אשר אינו מצוי ברשות המומחה, יוכל המומחה להשיב כי התשובה לשאלה אינה בתחום ידיעתו ויתייחס רק באופן כללי להשפעות של רעידות אדמה על הופעת הסדקים.

6. שאלות 2.5, 2.6 נועדו להבהיר את קביעות המומחה בחוות דעתו – מחד נקבע כי עבודות חפירה יכולות ליצור ויברציה בקרקע ולהעביר אותה לבניין, ומאידך נקבע כי למצב הרעפים אין קשר לעבודות והוא שייך לתחזוקה שוטפת של הבניין. לפיכך אני מתירה את השאלות.

7. שאלות 2.7, 2.8, 2.9 מתייחסות לעלויות התיקון שקבע המומחה בחוות דעתו, לרבות ביחס לשאלה האם בזמן התיקון לא ניתן יהיה להתגורר בדירה ולאיזו תקופה. אין בשאלות אלו כל פגם והן נועדו להבהיר את הערכת העלות בחוות הדעת.

לאור כל האמור למעט שאלה 2.2.1 אני מתירה משלוח כל השאלות.

מאחר שלמעט שאלה אחת, כל השאלות הותרו, סבורתני כי הבקשה הייתה מיותרת והוצאותיה יובאו בחשבון בסיום ההליך!!!

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ג, 03 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.