1. לפניי בקשה למניין ימי הפסילה שהושתה על המבקש בפסק דינו של סגן הנשיא, כב' השופט יואל עדן מיום 16.1.2011.

2. לאחר שעיינתי בתצהיר המצורף, מצאתי כי לא ניתן להורות על תחילת מניין תקופת הפסילה על סמך תצהיר זה. המדובר בעותק תצהיר שניתן בתיק אחר לפני כשנתיים.

3. בהתאם להוראות תקנה 557 לתקנות התעבורה ופסיקת בתי המשפט, נהג שרישיונו נפסל צריך להפקידו או תצהיר חליף, לפיו אין ברשותו רישיון נהיגה - בכל תיק בו נפסל.

ר' בעניין זה ב"ש 93492/06 חמאד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2006):

"אין להסתפק בהפקדת הרישיון פעם אחת בפסילה הראשונה ויש להפקידו כל פעם שיורשע מחדש ובמקרה שהרישיון כבר הופקד, יש ליתן תצהיר בכל פעם שיורשע מחדש, בהתאם לתקנה 557 לתקנות התעבורה".

וגם, רע"פ 4446/04 ביטון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2005):

"הקדמתי והזכרתי את המשמעות החינוכית-פסיכולוגית של חובת ההפקדה של הרישיון או חליפו להפנמת האיסור החל על נהיגה בתקופת פסילה. ואם כך הוא הדבר ביחס למי שחטא לראשונה בעבירה מסוג זה, מקל וחומר שיש להחמיר בעניינו של מי שככל הנראה אינו רואה עצמו נתון למורא החוק, והראיה הטובה ביותר לכך היא שהוא מוסיף לנהוג ללא רישיון חרף ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו בעבר. בנסיבות אלו, כך היא דעתי, נכון לשוב ולדרוש מנאשם שכזה שישוב וימלא אחר הוראות ההפקדה הקבועות בתקנה 557, בכל פעם שיורשע מחדש, ואולי בדרך זו יצליח לשנן את האיסור לנהוג בתקופת פסילה."

4. מכל האמור, הבקשה כפי שהוגשה - נדחית.

5. המזכירות תודיע.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ג, 19 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.