הנאשם עותר לביטול פסק דין שניתן ביום 14.6.10.

לאחר ששקלתי את טענות הנאשם לא ראיתי אפשרות להיעתר לבקשה.

ראשית, לבקשה לא צורף תצהיר הנאשם ואף בא-כוחו אינו חתום עליה.

לגופו של עניין הנאשם מאשר כי זומן לדיון אולם איבד את ההזמנה ולכן לא התייצב. הנאשם לא מסביר מדוע לא פעל ולא עשה דבר במשך למעלה משנתיים מאז אותו זימון אליו לא התייצב, ולא ניסה לברר מה עלה בגורל התיק.

עיון במחשב מגלה כי פסק הדין הומצא לנאשם ביום 27.6.10, ומובן כי הבקשה הנוכחית הוגשה באיחור ניכר ובלתי סביר לעומת המועד הקבוע בחוק להגשתה – 30 ימים בלבד.

בנסיבות אלה, אני לא רואה אפשרות לקבל אתה בקשה המוגשת בשיהוי כה גדול. אינני מתעלם מטענת הנאשם לפיה עומדת לו הגנה כנגד העבירה, אולם בהתחשב בעובדה כי על הנאשם נגזר עונש של קנס נמוך בלבד, הנופל משמעותית מסכום ההוצאות בו ראוי לחייבו בגין מחדליו עד היום, מסקנתי היא כי לא נגרם לו עיוות דין המצדיק ביטול פסק הדין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ג, 20 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.