1 ספטמבר 2013

1. התובעת עבדה כגננת עובדת משרד החינוך בהיקף של משרה מלאה, במשך כ-16 שנה.

לתובעת קביעות החל מתאריך 1.9.1997.

בחודש מאי 2009 קיבלה התובעת מכתב פיטורים, ועל פיו העסקתה היתה אמורה להסתיים בסוף חודש אוגוסט 2009.

המדובר בפיטורים מנהליים בשל סגירת גנים, ולא בפיטורים פדגוגיים.

לאחר שהתובעת הביעה הסכמתה בכתב להפחתת היקף משרתה, המשיכה התובעת לעבוד כגננת, עובדת משרד החינוך, בהיקף של כ-43% משרה.

2. בתאריך 11.4.2010 הגישה התובעת תביעה לקבלת פסק-דין הצהרתי, על פיו יקבע כי היקף משרתה במשרד החינוך צריך להיות 100%, וכן טענה, כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לה הפרשי שכר מיום הקיצוץ בהיקף משרתה, כאשר שווי ההשלמה יהיה עד להיקף של משרה מלאה.

3. לטענת התובעת, הסכמתה להפחתת היקף משרתה, ניתנה מתוך כפיה ולא מרצונה החופשי.

כמו כן, טענה התובעת, כי הובטח לה שתוחזר לעבוד בהיקף של משרה מלאה, אולם בפועל, מאז חודש אוקטובר 2009, היא עובדת בחלקיות משרה.

התובעת אף העלתה טענות שעניינן אפלייתה בהשוואה לגננות אחרות, אשר הוותק שלהן במשרד החינוך, הינו נמוך משלה.

4. הנתבעת בכתב הגנתה טענה, כי דין תביעת התובעת להימחק על הסף בשל אי כימות התביעה ובשל חוסר תום לב.

לטענת הנתבעת, התובעת ידעה על פיטוריה המנהליים עוד בחודש מאי 2009, ונתנה הסכמתה מרצונה החופשי בחודש ספטמבר 2009, לצמצום היקף משרתה, ועל בסיס הסכמה זו, היא הוחזרה לעבודה.

הנתבעת טענה, כי צמצום היקף המשרה היה בשל צורכי עבודה, וכי התובעת היתה מלווה בנציגי הארגון היציג שלה - הסתדרות המורים, לאורך כל הליך הפיטורים, כמו גם בעת מתן הסכמתה לחזור ולעבוד בהיקף משרה מצומצם.

הנתבעת אף טענה לשיהוי, בכל הקשור להגשת התביעה לבית הדין.

כמפורט בכתב ההגנה, התובעת פוטרה בפיטורים מנהליים, וזאת לאחר שהגן אותה ניהלה, נסגר עוד בשנת הלימודים תשס"ז, ובמשך שנתיים היא שימשה כ"גננת סבב", אולם בשל סגירת גני ילדים ביישובים הדרוזיים, הוחלט על פיטוריה, וזאת לאחר דיון בעניין בועדה פריטטית, בהשתתפות נציג ההסתדרות.

הנתבעת הדגישה, כי התובעת לא הגישה ערר לשר החינוך על ההחלטה לפטרה, הגם שזכותה לעשות כן, פורטה במכתב הפיטורים מחודש מאי 2009.

5. הנתבעת הוסיפה והסבירה בכתב הגנתה, כי הכלל על פיו פועל משרד החינוך, הינו כי כאשר גן נסגר, לא מוציאים גננת מנהלת גן קבועה מגן אחר שנותר פתוח, על מנת לשבץ בו גננת שהגן שלה נסגר, גם אם הגננת שהגן שלה נסגר הינה בעלת וותק גבוה יותר מזו שהגן שלה נותר פתוח.

יחד עם זאת, ככל שהמדובר בגננות סבב, יש משקל לוותק, כך שעל פי רוב, תפוטרנה אלה שהינן בעלות וותק נמוך.

6. באשר לטענת האפליה שנטענה ע"י התובעת, השיבה הנתבעת, כי הגננת ניבין שייח', שהוזכרה בתביעת התובעת, פוטרה אף היא בפיטורים מנהליים, קיבלה פיצויי פיטורים והתקבלה כעובדת חדשה במעמד זמני וכממלאת מקום של גננת שיצאה לחופשת מחלה, וזאת בהיקף של 18 ש"ש, בכל הקשור לשנת הלימודים תש"ע.

הגננת הזימה סלווא - היתה אמורה אף היא להיות מפוטרת, אולם בשל היותה בחופשת לידה, ולאור מגבלות החוק, היא לא פוטרה.

באשר לגננת סוהאד ג'לאם - זו לא פוטרה הגם שהינה בעלת וותק נמוך משל התובעת, לאור החלטת הועדה הפריטטית, ובהתחשב בנסיבותיה האישיות.

הגננת עזאם אימאן - הועסקה, כך לגרסת הנתבעת, על בסיס חוזה מיוחד כממלאת מקום.

בהקשר זה ציינה הנתבעת, כי לא ניתן להעסיק עובד הוראה במעמד קבוע במשרה שאינה פנויה בתקן ושהינה זמנית בלבד.

מכל מקום, הנתבעת הדגישה, כי על התובעת להגיש בקשה להשלמת משרה, ולאור הקריטריונים המקובלים, ייבדק עניין זה.

הנתבעת אף הדגישה, כי לא ניתנה לתובעת הבטחה כלשהי, בנוגע להשלמת משרתה למשרה מלאה, וציינה כי האפשרות לעשות כן תלויה בשעות שתתפננה, כמו גם בזהות המועמדות לאייש שעות אלה, בוותק שלהן וביתר הקריטריונים החלים על עובדי משרד החינוך.

תשתית עובדתית:

7. התובעת עובדת כגננת במשרד החינוך, ובשנת 2009 היתה בעלת וותק של 16 שנים.

בתאריך 13.5.2009 נשלח לתובעת מכתב, שעניינו זימון לועדה פריטטית וכן זימון לשימוע בעקבות סגירת גן וקיום הליך פיטורים מנהליים לאותן גננות שהגן שלהן נסגר.

התובעת זומנה לועדה פריטטית בתאריך 19.5.2009, ולשימוע ב-20.5.2009 .

התובעת חתמה על בקשה, כי השימוע יקוים ביום כינוס הועדה הפריטטית.

8. בתאריך 19.5.2009 התכנסה ועדה פריטטית, אשר דנה בעניינה של התובעת והרכב הועדה כלל שני מפקחים, וכן את מר יקי גוב ארי-נציג הסתדרות המורים.

במסגרת הדיון לפני הועדה הפריטטית, העלתה התובעת את נושא הוותק שלה, והובהר לה, כי גננות קבועות הנמצאות בגן לפחות שנתיים, לא מוציאים אותן מהגן הקבוע שלהן, על מנת להכניס אליו גננת שהגן שלה נסגר.

החלטת הועדה הפריטטית היתה, שתיבדק אפשרות לקלוט את התובעת בגנים באזור, וכן לא תינתן אפשרות לקלוט עובדות חדשות או לתת קביעות לעובדות זמניות, כאשר התובעת מפוטרת.

נציג ההסתדרות הדגיש, כי שיבוץ של גננת חדשה באזור מגוריה של התובעת, יביא לכך, שהארגון היציג ישקול לנקוט באמצעים חריפים.

באותו תאריך - 19.5.09, אף נערך לתובעת שימוע.

בסופו של דבר הוחלט על פיטורי התובעת (עיין נספחי ד'1 - ה'1 לתצהיר כרמלה זילברברג).

9. בחודש 5/2009 קיבלה התובעת מכתב המודיע על סיום העסקתה במדינה כעובדת הוראה במוסדות חינוך רשמיים, תוך שסיום העסקתה יכנס לתוקף ב-31.8.2009.

על מכתב סיום העסקה חתום מנכ"ל משרד החינוך, ולתובעת הודעה זכותה להגיש ערעור לשר החינוך.

התובעת לא הגישה ערעור לשר החינוך, ואף לא פנתה בבקשה לסעד זמני או בתביעה בסמוך לקבלת ההודעה על פיטוריה, או בסמוך לכניסתם לתוקף של הפיטורים.

10. לאחר שהתובעת כבר פוטרה ולא עבדה במהלך חודש ספטמבר 2009, הסתבר, כי ניתן למצוא משרה בהיקף נמוך של 13 ש"ש, במקום 27 ש"ש (היקף משרתה עובר לפיטוריה).

לאור זאת נעשתה פניה לתובעת והוצעה לה המשרה, בכפוף להסכמתה להפחתה קבועה בהיקף משרתה.

11. התובעת לאחר התייעצות עם נציג הסתדרות המורים, הביעה הסכמתה להפחתת היקף משרתה, תוך שציינה במכתב, כי היא מקווה, שישלימו את השעות למשרה מלאה במהלך השנה, מאחר ועבדה משרה מלאה קודם לכן.

בתאריך 27.10.2009 נשלחה לתובעת הודעה על ביטול פיטוריה המנהליים, ועל התחייבות משרד החינוך להמשיך להעסיקה בהיקף של 13 ש"ש.

12. נציג ההסתדרות המורים שלח לאחראית כח אדם במשרד החינוך מכתב בתאריך 18.1.2010, ובו התייחס לכך שהתובעת הוחזרה לעבודה בהיקף משרה של 13 ש"ש, לאחר ביטול פיטוריה המנהליים.

אותו נציג ביקש לוודא, שלא תשובץ גננת חדשה לפני שיבוץ התובעת, וכן כי תינתן לתובעת עדיפות בהשלמת משרתה.

בתשובה למכתבו השיבה הגב' זילברברג ממשרד החינוך, כי לא שובצו גננות חדשות, וכי בירכא התפנתה משרה לחופשת לידה של גננת, אליה שובצה גננת ממלאת מקום תושבת המקום, וזאת בהתאם לנהלים, וכי על התובעת להגיש בקשה להשלמת משרה לשנת הלימודים תשע"א.

בחומר הראיות המצוי בתיק בית הדין, אין ראיה לכך שהתובעת הגישה בקשה מסודרת בטופס המיועד לכך להשלמת משרה לשנת הלימודים תשע"א, תשע"ב או תשע"ג, ואף לא ניתן לראות באילו מקומות ביקשה התובעת השלמת משרה, ומהם הנתונים הנוספים המפורטים בבקשה כזו.

כאשר התובעת נשאלה, האם הגישה בקשות כאלה, כל שיכלה להפנות הינו למכתבה נספח ו' שבו ביקשה, כי הפחתת המשרה תהיה זמנית, וכי משרתה תושלם, אולם לא המציאה ראיה שהגישה בקשה מסודרת להשלמת משרה.

13. באשר לגננות נוספות שהוותק שלהן נמוך משל התובעת, ואשר שמן הוזכר על-ידי התובעת, צרפה הנתבעת אישורים על כך שהגננות הגב' ניבין שייח' והגב' אימאן עזאם, הועסקו בשנת הלימודים תש"ע, בחוזה מיוחד להעסקת עובד הוראה במשרד החינוך, וזאת לאחר שהגב' ניבין שייח' פוטרה במכתב פיטורים בחודש 5/2009, ואף שולמו לה פיצויי פיטורים, כאמור במכתב מ-16.11.2009.

שתי הגננות האחרות ששמן הוזכר ע"י התובעת, הגב' הזימה סלווא והגב' ג'לאם סוועד, לא פוטרו, האחת, מאחר והיתה בחופשת לידה והאחרת, מאחר והיתה אחרי הפלה/לידה מוקדמת בשבוע 24 להריונה.

משרד החינוך לא הגיש בקשה לפיטורי הגב' הזימה סלווא, שהיתה בהיריון, לממונה על חוק עבודת נשים, הגם שהוותק שלה היה נמוך, משמעותית, מהוותק של התובעת, ובאשר לגב' ג'ילאם סוועד, אשר אף היא בעלת וותק נמוך מזה של התובעת, ההחלטה שלא לפטרה היתה בשל מצבה לאחר ההפלה, ובהמלצת הועדה הפריטטית (עמ' 11, ש' 15-16 לפרוטוקול).

14. התובעת בחקירתה הנגדית אישרה, כי ידוע לה הנוהג על פיו, גננת בעלת קביעות המנהלת שנתיים את אותו גן, והגן שלה ממשיך לפעול, לא אמורה לפנות מקומה לגננת ותיקה יותר שהגן שלה נסגר (עיין עמ' 7, ש' 20 לפרוטוקול).

התובעת העידה, כי לאחר שהוחזרה לעבודה בהיקף משרה מופחת של 13 ש"ש, לא הוצעו לה שעות זמניות, לכל הפחות, על מנת להעלות את היקף משרתה, וזאת הגם שבאותם ישובים בהם שימשה כגננת סבב עובר לפיטוריה, היו שעות זמניות פנויות וגננות אחרות קיבלו אותן.

15. בהתאם לעדותה של גב' כרמלה זילברברג, מנהלת ענף תקן וכח אדם בגני ילדים במשרד החינוך - מחוז הצפון, נכון למועד מתן עדותה בבית הדין בחודש יוני 2012, לא נקלטו במשרד החינוך באזור בו עבדה התובעת, גננות חדשות (עיין עמ' 11 רישא לפרוטוקול).

באשר לשאלה, לא ניתנו לתובעת שעות זמניות מעבר להיקף משרתה המופחת בשיעור של 13 ש"ש, השיבה הגב' זילברברג, כי מדינות משרה חינוך, הינה שלא להשלים שעות זמניות לעובד הוראה קבוע, מחשש שהדבר יצור מחויבות ליתן לו את אותו היקף שעות בשנים לאחר מכן ולא תהיינה שעות לתת לו, שכן אין המדובר בשעות בתקן.

גם המפקחת הגב' איהב קאסם העידה, כי אינה יכולה לשבץ את התובעת בשעות זמניות במקום גננת בחופשת לידה, או גננת במחלה, או גננת שיצאה ללימודים, מאחר ולגרסתה, אי אפשר לשבץ גננת קבועה בשעות זמניות (עמ' 15 לפרוטוקול), ובלשונה:

"יש לי הנחיה ברורה, אי אפשר לשבץ עובד קבוע במקום עובד קבוע אחר, התקן לא פנוי" (עמ' 16, ש' 5 לפרוטוקול).

מסיבות אלה, שובצו גננות בלתי קבועות לשעות זמניות, כאשר בפועל יצא, שאותן גננות, בלתי קבועות, עבדו בהיקף משרה ובמספר שעות שבועיות, העולה על היקף משרתה של התובעת, דהיינו עבדו למעלה מ-13 ש"ש.

16. בפועל, במהלך שנת הלימודים תשע"ג ניתנה לתובעת האפשרות לעבוד 6 ש"ש זמניות נוספות, מעבר להיקף משרתה שעמד על 13 ש"ש, וזאת בגן "אל בורק" בישוב ג'וליס, וכאשר הובהר לתובעת מראש, כי המדובר בשעות זמניות לשנה אחת בלבד - שנת הלימודים תשע"ג, אשר אינן נכללות במסגרת היקף המשרה הקבוע (עיין מכתבה של גב' אילנה חסיד מ-20.8.12, אשר צורף לסיכומי התובעת).

בהתאם לעדותה של הגב' מונירה דאהר, מפקחת גני ילדים במגזר הדרוזי והצ'רקסי, היא נתנה לתובעת שעות אלה מתוקף סמכותה, תוך התחשבות בוותק של התובעת ובהיותה תושבת ג'וליס, והמדובר בתוספת שעות שניתנה באופן זמני, ואשר לא נכללה בהיקף המשרה הקבוע ואינה יכולה להינתן כ"השלמת משרה".

גם הגב' דאהר חזרה והבהירה, כי השלמת משרה לעובד הוראה קבועה, יכולה להיעשות רק בשעות תקן פנויות, שכן השלמת משרה זו יוצרת מחויבות למשרד החינוך, ולכן לא ניתן להשלים משרה בשעות זמניות.

יחד עם זאת עולה מעדותה של גב' דאהר, שניתן ליתן שעות זמניות לעובד הוראה קבוע, תוך שמבהירים לו, כי המדובר בשעות שניתנות לו לשעות אחת בלבד, ואשר אינן מהוות השלמת משרה.

בסוף שנת הלימודים מקבל אותו עובד הודעה על הפסקת עבודתו, בהתייחס לשעות הזמניות.

הגב' דאהר נשאלה:

"כאשר יש לך לתת שעות זמניות, שאינן יכולות להוות השלמת משרה, למי תינתן עדיפות, לעובד הוראה קבוע שאין לו משרה מלאה, או למישהו חדש שרוצה שיבוץ?"

ותשובתה היתה:

"לעובד הוראה קבוע" (עמ' 19 לפרוטוקול)

17. בתאריך 21.8.13 שלחה הנתבעת הודעה לבית הדין, כי בהתאם לנוהל העברות שיבוצים והשלמות משרה במגזר הדרוזי לשנת הלימודים תשע"ד, וככל שהמדובר בהשלמת משרה לעובדי הוראה קבועים ולתוספת שעות שבועיות תקניות ופנויות, שאינן מוגבלות לשנת לימודים אחת, נקבע, כי תתאפשר השלמת משרה של גננת משלימה בכל הגנים בישובים בהם היא מועסקת במשרה חלקית.

לגרסת הנתבעת, מאחר והתובעת מועסקת כגננת משלימה בגנים בישוב אבו סנאן בלבד, וביישוב זה לא היו שעות תקן פנויות להשלמת משרתה, לא ניתן היה לבצע השלמת משרה לגביה.

הנתבעת אף ציינה, כי לתובעת האפשרות, לקראת שנת הלימודים הבאה, לבקש, בנוסף להשלמת משרה בישוב בו היא מלמדת משרה חלקית, גם העברה ליישובים אחרים להיקף משרה גבוה יותר.

התובעת בתגובתה ציינה, כי עובר לקבלת מכתב הפיטורים, בשנת הלימודים תש"ע, היא הועסקה במשרה מלאה ב-3 גני ילדים בג'וליס, בירכא ובאבו סנאן, וכאשר התפנתה כעת משרה בירכא, העלתה הנתבעת את קיומו של נוהל חדש, על פיו ניתן להשלים את משרתה רק ביישוב בו היא מלמדת כיום, דבר שגורם לתובעת עוול כפול, כאשר קודם לכן, צמצמו את משרתה, וכעת גם לא מסכימים לבצע השלמת משרה בישובים שבהם לימדה לפני צמצום משרתה.

טענות התובעת בתמצית הינן כדלקמן:

18. התובעת מתמקדת בסיכומיה בכך, שלטענתה, ניתן לשבץ הוראה קבוע, גם בשעות זמניות, על מנת להשלים את משרתו, כך שטיעוני משרד החינוך על העדר יכולת השלמת משרה באיוש שעות זמניות שאינן שעות תקן, אינה נכונה.

לטענת התובעת, היא עצמה שובצה בשנת הלימודים תשע"ג ב- 6 ש"ש זמניות, בנוסף ל-13 ש"ש הקבועות שיש לה.

19. התובעת טוענת, כי חתמה על הסכמה לצמצום היקף משרתה מתוך "אינוס וכפיה", וכי המכתב הראשון שהפנתה למשרד החינוך לא היה מקובל על משרד החינוך, ולכן היא נדרשה לכתוב מכתב אחר, אשר ממנו עולה, כי הסכמתה לצמצום היקף משרתה היתה זמנית בלבד.

לחילופין, טענה התובעת, כי גם אם יקבע שהסכמתה ניתנה מרצונה החופשי, המדובר בדרישה שלא כדין של משרד החינוך, וזאת לאחר שמשרד החינוך נהג כלפיה באפליה, כאשר גננות פחות ותיקות ממנה לא נפגעו בהיקף משרתן.

20. באשר לגננת ניבין שייח', זו הועסקה בהיקף משרה של 18 ש"ש, כממלאת מקום של גננת שיצאה לחופשת מחלה ממושכת, וזאת מ-1.12.2009 ועד 28.2.2010, ומ-1.9.2010 ועד 31.8.2011.

התובעת טוענת, כי לגננת זו שלוש שנות וותק בלבד, כך שלפחות חלק מהשעות שהוקצו לניבין שייח', יכלו ליתן לה.

התובעת טוענת, כי בעת הדיון בועדה הפריטטית הובהר, שלא תתאפשר קליטה של גננת חדשה באזור מגוריה של התובעת.

באשר לגננת אימאן עזאם, טוענת התובעת, כי זו הועסקה בכל שנת הלימודים תש"ע, תשע"א ותשע"ב, בחוזה מיוחד, והיא אף ממשיכה לעבוד במשרד החינוך במשרה מלאה, כביכול, במעמד זמני.

לגבי הגננת סוהאד ג'לאם - התובעת טוענת, כי ההחלטה שלא לפטרה בשל הפלה ולידה מוקדמת, הביאה לכך שגננת זו המשיכה לעבוד במשרה מלאה, ללא הפחתה של השעות המוקצות לה, והמדובר בהחלטה בלתי סבירה, שכן לתובעת קיצצו 14 ש"ש מהיקף משרתה.

התובעת גם טוענת, כי גם אם ההחלטה היתה רלוונטית לתש"ע, הרי המשך שיבוצה של גננת זו בשנות הלימודים תשע"א ואילך במשרה מלאה, אינה מוצדקת.

גם באשר לגננת הזימה סלווא, טוענת התובעת, כי אי פיטוריה מאחר והיתה בחופשת לידה, הינה בלתי סבירה, שכן הנתבעת יכולה להגיש בקשה לממונה על חוק עבודת נשים, ומכל מקום, ההצדקה לאי פיטוריה הינה לתקופה של 3 חודשים, בעוד שגננת זו ממשיכה לעבוד בהיקף משרתה הקודם, במשך למעלה מ-3 שנים.

21. התובעת צרפה לסיכומיה ראיה לכך, שהיא עצמה שובצה בשעות נוספות זמניות בשנת הלימודים תשע"ג, בגן "אל בורק" בג'וליס, תוך שהובהר לה, כי שעות אלה אינן נכללות בהיקף משרתה הקבועה (המדובר במכתב מ-20.8.12).

בנסיבות אלה, וכאשר הנתבעת גם לא המציאה נוהל כתוב כלשהוא, שהיה בתוקף במגזר הדרוזי עד לשנת הלימודים תשע"ד, אשר ממנו עולה, שאין לשבץ עובד הוראה קבוע בשעות זמניות, טוענת התובעת, כי היא הראשונה שהיה צריך להוסיף לה שעות, על מנת להביאה לאותו היקף משרה לפני פיטוריה.

טענות הנתבעת בתמצית הינן כדלקמן:

22. מעדות הגב' מונירה דאהר, המשמשת כמפקחת גני ילדים במגזר הדרוזי והצ'רקסי במשרד החינוך - מחוז הצפון, עולה כי לא ניתן ליתן השלמת משרה לעובד הוראה קבוע בשעות זמניות, אולם ניתן לו שעות זמניות לשנה אחת, כאשר מובהר לו, כי אלה אינן מהוות השלמת משרה באופן קבוע (עיין עמ' 18 סיפא ועמ' 19 רישא לפרוטוקול).

עוד עולה מעדותה, כי את אותן שעות זמניות שאינן יכולות להוות השלמת משרה, יש ליתן, תחילה, לעובד הוראה קבוע שאין לו משרה מלאה, ולא למועמד חדש המבקש שיבוץ.

23. הנתבעת טוענת, כי התובעת פוטרה בתום שנת הלימודים תש"ע, בהליך מנהלי תקין, בשיתוף עם הסתדרות המורים, על רקע סגירת גני ילדים, וכי התובעת לא תקפה את פיטוריה במועד, והם נכנסו לתוקפם בתאריך 31.8.2009.

כחודש לאחר פיטורי התובעת, וכאשר התקן בגנים התייצב, ניתן היה לשבץ את התובעת בהיקף משרה נמוך מזה שהיה לה קודם לכן, והנתבעת הסכימה לעשות כן, רק בכפוף להסכמת התובעת, וזו ניתנה במכתב של התובעת, אשר נשלח לאחר שהתובעת התייעצה עם נציג הסתדרות המורים.

24. הנתבעת הדגישה כי טענות שעניינן קיפוח או אפליה בכל הקשור לשיבוץ, יש להעלות במהירות האפשרית בסמוך לתחילת שנת הלימודים, שעוד ניתן לבצע שינויים, ולא באמצע השנה, או בסופה.

בנסיבות אלה, טוענת הנתבעת, כי התובעת מנועה מהעלאת טענותיה.

לגופו של עניין, טוענת הנתבעת, כי התובעת נקבה בשמות של ארבע גננות, אשר לטענתה, זכותה עדיפה על זכותן.

בנוגע לשתיים מהן, טוענת הנתבעת, כי הן עבדו במעמד של חוזה מיוחד.

הגב' ניבין שייח' לא שובצה כלל בשנת תשע"ב, ובשנים תש"ע ותשע"א עבדה במעמד חוזה מיוחד כממלאת מקום.

הגב' אימאן עזאם הועסקה בהיקפי משרה משתנים ולפרקי זמן קצובים, בשנים תש"ע, תשע"א ותשע"ב.

באשר לגב' הזימה סלווא, זו היתה בהיריון ולא ניתן היה לפטרה. הנתבעת הדגישה, כי משהיא לא פוטרה בשנת הלימודים תש"ע, משרד החינוך אינו בודק את עניין הפיטורים שנה לאחר מכן, שכן המועד בו היה צורך בביצוע פיטורים מנהליים, היה בשנת הלימודים תש"ע.

לגבי הגב' סווהאד, טענה הנתבעת, כי הועדה הפריטטית החליטה שלא לפטר אותה, בשל ההפלה/ לידה מוקדמת.

25. בהתייחס לטענות הנתבעת, שעניינן מתן שעות זמניות לעובדי הוראה קבועים, טוענת הנתבעת, שאין מקום להשלים משרה לעובד הוראה קבוע בשעות זמניות, וכי הדבר בא לידי ביטוי בנוהל השיבוצים במגזר הערבי.

הנתבעת מאשרת, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, לא חל נוהל השיבוצים במגזר הדרוזי, אולם נוהל כזה קיים, בהתייחס לשנת הלימודים תשע"ד (2013 - 2014).

הרציונל העומד בבסיס הנוהג שלא להשלים משרה בשעות זמניות, אלא רק בשעות תקניות שאינן מוגבלות לשנה אחת, הינו שלא ליצור מחויבות כלפי עובד ההוראה, מחויבות שמשרד החינוך לא יוכל לעמוד בה, בהמשך.

הנתבעת הדגישה, כי אין לה אפשרות להתחייב, לתת שעות זמניות לאורך זמן, לעובד הוראה קבוע, מה גם שהמדובר בשעות משתנות שנוצרות עקב מחלה, חופשת לידה, או מסיבות אחרות.

בכל מקרה, הדגישה הנתבעת, כי כאשר מנהל מוסד חינוכי, ובלא קשר לועדת שיבוצים, נותן לעובד הוראה תוספת שעות לזמן מוגבל, הדבר אפשרי כאשר המדובר בהיקף של פחות משליש משרה, או כאשר לא נמצא מורה מתאים, ובכל מקרה, אין המדובר ב"השלמת משרה".

במסגרת אותה אפשרות מוגבלת, ניתנו לתובעת 6 ש"ש בגן "אל בורק" בשנת הלימודים תשע"ג.

דיון והכרעה:

26. נדגיש, כי התובעת לא הגישה בקשה לסעד זמני, בסמוך לקבלת מכתב הפיטורים בחודש מאי 2009, או בסמוך לכניסתם לתוקף של הפיטורים בסוף חודש אוגוסט 2009, והיא אף לא צרפה לתביעתה שהוגשה רק בחודש אפריל 2010, כנתבעות נוספות, גננות כלשהן שהיא טוענת, כי היא זו שהיתה אמורה ללמד את השעות שהן קיבלו בגנים השונים.

בנסיבות אלה, בהעדר צירוף נתבעים רלוונטיים, וודאי שאין מקום שבית הדין יקבע, כי התובעת אמורה לקבל שעות מסוימות, במקום גננת ספציפית אחרת.

בידוע הוא, שיש לצרף לכל בקשה/תביעה את אותם נתבעים/משיבים העשויים להיפגע מהחלטת בית הדין, ככל שבית הדין יעתר לבקשה/תביעה.

27. עוד ובנוסף נציין, כי היקף השעות הפנויות כל שנה, משתנה, בהתאם לצורך, ואין המדובר במסגרת קבועה לאורך שנים, וגנים יכולים להיסגר או להיפתח, בהתאם לצרכים ולאור מספר הילדים הנרשמים.

28. לא מצאנו ממש בטענות התובעת באשר ל"אינוס וכפיה", בכל הקשור בחתימתה על הסכמה להפחתת היקף משרתה, הגם שברור, שהתובעת היתה מעדיפה להמשיך ולהיות מועסקת במשרה מלאה.

התובעת העידה, כי היתה בקשר טלפוני עם המפקחת ועם הגב' כרמלה ממשרד החינוך, וכן כי היתה בקשר עם יושב ראש הסתדרות המורים (עמ' 7, ש' 8 לפרוטוקול), וכי זה האחרון אמר לה לקחת את אותן 13 שעות שהציעו לה.

התובעת אף העידה, כי הקריאה לנציג ההסתדרות את המכתב לפני ששלחה אותו, וההיצע שהוא נתן לה היתה, קודם כל לחזור למערכת של משרד החינוך.

בנסיבות אלה, ניתן לראות, כי התובעת, לאחר שהתייעצה, קיבלה החלטה מושכלת לשוב ולעבוד במשרד החינוך בהיקף משרה מצומצם, לעומת היקף משרתה עובר לפיטוריה, וזאת במקום לתקוף את עצם ההחלטה לפטרה.

כשם שהתובעת ידעה לפנות לעורך דין על מנת שיגיש עבורה תביעה בחודש אפריל 2010, היא יכלה לעשות זאת בסמוך לפיטוריה, בתקופה שבין 5/2009 ל-8/2009.

בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי המדובר בהסכמה שניתנה בכפייה.

יתר על כן, הגדרת סעיף 17 לחוק החוזים, חלק כללי, תשל"ג-1973, להתקשרות בכפייה, הינה כפיית התקשרות בכח או באיום, והסעד שיכול המתקשר לבקש הינו ביטול החוזה.

התובעת אינה מבקשת לבטל את המשך העסקתה בהיקף של 13 ש"ש, ולחזור למצב שבו היא מפוטרת.

עוד ובנוסף נציין, כי סעיף 20 לחוק החוזים, קובע, כי ביטול החוזה יהיה תוך זמן סביר לאחר שנודע למתקשר על כך שפסקה הכפייה.

29. איננו סבורים, כי התנהלות הדברים בענייננו, מצביעה על קיום כפייה, או על ביטול חוזה, בהתאם לקריטריונים של החוק.

30. באשר לטענת האפליה, יתכן ולו בית הדין היה נדרש להכריע, איזו עובדת יש לפטר, או לצמצם העסקתה, שיקוליו היו שונים משיקולי הנתבעת ו/או משיקולי הועדה הפריטטית.

יחד עם זאת, משעניינה של התובעת, כמו גם של גננות נוספות עמד לפני ועדה פריטטית, אשר בה ישב גם נציג הסתדרות המורים, והם אלה שהפעילו את שיקול דעתם והחליטו מסיבות אנושיות שלא לפטר גננת שעברה הפלה/לידה מוקדמת, ושלא לפנות לקבל היתר לגבי גננת שהיתה בחופשת לידה, הרי אין מקום להתערב בהחלטה זו.

התובעת אף לא הגישה תביעה שעניינה תקיפת החלטת הועדה הפריטטית, ואף לא תבעה את הארגון היציג - הסתדרות המורים, בנימוק של ייצוג בלתי הולם.

יתר שתי הגננות ששמן הוזכר בטיעוני התובעת, פוטרו, כמו התובעת, ולא הוחזרו לעבודה במשרה קבועה של שעות תקן, אלא למשרות זמניות

31. נכון להיום, ובהתייחס לשנת הלימודים תשע"ד, קיים גם במגזר הדרוזי נוהל העברות שיבוצים והשלמות משרה, כאשר נוהל זה מתייחס להשלמת משרה, רק בהיבט של תוספת שעות שבועיות תקניות ופנויות, שאינן מוגבלות לשנת לימודים אחת.

בהקשר של סוג כזה של שעות, צודקת הנתבעת, כי גם קודם לכן, הנוהג והנוהל היו, שלא ניתנת השלמה משרה בשעות שאינן תקניות.

32. מאחר והתובעת לא הוכיחה, כי קיימות שעות תקניות פנויות, שאינן מוגבלות לתקופה מסוימת (תקופת מחלה של גננת אחרת, תקופת חופשת לידה וכד'), ושניתן היה להשלים את משרתה לגביהן, כהשלמת משרה קבועה, הרי לא ניתן ליתן פסק-דין הצהרתי לפיו, התובעת זכאית להשלמת חלקיות משרתה שהינה בהיקף של 13 ש"ש, למשרה מלאה.

כמו כן, לא הוכח לבית הדין, כי ניתן היה לשבץ את התובעת בדיוק באותן שעות ובאותן גנים בהן שובצו עובדות הוראה בלתי קבועות, וכי אין המדובר בשעות החופפות לשעות הקבועות שקיבלה התובעת במסגרת היקף משרה של 13 ש"ש, או בגנים במרחק שלא יאפשר לתובעת להגיע אליהם בין שעת הסיום של שעות אותן עבדה בפועל לבין השעה בה היתה אמורה להתחיל לעבוד בגן אחר, מה גם, שאותן גננות אחרות לא צורפו כמשיבות, ואין המדובר בבקשה שהוגשה במועד בו ניתן היה ליתן החלטה המשנה את השיבוץ לשנת הלימודים תשע"א.

התובעת אף לא הוכיחה, כמה שעות זמניות במדויק ניתן היה להוסיף לה.

אשר על כן, גם התביעה הכספית - שעניינה ההפרש בין השכר שקיבלה התובעת בפועל עבור 13 ש"ש, לבין השכר שהיתה משתכרת, לו היתה עובדת בהיקף של משרה מלאה - דינה להידחות.

33. יחד עם זאת, הננו סבורים, כי יש ממש בטענות התובעת על פיהן, בנסיבות היותה בעבר עובדת הוראה קבועה בעלת היקף משרה מלאה שצומצמה להיקף של 13 ש"ש, בשל סגירת גנים, יש ליתן לה עדיפות להיות משובצת בשעות זמניות, שאינן שעות המאפשרות השלמת משרה קבועה, (דהיינו, פחות משליש משרה), כל עוד לא מושלמת משרתה.

אשר על כן, וככל שתמצאנה שעות זמניות, שהתובעת תוכל לעבוד בהן כגננת, בנוסף לאותן 13 ש"ש שמהוות את משרתה הקבועה, וזאת בסמיכות לאזור מגוריה, באותם שלושה ישובים בהם עבדה קודם לכן בשנת תש"ע, יש להתחשב בוותק שלה וליתן לה עדיפות על פני גננות שהוותק שלהן נמוך משלה, כפי שנעשה בפועל לגבי אותן שעות זמניות בשנת הלימודים תשע"ג, בגן "אל בורק".

ככל שתמצאנה שעות זמניות שניתן לתיתן לתובעת, יובהר לתובעת, בעת נתינתן, כי המדובר בשעות זמניות לשנת הלימודים תשע"ד, וכי שעות אלה אינן נכללות במסגרת היקף משרתה הקבועה.

נדגיש לעניין זה, כי גם מפקחת משרד החינוך הגב' מונירה דאהר, העידה, שניתן ליתן לעובד הוראה קבוע שעות זמניות, תוך שמובהר לו, שאין המדובר בהשלמת משרה קבועה ובסוף השנה הוא יקבל מכתב הפסקת עבודה לגבי שעות אלה, וכי אין המדובר בשעות שיכולות להוות השלמת משרה.

כמו כן העידה הגב' דאהר, כי יש ליתן עדיפות לעובד הוראה קבוע על פני מישהו חדש המבקש שיבוץ, בהתייחס לשעות אלה (עמ' 19 רישא לפרוטוקול).

34. ברור כי פתוחה הדרך לפני התובעת לבקש - לגבי שנת הלימודים הבאה (תשע"ה), הן בקשה להשלמת משרה, והן בקשה להעברה עם היקף משרה גבוה יותר, באחד מהישובים בהם היא מוכנה לעבוד כגננת, והתובעת צריכה לדאוג למלא בקשות אלה במועד ולהגישן למשרד החינוך.

35. אין צו להוצאות.

36. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ג, (01 ספטמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.