1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מיום 27.612 שניתן בתיק זה (להלן: "פסק הדין") וזאת עד למתן הכרעה בערעור שמתעתדים המבקשים להגיש על פסק הדין. המדובר בפסק דין שהכריע בתביעת המשיבים לפיצויים בגין ליקויי בניה ובגין איחור במסירת בית שרכשו מהמבקשים, כשמנגד הגישו אף המבקשים תביעה שכנגד ביחס ליתרת חוב תמורת הרכישה. על פי פסק הדין חויבו המבקשים לשלם למשיבים סכום של 74,395 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך כולל של 6,000 ₪.

2. לטענת המבקשים, סיכויי הערעור גבוהים שכן :בית המשפט טעה כשאימץ חלקית את חוות דעת מומחה בית המשפט ונמנע מפסילתה, בית המשפט טעה בקביעתו כי משהמומחה לא נחקר, לא נסתרו קביעותיו, וטעה בפסיקת פיצויים מופרזים. בנוסף, הפנו המבקשים לכך שהמשיבים עצמם העלו בעבר טענות לעניין מצבם הכלכלי הקשה ואף הודו כי הם מתקשים לעמוד בצו תשלומים על סך 1,000 ₪ שנקבע במסגרת תיק ההוצל"פ. לאור האמור טענו המבקשים כי ככל שיתקבל הערעור, יהיה זה קשה עד בלתי אפשרי, להחזיר את המצב לקדמותו.

3. המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי סיכויי הערעור אינם גבוהים וכי המבקשים לא הוכיחו כי לא יהיה ביכולת המשיבים להשיב את סכום פסק הדין אם הערעור יתקבל. המשיבים טענו כי כל אדם סביר היה מתקשה לעמוד בצו תשלומים על סך 1,000 ₪, כשהתשלום אינו נכון ומיותר.

דיון:

4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שבתיק, שוכנעתי כי דין הבקשה להיעתר באופן חלקי בלבד ובתנאים כמפורט להלן.

5. ההלכה היא שהגשת ערעור לא מעכבת את ביצוע פסק הדין וכי הזוכה בתיק זכאי לקבל את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה. יחד עם זאת, בית המשפט יחרוג מכלל זה, כאשר מבקש עיכוב הביצוע שכנע בקיומם של שני תנאים מצטברים:

א. סיכויים טובים להצליח בערעור.

ב. כי אם יזכה בערעור יהא זה מן הנמנע, או קשה להחזיר את המצב לקדמותו, או כי ביצועו המידי יגרום לו נזק שאינו ניתן לתיקון.

(ראה לדוגמא בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מ"ג (2) 172).

6. סיכויי הערעור- לא התרשמתי כי סיכויי הערעור גבוהים. בפסק הדין לא התעלם בית המשפט מטענות המבקשים ביחס לחוות דעת מומחה בית המשפט ומהפניותיהם לחוות הדעת שהוגשה מטעמם ושנותרה בתיק. אכן משהסכימו הצדדים כי המומחה לא ייחקר וככל שלא נמצא כי חוות הדעת נסתרה, הועדפה חוות הדעת של המומחה הניטרלי שמונה על ידי בית המשפט. יחד עם זאת וביחס לרכיבים ספציפיים לגביהם שכנעו המבקשים כי אין לקבל את קביעת מומחה בית המשפט, לא התקבלה דעתו. ההכרעה ניתנה לפיכך, בהתאם להסכמת הצדדים, בהתייחס לכל החומר המצוי בתיק. אף בעניין הפיצוי המוסכם שנפסק, לא מצאתי בבקשה טעמים מפורטים המצביעים על טעות שנפלה בפסק הדין בעניין זה.

7. יחד עם זאת ולעניין הקושי להשיב את המצב לקדמותו, הצביעו המבקשים על חשש מסוים כי במידה והערעור יתקבל, יהיה קושי להשיב את המצב לקדמותו. אכן כשמדובר על עיכוב ביצוע של פסק דין כספי הנטייה הגוברת היא שלא לעכבו והחריג לכך הוא כאמור רק במקרה של חוסר יכולת המבקש להיפרע מהזוכה במקרה של קבלת הערעור.

יחד עם זאת, במקרה זה צודקים המבקשים בטענתם כי המשיבים עצמם תיארו בעבר מס' פעמים את מצבם הכלכלי הקשה: ראה בסעיף 2 לסיכומיהם שם טענו המשיבים כי הם מצויים במצב כלכלי רע. כן ראה סעיף 12 לבקשת המשיבים מיום 17.11.10 לעיכוב צו תשלומים, תוך הפניה למצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו, בין היתר, בשל חובות שנוצרו עקב בניית הבית. המשיבים לא טענו בתגובתם, כי מצבם הכלכלי השתפר מאז והסתפקו בהתייחסות לאקונית על פיה אין להם קושי כלכלי וכי תשלום 1,000 ש"ח לחודש הינו קשה לכל אדם סביר שכן "קשה להוציא כסף סתם".

ככל שמדובר במשיבים שהתקשו בתשלום 1,000 ₪ לחודש והצהירו כי מצבם הכלכלי קשה, אכן מתעורר חשש, כיצד יעמדו בהשבת הסכומים שישולמו להם, אם וככל שהערעור יתקבל.

8. בנסיבות האמורות ולאחר איזון של מכלול השיקולים (מחד גיסא, סיכויי ערעור שאינם גבוהים וזכותם של המשיבים לקבל זכייתם ולא להמתין למועד עתידי בו אין לדעת מה יהיה מצב המבקשים עצמם ומאידך גיסא, החשש כיצד יוכלו המשיבים להשיב כספים, אם למרות זאת, הערעור יתקבל),שוכנעתי כי יש להורות על עיכוב ביצוע חלקי ומותנה של פסק הדין.

לעניין עיכוב ביצוע פסק דין באופן חלקי ראה לדוגמא ע"א 8693/11 מדינת ישראל- משרד הבריאות נ. עזבון המנוח ניב יבור ז"ל, וכן בש"א 3533/06 (מחוזי נצרת) י.ח. חברה לבניין בע"מ נ. מנדל.

9. לאור האמור אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי ומורה על עיכוב ביצוע של פסק הדין בתנאי ובכפוף לכך שהמבקשים ישלמו למשיבים תוך 14 ימים את מחצית הסכומים שנפסקו בפסק הדין ואילו המחצית הנוספת תופקד (מזומן או ערבות בנקאית) בקופת בית המשפט תוך המועד כאמור ותישאר בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ג, 20 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.