1. תביעה קטנה לתשלום סך 3,651 ₪, נזק שנגרם לרכב התובעת כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 11.1.10, עם רכב הנתבע 2, אשר היה נהוג בזמן התאונה על ידי הנתבעת 1.

2. לטענת התובעת, ביום התאונה בעת שנהגה ברכבה בכביש עוקף הר יונה בעל שני נתיבי נסיעה, לכיוון נצרת עילית, היא האטה ועצרה רכבה בכניסה למעגל התנועה ונתנה זכות קדימה לרכבים בתוך המעגל. כשהנתיב היה פנוי היא נכנסה למעגל בנתיב השמאלי כשבאותה עת נהגה הנתבעת ברכב הנתבע בנתיב הימני כשלפתע וללא סיבה ברורה סטה רכבה לנתיב השמאלי ופגע ברכבה בחלק הקדמי ימני. התובעת צירפה חוות דעת שמאי מיום 29.1.10 לפיה לרכב נגרם נזק בחלק הקדמי בעלות 2,175 ₪ (ללא מע"מ). בנוסף תובעת התובעת שכ"ט שמאי בסך 476 ₪, הוצאות הכנת תביעה בסך 400 ₪ ופיצויי עוגמת נפש והוצאות בסך 600 ₪.

3. הנתבעת העידה בפניי כי היא נהגה ברכב בצד ימין ופנתה שמאלה בכיכר ולקראת סוף הכיכר רכב התובעת פגע ברכבה מאחור, כך שהיא לא ראתה את רכב התובעת כלל. לטענתה, לאחר התאונה היא שאלה את התובעת מדוע עשתה זאת, והיא השיבה לה כי היא נסעה לאט. טוענת הנתבעת כי הנזק שנגרם לרכבה הוא מזערי לכן לא טיפלה ברכב ולא הגישה תביעה כנגד התובעת.

4. לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים, אינני רואה לקבל את התביעה. מוקד הפגיעה ברכב התובעת הוא בחלק הקדמי ימני ולא בצד הרכב, באופן המתיישב עם גרסתה הנתבעת כי התובעת פגעה בה מאחור, לאחר שעברה לנתיב השמאלי ונסעה בו. התובעת לא הכחישה את טענת נתבעת כי הפגיעה ברכבה היתה בחלקו האחורי. בנסיבות אלה, מסקנתי היא כי לא עלה ביד התובעת להוכיח את תביעתה, ודינה להידחות.

5. אשר על כן התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 200 ₪, תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב ניסן תשע"ג, 02 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.