עניין לנו בתביעה כספית ובתביעה לסילוק יד הנוגעות לנכס מקרקעין הנמצא ברחוב שמעוני 43 בחדרה והידוע כחלקה 217 בגוש 10049.

1. תביעה זו הוגשה על ידי המשיבה ביום 14.4.10 כתביעה בסדר דין מקוצר.

בהחלטה מיום 10.4.11 ניתנה למבקש זכות להתגונן והתביעה עברה להתברר בסדר דין רגיל.

2. ביום 15.12.11 הוגשה בקשה לדחייה על הסף, בה העלה המבקש את הטענות הבאות:

א. התביעה הוגשה בשם המשיב, מינהל מקרקעי ישראל, אולם מעיון בנסח רישום המקרקעין של הנכס עולה כי בעלי הנכס הינו הקרן הקיימת לישראל. מאחר והמשיב-התובע אינו בעל זכויות בקרקע ובעלי הקרקע אינם צד לדיון, יש לדחות את התביעה מחמת העדר יריבות.

ב. למבקש זכויות קנייניות בנכס כ-"חוכר לדורות" ולכן הסמכות העניינית לדון בסוגיות העולות בתביעה הינה של בית המשפט המחוזי. על כן יש לדחות את התביעה מחמת חוסר סמכות.

ג. המשיב הגיש תביעה כספית לדמי חכירה, כאשר לא ערך הבחנה בין חובות המבקש לבין חובות בעל הזכויות הקודם בנכס, דגן מאפיה קואופרטיבית בחדרה בע"מ (להלן: "דגן"), כאשר ממילא כל החובות הקודמים לשנת 2003 התיישנו. על כן יש לדחות על הסף את הטענות הנוגעות לחובות שהתיישנו.

ד. מאחר שגם הטענה כי המבקש מחזיק בנכס ללא זכות מקורה בשנת 1985, עם העברת הזכויות בנכס אליו, או למצער בשנת 1995, עם סיום חוזה החכירה המקורי, הרי שגם התביעה לפינויו התיישנה זה מכבר ודינה לדחייה.

3. ביום 29.12.11 הוגשה תגובה מטעם המשיב, בה נטען כך:

א. הבקשה הינה למעשה חזרה על טענות שנדחו על ידי כב' הרשמת פומרנץ, בבקשת הרשות להתגונן, והמבקש אינו יכול לערער על קביעות הרשמת במסגרת בקשה זו.

ב. הבקשה הוגשה במועד מאוחר, לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב, כאשר לא ניתן נימוק ממשי להגשתה בשלב מאוחר כל כך.

ג. לעניין טענת היעדר היריבות – המשיב הוסמך בחוק לבוא בנעלי הקק"ל ואף מוסמך מכוח הסכם החכירה של הנכס לייצג את הקק"ל. מה גם שהמבקש ניאות לשלם למשיב דמי הסכמה, בגין העברת הזכויות בנכס.

ד. לעניין הסמכות העניינית – מדובר בתביעה כספית בסכום הנמצא בסמכות בית המשפט ובתביעה בעניין שימוש וחזקה במקרקעין, כפי שקבעה גם כב' הרשמת פומרנץ בהחלטתה. לכל היותר, שאלת הזכויות בנכס, עולה בדרך אגב, ויש לפסוק בה מכוח סמכותו הנגררת של בית המשפט. על כן, מדובר בתביעה שהינה בסמכות בית המשפט.

ה. לעניין התיישנות התביעה הכספית – תביעה זו כוללת אך ורק דרישות כספיות שלא התיישנו, וזאת מבלי לפגוע בזכות המשיב לגבות חובות שחלה עליהם התיישנות דיונית בכל דרך חוקית אחרת. גם אם קיימת מחלוקת לעניין חלק מן הסכומים הנתבעים, אין מקום להבהרת הסוגיה במסגרת בקשה לדחייה על הסף.

ו. לעניין התיישנות התביעה לפינוי – תביעת הפינוי אינה נסמכת על הסכם החכירה, אלא על המצב בפועל בו המבקש מחזיק בנכס ללא זכות המוכרת בדין. על כן, תביעת הפינוי לא התיישנה.

4. ביום 5.2.12, נתקבלה בקשת המבקש כאן להארכת מועד הגשת תצהיר מטעמו עד למועד של 30 ימים לאחר מתן החלטה בבקשה זו, מחמת היעדר תגובה מטעם המשיב.

5. בדיון מיום 24.9.12 ביקשו ב"כ הצדדים לנהל מו"מ ביניהם לסיום התיק, כאשר לעניין הבקשה שלפנינו נקבע כי היא תיוותר תלויה ועומדת, כאשר המבקש ויתר על טענתו בדבר חוסר סמכות עניינית ובשים לב לכך שהמשיב הגביל בתגובתו את דמי החכירה הנתבעים, לדמי חכירה שעילתם משנת 2003 ואילך בלבד.

נקבע כי הצדדים יודיעו בדבר התקדמות המו"מ עד ליום 25.11.12.

6. ביום 25.11.12, משלא הוגשה כל הודעה מטעם הצדדים, ניתנה אורכה להגשת הודעה כאמור.

7. ביום 3.12.12 וביום 3.1.13 ניתנו אורכות נוספות, לבקשת ב"כ המבקש.

8. משלא נתקבלה כל תגובה, ביום 4.2.13 ניתנה הודעת חוסר מעש כלפי המשיב-התובע.

9. ביום 5.2.13 נמסרה תגובת המשיב לפיה יש לחדש הדיון בתיק, אולם נמסר גם כי קיים עוד ניסיון למו"מ בין הצדדים, על כן, בהחלטה מיום 6.2.13 ניתנה אורכה נוספת לקיום מו"מ.

10. לאור הודעת ב"כ המבקש כי לא מתקיים כל מו"מ בין הצדדים, ולאור הודעת המשיב מיום 10.3.13 בה ביקש לחדש הליכים בתיק, יש להמשיך בבירור התביעה בתיק זה.

11. משכך, יש לדון ראשית בבקשה לדחייה על הסף, שכאמור נשארה תלויה ועומדת בכפוף להסכמות מן הדיון מיום 24.9.12, בהן נמחקה הטענה בדבר חוסר סמכות עניינית, ולאור הבהרת המשיב, התייתרה הטענה בדבר התיישנות התביעה הכספית.

12. טענת היעדר היריבות

אין לקבל את טענת היעדר היריבות.

מקרקעי ישראל הוגדרו בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל ככוללים את קרקעות הקרן הקיימת לישראל. בחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960 קיבל המשיב את הסמכות לניהול מקרקעי ישראל, לרבות הסמכות ל- "שמירת זכויותיהם של הבעלים במקרקעי ישראל" (סעיף 2א(3) לחוק רשות מקרקעי ישראל).

מכך ניתן ללמוד כי המשיב מוסמך על פי חוק להגיש תביעה זו בשם בעלי הקרקע, הקרן הקיימת לישראל.

13. טענת התיישנות תביעת הפינוי

עם חקיקת חוק המקרקעין, התש"ל-1969, נקבע בסעיף 159(ב) לחוק כי במקרקעין מוסדרים לא יחולו הוראות חוק ההתיישנות.

משכך, יש לדחות את טענת ההתיישנות של המבקש.

14. אשר על כן, הבקשה נדחית.

נוכח צמצום הטענות וגדר המחלוקת במסגרת הדיון מיום 29.4.12, אין מקום לפסיקת הוצאות בגין הבקשה, והיא תילקח בחשבון בפסיקת ההוצאות בסופו של ההליך העיקרי.

15. המבקש יגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו בתוך 45 ימים, בשים לב לתקופת החגים.

מועדי הפגרה יבואו בחשבון במניין הימים.

תיק יובא לעיון ביום 5.5.13.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.