טוען...

גזר דין מתאריך 07/03/13 שניתנה ע"י אורי גולדקורן

אורי גולדקורן07/03/2013

בפני

כב' השופט אורי גולדקורן

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

סאיב יאסין

הנאשם

גזר דין

1. נגד הנאשם, יליד 1965, הוגש ביום 22.3.10 כתב אישום בו יוחס לו ביצוע עבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית – לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973 (להלן – פקודת הסמים) והפרעה לשוטר במילוי תפקידו – לפי סעיף 275 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין). בעובדות כתב האישום צוין כי ביום 30.1.10 החזיק הנאשם בצומת בית ציידא 27.13 גרם נטו של חשיש שלא לצריכתו העצמית, ללא היתר וללא רישיון. בנסיבות אלו, במהלך מחסום שגרתי נערך חיפוש על גופו של הנאשם. כאשר הוא התבקש על ידי שוטרים לחלוץ את נעליו, הוא הוציא את הסם מנעלו הימנית. משהבחין בכך אחד השוטרים, תפס בידו של הנאשם, וזה השליך את הסם למרחק של כשני מטר. לאחר שנתפס הסם והנאשם עוכב בתחנת משטרה, הוא השתולל, קלל את השוטרים והרים שולחן מתכת כדי להשליכו לעבר שוטר.

2. בדיון ביום 19.12.10 כפר הנאשם, באמצעות סנגורו, בעובדות כתב האישום. בדיון ביום 10.4.11 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו יודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן, ולאחר שיורשע – ישלח לקבלת תסקיר של שירות המבחן. בכתב האישום המתוקן תוקנה מילה אחת – צוין כי הנאשם הרים שולחן מתכת במטרה להשליכו לעבר השוטר. לאחר שהוסבר לצדדים על ידי בית המשפט כי אינו כפוף לתנאי הסדר הטיעון ולאחר שהנאשם הבהיר כי הוסבר לו הדבר, כי ההסדר נעשה על דעתו ובהסכמתו וכי הוא מודה בעובדות כתב האישום המתוקן – הורשע הנאשם בביצוע העבירות נשוא כתב האישום המתוקן.

3. התסקירים

בתסקיר מיום 15.9.11 תוארו רקעו המשפחתי של הנאשם, עברו התעסוקתי, קווי אישיותו ויחסו למעשים בהם הודה כאמור. הנאשם הינו בן להורים חקלאיים, אשר לאחר שבע שנות לימוד נשר מבית הספר ופנה לעבודות מזדמנות. בהיותו בן 23 החל בשתיית אלכוהול, אם כי איננו רואה עצמו כמכור לטיפה המרה. כיום הנאשם הינו אב לחמש בנות ועובד כאחראי לניקיון ואחזקה. קצינת המבחן תארה את הנאשם כבחור עם מוקד שליטה חיצוני, אשר זקוק לסיפוק מיידי של צרכיו, מתקשה בהפעלת שיקול דעת ובעל והתנהגות אימפולסיבית. אף כי הינו בעל תלות באלכוהול, ויתכן ואף משתמש בסמים, הוא סרב להליכי אבחון ביחידה לטיפול בנפגעי סמים. באשר למעשיו שהצמיחו את העבירות, התקשה הנאשם לבכיר באחריותו וטען כי לא הפריע שוטר במילוי תפקידו.

בתסקיר הנוסף מיום 15.3.12 צוין כי הנאשם החל בתהליך אבחון ביחידה להתמכרויות, וכי הוא סיפר כי היה מכור לאלכוהול במשך 14 שנה ואף טופל בעבר בעמותת אפשר.

בתסקיר משלים מיום 19.4.12 תואר בפרוטרוט תהליך התדרדרותו של הנאשם. מסתבר כי כבר מגיל 13 החל הנאשם בשתיית אלכוהול, הסתבך בפלילים, הועבר לטיפול במוסד "אחווה" וברח משם, נכשל בניסיונות גמילה אחדים, ואף לפגישות בפני ועדת האבחון הגיע כשהוא תחת השפעת אלכוהול. קצינת המבחן ציינה את דיווחה של העובדת הסוציאלית בעמותת אפשר, לפיה לנאשם מוטיבציה נמוכה להשתלב בהליך טיפולי ואין הוא משתף פעולה. הוא עבר מספר בדיקות שתן לגילוי שרידי הסם, ונמצא נקי מסמים. לאור ממצאים אלו, נמנעה קצינת המבחן מהמלצה טיפולית.

4. טיעוני המאשימה לעונש

המאשימה הדגישה את אשר משתקף מהתסקירים ומתדפיס המידע הפלילי בדבר היותו של הנאשם בעל דפוסי התנהגות עבריינים, צורך אלכוהול במשך תקופה ארוכה ואינו נוטל אחריות למעשיו. המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם מאסר שירוצה בעבודת שירות.

5. ראיות המאשימה לעונש

מתדפיס המידע הפלילי (ת/1) עולה כי לנאשם עבר פלילי עשיר. בשנים 1981 – 2004 הוא הורשע בביצוע עבירות של ניסיון לתקיפה סתם – בן זוג, תקיפה הגורמת חבלה ממש, החזקה/שימוש בסמים לצריכה עצמית, איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ניסיון תקיפת שוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר במילוי תפקידו, לבישת מדים ללא הרשעה, חבלה חמורה, תגרה במקום ציבורי, הסגת גבול פלילית, תמיכה בארגון טרוריסטי, חברות בהתאגדות בלתי חוקית, השתתפות בהתקהלות אסורה, גניבה, נשיאת נשק שלא כדין, שימוש פחזני באש או בחומר דליק, מטרד לציבור, התפרצות למגורים/תפילה לבצע עבירה (29.3.87), פריצה לבנין שאינו דירה או בית תפילה ובריחה ממשמר חוקי.

6. טיעוני הסנגור לעונש

הסנגור טען כי על אף עברו הפלילי, כיום הנאשם עובד בצורה סדירה לשביעות רצון מעבידו, אשר תיפגע במידה וירצה מאסר בדרך של עבודת שירות. באשר למעשים שביצע, נטען כי על פי כתב האישום אין להם קשר להתמכרות הנאשם לאלכוהול, אשר כלל לא הוכחה. הסנגור ביקש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו במסגרת הסדר הטיעון וגרס כי הודאה זו מעידה על נטילת אחריות מצידו למעשים בהם הודה. הוא טען כי כמות הסם שנתפסה הינה קטנה ומתקרבת לזו המסווגת כצריכה עצמית. הסנגור טען עוד כי הענישה המוצעת על ידי המאשימה איננה תואמת את רף הענישה המקובל לגבי עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. לדעתו, יש להסתפק במאסר מותנה.

7. דברי הנאשם

הנאשם הביע צער, וחשש לאיבוד פרנסתו וכתוצאה מכך – להתדרדרות במצבן של בנותיו.

8. חומרת העבירות ורף הענישה – החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית

המחוקק ובתי המשפט הביעו דעתם כי עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית היא עבירה שיש להחמיר בענישתה. בע"פ 746/86 מדינת ישראל נ' קדוש (ניתן ביום 7.5.87) נדון עניינם של נאשמים שהובילו חשיש ונתפסו והועמדו לדין בגין החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. השופט (כתוארו אז) ברק ציין כי הסחר בסמים מסוכנים, מטבעו, מבוסס על חוליות שונות, ואשר בהן הובלת הסם משמשת מוקד חשוב, וכי מלחמה בסחר סמים והפצתם מחייבת תגובה שיפוטית הולמת כלפי כל אחת מהחוליות בפעילות הסמים העבריינית. במסגרת תגובה זו יש להתחשב, כמובן, בנתוניו האישיים של הנאשם, אך מרכז הכובד של השיקול השיפוטי הוא מטבעו האינטרס הציבורי.

בע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי פ"ד נח(2) 734, 739 (2004) שם הביא הרחיב כבוד השופט חשין אודות חומרת עבירות הסמים ובין היתר הביא דברים מפסק דינו של כבוד השופט קדמי בע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל (לא פורסם) לפיהם עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי – קרי: למשולבים במערך ההפצה – מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים.

עוד על עמדת בית המשפט באשר לצורך בענישה חמורה של נאשמים בעבירות סמים ראו, למשל, ע"פ 5458/11 אברג'ל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 31.1.12) שם אמר כבוד השופט ג'ובראן:

"בית משפט זה התייחס לא פעם אל החומרה שבה יש לראות את עבירות הסחר בסמים, הפוגעות באופן אנוש באושיות החברה. יפים לעניין זה דברים שנכתבו בע"פ 4484/05 גונן שגב נ' מדינת ישראל (8.8.2006):

'נגע הסמים מכלה בישראל כל חלקה טובה. כמות המילים שהושמעו באשר לצורך להילחם בנגע זה היא אין סופית. אין לך בית משפט בכל ערכאה שהיא, שלא חוזר על האמירות שעניינן המלחמה שהוקדשה לביעור התופעה, ענישה מחמירה ככלי מרכזי במלחמה זו, והצורך להכות בכל אחת מחוליות הפצת הסם בין אם מדובר בבלדר, ובין אם מדובר במי שמעמדו בהיררכיה באותה פעולה ספציפית שעליה נסוב הדיון, גבוה יותר' ". 

ברע"פ 3443/07 מחמוד מכאווי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 26.7.07) נדון עניינו של נאשם שהועמד לדין בגין עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ושל החזקת סם לצריכה עצמית. באותו מקרה נתפסו ברשותו 926 טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA שלא לצריכה עצמית. בעקבות הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בית המשפט השלום גזר עליו 24 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים על עבירות סמים למעט צריכה עצמית, 3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים על עבירת החזקת סם לצריכה עצמית וקנס כספי של 10,000 ₪. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך אף בקשתו לבית המשפט העליון לרשות לערער. כבוד השופט ג'ובראן הדגיש כי כאשר מדובר בסחר בסמים, השיקול העיקרי אינו שיקומו של העבריין, אלא הצורך במתן עונש מרתיע בדמותם של מאסרים ממושכים בפועל, מאחר והסוחרים גורמים להרס חייהם של רבים, ובעיקר צעירים הנופלים למעגל של מסכנות וצער וגורמים אומללות למשפחותיהם.

אף ברע"פ 10423/09 ניצן שורר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 26.4.10) נדון עניינו של נאשם בן 53, אשר כתב האישום ייחס לו עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, ועובדותיו ייחסו לו החזקת 574.75 גרם נטו של סם מסוג קנבוס. אף ששירות המבחן המליץ להטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור ולא להרשיעו בדין, ואף שהוא נעדר עבר פלילי, הוא הורשע ונגזרו עליו ששה חודשי מאסר בפועל, בעבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס והתחייבות כספית. הערעור נדחה וכך אף בקשת רשות הערעור.

ברע"פ 6018/05 אברהם אוחיון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4.9.05) נדון עניינו של נאשם בעל עבר פלילי מכביד, אשר נתפסו ברשותו 10,378 כדורים המכילים סם מסוכן מסוג MDMA שלא לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש שנפסק בבית המשפט השלום, וקבע כי רמת הענישה במקרים בהן קיימות נסיבות דומות נעה בין שנתיים וחצי לשש וחצי שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את בקשת הרשות לערער.

9. חומרת העבירות ורף הענישה – הפרעה לשוטר במילוי תפקידו

בתי המשפט רואים בחומרה כל פגיעה של אזרח באנשי חוק הממלאים את תפקידם. בע"פ (מחוזי חיפה) 3365/03 מדינת ישראל נ' אינגידאטש (ניתן ביום 12.2.04) הודגש כי אם העונשים בגין פגיעה בשוטרים במילוי תפקידם יהיו מתונים וקלים יתר על המידה, עלול הדבר להתפרש כמסר שלילי לפיו פגיעה מעין זו איננה מעשה חמור, ואזי עלולים השוטרים למצוא את עצמם חשופים לאלימות בבואם למלא את תפקידם, מבלי שאלימות זו תיתקל בתגובה העונשית הראויה. כוחה של הנחיית בית המשפט העליון בדבר הצורך בענישה מרתיעה (כמו, למשל, בע"פ 1536/06 מדינת ישראל נ' לוי (ניתן ביום 7.6.06)), שם התייחס בית המשפט לנהגים המסרבים לציית להוראות שוטרים) יפה אף כלפי מי שמפריע לשוטר במילוי תפקידו, בפרט כאשר ההפרעה היא כמו זו שבמקרה שבפנינו, בה הנאשם השתולל, קלל את השוטרים והרים שולחן מתכת כדי להשליכו לעבר שוטר.

בת"פ (שלום פ"ת) 28817-10-11 מדינת ישראל נ' בדיר (ניתן ביום 27.3.12) נדון עניינו של נאשם, אב לארבעה ומכור לסמים, שהורשע, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט. בית המשפט שם דגש על העבר הפלילי המכביד, ציין כי כמות הסם הייתה קטנה וסבר כי אין זה המקרה בו יש להושיט יד לנאשם ולהעמידו במבחן הסמים. בית המשפט הפעיל מאסרים מותנים שהיו תלויים ועומדים ובחופף להם גזר אף ארבעה חודשי מאסר, וכן מאסר מותנה.

בת"פ (שלום חי') 1376/05 מדינת ישראל נ' אבו שיבאן (ניתן ביום 13.9.05) הורשע הנאשם, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של החזקת סם מסוכן שלא כדין שלא לצריכה עצמית והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ונדון למאסר בפועל למשך 36 חודשים, וכן למאסרים מותנים, פסילה בפועל של רישיון נהיגה ופסילה על תנאי.

10. שקלתי האם לקבל את הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים או שמא יש מקום להתערב בו בנסיבות המקרה הנוכחי. על השיקולים אותם על בית המשפט לשקול בהידרשו לשאלה זו ראו, למשל, ע"פ 5982/08 כהן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22.4.09); ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נז(1) 577, 608 (2002). במקרה הנוכחי החלטתי כי יש לאמץ את ההסדר ואין להתערב בו.

11. שיקולים לחומרא

בבסיס השיקולים לחומרא עומדת המדיניות המשפטית שתוארה לעיל באשר לענישה בעבירות אלו. תדפיס המידע הפלילי מגלה כי לנאשם עבר פלילי עשיר וכי עבירות של פגיעה באנשי חוק – הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר במילוי תפקידו – אינן זרות לו, ובעבר הוא הורשע בגינן. מהתסקירים עולה כי האלכוהול נצרך על ידו באופן קבוע, והוא אינו משתף פעולה עם ניסיונות טיפוליים. כל אלו מצביעים חוסר התוחלת בענישה עם מתן דגש למודל השיקומי.

12. שיקולים לקולא

הודאת הנאשם, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין הענישה, צריכה להוות שיקול לקולא, מאחר וחסכה זמן שיפוטי יקר. יתכן, כפי שטוען הסנגור, כי בהודאה גלום יסוד של הכרה במעשים וחרטה.

13. אשר על כן, לאחר ששקלתי את השיקולים לחומרא ולקולא, לאור הסדר הטיעון וטענות באי כוח הצדדים, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר למשך ששה חודשים אשר ירוצה בעבודת שירות בבית הסוהר צלמון, במשך חמישה ימים בשבוע, ל-8.5 שעות עבודה יומיות. מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל דרישות הממונה על עבודות שירות, לרבות דרישות לביצוע בדיקות שתן, וכי אי מילוי דרישה כלשהי, או שתיית אלכוהול במהלך העבודה או התייצבות לעבודה בגילופין, עלולה להביא להפסקת העבודות ולריצוי של מאסר בפועל.

לריצוי עבודת השירות על הנאשם להתייצב ביום 11.4.2013 בשעה 08:00 במשרדי הממונה, ביחידת עבודות השירות, בכפר מג'אר.

ב. ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים החל מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה מהעבירות המנויות בפקודת הסמים ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ג. ששה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים החל מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה של אלימות או עבירה כלפי עובד ציבור ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

ד. הסם יושמד כשגזר הדין יהיה חלוט.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ג, 07 מרץ 2013, במעמד הנאשם ובאי כוח הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
12/10/2010 הוראה לבא כוח נאשמים להגיש אישור פקס סאאב דבור לא זמין
23/01/2011 החלטה מתאריך 23/01/11 שניתנה ע"י אינעאם דחלה-שרקאוי אינעאם דחלה-שרקאוי לא זמין
16/02/2011 החלטה מתאריך 16/02/11 שניתנה ע"י אינעאם דחלה-שרקאוי אינעאם דחלה-שרקאוי לא זמין
04/12/2011 החלטה על בקשה של נאשם 1 שינוי מועד דיון 04/12/11 אורי גולדקורן לא זמין
07/03/2013 גזר דין מתאריך 07/03/13 שניתנה ע"י אורי גולדקורן אורי גולדקורן צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל חגית זמיר
נאשם 1 סאיב יאסין סלים כנאענה אבראיהם