1. לפניי בקשה להארכת מועד וכן בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש ביום 7.11.12 בהעדר הגנה, לפיו חייבתי אותו לשלם למשיבה סך של 6,252 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין").

1. המדובר בתביעה לתשלום בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו למשיבה בעטיה של תאונת דרכים נטענת מיום 25.2.08 אשר ארעה בשל רשלנות המבקש ו/או מר עבדאללה מרעי, שהינו נתבע מס' 2 בתביעה, עת לא שמרו מרחק מרכב המשיבה וכתוצאה מכך נפגע מאחור.
2. המבקש עותר, אם כן, לקבלת ארכה להגשת הבקשה לביטול פסק הדין שכן, לדבריו, לא ידע אודות פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה, אלא לאחר שביום 23.11.13 נמסרה לו אזהרה מלשכת ההוצל"פ. ביחס לבקשה לביטול פסק הדין, טוען המבקש כי, יש לבטלו מחובת הצדק מהטעם שנפל פגם בהמצאת כתב התביעה, אשר לא נמסר לו מעולם. לדבריו, אישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק הדין בהעדר הגנה המעיד, לכאורה, על מסירת כתב התביעה לידי אמו, הגב' חוסנייה מרעי, לא נחתם על ידה כלל וכלל. לחילופין, טוען המבקש כי יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט שכן, על-פי גרסתו, הגשת התביעה כולה נגועה בחוסר תום לב, ראשית בשל שהגשתה נעשתה לפני שנשלחה כל דרישה לתשלום בגין הנזקים הנטענים בעטיה של התאונה המוכחשת. המבקש מודה בבקשתו כי, הינו הבעלים של הרכב אשר לשיטת המשיבה פגע ברכבה, עם זאת טוען כי, מיום שנרשם על שמו בשנת 2007, לא היה מעורב בתאונת דרכים כלשהי, בנוסף, אינו מכיר כלל את המשיבה ומעולם לא פגש בה.
3. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין. לטענתה, כתב התביעה נמסר למבקש, באותו האופן שבו נמסרה לו האזהרה של תיק ההוצל"פ, על ידי אותו השליח באותה הכתובת ולידי אותה אישה שטענה שהיא אמו. לעניין סיכויי ההגנה טוענת המשיבה כי, סיכוייו של המבקש קלושים לאור הרשעתו בתיק הפלילי שנפתח נגדו בשל אותה התאונה.
4. המבקש השיב לתגובת המשיבה ובעיקר חזר על טענותיו, אך הוסיף והדגיש כי בתגובתה אין כל התייחסות לגופן של הטענות המהותיות והטענה לפיה סיכוייו של המבקש קלושים בשל הרשעתו, נטענה בעלמא, ללא כל תימוכין, כאשר טענה זו מוכחשת מכל וכל!
5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה נחה דעתי כי, דין הבקשה להתקבל.
6. אשר לבקשה להארכת המועד, אין חולק כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה בחלוף המועד הקבוע על פי דין להגשת בקשה מעין זו, וכי נדרש "טעם מיוחד" על מנת להאריך את המועד. בית המשפט העליון קבע מפי כב' השופטת נאור ברע"א 7092/11 איוב מטח נ. קרן הסיטי מיום 16.08.2012 (פורסם בנבו), כי "טעמים מיוחדים ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור, יש לתת את הדעת למכלול שיקולים ובהם מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת הסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך שלגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו, למתן אורכה להגשתו".
7. לאחר שבחנתי את השיקולים השונים לאורה של ההלכה הנ"ל, שוכנעתי כי, מתקיימים בענייננו טעמים מיוחדים המצדיקים ליתן למבקש ארכה, הן לאור סיכויי ההגנה אשר לטעמי אינם קלושים כפי שסבורה המשיבה, והן לאור העובדה שטענת המבקש לפיה נודע לו אודות פסק הדין רק ביום 23.11.13 כלל לא הוכחשה על ידי המשיבה.

בנסיבות האמורות, מצאתי כי יש להורות על הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין עד למועד בו היא הוגשה.

1. אשר לבקשה לגופה, בבואנו לדון בבקשה לביטול פסק דין יש לבצע הבחנה בין שני סוגים של מקרים, מקרה בו פסק הדין פגום בהליך נתינתו, כלומר, במקרים שבהם כתבי בי דין לא הומצא כדין, שאז ניתן לדרוש את ביטולו מחובת הצדק. המקרה השני כאשר פסק הדין ניתן כדין ומבוקש ביטולו מחמת שיקול הדעת, במקרה כזה יש ליתן את הדעת לשני שיקולים- הראשון, סיבת המחדל בגינה ניתן פסק הדין בהעדר הגנה, והשני והעיקרי, סיכויי ההצלחה של המבקש.
2. בענייננו, טוען המבקש כאמור כי נפל פגם בהמצאת כתב התביעה שכן, אישור המסירה המתיימר להיות אישור מסירה כדין, כלל לא נחתם על ידי אמו, כך שהאחרונה מעולם לא קיבלה את כתב התביעה וכפעל יוצא גם לא המבקש. המבקש תומך טענה זו בתצהיר שהגיש מטעמו ומטעם אמו, מנגד הגישה המשיבה תצהיר של המוסר שלדבריו מסר את כתב התביעה לידי אישה שטענה כי היא אמו של המבקש. מתצהירו של המוסר עולה עוד כי, כתב התביעה נמסר לידי הגב' חוסיינה באותה הכתובת בה נמסרה האזהרה אודות פתיחת תיק ההוצל"פ. המבקש כאמור הודה כי קיבל את האזהרה באמצעות אמו, לאור נתון זה תמוהה בעיניי טענתו לפיה כתב התביעה לא נמסר לו שעה שזה בוצע על ידי אותו שליח, באותה הכתובת.
3. מסקנתי היא, אם כן, כי לא נפל כל פגם בהמצאת כתב התביעה ולפיכך אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

לאור זאת, אפנה לבחינת השיקולים שיש לשקול מקום שפסק הדין ניתן כדין, וכאמור, המבקש חייב להצביע על הסיבה אשר גרמה למחדל בגינו ניתן פסק הדין בהעדרו, כמו כן, עליו להראות הגנה טובה מפני התביעה. אכן, ככלל, שאלת סיכויי ההצלחה בהליך נושאת משקל רב יותר מן ההצדק למחדלו של המבקש.

1. המגמה הרווחת בפסיקה היא, להיעתר לבקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר הגנה, לאור מעמדה של זכות הגישה לערכאות, זכות בעלת מעמד חוקתי, על מנת ליתן לבעל דין את יומו בביהמ"ש, זאת תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד ע"י פסיקת הוצאות. הרציונל העומד בבסיס הגישה נובע מכך שדחיית בקשה לביטול פסק דין עלולה להוביל להשלכות משמעותיות על בעל הדין שנגדו ניתן פסק הדין, היות וזה ניתן מבלי שהתובענה התבררה לגופה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח את טענותיו.
2. בענייננו, לאחר ששקלתי מחד, את מחדלו של המבקש ומאידך, את סיכויי הגנתו, נוכח המגמה הרווחת כיום בפסיקה, שוכנעתי כי, מן הראוי להעניק למבקש את יומו בבית המשפט.
3. כפי שציינתי לעיל, טענות המבקש לעניין אי קבלת כתב התביעה לידיו לא הניחו את דעתי, עם זאת אינני סבור כי מחדלו של המבקש, אשר לא הגיש כתב הגנה במועד, עולה כדי זלזול בהליך המשפטי ובצד שכנגד, אלא לכל היותר מצביעות על רשלנות כלשהי בהתנהלותו.

יתירה מכך, המבקש העלה בבקשתו טענות כבדות משקל כנגד התביעה שהוגשה נגדו שכן, על פי גרסתו רכבו כלל לא היה מעורב בתאונת הדרכים הנטענת מיום 25.2.08, ולטעמי יש בכך כדי להצביע על הגנה אפשרית מפני התביעה.

1. אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 7.11.12 בכפוף לתשלום הוצאות סך של 700 ₪ , שיועבר למשיבה מכספי העירבון שהפקיד המבקש בתיק והיתרה תוחזר לו.

אני מורה למבקש להגיש כתב הגנה מטעמו תוך 30 יום מיום שיקבל לידיו העתק החלטה זו.

הליכי ההוצל"פ שנפתחו כנגד המבקש מעוכבים בזאת עד לסיום ההליכים בתיק זה.

המזכירות תפעל בהתאם לאמור בהחלטה זו ותמציא העתקה לצדדים.

ניתנה היום, ג' אדר ב תשע"ד, 05 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.