ובעניין תא"מ 27187-09-11

2. עמר מימון

3. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד 1. שלמה דהאן

1. בתאריך 16.11.09 ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב התובעת ב-ת.א. 14267-04-10 (להלן, גם "אלביט"), שהיה נהוג על ידי מר עמר מימון (להלן – "מימון"), לבין רכב שהיה נהוג על ידי מר כהן אברהם (להלן – "כהן"), ושהיה מבוטח על ידי התובעת ב-ת.א. 27187-09-11 (להלן, גם "הראל"). מימון וכהן מטיחים, איש-איש, את האשם לגרם התאונה. לנוכח זאת הוגשו בפניי שתי תובענות הנדונות במאוחד. אלביט הגישה תביעה לנזקי רכוש נגד כהן והראל. הראל, בעקבות תשלום תגמולי ביטוח לכהן, הגישה תובענת שיבוב נגד אלביט, מימון ומבטחתם של שני אלו.

2. ב"כ הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות אליהם ניתן יהיה לצרף תמונות מקוריות ותרשימים המשחזרים את קרות התאונה.

3. עיינתי בחומר הראיות והטענות. הכרעתי כי בדעתי לאמץ את גרסתו של מימון ולהעדיפה על זו של כהן. התוצאה המתחייבת מכך תהא היענות לתביעתה של אלביט ודחיית תביעת השיבוב של הראל.

4. אין עוררין שהתאונה התרחשה ברחוב ברק בקרית מוצקין. לגרסתו של מימון הוא נהג ברכב אלביט בדרך הרגילה ושעה שהוא הגיע לצומת קק"ל יצא הרכב שהיה נהוג על ידי כהן, תוך אי ציות לתמרור "עצור" המוצב בפניו, ופגע בדופן שמאל של רכב אלביט.

לגרסתו של כהן רכבו אכן עצר בתמרור "עצור". כך, על מנת לאפשר לאופנוע כלשהו לעבור את הצומת. בכיוון נסיעתו של מימון עמדה מכולה גדולה שכנראה חסמה את דרכו. כתוצאה מכך מימון שנהג במהירות איבד שליטה, עבר לצד השמאלי התקרב לשפת הכביש ופגע בצד ימין של פגוש הרכב של כהן אשר עצר בזווית בכיוון עצירתו.

5. עיינתי בתרשים קרות התאונה, לגרסתו של כהן, וגרסתו נראית לי בלתי מתקבלת על הדעת. מן התרשים עולה כי רכבו של כהן, כנטען, עוצר כדין תוך ציות לתמרור "עצור". רכבו של מימון, איפוא, מבצע סטיית עקלתון תוך שהוא עולה על מדרכה וחוזר וסוטה. גרסה זו נראית לי חסרת סבירות. לטעמי, בפשטות, התאונה ארעה כאשר כהן לא ציית לתמרור "עצור" ופגע ברכבו של מימון. מלוא האחריות, איפוא, מוטלת על כהן.

מסקנה זו שלי אף נתמכת בגרסתו הראשונית של כהן למבטחתו. שם הוא רשם כי התאונה ארעה "תוך כדי עמידה ברמזור". ועוד הוא מציין כי הנזק שנגרם לו הוא "דופן שמאל". אכן, לא ראיתי בנתון זה ככבד-משקל. שהרי אין עוררין שמדובר בתמרור ולא ברמזור וכי רכבו של כהן נפגע בהכרח בדופן הימני ולא בדופן השמאלי. ואולם אף נתון זה חובר למכלול הנתונים שבפניי. סימני הנזק בשני הרכבים, לטעמי, לא תומכים בגרסה זו או אחרת.

6. בסיכומי טענות ב"כ הנתבעים לא מצאתי כל השגה לעניין גובה הנזק שנגרם לאלביט והוא נזק על פי דוח שמאי, שכ"ט שמאי ויום עבודה של הרכב. בדעתי, איפוא, להיענות למלוא תביעתה של אלביט על סך 10,319 ₪. ממילא נדחית תביעת הראל שהייתה על סך 9,384 ₪. נתון זה יילקח בחשבון אף לעניין פסיקת שכ"ט עו"ד.

7. לפיכך הנני מחייב את הנתבעים ב-ת.א. 14267-04-10, הם כהן והראל, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת שם, היא אלביט, סך של 10,319 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 13.4.10 ועד מועד התשלום המלא בפועל, בצירוף מלוא אגרת התביעה וכן שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

הנני דוחה את התביעה ב-ת.א. 27187-09-11.

8. המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ה' חשון תשע"ג, 21 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא