כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום ארוך המייחס להם עבירות מירמה שונות.

ביום 18.4.2012, ובעקבות הסדר טיעון שנקשר בין המאשימה לבין הנאשמים, תוקן כתב האישום והועמד על 31 עבירות מירמה כנגד הנאשמת, בהיקף של 2,347,000 ₪, ו – 7 אישומים כנגד הנאשם (יחד עם הנאשמת) כאשר היקף המירמה לא השתנה. הנאשמים הודו בכתב האישום המתוקן, והורשעו בו כאמור.

הנאשמת הודתה והורשעה ב – 31 פרטי אישום, בעבירות כדלקמן:

28 עבירות של קבלת דבר במירמה;

30 עבירות של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות;

23 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע;

17 עבירות של התחזות לאחר במטרה להונות;

5 עבירות של גניבת כרטיס חיוב;

7 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב;

29 עבירות של שימוש במסמך מזוייף;

5 עבירות של ניסיון לקבלת דבר במירמה;

ואילו הנאשם הודה והורשע ב – 7 פרטי אישום, בעבירות כדלקמן:

7 עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות;

4 עבירות של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות;

5 עבירות קשירת קשר לביצוע פשע;

3 עבירות התחזות לאחר במטרה להונות;

5 עבירות שימוש במסמך מזוייף;

עבירה אחת של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

הוסכם בין הצדדים עוד, ביחס לנאשם בלבד, כי הנאשם ישלח לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות שירות, והתקבלה חוות דעת חיובית.

חשוב לציין כי הסדר הטיעון הושג לאחר שהחלה שמיעת פרשת ראיות התביעה ונשמעה עדותו של מר יורי בלוטין (להלן: "יורי"), אשר היה שותפה של הנאשמת למעשי העבירה המפורטים להלן, ודמות מפתח בביצוען ובהוצאתן אל הפועל.

עדותו של יורי היתה למעשה עדות שכב מרע, שכן יורי מסר עדותו ביודעו כי ימיו על פני האדמה ספורים עקב מחלה קשה שקיננה בו. ואכן, שבועות ספורים לאחר מתן עדותו, הלך יורי לבית עולמו, בטרם התברר כתב האישום שהיה תלוי ועומד כנגדו בגין חלקו בפרשיות אלה (ת"פ 26002-08-10 – במ/5).

כתב האישום המתוקן

כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים את האישומים כדלקמן:

אישום מס' 1

בין החודשים 12/08 -3/09 פנתה הנאשמת לבני נסימוב על מנת שיזייף בעבורה 4 תעודות זהות עם פרטים ותמונות שסיפקה לו מבעוד מועד, ובני סיפק לה את הנ"ל. הנאשמת סיכמה עם בני נסימוב כי תשלם לו 10,000 ₪ בגין כל תעודה.

שתיים מבין תעודות הזהות הנ"ל הן תעודה לנאשמת עצמה, ע"ש לובוב ליפשיץ (להלן: "לובוב") והנושאת את תמונתה של הנאשמת, והשניה היא לגב' רבקה יוסף, ע"ש עליזה טולדנו (להלן: "רבקה" ו – "עליזה", לפי העניין), והנושאת את תמונתה של רבקה.

אישום מס' 2

הנאשמת פתחה חשבון בנק בבנק איגוד בהסתמך על תעודת הזהות המזוייפת ע"ש לובוב. היא הציגה בפני בנק איגוד תלושי שכר מזוייפים אשר על פיהם היא, כלובוב, עובדת בחברת "רהיטי אל על", בשכר של 6,000 ₪. לביסוס מצגים אלה העבירה הנאשמת לחשבון סך של 5,450 ₪ וכן חתמה על הוראת קבע להפקדה לתוכנית חיסכון בסך של 500 ₪.

בהסתמך על מסמכים אלה הנאשמת הגישה לבנק איגוד בקשה להקצאת קו אשראי ע"ס 10,000 ₪, וכן בקשה לקבלת כרטיס אשראי מסוג ויזה כ.א.ל.

בנק איגוד נעתר לבקשותיה של הנאשמת.

לאחר שקיבלה את כרטיס האשראי ביצעה הנאשמת 20 עיסקאות שונות בכרטיס האשראי בסכום כולל של 2,453.56 ₪, משכה 2 שיקים מהחשבון בסך של 5,500 ₪, וכן משכה מהחשבון סכום במזומן של 9,000 ₪, בשתי משיכות.

אישום מס' 3

הנאשמת פתחה חשבון בנק בבנק לאומי סניף גן יבנה בהסתמך על תעודת הזהות המזוייפת ע"ש לובוב. היא הציגה בפני בנק לאומי תלושי שכר מזוייפים אשר על פיהם היא, כלובוב, עובדת בחברת "רהיטי אל על", בשכר של 6,000 ₪. לביסוס מצגים אלה העביר הנאשמת לחשבון סך של 5,450 ₪.

בהסתמך על מסמכים אלה היא הגישה בקשה להקצאת קו אשראי וכן בקשה לקבלת כרטיס אשראי מסוג לאומי קארד.

בנק לאומי נעתר לבקשתה של הנאשמת ומסר לה כרטיס אשראי כמבוקש.

באמצעות כרטיס האשראי ביקשה הנאשמת וקיבלה הלוואת אקספרס בסך של 2,100 ₪ מחברת "הראל". כמו כן, הנאשמת ביצעה 16 עיסקאות בכרטיס האשראי בסך כולל של 3,647 ₪, משכה שלוש המחאות מהחשבון ע"ס של 8,207 ₪, אשר שתיים מהם בסך כולל של 3,707 ש"ח כובדו, וכן משכה ב – 7 משחיות במועדים שונים סך של 9,306 ₪ כאשר מנגד הפקידה לפיקדון סך של 4,000 ₪ בלבד.

אישום מס' 4

הנאשמת הורתה לרבקה לפתוח חשבון בנק ע"ש עליזה, וזאת בהסתמך על תעודת הזהות המזוייפת על שמה של עליזה, בבנק לאומי סניף ראשל"צ, וזאת מתוך מטרה שיממן רכישת רכב מחברת "פרייבט קאר".

הנאשמת מסרה מראש לחברת פרייבט קאר שלושה תלושי שכר מזוייפים לפיהם רבקה, בדמות עליזה, עובדת בחברת "סיגל ואלי-שי בע"מ" וכן דף חשבון בנק מזוייף על שמה של עליזה בבנק הבינלאומי סניף 33.

פרייבט קאר העבירה מסמכים אלה לבנק לאומי ראשל"צ, ובהסתמך על כך, העביר הבנק לפרייבט קאר סך של 68,000 ₪ אשר הועמדו כהלוואה לרבקה לצורך רכישת רכב מסוג מאזדה 3.

עם קבלת הסכום הנ"ל, מסרה פרייבט קאר לעליזה את הרכב.

לאחר מכן, מסרה רבקה את הרכב לנאשמת וזו העבירה אותו לאחר שפרטיו אינם ידועים, מבלי שהעבירה את הרישום במשרד הרישוי.

אישום מס' 5

הנאשמת פתחה חשבון בנק בבנק דיסקונט סניף אשדוד בהסתמך על תעודת הזהות המזוייפת ע"ש לובוב. לאחר מכן, היא הציגה בפני בנק דיסקונט תדפיס חשבון בנק מזוייף של הבנק הבינ"ל סניף 33. לאחר מכן מסרה את פרטיו של החשבון ליורי על מנת שזה ינפיק ממחשבו תדפיס של החשבון הנ"ל ובו תנועות ופעולות כוזבות.

הנאשמת עשתה הנ"ל כדי שתוכל להסתמך על התדפיס המזוייף כדי לקבל כרטיסי אשראי מבנקים אחרים, ולבצע בהם פעולות שונות.

אישום מס' 6

הנאשמת הורתה לרבקה לפתוח חשבון בנק בבנק דיסקונט סניף אשדוד, באמצעות שימוש בתעודת הזהות המזוייפת ע"ש עליזה. הנאשמת מסרה לרבקה שלושה תלושי שכר מזוייפים לפיהם רבקה, בדמות עליזה, עובדת בחברת "סיגל ואלי-שי בע"מ" וכן דף חשבון בנק מזוייף על שמה של עליזה בבנק הבינלאומי סניף 33, על מנת שתציגם בפני בנק דיסקונט.

על בסיס אלה ביקשה רבקה וקיבלה מבנק דיסקונט קו אשראי, פנקסי שיקים וכרטיס אשראי מסוג ויזה.

לאחר מכן ביצעה רבקה, בהוראת הנאשמת, 19 עיסקאות בכרטיס האשראי ע"ס כולל של 8,303.26 ₪. כמו כן משכה רבקה, בהוראת הנאשמת, 8 המחאות מהחשבון בסך כולל של 20,054 ₪ ואולם המחאות אלה לא כובדו.

כמו כן משכה רבקה מהחשבון, בהוראת הנאשמת, סך במזומן ש"ע ל – 1,000 דולר.

בעקבות פעולות אלה נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה בסך של 9,131 ש"ח.

אישום מס' 7

הנאשמת פתחה חשבון בנק בבנק הבינ"ל סניף אשדוד בהסתמך על תעודת הזהות המזוייפת ע"ש לובוב. הנאשמת מסרה לבנק שלושה תלושי שכר מזוייפים לפיהם היא, בדמות לובוב, עובדת בחברת "א.י. מחשבים בע"מ", וכן דף חשבון בנק מזוייף על שמה של לובוב בבנק דיסקונט סניף אשדוד. כל המסמכים "יוצרו" על ידי יורי.

על בסיס מסמכים אלה ביקשה הנאשמת מהבנק הקצאת מסגרת אשראי, הנפקת כרטיס חיוב וכן הנפקת פינקסי שיקים.

אישום מס' 8

הנאשמת הורתה לרבקה לפתוח חשבון בנק בבנק הבינ"ל סניף אשדוד, באמצעות שימוש בתעודת הזהות המזוייפת ע"ש עליזה. הנאשמת מסרה לרבקה שלושה תלושי שכר מזוייפים לפיהם רבקה, בדמות עליזה, עובדת בחברת "רהיטי אל על".

כמו כן העבירה הנאשמת לחשבון סך של 5,338 ש"ח וכן הורתה לרבקה להפקיד בהוראת קבע חודשית סך של 450 ₪ לחשבון חיסכון.

על בסיס אלה ביקשה רבקה מהבנק וקיבלה מסגרת אשראי של 5,000 ₪ ועוד מסגרת אשראי של 5,000 ש"ח מחברת האשראי דיינרס, פינקסי שיקים ו – 3 כרטיסי אשראי של דיינרס, "ויזה – הראל", וויזה לאומי קארד.

עם קבלת כרטיס האשראי "ויזה-הראל" ביקשה רבקה וקיבלה הלוואה חוץ בנקאית מחברת "הראל" בסך של 10,500 ₪ והפקידה את סכום ההלוואה בחשבון.

בהסתמך על כל האמור ביצעה רבקה עיסקאות בכרטיסי הדיינרס בסך של 7,397 ש"ח ובכרטיס הויזה לאומי קארד בסך של 10,759 ש"ח.

כמו כן משכה רבקה מהחשבון, בהוראת הנאשמת, 15 שיקים בסך של 45,312 ₪, אשר חלקם סורבו.

כמו כן משכה רבקה מהחשבון, בהוראת הנאשמת, סכום מזומן של 16,680 ש"ח ב – 8 משיכות שונות.

נוכח הפעולות המתוארות נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה על סך של 12,780 ₪.

רבקה העביר את מרבית הכספים שנמשכו כאמור ואת הרכוש שרכשה, לנאשמת.

אישום מס' 9

הנאשמת הגישה בקשה להלוואה לחברת כלל מימון ע"ס 20,000 ₪. להנחת דעת המלווה, הציגה הנאשמת בפני כלל דף חשבון מזויף של בנק לאומי סניף אשדוד וכן שלושה תלושי שכר מזוייפים לפיה היא עובדת בחברת "סיגל ואלי-שי בע"מ".

על בסיס האמור כלל הלוותה לנאשמת את הסכום הנ"ל, אותו העבירה לחשבון הבנק של הנאשם.

אישום מס' 10

עובר ליום 12.10.2008 פירסמה הנאשמת עם יורי מודעה בעיתון מקומי בעיר אשדוד המציעה עזרה במתן הלוואות לרכישת רכב או הלוואה רגילה או סיוע למי שרוצה לעזוב את הארץ.

בעקבות הפירסום הנ"ל פנתה הגב' תמרה ציבלובסקי לנאשמת וליורי בבקשה לסיוע לקבלת הלוואה, ומסרה להם תצלום של תעודת הזהות שלה ושל בן זוגה, תלושי שכר ותדפיס תנועות של חשבון הבנק שלה בבנק מסד סניף נתניה.

הנאשמת ויורי הינחו את תמרה לפתוח חשבון בבנק הפועלים סניף 540 אשדוד. הנאשמת ויורי מסרו לתמרה תלושי שכר מזייפים לפיה שכרה גבוה מהשכר האמיתי שלה, וכן תדפיס חשבון בנק התואם את תלושי השכר המזוייפים.

תמרה פתחה חשבון בבנק הפועלים באמצעות שימוש במסמכים המזוייפים, וקיבלה מסגרת אשראי של 12,000 ש"ח והלוואה על סך של 50,000 ₪. לאחר מכן, משכה תמרה מחשבונה סך של 11,000 ש"ח והעבירה אותו ליורי, וזאת בהתאם לסיכום מראש שהיה בינה לבין יורי והנאשמת.

בעקבות פעולות אלה נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה בסך של 81,899 ₪.

אישום מס' 11

עובר ליום 11.9.2008 פנה ייבגני עזיזוב (להלן: "עזיזוב") ליורי וביקש ממנו סיוע בקבלת הלוואה. הנאשמת פעלה לאישורו של עזיזוב כלווה ראוי מבנק הפועלים, ובהמשך לכך ביקשה ממנו לפתוח תיק עוסק מורשה על שם "קייפר מערכות אזעקה" (להלן: "קייפר"), ולשנות כתובת מגוריו לאשדוד. עזיזוב עשה כך, וכן העביר ליורי תדפיס בנק של חשבונו בבנק לאומי.

יורי זייף את תדפיס הבנק וכן זייף 3 תלושי שכר של קייפר, המעידים כי לכאורה עזיזוב עבד שם. לאחר מכן סיכמו הנאשמת ויורי עם עזיזוב כי מכל הלוואה שיקבל עזיזוב מהבנק, חלקו יהיה 2,000 ₪ והשאר יועבר לנאשמת ויורי.

על בסיס המסמכים המזוייפים פתח עזיזוב בבנק הפועלים חשבון בנק, ביקש וקיבל מסגרת אשראי בסך של 5,000 ₪, הלוואה בסך של 20,000 ₪, וכרטיס אשראי אמריקן אקספרס.

עזיזוב מסר את כרטיס האשראי ליורי אשר ביצע בו רכישות בסך של 17,000 ₪. כמו כן מסר עזיזוב לנאשמת ויורי את פינקסי ההמחאות ואלה משכו שיקים במועדים ובסכומים בלתי ידועים.

לאחר מכן, ביקש עזיזוב וקיבל מהבנק הלוואה בסך של 40,000 ₪. לאחר מכן משך עזיזוב מהחשבון 35,000 ₪ במזומן אותם העביר לנאשמת וליורי. חלק מהסכום הנ"ל נמשך על יד הנאשמת ויורי מהבנק באמצעות כרטיס האשראי וההמחאות.

בעקבות פעולות אלה נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה בסך של 74,098 ₪.

אישום מס' 12

בהוראת הנאשמת פתחה רבקה, תוך שימוש בתעודת הזהות המזוייפת של עליזה, חשבון בבנק הפועלים סניף אשדוד. הנאשמת העבירה לרבקה דף חשבון מזוייף של הבנק הבינ"ל ושני תלושי שכר מזוייפים המלמדים לכאורה כי רבקה בזהותה כעליזה עובדת בחברת "סיגל ואלי-שי בע"מ".

בהסתמך על מסמכים אלה רבקה ביקשה מהבנק קו אשראי בסך של 15,000 ₪ והלוואה בסכום זהה, אשר אושרו.

להנחת דעת הבנק העביר יורי לחשבון סך של 6,336 ₪.

לאחר מכן משכה רבקה, בהוראת הנאשמת, מהחשבון סך של 36,250 ₪ במזומן, באמצעות כרטיס בנקט שהונפק לה.

כמו כן משכנה רבקה, בהוראת הנאשמת, שיקים בסך של 5,375 ₪ אשר סורבו.

בעקבות פעולות אלה נוצרה בחשבון יתרת חובה בסך של 31,044 ₪.

אישום מס' 13

הנאשמת פתחה חשבון בסניף בנק הפועלים באשדוד. בעת פתיחת החשבון הנאשמת מסרה דף חשבון מזוייף של בנק לאומי סניף אשדוד ושלושה תלושי שכר מזוייפים המלמדים לכאורה כי היא עובדת בחברת "סיגל ואלי-שי בע"מ".

על בסיס אלה ביקשה הנאשמת מהבנק להנפיק כרטיסי אשראי אמריקן אקספרס ומאסטרכרד, וכן הקצאת מסגרת אשראי של 20,000 ₪ והנפקת פינקסי המחאות, ומבוקשה ניתן לה.

בנוסף הגישה הנאשמת בקשה לקבלת הלוואה ע"ס של 60,000 ₪ וכן הלוואה נוספת על סך 25,000 ₪ ואלה אושרו לה.

הנאשמת ביצעה בכרטיס האמריקן אקספרס עיסקאות בסך כולל של 15,000 ₪, ובכרטיס המאסטרכרד בסך כולל של כ – 44,000 ₪. כמו כן מסרה 21 המחאות בסכום כולל של 18,604 ₪ אשר כובדו, ואילו 9 המחאות נוספות בסך כולל של 38,183 ₪ - סורבו.

בעקבות הפעולות האמורות נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה בסך של 167,831 ₪.

אישום מס' 14 (כנגד שני הנאשמים)

הנאשם ואביו הגישו בקשה לקבל הלוואה המובטחת במשכנתא מבנק לאומי למשכנתאות, וזאת לשם רכישת דירת המגורים בה מתגוררים הנאשמים. הנאשמת מסרה לנאשם ואביו 3 תלושי שכר מזוייפים המעידים כי הנאשם עובד לכאורה בחברה "סיגל ואלי-שי בע"מ", שהוכנו על ידי יורי. המסמכים נמסרו על ידי הנאשם ואביו לבנק.

בעקבות האמור אישר הבנק את ההלוואה בסך של 796,365 ₪, באמצעותה רכשו את הדירה.

אישום מס' 15

במהלך פברואר 2009 פנה לנאשמת מר ישראל לחיאני כדי שתסייע בידו לקבל הלוואה לרכישת רכב. הנאשמת הורתה ללחיאני למסור לה את תעודת זהותו ותדפיס חשבונו בבנק והוא עשה כן. לבקשת הנאשמת זייף יורי תלושי שכר מזוייפים עבור לחיאני ותדפיס חשבון בנק המעידים לכאורה שלחיאני עובד בחברת פלקון ביטחון ונקיון בע"מ.

לחיאני פנה לחברת פרייבט קאר ורכש ממנה רכב אשר מומן באמצעות קבלת הלוואה מחברת אקסטרה ליסינג בסך של 62,000 ש"ח, על בסיס המסמכים המזוייפים.

אישום מס' 16

במהלך נובמבר 2008 פנה לנאשמת מר יאיר אלקראט, בבקשה לקבלת עזרה בקבלת הלוואה. הנ"ל מסר לנאשמת שלושה תלושי שכר המעידים כי עבד בחברת "אבו בקבוקים" ואת תדפיס חשבון הבנק שלו. הנאשמת העבירה את המסמכים ליורי אשר זייף את תוכנם על דרך של שינוי הסכום בתלוש השכר וזיוף תדפיס הבנק כך שיתאים לתלוש השכר המזוייף.

על בסיס האמור לעיל פתח יאיר חשבון בבנק הפועלים בסניף אשדוד, והגיש בקשה להקצאת מסגרת אשראי, קבלת פינקסי המחאות, הנפקת כרטיס אשראי ובקשה להלוואה ע"ס 45,000 ש"ח על בסיס המסמכים המזוייפים.

הבנק נעתר לבקשת יאיר להנפיק לו כרטיס אשראי מאסטרקארד ואישר את ההלוואה. בשלב מאוחר יותר אישר הבנק ליאיר הלוואה נוספת בסך של 95,200 ש"ח.

בנוסף, משך יאיר מהחשבון סך של כ – 35,000 ₪ במזומן.

עקב הפעולות האמורות נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה בסך שך 100,368 ₪.

אישום מס' 17 (כנגד שני הנאשמים)

לבקשת הנאשמת זייף יורי תלוש שכר עבור הנאשם, בגין עבודה לכאורית בחברת "סיגל וא. שיווק בע"מ".

על בסיס תלושי השכר המזוייפים פתח הנאשם חשבון בבנק לאומי סניף אשדוד והעביר אליו סכום של 6,850 ש"ח להנחת דעתו של הבנק.

לבקשת הנאשם הנפיק לו הבנק כרטיס אשראי מסוג ויזה, אשר באמצעותו ביצע עיסקאות בסך כולל של 6,522 ₪.

כמו כן משכו הנאשמים מהחשבון סכום במזומן של 18,200 ₪ וכן 14 שיקים בסכום כולל של 13,459 ₪.

בעקבות פעולות אלה נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה בסך של 27,985 ₪.

אישום מס' 18 (כנגד שני הנאשמים)

במהלך חודש מרץ 2009 הגיעו הנאשמת ורבקה לסניף של פרייבט קאר, ובמעמד זה ערכה רבקה זכרון דברים לרכישת רכב, שירשם ע"ש עליזה, תוך שימוש בתעודת הזהות המזוייפת, בסך של 68,000 ש"ח במימון אקסטרא ליסינג.

רבקה, בזהותה כעליזה הגישה בקשה לקבלת הלוואה מאקסטרא ליסינג. רבקה העבירה לאקסטרא ליסינג 16 שיקים מחשבונה של עליזה, וכן דף חשבון מזוייף מחשבון הבנק ע"ש עליזה בבנק בינ"ל.

לאחר אישור ההלוואה העבירה אקסטרא ליסינג לפרייבט קאר סך של 62,000 ש"ח ורבקה רשמה את הבעלות ברכב על שם עליזה.

בהמשך לכך, הנאשם העביר את הרכב לידי מר סאלח אלקרינאוי כפירעון חוב של 50,000 ₪ אשר הנאשם חב לו, בגין שיפוץ דירת הנאשמים.

אישום מס' 19

הנאשמת 1, בזהותה כלובוב, חתמה בחודש אפריל 2009 על זכ"ד עם פרייבט קאר לרכישת רכב בסך של 62,000 ₪ במימון אקסטרא ליסינג. היא ביקשה מאקסטרא ליסינג הלוואה למימון רכב בסך של 59,500 ₪, מסרה 11 המחאות, צילום תעודת הזהות המזוייפת, שלושה תלושי שכר מזוייפים בגין עבודה לכאורית בחברת "רהיטי אל על", וכן תדפיס חשבון בנק מזוייף בבנק לאומי סניף יבנה. כמו כן שילמה סך של 1,500 ₪ באמצעות כרטיס אשראי ויזה כ.א.ל. הנושא את שמה של לובוב.

על בסיס אלו העניקה אקסטרא ליסינג לנאשמת הלוואה בסך 94,250 ש"ח למימון רכישת רכב מפרייבט קאר. לאחר שקיבלה את הרכב, העבירה הנאשמת את הבעלות בו על שמה של לובוב.

אישום מס' 20

במהלך חודש נובמבר 2008, הנאשמת הציעה למר ארמון אטיאס שעבד בביתה סיוע בקבלת הלוואה. אטיאס העביר לנאשמת תדפיס חשבון בנק שלו ושל אשתו ענת בבנק המזרחי, והיא העבירה אותו ליורי לצורך זיופו. יורי הכין תלושי שכר מזויפים על פיה ענת עובדת בחברת "ארמונד שמעוני" במשכורת לכאורית של 6,000 ש"ח, והתאים את תדפיסי הבנק לתלושים אלה.

לאחר מכן מסרה הנאשמת מסמכים אלה לענת שפתחה חשבון בבנק הפועלים סניף אשדוד. על בסיס מסמכים אלה הגישה ענת בקשה להקצאת אשראי ובקשה להלוואה בסך של 45,000 ₪, ואלה אושרו.

בעקבות פעולות אלה נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה בסך של 42,313 ₪.

אישום מס' 21

במהלך חודש נובמבר 2008 הציעה הנאשמת ליוסי טל סיוע בקבלת הלוואה. אטיאס העביר לנאשמת את תדפיס חשבון הבנק שלו בבנק לאומי, תצלום ת.ז. וכן 3 תלושי שכר בגין עבודתו בחנות בגדים בה עבד , והיא העבירה אותו ליורי לצורך ביצוע הזיוף. יורי הכין תלושי שכר מזויפים על פיהם יוסי עובד בחברת "פלקון ביטחון וניקיון 1996", במשכורת של 6,000 ₪, והתאים את תדפיסי הבנק לתלושים אלה.

לאחר מכן מסרה הנאשמת מסמכים אלה ליוסי שפתח חשבון בבנק הפועלים סניף אשדוד. על בסיס מסמכים אלה הגיש יוסי בקשה להקצאת אשראי ובקשה להלוואה בסך של 45,000 ₪, ואלה אושרו.

לאחר מכן הלווה יוסי לנאשמת סך של 8,000 ₪.

בעקבות פעולות אלה נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה בסך של 70,592 ₪.

אישום מס' 22

כאמור באישום מס' 10, עזיזוב פתח עוסק מורשה על שמו בשם קייפר מערכות. בהמשך פתח עזיזוב חשבון בבנק הדואר. יורי והנאשמת הפקידו בחשבון זה סכומים שונים לצורך ביצוע העברות למבצעי המעשים המתוארים לעיל, על מנת ליצור מצג שווא של קבלת משכורת.

עזיזוב אף קיבל מבנק הדואר המחאות על שם העוסק מורשה שלו, והעביר אותם ליורי והנאשמת כשאינם חתומים.

הנאשמת ויורי משכו 12 המחאות מחשבון זה אשר חלקם סורבו.

אישום מס' 23

במהלך אוגוסט 2008, יורי כרת עם אחר הסכם שכירות מחסן, המצוי ברח' המדע 11/25 אשדוד. יורי התחזה לסרגיי פצ'רסקי. הנאשמת חתמה כערבה על ההסכם. לאחר מכן הנאשמת קיבלה את החזקה בנכס ואיחסנה בו את חפציה, ואף חתמה כערבה על ההסכם למרות שידעה כי יורי התחזה בו לסרגיי סרצקי וכי נעשה שימוש במסמך מזוייף.

אישום מס' 24 (כנגד שני הנאשמים)

במהלך מרץ 2009, ניסתה רבקה, בזהותה כעליזה, יחד עם הנאשמת לרכוש מכשירי חשמל שונים בסכום של כ – 14,000 ש"ח, בחנות ביג סנסור באשדוד, תוך שימוש בכרטיסי אשראי ושיקים הנושאים את זהות עליזה.

העיסקה לא אושרה ולכן רכשה רבקה תוך שימוש בזהות עליזה, טלוויזיה בסכום של 4,680 ₪. התמורה נפרעה ב – 10 שיקים המשוכים מחשבון הבנק ע"ש עליזה שנפתח על ידי רבקה.

לאחר מכן מכר הנאשם את הטלויזיה תמורת סך של 1,500 ₪ אותם העביר לרבקה.

אישום מס' 25 (כנגד שני הנאשמים)

במהלך מרץ 2009 רכשו הנאשמים מכשירי חשמל, בסך של 10,000 ש"ח מחנות בונדד חשמל בחולון. חלק התמורה בסך של 8,800 ש"ח באמצעות כרטיסי אשראי ע"ש עליזה. מכשירי החשמל סופקו לאחד, פאדי אשקר, וזאת לבקשת הנאשמים.

אישום מס' 26

במהלך חודש דצמבר 2008 פנתה סיוון סמדר לנאשמת בבקשה לסיוע בקבלת הלוואה. סיוון העבירה לנאשמת את תדפיס חשבון הבנק שלה בבנק דיסקונט ותצלום ת.ז., והיא העבירה אותם ליורי לצורך ביצוע הזיוף. יורי הכין תלושי שכר מזויפים על פיהם סיוון עובדת בחברת "אבקין המדור המרכזי", במשכורת של 6,000 ₪, והתאים את תדפיסי הבנק לתלושים אלה. יורי הכין מסמכים תמורת הסך של 1,300 ₪.

לאחר מכן מסרה הנאשמת מסמכים אלה לסיוון שפתחה חשבון בבנק הפועלים סניף אשדוד. על בסיס מסמכים אלה הגישה מרינה בקשה להקצאת אשראי ובקשה להלוואה בסך של 50,000 ₪, ואלה אושרו.

לאחר מכן נתנה סיוון לנאשמת סך של 7,000 ₪.

בעקבות פעולות אלה נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה בסך של 52,393 ₪.

אישום מס' 27 (כנגד שני הנאשמים)

במהלך חודש יולי 2008 פנה אושרי וארום לנאשמת בבקשה לסיוע בקבלת הלוואה. אושרי העביר לנאשמת תדפיס חשבון הבנק שלו בבנק לאומי ותצלום ת.ז. שלו, והיא העבירה אותם ליורי לצורך ביצוע הזיוף. יורי הכין תלושי שכר מזויפים על פיהם אושרי עובד בחברת "פלקון ביטחון וניקיון 1996", במשכורת של 8,000 ₪, והתאים את תדפיסי הבנק לתלושים אלה.

הנאשמת הורתה לאושרי לשנות את מענו למען בעיר אשדוד, כדי להקל בקבלת ההלוואה.

לאחר מכן מסרה הנאשמת מסמכים אלה לנאשם, אשר הוא זה שמסר אותם לאושרי.

אושרי פתח חשבון בבנק דיסקונט סניף 393. על בסיס מסמכים אלה הגיש אושרי בקשה להקצאת אשראי ובקשה להלוואה בסך של 40,000 ₪, ואלה אושרו.

תמורת אלה שילם אושרי לנאשמת סך של 2,000 ₪. הנאשמת שילמה ליורי 1,300 ₪ בגין הכנת המסמכים.

לאחר מכן, ולצורך ביסוס מצג השווא, העבירה הנאשמת סך של 8,000 ש"ח מחשבון קייפר מערכות לחשבונו של אושרי על מנת שזו תיחזה כהעברת משכורת. לאחר מכן, משך אושרי סך של 8,000 מחשבונו והעביר את הסכום לנאשמת.

בעקבות פעולות אלה נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה בסך של 49,849 ₪.

אישום מס' 28

במהלך חודש נובמבר 2008 פנתה מרינה בטאשוילי לנאשמת בבקשה לסיוע בקבלת הלוואה. לבקשת הנאשמת זייף יורי עבור מרינה שלושה תלושי שכר ע"ש "נטליה מרקס" המעידים לכאורה שהיא עובדת בחברת "קמילה השקעות בע"מ" וכן תדפיס חשבון בנק לאומי בסניף 861.

כמו כן זייפה הנאשמת ביחד עם אחר שזהותו אינה ידועה, תעודת זהות עבור מרינה, על השם "נטליה מרקס".

לאחר מכן מסרה הנאשמת מסמכים אלה למרינה שפתחה חשבון בבנק הפועלים סניף אשדוד. על בסיס מסמכים אלה הגישה מרינה בקשה להקצאת אשראי ובקשה להלוואה בסך של 45,000 ₪, וכן בקשה להנפקת כרטיס אשראי ישארכרט, ואלה אושרו.

לאחר העברת הכסף לחשבונה, משכה מרינה מהחשבון סך של 40,000 ש"ח אשר מתוכם מסרה לנאשמת סך של 25,000 ₪.

הנאשמת שילמה ליורי בגין הכנת המסמכים סך של 1,300-1,500 ₪.

בעקבות פעולות אלה נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה בסך של 75,300 ₪.

אישום מס' 29

עובר לחודש נובמבר 2008 הורתה הנאשמת לרבקה להוציא כרטיס אשראי של כלל ביטוח. לצורך כך סיפקה הנאשמת לרבקה 3 תלושי שכר מזוייפים המעידים לכאורה על עבודה של רבקה בחברת "סיגל ואלי-שי בע"מ" וכן דף חשבון מזוייף של חשבון בנק המתנהל בבנק הבינ"ל סניף 33.

לאחר מכן נפגשו השתיים עם סוכן של כלל העוסק בניפוק כרטיסי אשראי, והגישו באמצעותו בקשה לניפוק כרטיס אשראי להלוואות עבור רבקה, בזהותה כעליזה.

בהמשך לכך, אישרה חברת האשראי החוץ בנקאי "הראל", הנפקת כרטיס אשראי ויזה כ.א.ל. לרבקה, הנושא את פרטיה של עליזה.

לאחר מכן, רבקה ביקשה מ"הראל" הלוואה ע"ס של 10,500 ₪ והלוואה זו אושרה ובוצעה. לאחר הפקדת סכום ההלוואה בחשבונה, העבירה רבקה לנאשמת סכום כסף שאינו ידוע.

אישום מס' 30 (כנגד שני הנאשמים)

בחודשים ינואר ופברואר 2009 פנה הנאשם למתווכת דירות בשם גנריאטה יסבוין ("גרטה") בבקשה שתסייע בידו לקבל הלוואות חוץ בנקאיות. גרטה פנתה לאדם בשם "דימה" וקיבלה ממנו הנחיות להכין מסמכים לשם הגשתם לחברת הביטוח "כלל".

הנאשמת פנתה ליורי וזה הכין לבקשתה 3 תלושי שכר מזוייפים ע"ש הנאשם, מהם עולה כי הנאשם עובד בחברת "סיגל ואלי-שי בע"מ", וכן, תדפיס חשבון בנק מזוייף מבנק לאומי סניף 932.

לאחר מכן העבירו הנאשמים לדימה, באמצעות גרטה, את תלושי שכרו האמיתיים של הנאשם במפעלי אירנה בע"מ וכן את המסמכים המזוייפים, הכל מתוך מטרה ליצור מצג לפיו הנאשם הינו בעל הכנסה גבוהה.

הנאשמת קיבלה מדימה טפסים לבקשה להלוואה ע"ס של 50,000 ₪ מ"כלל" ובהמשך הגיש הנאשם בקשה לניפוק כרטיסי אשראי וקבלת הלוואות באמצעות כרטיס האשראי.

בהתבסס על מסמכים אלה הופקד בחשבון הנאשם סך של 15,000 ₪ כהלוואה מחברת "כלל".

אישום מס' 31

במהלך חודש אוקטובר 2008 הציעה הנאשמת ליורי לזייף לו תעודת זהות. יורי הסכים ומסר לנאשמת תמונות פספורט ותצלום של ת.ז. של אדם בשם סרגיי פצ'רסקי. מספר ימים לאחר מכן מסרה לו הנאשמת תעודת זהות מזוייפת ע"ש סרגיי פצ'רסקי הנושאת את תמונתו.

יורי פתח חשבון בבנק הפועלים תוך שימוש בתעודת הזהות המזוייפת, ומסר לבנק תדפיסי חשבון בנק מזוייף מבנק לאומי, ותלושי שכר מזוייפים המעידים כי הוא עובד בקייפר.

לאחר מכן הגיש יורי לבנק בקשה להקצאת מסגרת אשראי, בקשה להנפקת כרטיס אשראי ישראכרט, בקשה להנפקת פנקסי שיקים, ובקשה להלוואה בסך של 40,000 ₪. בקשות אלה אושרו.

לאחר מכן הפקידה הנאשמת יחד עם יורי בחשבון הנ"ל שיק המשוך על חשבון הבנק של קייפר בבנק הדואר, כדי שייראה כתשלום משכורת.

לאחר מכן, ביצעו הנאשמת ויורי עיסקאות בכרטיס האשראי בסך של 20,010 ש"ח, ומשכו סכומי כסף במזומן ובאמצעות השיקים.

כתוצאה מפעולות אלה נוצרה בחשבון הבנק יתרת חובה בסך של 29,980 ₪.

סיכום האישומים בהם הורשעו הנאשמים:

הנה כי כן, ובאופן גס, ניתן לחלק את העבירות בהן הורשעה הנאשמת לארבעה סוגים:

האחד – פעולות שביצעה הנאשמת בעצמה בזהותה כלובוב. במסגרת זו קיבלה הנאשמת מבנקים אשראי וכרטיסי אשראי, אשר עימם ביצעה עיסקאות שונות (אישומים מס' 1, 2, 3, 5, 7, 19);

השני – פעולות שביצעה הנאשמת בזהותה שלה, תוך הצגת מסמכים כוזבים אשר על בסיסם קיבלה לאחר מכן כספים מחברות מימון או הטבות אחרות (אישומים מס' 9, 13, 22, 23);

השלישי – פעולות שביצעה רבקה בזהותה כעליזה. במסגרת זו קיבלה עליזה מבנקים אשראי וכרטיסי אשראי, וביצעה בהם פעולות שונות (אישומים מס' 4, 6, 8, 12, 18, 24, 25, 29);

הרביעי – פעולות שעיקרם "ייצור" מסמכים מזוייפים עבור אחרים על מנת שאלה יקבלו אשראים וכרטיסי אשראי והטבות מבנקים או צדדים שלישיים (אישומים מס' 10, 11, 14, 15, 16, 20, 21, 26, 27, 28, 31);

ואילו לגבי הנאשם:

אישום 14 מייחס לו קבלת הלוואה לרכישת דירה על בסיס תלושי שכר מזוייפים;

אישום 17 מייחס לו שימוש במסמכים מזוייפים לצורך קבלת אשראי, כרטיסי אשראי וביצוע רכישות באמצעות כרטיס האשראי;

אישומים 18 ו – 24 מייחסים לו העברת רכב ומוצרי חשמל (בהתאמה) אשר נרכשו על ידי רבקה בזהותה כעליזה, לאחר;

אישום 25 – מייחס לו רכישת מוצרי חשמל בכרטיס האשראי המזויף על שם עליזה;

אישום 27 – מייחס לו מסירת המסמכים המזוייפים מהנאשמת לאושרי, אשר השתמש בהם לאחר מכן לצורך קבלת אשראי מבנק.

התנהלות הנאשמת לאחר ההודיה

במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים כי הנאשמת תישלח לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר. כשהתייצבה הנאשמת בפני שירות המבחן, ולאחר שיחה קצרה ביניהן, הודיעה לה הנאשמת כי היא חוזרת בה מהסדר הטיעון, החליפה את הייצוג, וביום 4.2.2013 עתרה לבית המשפט בבקשה לחזרה מהודייתה.

מאז, התקיימו בתיק מספר דיונים והתבטלו מספר דיונים אשר נועדו לבירור בקשת הנאשמת, הן מטעמי בית המשפט והן מטעמי הצדדים. כך או אחרת, ביום 22.12.2014 התקיים הדיון בבקשת הנאשמת, וביום 4.2.2015 מסרתי את החלטתי המנומקת, בה דחיתי את בקשת הנאשמת.

ב"כ הנאשמת סברה שלאור דחיית הבקשה, יש לחזור כעת להסדר הטיעון המקורי ולהפנות את הנאשמת לקצין המבחן, כפי ההסכמה בהסדר הטיעון. דחיתי אף בקשה זו, כאשר מסרתי שאת נימוקי לכך אתן בגזר הדין, ועל כך עוד להלן.

הנאשמים

הנאשמת

הנאשמת בת 40, חסרת עבר פלילי כלשהו.

לנאשמת, 4 ילדים, מתוכם 3 משותפים לה ולנאשם.

בהתאם לאסופת המסמכים הרפואיים במ/12:

הבן י' (שאינו משותף לה ולנאשם)– בן 24 לאחר שירות צבאי, המתגורר עימה בבית. י' אושפז עקב מצב פסיכוטי פעיל המתבטא בעיסוק מתמיד בנושא המוות, וזאת לאחר שבמסגרת השירות הצבאי חברו התאבד ביריה לנגד עיניו. בהתאם למסמכים הרפואיים, י' מצוי בטיפול פסיכיאטרי בקהילה עקב מצב פסיכוטי פעיל, ונוטל תרופות פסיכיאטריות (ור' הציור במ/10 המדבר בעד עצמו).

שני ילדים נוספים הינם בן ובת, תאומים בני 15 אשר כאשר התאום א', הבן שביניהם, הותקף לפני מספר שנים באופן קשה על ידי חבורת נערים אשר הוגש כנגדם כתב אישום בגין המעשה. בהתאם לדו"ח בי"ח ברזילי קיים חשד לשבר ברצפת ארובת העין, ואולם לא הובאו מסמכים רפואיים ביחס להמשך הטיפול בו (ר' התמונות במ/9, וכן מכתב שיחרור מהמחלקה לרפואה דחופה בית חולים ברזילי מיום 29.12.2013).

הקטין הנוסף, א', בן 11 מאובחן כסובל מבעיות התנהגותיות – רגשיות קשות מגיל 5.5 המתאפיינות בהתפרצויות זעם, ואלימות מילולית ופיזית כלפי רכוש ואנשים. הקטין לומד בחינוך המיוחד, ונעדר רבות מבית הספר (בשנה האחרונה נעדר 98 ימים). במהלך חודש אפריל, במהלך ביקור בית של העובדת הסוציאלית היא חוותה באופן אישי התפרצות קשה עם התנהגות לא הולמת ומסוכנת. יחד עם זאת, אין ממצא של מצב פסיכוטי או אפקטיבי. וכח העובדה שהקטין מסרב לקבל תרופות הומלץ על אישפוז פסיכיאטרי לצורך איבחון ואיזון תרופתי.

כמו כן סמוך על שולחנה של הנאשמת אביה, מר נחום גינזבורג, בן 85 אשר מצבו הרפואי אינו בכי טוב.

הנאשמת עצמה חוותה בעברה אלימות מצד הנאשם, ובשל כך הוא הועמד לדין והורשע.

כמו כן הומצאו לי מסמכים רבים המעידים על מצב כלכלי ירוד של התא המשפחתי, העובדה שדירתם של הנאשמים נמכרת בהליך של כינוס נכסים, נעזרת בעמותות חסד, וכן יש נגדה הליכי הוצל"פ (ר' השוברים במ/13).

הנאשם

הנאשם בן 45 ולחובתו עבר פלילי. הנאשם הורשע בשנת 2013 על ידי בית משפט השלום באשדוד בשורה של עבירות אלימות כלפי הנאשמת והוטל עליו עונש מאסר על תנאי, של"צ וכן הועמד במבחן.

קודם לכן הורשע הנאשם בשנת 2005 בעבירות חיים על רווחי אדם העוסק בזנות (בגינה הוטל עליו מאסר בפועל של 5 חודשים) וכן בעבירת תקיפת שוטר והפרת הוראה חוקית. כמו כן הורשע הנאשם בשנת 2000 בעבירת קשירת קשר לעשות פשע וריצה עונש מאסר בפועל של 3 חודשים. כמו כן הורשע הנאשם בשנת 1997 בעבירת מתן שוחד וריצה עונש מאסר בפועל בן חודשיים.

הנאשם מטופל עד היום באגף לשירותים חברתיים באשדוד באופן פרטני במרכז למניעת וטיפול לאלימות במשפחה, משתתף בפגישות באופן קבוע ונעזר בטיפול (במ/8).

הנאשם עובד בעבודה סדירה בתפקיד אחראי על אריזה ומשלוח מכונות של חברת אינטל, בחברת "ריגוטק". בתפקידו זה אחראי הנאשם על צוות של 12 עובדים (במ/7).

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הצביעה על התחכום הרב של מעשי הנאשמים, המחייב הכנה מוקדמת ארוכה ויסודית, השיטתיות שבה, והתוצאה הקשה של ערעור המערכות השונות המסתמכות על אמיתות המסמכים המוגשות אליהם, והפגיעה במערכת הבנקאית והאשראית.

כמו כן הצביעה ב"כ המאשימה על כך שהמדובר בעבירות רבות אשר בוצעו על פני תקופה ממושכת בשותפות עם רבים אחרים. לטענת המאשימה, ביצוען של העבירות היה בתא המשפחתי ונועד לצבירת הון אישי.

המאשימה אף הצביעה על כך שהכספים שנלקחו - לא הוחזרו.

המאשימה אישרה כי חלקה של הנאשמת גדול לאין ערוך מחלקו של הנאשם במעשים. היא הצביעה על עברו הפלילי של הנאשם המלמד על בחירה בדרך הפשע כדרך חיים.

נוכח כל האמור עתרה המאשימה להטיל על הנאשמת 6 שנות מאסר בפועל ועל הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

דיון

בראש ובראשונה יש להעיר כי תיקון 113 לחוק העונשין אינו חל על גזירת הדין במקרה זה.

שיקולים לחומרא

אין ספק כי מעשי הנאשמים מקפלים בתוכם מעשים חמורים במיוחד. הנאשמים הקימו למעשה מפעל לייצור מסמכים מזוייפים אשר נועדו להונות את המערכת הבנקאית והפיננסית, בין אם לטובתם בין אם לטובת אחרים. לאחר מכן שימשו מסמכים אלה לצורך נטילת כספים שלא כדין, ולצורך רכישת טובין שלא כדין.

חומרה גדולה במיוחד טמונה בעובדה שהנאשמת, בארבע הזדמנויות שונות – זייפה תעודות זהות: אחת - עבור עצמה כלובוב, שניה - עבור רבקה כעליזה, שלישית – למרינה כנטליה מרקס (אישום מס' 28) ורביעית - ליורי כסרגיי פצ'רסקי (אישום מס' 31).

מעשים אלה של הנאשמת מגלמים פגיעה קשה לא רק במערכת הבנקאית ובמערכת האשראי, אלא גם במערכת הממשלתית ובאמון הציבור במסמכים רשמיים ובמסמכים בנקאיים.

המדובר במעשי מירמה מתוחכמים, שיטתיים, תכליתיים, שבוצעו לאורך זמן, עם מספר רב של "לקוחות" וכנגד מספר בנקים וחברות אשראי, אשר אין לעבור עליהם לסדר היום, בהיותם פוגעים פגיעה קשה בסדר הכלכלי והחברתי.

כמו כן, עומדת לחובת הנאשמת ריבוי האירועים, וכן היקפם המספרי הגדול.

אין ספק כי חלקה של הנאשמת גדול בהרבה ובאופן משמעותי מחלקו של הנאשם, אשר היה רק שותף זוטר לחלק מן האישומים ובשניים מהם חלקו היה טכני גרידא והסתכם בהעברת מסמכים בלבד.

שיקולים לקולא

אי העמדה לדין של מעורבים אחרים

ב"כ המלומדת של הנאשמת הצביעה על כך שמעורבים נוספים בפרשיות לא הועמדו לדין. טענה זו נכונה בחלקה.

כאמור, כנגד יורי הוגש כתב אישום (במ/5), אך ההליכים נגדו הופסקו עם פטירתו.

כמו כן הוגשו כתבי אישום כנגד מרינה בטשוילי ואושרי וארום בגין האמור באישומים מס' 27 ו - 28 (במ/2 ובמ/3), כנגד נסימוב בגין האמור באישום הראשון (במ/4) וכנגד לחיאני בגין האמור באישום מס' 15 (במ/6).

ואולם אין כל ספק כי מן המפורט לעיל עולה כי לא מוצה הדין כנגד כל המעורבים. כך למשל, לא הובהר מדוע לא הוגש כתב אישום כנגד מעורבת מרכזית נוספת בפרשה, במספר פרטי אישום – הלא היא הגב' רבקה יוסף, אשר התחזתה לעליזה.

כמו כן, לא הובהר מדוע לא הוגשו כתבי אישום כנגד עזיזוב (שאף הוא מעורב גדול יחסית בפרשה), תמרה צחבלובסקי (אישום מס' 10), יאיר אלקראט (אישום מס' 16), ארמון אטיאס (אישום מס' 20), יוסי טל (אישום מס' 21) וסיוון סמדר (אישום מס' 26).

אין ספק כי שאלה זו, ובעיקר אי הגשת כתב אישום כנגד הגב' רבקה יוסף, הינם שיקול משמעותי בגזירת הדין.

היעדר בהירות בשאלת הנזק שנגרם בפועל

כתב האישום נוקב בכך שהיקף עבירות המירמה עומד על הסך של 2,347,000 ש"ח. בעניין זה – אין חולק. יחד עם זאת, המאשימה לא הבהירה מהו הנזק שנגרם בפועל בגין מעשי העבירה לקורבנות העבירה.

כך למשל, לא נאמר בשום מקום בכתב האישום האם ההלוואות והאשראים אותם נטלו הצדדים השלישיים מהבנקים על בסיס המסמכים המזוייפים – נפרעו. שכן, אם התשובה לכך הינה בחיוב – הרי לכאורה לא נגרם לבנקים ולנותני האשראי כל נזק, והנזק היחידי הוא הנזק המערכתי הנובע מעצם ביצועה של העבירה.

היעדר טובת הנאה אישית בחלק מן האישומים

אין כל ספק שבחלק גדול מן האישומים, במיוחד אלה הנוגעים לרכישותיהם שלהם ולשימושיהם שלהם בכרטיסי האשראי, הנאשמים זכו לטובת הנאה אישית. יחד עם זאת בחלק מן האישומים שבכתב האישום לא הובהר האם הנאשמת זכתה לטובת הנאה אישית גם מצדדי ג' אשר עבורם זייפה את המסמכים. כך למשל לא הובהר האם רבקה העבירה כספים לנאשמת בגין מעשיה שבאישומים 4, 6, 8, 12. כמו כן לא הובהר האם הנאשמת קיבלה כספים כלשהם מכל הצדדים השלישיים אשר השתמשו בשירותיה.

חלוף הזמן

אינני נותן משקל משמעותי לשיקול זה. העבירות בוצעו בשנת 2008 וכתב האישום הוגש בשנת 2010 – פרק זמן בהחלט סביר בשים לב למורכבות העניין.

חלק גדול מהשיהוי במתן גזר הדין נובע מכך שהנאשמת בחרה בתחילה לנהל את התיק, חזרה בה לאחר שמיעת חלק מהעדויות, ולאחר מכן חזרה בה מהודייתה, וזאת לאחר שהגיעה לקצינת המבחן. חלק זה של השיהוי מונח על כתפיה.

יחד עם זאת יש ליתן משקל מצומצם גם לעניין זה שכן חלק מהשיהוי נובע מטעמים הנוגעים לסדרי העבודה בבית המשפט.

שיקולים אישיים

בראש ובראשונה ניתן משקל לכך כי זו הרשעתה הראשונה של הנאשמת בדין וכי לא נפתח כנגדה כל תיק נוסף לאחר מכן. זוהי תקופת המאסר הראשונה אותה תרצה הנאשמת וכידוע, ככלל, יש ליתן משקל גם לעניין זה.

באשר לנאשם – נתתי תשומת ליבי לכך שעיקר הרשעותיו הינן בעבר הרחוק מאוד, וההרשעה האחרונה אינה ממין העניין.

כמו כן יש ליתן משקל גם לשיקולים האישיים שפירטה ב"כ הנאשמת ביחס לילדיה. ברור לי לחלוטין כי שליחת הנאשמת למאסר עשויה להשליך על הטיפול בילדים. לפיכך, גם לא מצאתי לנכון לשלוח הנאשמת לקבלת תסקיר, משום שיצאתי מנקודת הנחה שכל הטענות בעניין זה הינן נכונות.

מאידך, למעשים יש מחיר, ועל הנאשמת היה לחשוב על הסיכון הצפוי לילדיה בטרם ביצעה את המעשים המיוחסים לה בכתב האישום. משלא עשתה כן – אין לה אלא להלין על עצמה.

הפסיקה הנוהגת

ת.פ (חי') 292/03 מדינת ישראל נ' שמואל אביעד:

הנאשמים הורשעו על פי הודייתם בכך שהחזיקו והשתמשו בכרטיסי אשראי ובמספרי כרטיסים, במקומות מחבוא שונים, ועשו בהם שימוש לרכישת מוצרים, שלא בידיעת ובהסכמת בעלי אותם כרטיסים. הנאשם מס' 1 הורשע ב- 7 אישומים והנאשם מס' 2 ב- 2 אישומים.ב על הנאשמים נגזרו עונשי מאסר של 24 ו – 18 חודשי מאסר בהתאמה, מע"ת וקנס.

ת.פ 17257-12-12 מדינת ישראל נ' לוי:

הנאשם, בן 62 ובעל עבר פלילי שריצה עונשי מאסר, הורשע על פי הודייתו בכך שביקר בספריית בית אריאלה מדי כמה ימים ושהה בה. הנאשם שכפל שמונה מפתחות השמים לפתיחת התאים בהם שמים מבקרי הספריה ציוד אישי, באמצעות המפתחות פתח הנאשם את התאים וב-6 הזדמנויות שונות נטל מתוך ארנקים שונים כסף מזומן וששה כרטיסי אשראי. לאחר גניבת כרטיסי האשראי עשה בהם 146 שימושים.

סכום הכסף שגנב במזומן הוא 1650 ₪ וסכום המרמה הכולל של עבירות ההונאה בכרטיסי חיוב עומד על 31,960 ₪.

על הנאשם נגזרו 23 חודשי מאסר לריצוי בפועל, הפעלת מאסר מותנה בן 18 חודשים מגזר דין קודם, באופן שתקופה של 9 חודשים תופעל במצטבר לעונש המאסר, מע"ת וקנס.

ת.פ. 21870-01-14 פרקליטות מחוז צפון פלילי נ' משה וקנין:

כתב האישום כולל שמונה אישומים, המפרטים סידרת עבירות מרמה. הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בעבירות של זיוף, גניבת כרטיסי חיוב, הונאה בכרטיסי חיוב, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והתחזות לאדם אחר. הנאשם צירף כתב אישום נוסף, שבו הורשע בעבירה של קבלת דבר במרמה.

הנאשם הציג עצמו בכזב בקרב קורבנותיו, כמנהל מטעמן של חברות גדולות, בתחומי עיסוק שונים ואף הציג עצמו כמהנדס בניה או מהנדס חשמל. הנאשם נקט בדרכים מתוחכמות להסוואת מעשי המרמה ואף נהג לרשום על שמה של בת זוגו עסקים שהפעיל בעצמו, על מנת למנוע מקורבנותיו להתחקות אחריו.

הנאשם פרסם מכרזים פיקטיביים שמטרתם הייתה לקבל במרמה כספים מחברות אשר הגישו הצעות למכרזים. מאחורי פרסום המכרזים עמדה הכוונה לזכות שלא כדין בתשלום ששילמו המציעים עבור הזכות להציע הצעות במכרזים. הנאשם קיבל במרמה כספים בסך כולל העולה כדי 100,000 ₪.

לצורך ביצוע המרמה, עשה הנאשם שימוש בזהויות כוזבות, בתעודות מזויפות, והשתמש בכרטיסי אשראי שלא כדין תוך ביצוע חיובים ללא ידיעת בעלי הכרטיסים.

בהתחשב בהודאת הנאשם, ביהמ"ש הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 5 שנים, מע"ת וקנס בסך 10,000 ₪.

עפ"ג (חי') 46246-02-14 מדינת ישראל נ' אלכסנדר בלביץ ו-2 אח':

מדובר בשלושה ערעורים של המדינה על עניין העונש שגזר ביהמ"ש קמא. השלושה נהגו להגיע למקומות עסק כשהם נוהגים ברכב. ברוב המקרים נהג קיסלמן ברכב. לאחר שהגיעו השלושה לבית העסק הם העמידו את הרכב בצד הדרך. חלק משלושת הנאשמים נכנסו לבית העסק, נטלו מוצרים מבית העסק ושילמו עבורם באמצעות כרטיס אשראי מזוייף וזאת ביודעם שמדובר בכרטיס מזוייף ובכוונה להונות באמצעות כרטיס האשראי המזוייף ולקבל במירמה את הפריטים שנטלו מבית העסק. שאר הנאשמים המתינו ברכב ביודעם כי האחרים מבצעים את מעשה המירמה. מיד לאחר ששלושת הנאשמים האמורים נטלו את הפריטים מבית העסק הם נמלטו מהמקום באמצעות הרכב.

בכתב האישום המתוקן נטען כי -

אלכסנדר ביצע מעשי מירמה ב- 71 הזדמנויות וכתוצאה מכך קיבל, בצוותא, סך של 31,866.37 ₪; קיסלמן ביצע מעשי מירמה ב- 46 הזדמנויות וכתוצאה מכך קיבל, בצוותא, סך של 19,832.21 ₪ וכן ניסה לקבל 229 ₪;

אדוארד ביצע מעשי מירמה ב- 18 הזדמנויות וכתוצאה מכך קיבל, בצוותא, סך של 7,302.41 ₪.

בית המשפט המחוזי קבע כי העובדה שהסכומים המוחלטים שנלקחו במרמה במקרה זה אינם גבוהים, אינה צריכה לשמש נימוק לקולא. מספר האירועים בהם נעברו העבירות צריך לגבור, במקרה זה, מבחינת שקילת חומרת העבירות, על גובה הסכומים שנגזלו.

נוכח האמור נגזרו על הנאשמים עונשי מאסר של 27, 20 ו – 14 חודשי מאסר בהתאמה.

עפ"ג (מרכז) 19578-02-12 טטיאנה מישין נ' מ"י:

כאן אושר פסק דינו של בית משפט זה אשר השית על הנאשמת, אם ל – 4 ילדים קטינים (מ – 4 אבות שונים) וללא בן זוג, 24 חודשי מאסר בפועל.

בהתאם לעובדות כתב האישום, הנאשמת הורשעה ב – 16 אישומים שעיקרם גניבת כרטיסי אשראי ושימוש בהם, וזאת לאחר שבחלק מן המקרים גנבה כרטיסי אשראי מבתים של אנשים אצלם עבדה בניקיון. סך כל הנזק שנגרם הגיע לכ – 48,000 ₪.

גזר הדין

נוכח כל האמור, ולאחר ששקלתי את כלל שיקולי הענישה לכאן ולכאן, הריני מטיל על הנאשמים את העונשים הבאים:

הנאשמת:

1. מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים. מתוך תקופה זו תנוכה תקופת מעצרה (26.5.2009- 15.6.2009).

2. מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים, והתנאי שבמשך 3 שנים מיום שחרורה הנאשמת לא תעבור עבירה בה הורשעה בתיק זה.

הנאשם:

1. 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, בהתאם לחוו"ד הממונה על עבודות השירות. הממונה ימציא חוו"ד מעודכנת באשר למועד תחילת ריצוי העונש, עד ליום 15.6.2015.

2. מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום הנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע בתיק זה.

על הנאשם לבצע את עבודות השירות במלואן בהתאם לחוו"ד הממונה. הנאשם מוזהר כי אם לא יעשה כן ניתן יהיה להפקיע את עבודות השירות ובמקומן הוא ירצה תקופת מאסר ממשית.

עקב מצבם הכלכלי של הנאשמים ותקופות המאסר אשר הוטלו עליהם – איני מוצא לנכון להטיל עליהם גם קנס.

נוכח העובדה כי הנאשם נשלח לריצוי עבודות שירות, אין מניעה לחפוף בין תקופות המאסר של הנאשמים.

הנאשמת תתייצב למאסרה בכלא "נווה תרצה" ביום 19.7.2015 כשברשותה תעודת זהות או דרכון.

על הנאשמת לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף איבחון ומיון של שב"ס, טל. 08-9787377, 08-9787336.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות.

ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ה, 28 מאי 2015, בנוכחות הצדדים וב"כ.