וועדת עררים ת-א לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

זהו ערר המוגש ע"י יורשי המנוח יוסף בוארון ז"ל על החלטת המשיבה לדחות תביעתו לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

תביעת המנוח יוצא לוב יליד 1926 הוגשה על ידו בשנת 2001 ונדחתה ב- 2002. המנוח נפטר ב- 2008 והערר הוגש ע"י העיזבון ב- 2010.

ההלכה הפסוקה קבעה כי כל עוד הזכות לתגמולים לא הוכרה בחיי בתובע ולא הפכה לחוב קונקרטי, היא אינה עוברת בירושה.

ב"כ העיזבון טוען כי במקרה דנן חל חריג הטעות אליו התייחסנו במספר פסקי דין שניתנו לאחרונה.

הבסיס העובדתי לתחולת החריג היא הצהרת התובע המנוח משנת 2001 בה סיפר כי היה עד לאלימות חיילים גרמנים כלפי אביו, והטענה היא כי המשיבה טעתה בכך שלא קיבלה בזמנו את גרסת התובע.

כפי שקבענו לאחרונה בו"ע 13832-05-11 דאבוש נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה ואח', איננו סבורים כי אי קבלת גרסת תובע שאינה נתמכת בכל ראיה נוספת היא בגדר טעות הנכנסת לגדרו של החריג הנ"ל. באותו פס"ד נימקנו עמדתנו ואיננו רואים צורך לחזור על כך.

נוסיף כי הפסיקה אליה מפנה ב"כ העיזבון אינה תומכת בטענותיו.

אשר על כן אנו דוחים את הערר.

מזכירות הוועדה תשלח את פסה"ד לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 60 יום מיום קבלת פסה"ד.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ו, 14 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.