כפי שכבר הבהרתי לתובע, סעד הצהרתי הוא סעד הנתון לשקול דעתו של בית המשפט, וזאת גם כאשר התביעה מוגשת כתביעה רגילה ולא כהמרצת פתיחה.

בעת שהוגשה התביעה עדיין לא ניתן היה לדעת, מהו הסכום שיתקבל במסגרת תביעת הנפגע (הנתבע 1) בתביעה שהגיש הנפגע כנגד חברת הביטוח ואולם כיום כאשר אנו כבר יודעים מה עלה בגורל התביעה (התביעה נדחתה) אין עוד מקום למתן סעד הצהרתי ועל התובע לכמת את תביעתו, ולהגיש תביעה כספית, הן בגין שכר הטרחה שמגיע לו לטענתו בגין תקבולי המל"ל והן בגין שכר הטרחה המגיע לו לטענתו, בגין הטיפול בתביעת הנפגע.

מובהר לתובע כי הצעת בית המשפט שניתנה ביחס לתגמולי הביטוח, כבר אינה יכולה לעמוד לנוכח דחיית תביעתו של הנפגע.

בנסיבות אלו, בהן עומד התובע על ניהול תביעתו במתכונתה הנוכחית, למרות הסבריו של בית המשפט, לא ראיתי לבטל את פסק הדין ואולם כדי להקל על התובע, ובשים לב לכך שבעת שהגיש את תביעתו, טרם ניתן פסק הדין בתביעת הנפגע כנגד המבטחת, אני מורה שסכום האגרה ששולמה בתיק זה יזקף לזכותו בכל תביעה כספית ככל שיחליט להגישה נגד הנתבע 1 בקשר לשכר טרחתו.

לפיכך, פסק המחיקה עומד בעינו.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ג, 02 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.