1. לפניי תביעת התובעת נגד הנתבעת לתשלום סך 82,500₪, אשר שילמה התובעת לחברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ, לאור היותה ערבה בערבות אוטונומית כלפי החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ וכלפי עיריית ראשון לציון לסילוק כל חוב עד לסך של 82,500 ₪ המגיע ו/או שיגיע להן מחברת מוקד נאמן אבטחה ושמירה בע"מ (1993) בע"מ.
2. הנתבעת חתמה על כתב ערבות כלפי התובעת, בו התחייבה לסלק כל חוב המגיע או שיגיע לתובעת מחברת מוקד נאמן עד לסכום האמור בקשר עם הערבות של התובעת. מכאן התביעה.

טענות התובעת

1. התובעת היא תאגיד ביטוחי העוסק בביטוח סיכוני אשראי.
2. ביום 11.4.2007 ערבה התובעת בערבות אוטונומית (להלן: "כתב הערבות") כלפי החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: "המשכ"ל") וכלפי עיריית ראשון לציון (להלן: "העירייה") לסלק כל סכום עד לסך 82,500₪ המגיע או שיגיע להן מאת "מוקד נאמן אבטחה ושמירה (1993) בע"מ" (להלן: "מוקד נאמן").
3. ביום 28.12.2008 חתמה הנתבעת על כתב ערבות כלפי התובעת בו התחייבה לסלק כל חוב המגיע או שיגיע לתובעת מאת מוקד נאמן עד לסך 82,500₪, וזאת בקשר עם כתב הערבות.
4. כתב הערבות הוארך כמה פעמים על ידי התובעת, וזאת לבקשת מוקד נאמן, כשביום 30.12.2008 התבצעה הארכה אחרונה של כתב הערבות, וזאת עד ליום 31.8.2009.
5. ביום 30.6.2009, בתוך תקופת הערבות, נתקבלה אצל התובעת דרישת תשלום על סך 82,500₪ מהמשכ"ל בגין כתב הערבות ולחילופין - הארכת תוקף הערבות.
6. לאחר שהתובעת לא האריכה את כתב הערבות, שבה המשכ"ל ביום 23.11.2009 על דרישתה למימוש הערבות.
7. בהתאם לדרישה ועל פי הוראות כתב הערבות, שילמה התובעת ביום 31.1.2010 למשכ"ל סך של 82,500₪.
8. ביום 7.2.2010 העבירה התובעת לנתבעת מכתב דרישת תשלום מתוקף ערבותה של הנתבעת כלפי התובעת, אולם הנתבעת לא פרעה את חובה והיא מנסה להתחמק בתואנות שווא.

טענות הנתבעת

1. המשכ"ל פרסמה מכרז שעניינו אספקת שירותי אבטחה במוסדות חינוך לרשויות המקומיות, אשר במסגרתו וכתנאי להשתתפות בו נדרשו המשתתפים במכרז להמציא ערבות בנקאית.
2. הנתבעת היא חברה העוסקת, בין היתר, באספקת שירותי כוח אדם, שירותי ניקיון וכיוצא באלה לרשויות ולגופים אחרים. במסגרת עיסוקה זה נהגה הנתבעת להשתתף ולהגיש הצעותיה למכרזים שונים במסגרתם הוזמנו אספקתם של שירותים כאמור.
3. לצורך השתתפותה במכרזים השונים, נדרשה הנתבעת להגיש בכל מכרז ומכרז, כחלק מתנאיו, ביחד עם הצעתה ערבות בנקאית או אחרת.
4. בשנת 2006 התקשרה הנתבעת עם התובעת בהסכם לפיו התחייבה התובעת להעמיד כתבי ערבויות מתאימים לטובת מוטבים שונים. בעקבות אלה, הוציאה התובעת פוליסת ביטוח ענף ערבויות המהווה פוליסת מסגרת למתן ערבויות כאמור, ואשר לפיה התחייבה התובעת להוציא מעת לעת ערבויות שונות לטובת מוטבים שונים.
5. בעקבות הוצאתה של הפוליסה האמורה, נדרשה התובעת מדי פעם בפעם על ידי הנתבעת להפיק ערבויות שונות לצורך השתתפותה במכרזים שונים או לצורך מתן ערבויות ביצוע.
6. הואיל ובמועדים הרלוונטיים לתובענה חלק מבעלי המניות בנתבעת היו אף בעלי מניות בחברת מוקד נאמן, התבקשה התובעת להפיק ערבויות מכוחה של פוליסת הביטוח האמורה אף בגין השתתפותה של מוקד נאמן במכרזים שונים, והתובעת הסכימה לכך.
7. כך למשל, ובמסגרת זכייתה של מוקד נאמן במכרז במסגרת המשכ"ל, שעניינו מתן שירותי אבטחה במוסדות חינוך, הזמינה ממנה העירייה שירותים כאמור במכרז. במסגרת ההתקשרות שבין העירייה למוקד נאמן, נדרשה זו האחרונה להפקיד ערבות ביצוע להבטחת מתן השירותים על ידה בהתאם לתנאי ההתקשרות.
8. ביום 11.4.2007 הפיקה התובעת את כתב הערבות שמספרו 110-07 במסגרתו התחייבה כלפי העירייה והמשכ"ל לתשלום כל סכום עד לסך של 82,500₪ בקשר לביצוע אבטחה ע"י מוקד נאמן ברשות המזמינה ולהבטחת מילוי תנאי החוזה של מוקד נאמן עם הרשות המזמינה.
9. בהתאם לנוסח כתב הערבות, נקבע כי הערבות תישאר בתוקפה עד ליום 31.8.2007, שלאחריו תהיה הערבות בטלה ומבוטלת. טרם מועד פקיעתה של הערבות ולפי דרישה שהופנתה אליה, הודיעה התובעת למשכ"ל ולעירייה ביום 12.8.2007 על הארכת תוקפה של הערבות עד ליום 31.8.2008. כך, באופן דומה, הודיעה התובעת ביום 30.12.2008 למוטבים הנ"ל על פי הערבות על הארכה נוספת של תוקפה עד ליום 31.8.2009.
10. בין לבין, נמכרו מניותיה של מוקד נאמן לבעלי שליטה אחרים באופן שלבעלי מניותיה של הנתבעת לא היה עוד כל חלק ו/או קשר מכל סוג שהוא למוקד נאמן.
11. בחודש יוני 2009, או בסמוך לכך, הסתיימה ההתקשרות החוזית על פי המכרז שבין מוקד נאמן לבין העירייה, תוך שאין חולק כי במהלך תקופת ההתקשרות האמורה ביצעה מוקד נאמן במלואם את שירותי האבטחה להם התחייבה כלפי העירייה.
12. עם סיום תקופת ההתקשרות הייתה זכאית מוקד נאמן להשבת כתב הערבות אותו הפיקה עבורה התובעת, שכן זו ביצעה את מלוא התחייבויותיה לאספקת ולמתן שירותי אבטחה במוסדות החינוך בראשון לציון, וזאת עד לתום תקופת החוזה עמה.
13. על אף האמור, נוהגת המשכ"ל להחזיק ברשותה את הערבויות לתקופה קצרה נוספת מעבר למועד תום ההתקשרות ולאחר סיום העבודות או השירותים, על מנת להבטיח כי אכן השירותים ניתנו במלואם.
14. לאור אלה, העבירה המשכ"ל לתובעת את מכתבה מיום 30.6.2009 ובו נדרשה התובעת לפרוע את סכומה של הערבות או להאריך את תוקפה עד יום 28.2.2010.
15. בשלב זה יכולה הייתה, ולמעשה אף צריכה הייתה, התובעת להאריך את תוקפה של הערבות עד ליום 28.2.2010, שעד אז לא הייתה כל סיבה לכך שהערבות לא הייתה מושבת לידיה.
16. במועד שאינו ידוע לנתבעת, החליטה התובעת, באופן חד צדדי, על הפסקת פעילותה בתחום הפקת פוליסות בענף ערבויות, וזאת מבלי שמצאה לידע את הנתבעת.
17. מהטעם האמור, מצאה התובעת באורח חד צדדי, ולמעשה בניגוד גמור לתנאי ההסכם המגולמים בפוליסה, שלא להאריך את מועד תוקפה של הערבות כפי דרישת המשכ"ל, ומשהתובעת סירבה להאריך את תוקפה של הערבות העבירה אליה המשכ"ל את מכתבה מיום 23.11.2009 ובו דרשה את פירעונה של הערבות.
18. ביום 31.1.2010, שבעה חודשים לאחר מכתב הדרישה הראשון של המשכ"ל, הורתה התובעת לסניף הבנק שלה לחייב את חשבונה בסכום הערבות ולזכות את חשבונה של המשכ"ל בבנק בסכום זה.
19. לאחר שהתובעת פנתה לנתבעת ודרשה את השבת סכום הערבות ששולמה על ידה, הודיעה הנתבעת לתובעת כי ברצונה לקבל את כל החומר הרלוונטי והודיעה כי למיטב ידיעתה לא הייתה כל עילה לדרישת פירעון הערבות ולתשלומה על ידי התובעת לידי המשכ"ל.
20. לטענת הנתבעת, ככל שהתובעת שילמה למשכ"ל את סכום הערבות, היא עשתה זאת לאחר מועד פקיעתה של הערבות, שעה שלא הייתה מוטלת עליה חובה לעשות כן, ובאופן המונע ממנה זכות חזרה לנתבעת.
21. לטענת הנתבעת, ככל שהתובעת שילמה את סכומה של הערבות למשכ"ל, הרי שעשתה כן בניגוד להתחייבותה החוזית כלפי הנתבעת לפרוע את סכומה של הערבות אך ורק בגין אירוע ביטוחי שהוגדר בסעיפים 1 ו-2 לפוליסה.
22. סעיף 1.1 לפוליסה מגדיר את התחייבותה של התובעת לתשלום הסכום המפורט בכתב הערבות, וזאת רק בגין אי-ביצוע התחייבות חוזית אשר נתן המבוטח (הנתבעת) למוטב של כתב הערבות. בסעיף 2.1 לפוליסה נקבע כי האירוע הביטוחי הוא אי-ביצוע התחייבות חוזית של המבוטח כלפי המוטב והמפורט בכתב הערבות.
23. בהתאם להתחייבותה של התובעת לנתבעת בפוליסה, תנאי מתלה לתשלום סכומה של הערבות היה התקיימותו של האירוע הביטוחי, ובמקרה זה - אי-ביצוע ואי-מתן שירותי אבטחה על ידי מוקד נאמן לעירייה.
24. לטענת הנתבעת, ככל שהתובעת ביקשה לשלם את סכומה של הערבות למשכ"ל, היה עליה לוודא קודם את קיומו של האירוע הביטוחי כמשמעו לעיל.
25. התובעת לא רק שלא וידאה את קיומו של האירוע הביטוחי, אלא שאירוע כזה כלל לא התרחש, ולפיכך בהתאם להתחייבותה החוזית של הנתבעת כלפי התובעת - אסור היה לה לשלם את סכום הערבות.
26. לטענת הנתבעת, סירובה של התובעת להאריך את כתב הערבות והעדפתה לשלם את סכום הערבות עולה כדי התרשלות רבתית כלפי הנתבעת.

ראיות התובעת

עדותה של עורכת דין ענבל כספי (להלן: "ענבל")

1. ענבל הינה עורכת דין המועסקת במשכ"ל. היא נשאלה האם בהסכם שבין מוקד נאמן לבין המשכ"ל הייתה התחייבות של מוקד נאמן לשלם את שכר העובדים והשיבה כי לא עבדה במשכ"ל בתקופה הרלוונטית ולא עיינה בחוזה ההתקשרות, אולם, לדבריה, היא מכירה את הנוסח הכללי של ההסכמים (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 25-28, ובהמשך בעמוד 8 לפרוטוקול, שורות 1-2).
2. ענבל נשאלה מדוע הועברו הכספים שחולטו למפרק והשיבה כי הכספים התקבלו במשכ"ל והם הועברו במסגרת הסכמה עם המפרק של מוקד נאמן, שכן היו חילוקי דעות בנוגע לעמידה בהתחייבויות ההסכם, אך היא עצמה אינה יכולה להעיד על זה, שכן לא הייתה חלק מהתהליך (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 8-18).
3. ענבל השיבה כי המשכ"ל לא הייתה צד להסדר עם המפרק של מוקד נאמן (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 20-22).
4. ענבל אישרה כי הערבות לא חולטה על ידי המשכ"ל. לדבריה, המשכ"ל ביקשה כעניין שבשגרה את הארכת תוקף הערבות וקיבלה מכתב מיום 23.12.2009 בו התובעת מודיעה שהחליטו לשלם את סכום הערבות. ענבל אישרה שעמדה לתובעת החלופה לאורך כל הזמן להאריך את הערבות במקום לשלם את הכספים (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 29-31 ובהמשך בעמוד 9, שורות 1-5) .

עדותו של מר עמית ליאון (להלן: "עמית")

1. עמית הגיש תצהיר לפיו הוא מנהל תחום קשרי לקוחות אצל התובעת. בתצהירו חזר על האמור בפרק "טענות התובעת".
2. ביום 30.6.2009 נשלח אל התובעת מכתב מאת המשכ"ל בו נדרשה התובעת לשלם 82,500₪ מכוח כתב הערבות ולחילופין - להאריך את תוקף כתב הערבות עד ליום 28.2.2010.
3. בעקבות קבלת מכתב הדרישה הנ"ל, פנתה התובעת טלפונית אל הנתבעת כפי שעשתה בפעמים הקודמות, אולם נענתה כי מוקד נאמן אינה עוד בבעלות הנתבעת.
4. בשיחה זו הבהירה התובעת כי אין בשינוי הבעלות כדי לשנות את ההתחייבות שניתנה על ידי הנתבעת לסילוק החוב שייווצר כתוצאה ממימוש כתב הערבות. בנוסף, הסבירה התובעת כי ניסיונותיה לפנות למוקד נאמן לא צלחו, כך שאין באפשרותה להעריך את מצב הפרויקט וביקשה מהנתבעת להעביר בהקדם כל חומר שיוכל לעזור במניעת חילוט הערבות.
5. ביום 30.8.2009 אף העבירה התובעת אל הנתבעת מכתב ובו הועלה על הכתב תוכן השיחה הטלפונית והובהרה עמדת התובעת בנוגע למימוש כתב הערבות.
6. במכתב נוסף שנשלח אל התובעת ביום 10.11.2009 חזרה המשכ"ל על דרישותיה, תוך שהציבה את ה-10.12.2009 כמועד אחרון להעברת כתב ערבות בר תוקף. משלא האריכה התובעת את תוקף כתב הערבות, שלחה המשכ"ל מכתב נוסף לתובעת ובו חזרה על דרישתה למימוש הערבות מכוח כתב הערבות, ללא אזכור מתווה חילופי של הארכת תוקף הערבות.
7. בחקירתו הנגדית עמית אישר כי פוליסת הביטוח לערבויות שצורפה כנספח ג' לתצהירו היא פוליסת המסגרת שהייתה בסיס להתקשרות עם הנתבעת (עמוד 12 לפרוטוקול, שורות 1-4).
8. בעמוד 12 לפרוטוקול, החל משורה 27 נשאל עמית וענה כדלקמן:

"ש' לפי הסכם המסגרת שנחתם בין הנתבעת לבינכם, נקבע שם, אני מציגה לך את סעיף 2, כותרתו "האירוע הביטוחי". כתוב "האירוע הביטוחי הינו אי ביצוע התחייבות חוזית של המבוטח כלפי מוטב בלתי חוזר המפורטת בנספח 4". תסביר לי בבקשה מה לטענתכם האירוע הביטוחי שאירע במקרה הזה ושחייב אתכם.

ת' הערבות היא ערבות בלתי מותנית. הערבות שאנחנו מנפיקים זהה לחלוטין לערבות בנקאית. 95% אם לא 98% מהפעילות מהסוג הזה מתבצעת על ידי בנקים בניירות זהים לחלוטין".

1. ובעמוד 13 לפרוטוקול, החל משורה 4 נשאל עמית על ידי בית המשפט וענה כך:

"ש' אז הפוליסה הזאת מיותרת?

ת' לא.

ש' כלומר, לא צריך לקרות מקרה ביטוח?

ת' אפשר להנפיק ערבות כזאת בלי ערבות מסגרת בכלל. ... צריך להבין שבערבות יש סעיף שאומר בצורה ברורה ... מה שאני מנסה להגיד זה שלבוא עכשיו ולקחת את הערבות האוטונומית הזאת ולחבר אותה למקרה ביטוח – זה חוסר הבנה, זה ערבות אוטונומית, המשמעות של זה זה "Stand Alone"."

1. עמית אישר כי הבסיס להתקשרות בין הנתבעת לבין התובעת שבעקבותיו הוצא כתב הערבות הוא הסכם המסגרת (עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 14-16).
2. עמית נשאל האם אירע אירוע ביטוחי שהצדיק ביצוע תשלום או שלטענתו מדובר בערבות אוטונומית כך שלא צריך לקרות כל אירוע ביטוחי, אלא שהתובעת צריכה לשלם בכל מקרה; עמית השיב בעמוד 13 לפרוטוקול, שורה 31: "כן, זאת משמעות הערבות, היא ערבות אוטונומית ואין לנו שיקול דעת האם לשלם או לא כשיש הודעת חילוט. אגב, במקרה הזה כן קרה, כי ראינו מה אמר המפרק".

עדותה של עורכת דין קרן יפה-אפרת (להלן: "אפרת")

1. עו"ד אפרת הגישה תצהיר ולפיו היא משמשת כיועצת משפטית וכמנהלת מחלקת תביעות אצל התובעת.
2. לדבריה, לאחר שהתובעת קיבלה את דרישת החילוט מאת המשכ"ל, שילמה התובעת למשכ"ל 82,500₪, ולאחר מכן, ביום 7.2.2010 העביר בא כוח התובעת מכתב דרישת תשלום לנתבעת מתוקף ערבותה כלפי התובעת.
3. עו"ד אפרת השיבה כי לאחר שהתקבל המכתב מיום 30.6.2009 לתשלום סכום הערבות או להארכתו, פנתה התובעת למוקד נאמן ולנתבעת וניסתה לברר האם להאריך את הערבות. משלא נתקבלו תשובות ולא היה עם מי לדבר, אין לתובעת מה להאריך את הערבות לחברה שלא קיימת יותר (עמוד 20 לפרוטוקול, שורות 1-4).
4. עו"ד אפרת השיבה כי מדובר בערבות אוטונומית שהיא צריכה לחלט אותה ללא שאלות; האם חולטה כדין או לא זה לא משהו שהיא צריכה לברר עם המבוטח (עמוד 20 לפרוטוקול, שורות 13-14).
5. עו"ד אפרת נשאלה איזה בירורים ערכה לפני ששילמה את הערבות, היא השיבה כי התובעת פנתה למשכ"ל ולנתבעת, אך לא יכלה לזכור עקב חלוף הזמן וגם אין לה תיעוד בכתב של הפניות (עמוד 20 לפרוטוקול, שורות 23-25).
6. עו"ד אפרת אישרה כי הערבות הוצאה מכוח הסכם המסגרת. לדבריה, הערבות שולמה ללא שאלות בהיותה אוטונומית (עמוד 21 לפרוטוקול, שורות 1-8).

עדותו של המפרק עורך דין ליאור סטופל (להלן: "עו"ד סטופל")

1. עו"ד סטופל הוא מפרק חברת מוקד נאמן. לדבריו, מוקד נאמן נכנסה להליכי פירוק מאחר שעובדי החברה לא קיבלו שכר, פיצויים וזכויות סוציאליות ולפיכך הם הגישו בקשה למנותו כמפרק זמני (עמוד 25 לפרוטוקול, שורות 13-14).
2. עו"ד סטופל השיב כי חובות החברה לעובדיה עלו על שני מיליון ש"ח, מתוכם המוסד לביטוח לאומי שילם כשני מיליון ₪ (עמוד 25 לפרוטוקול, שורות 20-21).
3. עו"ד סטופל נשאל מה היו העילות לחילוט הערבות בהסכם עם המשכ"ל; לדבריו, העירייה טענה כי לפי החוק היא חשופה לתביעות של עובדים, ולכן העירייה והמשכ"ל לא רצו לשחרר כספים (עמוד 26 לפרוטוקול, שורות 18-20).
4. לדבריו, מטרת הערבות הייתה להבטיח, בין היתר, גם את התשלום המגיע לעובדי החברה המוצבים בראשון לציון. הוא אישר כי הוא בדק את זה ומדובר בסטנדרט והוסכם בינו לבין המשכ"ל שהמשכ"ל תעביר את הסכום לקופת הפירוק ושקופת הפירוק תשפה את העירייה עד לגובה הסכום שהועבר אם תהיה תביעה נגד העירייה (עמוד 26 לפרוטוקול, שורות 21-24).
5. לגבי הערבות, נקבע בהסכם שאם תוגש תביעה לבית הדין כנגד העירייה, תחולט הערבות ותועבר לקופת הפירוק. התנאי לחילוט הערבות היה שהוגשה תביעה על ידי עובד (עמוד 26 לפרוטוקול, שורות 27-29).
6. לשאלה האם הוגשה תביעה, השיב עו"ד סטופל כי הערבות חולטה והעבירו לו את הכסף (עמוד 26 לפרוטוקול, שורה 31).
7. בחקירתו הנגדית השיב עו"ד סטופל כי לא ראה שהוגשה תביעה נגד מוקד נאמן, אבל הוא מניח כי אם המשכ"ל שילמה, אזי הוגשה תביעה (עמוד 28 לפרוטוקול, שורות 21-22).
8. עו"ד סטופל השיב כי לא זוכר האם היה מכתב ובו בקשת חילוט ביחס לביצוע העבודה בשנת 2008 (עמוד 28 לפרוטוקול, שורות 28-32).

ראיות הנתבעת

עדותו של מר יוסף גיגי (להלן: "יוסף")

1. בתצהירו חזר יוסף על האמור בפרק "טענות הנתבעת".
2. לדבריו, הערבות שנדרשה על ידי המשכ"ל והונפקה על ידי התובעת היא ערבות ביצוע. לדבריו, הערבות הוגדרה מראש כערבות לביצוע עבודות אבטחה ברשות המקומית ולא לכל דבר אחר. מדובר בערבות ספציפית לביצוע עבודות ולא לכל תנאי המכרז.
3. לדברי יוסף, בהתאם להתקשרות בין הצדדים תשלום יכול להתבצע רק אם מוקד נאמן תפר את התחייבותה למתן שירות לעירייה ולא בגין כל עניין אחר.
4. התובעת האריכה את תוקפו של כתב הערבות פעמיים, ובפועל הערבות הוארכה עד יום 31.8.2009. בהתאם לתנאי הערבות נקבע כי לאחר יום 31.8.2009 הערבות בטלה.
5. לדברי יוסף, התובעת לא פנתה לנתבעת במועדים הרלוונטיים לצורך קבלת הסכמתה להארכת מועד הערבות, והעובדה שהיא נמנעה מלפנות אליה מלמדת כי התובעת פעלה על דעת עצמה תוך הפרת הוראות החוזה.
6. לתובעת לא היתה כל חובה לשלם את סכום הערבות, והיא היתה יכולה להאריך את תוקף הערבות במקום לשלמה. כשהחליטה התובעת לשלם על דעת עצמה, היא פעלה בחוסר תום לב וברשלנות ותוך הפרת החוזה עם הנתבעת.
7. עם קבלת פניית התובעת לנתבעת, פניה שנעשתה רק בחודש 2/10, לאחר ביצוע התשלום בפועל ע"י התובעת, השיבה לה הנתבעת כי אין מקום לבצע את התשלום.
8. התובעת היתה חייבת לפנות למוקד נאמן טרם מימוש הערבות ובטרם פנתה לנתבעת.
9. התובעת כלל לא בדקה קיומו של אירוע ביטוחי המקנה לה את הזכות לתשלום, ובפועל אירוע כזה כלל לא ארע.
10. בחקירתו הנגדית השיב יוסף כי הוא טיפל בהוצאת הערבות עבור המשכ"ל בשם הנתבעת, הוא אישר כי נוסח הערבות הוכתב ע"י המשכ"ל (עמוד 30 לפרוטוקול, שורות 16-17, וכן בעמוד 31, שורות 22-24).
11. יוסף השיב כי אינו יודע מתי מוקד נאמן נכנסה להליכי פירוק, וכי אינו יודע מה הסיבה לפירוק, הוא השיב כי העבודה הסתיימה ב-6/2009 וכי אינו זוכר בדיוק עקב חלוף השנים (עמוד 32 לפרוטוקול, שורות 16-19, וכן בעמוד 33 לפרוטוקול, שורות 1-5). עוד השיב יוסף כי אינו יודע מהי תביעת חוב וכי לא היה מעורב בהסכם הפשרה שבין מוקד נאמן לבין הנתבעת (עמוד 33 לפרוטוקול, שורות 14-23).

דיון והכרעה

1. בפסק דין זה עלי להכריע בשאלה האם על הנתבעת לשפות את התובעת מכוח כתב הערבות שמסרה לה לצורך הפקת ערבות לחברת מוקד נאמן עבור עיריית ראשל"צ והמשכ"ל, וזאת לאחר שהתובעת שילמה את סכום הערבות למשכ"ל.
2. הנתבעת טוענת כי התובעת לא היתה אמורה לשלם למשכ"ל את סכום הערבות וזאת מאחר ולא אירע "מקרה הביטוח" כמוגדר בפוליסת הביטוח, שבהסתמך עליה הפיקה התובעת את הערבות. עוד טוענת הנתבעת, כי התובעת התנדבה לשלם את סכום הערבות למשכ"ל, בלא שהיתה חייבת לעשות כן ובלא שנדרשה לעשות כן ע"י המשכ"ל, שכן התובעת היתה יכולה במקום לשלם את סכום הערבות, להאריך את תוקפה כפי שנתבקשה ע"י המשכ"ל.
3. על כן, סבורה הנתבעת כי אין עליה לשפות את התובעת.
4. מנגד, התובעת טוענת כי היתה חייבת לשלם למשכ"ל את סכום הערבות וכי לא היה לה כל שיקול דעת, שכן, לטענתה, הערבות שהפיקה למשכ"ל הינה ערבות אוטונומית, בדומה לערבות בנקאית, ולפיכך לפי נוסח הערבות משנדרשה לפרוע אותה היה עליה לעשות כן בלא חקירה או דרישה.
5. בהתייחס לטענה, לפיה היה עליה לחדש את תוקף הערבות ולא לפרוע אותה, טוענת התובעת כי עת נדרשה לפרוע את הערבות או לחילופין להאריך את תוקפה, היא ניסתה ליצור קשר עם חברת מוקד נאמן כדי לבקש הנחיות, אלא שחברת מוקד נאמן לא השיבה לה והקשר עימה נותק, ולטענתה, כאשר פנתה לנתבעת, הערבה למוקד נאמן, נענתה ע"י הנתבעת כי היא מכרה את חלקה במוקד נאמן וכי אין לה קשר איתה. לפיכך, לטענת התובעת, בנסיבות אלה, ללא שניתנה לה כל הנחיה לחדש את הערבות, היא לא חדשה אותה. לאחר מכן, לאור דרישת משכ"ל כי תפרע את הערבות, לא נותרה לה ברירה אלא לפרוע את הערבות האוטונומית שנתנה.

האם היתה התובעת צריכה לפרוע סכום הערבות למשכ"ל

1. בחודש 5/2006 אישרה התובעת לנתבעת קו ערבויות שנתי של 400,000$, וזאת במסגרת פוליסה המכונה "פוליסת ענף ערבויות" (להלן: "הפוליסה") ובכפוף לחתימת הנתבעת על כתב שיפוי.
2. באותו מועד הופקה על ידי התובעת לנתבעת פוליסת מסגרת למתן ערבויות, כאשר בסעיף 1.1 לפוליסה נקבע: "ערבות/יות בפוליסה זו משמע התחייבות ב.ס.ס.ח. לתשלום סכום המפורט בנספח הערבות, למוטב בלתי חוזר בגין אי ביצוע התחייבות חוזית, אשר נתן המבוטח למוטב בלתי חוזר והמפורטת בנספח הערבות. התחייבות ב.ס.ס.ח. כאמור היא, בהתאם לתנאים המפורטים בנספח הערבות".
3. סעיף 1.3 לפוליסה נקבע: "נספח ערבות בפוליסה זו משמע נספח המהווה חלק בלתי נפרד מפוליסת מסגרת למתן ערבות אשר יוצא מעת לעת על ידי ב.ס.ס.ח., לאחר שפוליסת המסגרת תכנס לתוקפה ובו מפורטים תנאי הערבות למוטב בלתי חוזר".
4. סעיף לפוליסה שכותרתו "האירוע הביטוחי" קובע:

"2.1 האירוע הביטוחי הנו אי ביצוע התחייבות חוזית של המבוטח כלפי מוטב בלתי חוזר, המפורטת בנספח הערבות.

2.2 ב.ס.ס.ח. מתחייבת לשלם את סכום הערבות למוטב הבלתי חוזר לאחר דרישתו ממנה, בהתקיים האירוע הביטוחי כאמור לעיל, ובכפוף לתנאי נספח הערבות".

1. בסעיף 3.5 לפוליסה נקבע: "חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 חל על פוליסה זו".
2. ביום 11.4.2007 הפיקה התובעת לעירייה ולמשכ"ל כתב ערבות מספר 110-07 שבו נכתב:

"על פי בקשת מוקד נאמן אבטחה ושמירה (1993) בע"מ (להלן: "הקבלן"), אנו ערבים בזה כלפיכם לסילוק כל סכום עד לסך של 82,500₪ בלבד (במילים: שמונים ושתיים אלף וחמש מאות שקלים חדשים בלבד), וזאת בקשר לביצוע שירותי אבטחה ברשות המזמינה ולהבטחת מילוי תנאי החוזה עם הרשות המזמינה והתשלום בגין הכשרת עובדים המועסקים על ידנו במסגרת החוזה הנ"ל.

אנו מתחייבים לשלם לכם כל סכום או סכומים עד לסך הנ"ל מיד עם דרישתכם הראשונה בכתב שתגיע אלינו, מבלי להטיל עליכם לבסס או לנמק את דרישתכם בתהליך כלשהו או באופן כלשהו או לדרוש את הסכום תחילה מעת הקבלן בתביעה משפטית או בכל דרך אחרת, ומבלי לטעון כלפיכם טענת הגנה כלשהי שיכולה לעמוד לקבלן בקשר לחיוב כלשהו כלפיכם.

...

ערבות זו הנה בלתי חוזרת ובלתי תלויה ולא ניתנת לביטול.

ערבות זו תישאר בתוקפה עד 31.8.2007 ועד בכלל.

דרישה שתגיע אלינו אחרי לא תענה.

לאחר יום 31.8.2007 ערבותנו זו בטלה ומבוטלת".

1. ביום 21.12.2008 הוצא על ידי הנתבעת כתב ערבות המופנה לתובעת בזו הלשון:

"אנו הח"מ יא. מתן שירותי נקיון אחזקה וכח אדם בע"מ, ח"פ 511580185, ערבים בזאת כלפיכם לסילוק כל סכום המגיע או שיגיע לכם מעת מוקד נאמן אבטחה ושמירה (1993) בע"מ (להלן: החייב) בקשר עם ערבות מספר 07-110 שתוצא על - ידכם לטובת החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי/עיריית ראשל"צ.

אנו מתחייבים לשלם לכם, לא יאוחר מ- 7 ימים ממועד דרישתכם הראשונה, כל סכום שתציינו בדרישתכם, בתנאי שהסכום הכולל שנשלם לכם על פי ערבות זו לא יעלה על הסך של 82,500₪ ...

הרינו מאשרים כי כתב ערבות זה מהווה התחייבות ישירה, מוחלטת ובלתי חוזרת שלנו כלפיכם".

1. אציין כבר עתה, כי למרות שבכתב הערבות שנתנה הנתבעת לתובעת נכתב מספר כתב הערבות 07-110 בעוד שמספר כתב הערבות הוא 110-07, הרי שמדובר בשיכול ספרות המהווה טעות סופר, כך שאין כל פגם בכך ואני דוחה את טענת הנתבעת בעניין זה.
2. ביום 31.7.2007 שלחה המשכ"ל מכתב לתובעת ובו דרשה ממנה לשלם את סכום הערבות בסך 82,500₪ על פי הערבות. בהמשך אותו מכתב נכתב: "על אף האמור לעיל, אנו מוכנים לקבל הארכה של כתב הערבות שבנדון על כל תנאיו שיהיה בתוקף עד יום 31.8.2008 ובתנאי שכתב הארכת הערבות האמור יתקבל במשרדנו עד יום 31.8.2007".
3. ביום 12.8.2007 הוציאה התובעת לעירייה ולמשכ"ל כתב הארכה של הערבות בזו הלשון:

"לבקשת מוקד נאמן אבטחה ושמירה (1993) בע"מ אנו מאריכים בזאת את תוקף הערבות שבנדון עד לתאריך 31 לאוגוסט שנת 2008 ועד בכלל. לפיכך, כל דרישה לפי הערבות הנדונה צריכה להגיע לידי המשרד החתום מטה. בשאר תנאי הערבות לא חל כל שינוי".

1. ביום 14.7.2008 שלחה המשכ"ל מכתב לתובעת ובו דרשה ממנה לשלם את סכום הערבות בסך 82,500₪ על פי הערבות. בהמשך אותו מכתב נכתב: "על אף האמור לעיל, אנו מוכנים לקבל הארכה של כתב הערבות שבנדון על כל תנאיו שיהיה בתוקף עד יום 31.8.2009 ובתנאי שכתב הארכת הערבות האמור יתקבל במשרדנו עד יום 31.8.2008".
2. ביום 30.12.2008 הוציאה התובעת הארכה נוספת של כתב הערבות ולפיה "בהמשך למכתבכם, אנו מאריכים בזאת את תוקף הערבות שבנדון עד לתאריך 31.8 לשנת 2009 ועד בכלל ...".
3. ביום 30.6.2009 שלחה המשכ"ל מכתב לתובעת ובו דרשה ממנה לשלם את סכום הערבות בסך 82,500₪ על פי הערבות. בהמשך אותו מכתב נכתב: "על אף האמור לעיל, אנו מוכנים לקבל הארכה של כתב הערבות שבנדון על כל תנאיו שיהיה בתוקף עד יום 28.2.2010 ובתנאי שכתב הארכת הערבות האמור יתקבל במשרדנו עד יום 31.8.2009".
4. בהתאם לאמור בתצהירו של עמית, בעקבות קבלת הדרישה הנ"ל מאת המשכ"ל פנתה התובעת אל הנתבעת, כפי שעשתה בפעמים קודמות בהן נדרשה הארכת הערבות, אולם נענתה כי מוקד נאמן אינה עוד בבעלות הנתבעת.
5. לדברי עמית, באותו שיחה הבהירה התובעת כי אין בשינוי הבעלות כדי לשנות את ההתחייבות שניתנה לה על ידי הנתבעת לסילוק החוב שייווצר כתוצאה ממימוש הערבות ובנוסף, הסבירה התובעת לנתבעת, כי ניסיונותיה לפנות למוקד נאמן לא צלחו, כך שאין באפשרותה להעריך את מצב הפרויקט והתובעת ביקשה מהנתבעת להעביר בהקדם כל חומר שיוכל לעזור במניעת חילוט הערבויות.
6. לדברי עמית, ביום 30.8.2009 שלחה התובעת לנתבעת מכתב שבו הועלה על הכתב תוכן השיחה הטלפונית והובהרה עמדת התובעת. עותק המכתב צורף לתצהירו של עמית וסומן כנספח ז'.
7. גרסתו של עמית בעניין הפניה לנתבעת בשיחה טלפונית, ולאחר מכן במכתב, לא נסתרה.
8. גם עו"ד אפרת השיבה כי לאחר שהתקבל מכתב הדרישה מהמשכ"ל מיום 30.6.2009, לתשלום סכום הערבות או להארכתו, פנתה התובעת למוקד נאמן ולנתבעת וניסתה לברר האם להאריך את הערבות. משלא נתקבלו תשובות ולא היה עם מי לדבר, לא היה לתובעת מה להאריך את הערבות לחברה שלא קיימת יותר.
9. משלא הוארך תוקף הערבות על ידי התובעת, נשלח מכתב נוסף על ידי המשכ"ל ביום 10.11.2009 ובו חזרה ודרשה את הארכת הערבות כפי שנדרש על ידה במכתב מיום 30.6.2009 ובמכתב זה ציינה כי אם עד יום 10.12.2009 לא יתקבל כתב הערבות המוארך, מהווה מכתבה הנוכחי דרישה לחילוט הערבות.
10. ביום 31.1.2010 העבירה התובעת הוראת תשלום לבנק בסכום הערבות 82,500₪ בהתאם לדרישת המשכ"ל ולאחר מכן, ביום 7.2.2010 העביר בא כוח התובעת מכתב דרישת תשלום לנתבעת מתוקף ערבותה.
11. ביום 18.2.2010 נשלח על ידי בא כוח התובעת מכתב נוסף לנתבעת ובו דרישת תשלום תוך התרעה לפני נקיטת הליכים. ביום 24.2.2010 שלחה הנתבעת מכתב תשובה ובו ניסתה להעלות טענות שונות נגד הערבות.
12. כאמור, לטענת התובעת הערבות שהיא נתנה למשכ"ל היא ערבות אוטונומית בלתי חוזרת, כמוה כערבות בנקאית, ולדבריה, משנדרשה על ידי המשכ"ל לשלם את סכום הערבות לא היה לה כל שיקול דעת והיא הייתה חייבת לשלם את הסכום.
13. כאמור, הנתבעת טענה כי התובעת לא הייתה חייבת לשלם את סכום הערבות, שכן עמדה בפניה האפשרות, בהתאם למכתב דרישת המשכ"ל, להאריך את תוקף הערבות. לטענת הנתבעת, חייבת הייתה התובעת להאריך את תוקף הערבות ולא לשלם את סכומה, וזאת מאחר שלא התקיים כל אירוע ביטוחי ולא נוצרה העילה הקבועה בפוליסת הביטוח לפירעון סכומי הערבות. לטענת הנתבעת, הפרויקט שבוצע על ידי מוקד נאמן הסתיים ללא כל טענות מצד העירייה או המשכ"ל, ולפיכך, מששילמה התובעת, תוך עשיית דין לעצמה, אין לה אלא להלין על עצמה ואין היא יכולה להיפרע מהנתבעת בהתאם לערבותה.
14. לא אוכל לקבל את טענת הנתבעת באשר לחובת התובעת להאריך את תוקף הערבות בתקופה הנוספת. התובעת, כמבטחת, אינה צריכה ואינה רשאית להאריך את תוקף הביטוח או הערבות אלמלא נתבקשה לעשות כן על ידי המבוטח, במקרה שלפני - מוקד נאמן או הנתבעת.
15. כפי שהוכח לי, משהתבקשה התובעת לפרוע את סכום הערבות או להאריך את תוקפה במכתב מיום 30.6.2009, ניסתה התובעת ליצור קשר עם מוקד נאמן, המבוטחת, כדי לקבל הוראות בקשר עם הארכת תקופת הערבות, אולם, לא עלה בידה ליצור קשר עם מוקד נאמן. כשפנתה לנתבעת, שהייתה חברה קשורה עם מוקד נאמן וערבה להתחייבויות מוקד נאמן, נענתה על ידי הנתבעת כי אין לנתבעת עוד קשר עם מוקד נאמן.
16. בנסיבות אלה, כשהמבוטח ניתק קשר עם חברת הביטוח, וכשהנתבעת, הערבה למוקד נאמן, הודיעה כי אין לה כל קשר עם המבוטחת ולא ביקשה להאריך את תוקף הערבות, אין חלה על התובעת כל חובה להאריך את תוקפה של הערבות, וסבור אני כי בנסיבות אלה, התובעת אף אינה רשאית להאריך את תוקף הערבות, על דעת עצמה, משלא נתקבלה הוראה על ידי מוקד נאמן או הנתבעת.
17. בעניין זה אוסיף ואציין כי העדפתי את גרסתם של עדי התובעת, לפיה הם ניסו לפנות למוקד נאמן קודם לפירעון הערבות, כדי לבדוק האם יש מקום להאריך את הערבות, וכי לאחר מכן פנו טלפונית גם לנתבעת שהודיעה לה שאין לה עוד קשר עם מוקד נאמן, וזאת, על פני דבריו של יוסף כי לא נעשתה פניה כזו. עדותם של עדי התובעת בעניין זה נתמכת אף במכתבים ששלחה לנתבעת ובהם מצוינת השיחה הטלפונית.
18. אשר על כן, משלא נתבקשה הארכת תקופת הערבות ע"י מוקד נאמן או הנתבעת, משלא ניתן היה ליצור קשר עם מוקד נאמן ומשהנתבעת הודיעה כי אין לה עוד קשר עם מוקד נאמן וגם היא לא ביקשה להאריך את תוקף הערבות - חייבת הייתה התובעת לפרוע את סכום הערבות למשכ"ל מבלי לבדוק או לדרוש מה היא סיבת הדרישה, וזאת בהתאם ללשון כתב הערבות שנתנה התובעת למשכ"ל ולעירייה, אשר כאמור, קבעה, בין היתר, כי "אנו מתחייבים לשלם לכם כל סכום או סכומים עד לסך הנ"ל מיד עם דרישתכם הראשונה בכתב שתגיע אלינו, נבלי להטיל עליכם לבסס או לנמק את דרישתכם בתהליך כלשהו או באופן כלשהו, או לדרוש את הסכום תחילה מאת הקבלן בתביעה משפטית או בכל דרך אחרת, ומבלי לטעון כלפיכם טענת הגנה כלשהי שיכולה לעמוד לקבלן בקשר לחיוב כלשהו כלפיכם".

הדרישה להתרחשות אירוע ביטוחי

1. כאמור, במישור היחסים שבין התובעת למשכ"ל, הייתה התובעת חייבת לפרוע את סכום הערבות מיד עם הדרישה, מבלי לבדוק ולחקור האם התרחש האירוע הביטוחי.
2. לפיכך, נשאלת השאלה כיצד ניתן ליישב את חובתה זו של התובעת כלפי המשכ"ל או העירייה עם הוראות פוליסת הביטוח, המהווה חוזה ביטוח בין התובעת לנתבעת, וכאשר בפוליסה נקבע כי: "ב.ס.ס.ח. מתחייבת לשלם את סכום הערבות למוטב בלתי חוזר לאחר דרישתו ממנה, בהתקיים האירוע הביטוחי כאמור לעיל, ובכפוף לתנאי נספח הערבות".
3. אציין כבר עתה כי סעיף 2.2 בפוליסת הביטוח יוצר סתירה עם נוסח הערבות שנתנה התובעת למשכ"ל, שכן מחד, הערבות שנתנה התובעת למשכ"ל הינה אוטונומית כך שאינה מותנית בדבר, בעוד הפוליסה, המהווה כאמור הסכם בין התובעת לנתבעת, מתנה את התשלום בקרות אירוע ביטוחי.
4. הנה כי כן, יוצא אפוא, כי אם יתברר שלא אירע אירוע ביטוחי המצדיק את מימוש הערבות, לא תוכל התובעת להיפרע מאת הנתבעת, וזאת עקב הוראות הפוליסה שהיא ניסחה, ולמרות שבמערכת היחסים שבין התובעת למשכ"ל חייבת התובעת לשלם למשכ"ל את סכום הערבות, בלא כל קשר לקרות האירוע הביטוחי הנזכר בפוליסת הביטוח האמורה.
5. לשון אחרת: התובעת לא דאגה לסנכרן בין סוגי המסמכים השונים בהם היא קשורה. מחד, היא התחייבה בהתחייבות בלתי חוזרת ושאינה תלויה בהוכחת קרות אירוע ביטוחי כלפי המשכ"ל, ומאידך היא התקשרה עם הנתבעת בפוליסת ביטוח המתנה תשלום ופירעון הערבות ע"י הנתבעת לתובעת בקרות אירוע ביטוחי.
6. במקרה שלפני, שוכנעתי כי במועד דרישת המשכ"ל מהתובעת לפרוע את הערבות או להאריך את תוקפה עד יום 28.2.2010 לא התרחש כל אירוע ביטוחי המצדיק את מימוש הערבות. כך גם עלה מעדויות התובעת, ולראיה - במועד זה המשכ"ל לא ביקשה את מימוש הערבות עקב הפרת הסכם על ידי מוקד נאמן, אלא דובר בבקשה טכנית לפירעון הערבות טרם פקיעתה או לחילופין - הארכתה.
7. דהיינו, אם הייתה התובעת מאריכה את תוקף הערבות כמתבקש עד יום 28.2.2010, לא הייתה צריכה לפרוע, באותו שלב, את סכום הערבות ויתכן כי לא הייתה נדרשת לפרוע את סכום הערבות גם במהלך תקופת ההארכה. יחד עם זאת, כאמור, סכום הערבות שולם על ידי התובעת שהייתה מנועה, כאמור, מלהאריך את תוקף הערבות.
8. מעדותו של מפרק מוקד נאמן, עו"ד סטופל, עלה כי הוא מונה ביום 6.9.2009 כמפרק זמני של מוקד נאמן. כעולה מבקשה למתן הוראות שהגיש המפרק הזמני לבית המשפט, התברר כי העירייה היא זו החייבת למוקד נאמן כ-160,000₪.
9. המפרק הזמני נפגש עם נציגי המשכ"ל והעירייה כדי לגבש הסדר לגביית החוב שחייבת העיריה למוקד נאמן ובמהלך הפגישה הועלו טענות העירייה והמשכ"ל נגד מוקד נאמן (טענות שלא הובהרו ולא פורטו ע"י המפרק) באשר להתנהלותה של מוקד נאמן בתקופה שקדמה להפסקת פעילותה. בנוסף, טענו העירייה והמשכ"ל כי הן גם חשופות לתביעות מצד עובדי מוקד נאמן שעבדו עבור העירייה.
10. לאחר משא ומתן שהתנהל בין המפרק והמשכ"ל, הגיעו הצדדים להסכמה, המותנית באישור בית המשפט, ולפיה נקבע כי הכספים המצויים בידי העירייה (כספי הערבות) יועברו לקופת הפירוק, כאשר קופת הפירוק התחייבה לשאת בסכום תביעה ככל שתוגש על ידי העובדים נגד העירייה, עד לסכום שהועבר לקופת הפירוק.
11. כן, נקבע בהסכם שבין עו"ד סטופל למשכ"ל כי אם תוגש תביעה על ידי אחד העובדים כנגד העירייה, תורה העירייה על חילוט הערבות מטעם חברת מוקד נאמן ותעביר את כספי החילוט לקופת הפירוק (אציין, כי הוראה זו אינה ברורה שכן ממילא הועברו כספי הערבות לקופת הפירוק מיד עם אישור הסכם הפשרה).
12. ביום 25.6.2010 הועבר על ידי המשכ"ל למפרק סך של 82,500₪ ובטופס ההעברה נרשם "מוקד נאמן - חילוט ערבות".
13. עו"ד סטופל העיד בבית המשפט בעמוד 26 לפרוטוקול, שורה 27 כי: "לגבי הערבות נקבע בהסכם שאם תוגש תביעה לבית הדין כנגד ראשון לציון תחולט הערבות ותועבר לקופת הפירוק. הערבות חולטה והועברה לקופת הפירוק" ובעמוד 28 לפרוטוקול, שורה 21 השיב סטופל: "לא ראיתי שהוגשה תביעה, אבל זה לא אומר שלא הוגשה תביעה. אני מניח שאם המשכ"ל שילם הוגשה תביעה".
14. התובעת זימנה לעדות את עורכת הדין ענבל המועסקת במשכ"ל. בעדותה אישרה עורכת הדין ענבל כי המשכ"ל העבירה לעורך דין סטופל 82,500₪ שחולטו על ידי המשכ"ל ככספי הערבות.
15. עורכת דין ענבל ציינה בעדותה כי בתקופה הרלוונטית לא עבדה במשכ"ל וכי לקראת הדיון לא עיינה בחוזה שבין המשכ"ל לבין מוקד נאמן וכי החוזה אינו מצוי בפניה.
16. לדבריה, היא מכירה את נוסח החוזים, שכן כולם דומים, אבל את החוזה המסוים לא ראתה.
17. עורכת הדין ענבל נשאלה לצורך מה הועברו הכספים למפרק והשיבה בעמוד 8 לפרוטוקול, שורה 14: "הכספים התקבלו במשכ"ל והם הועברו במסגרת הסכמה עם המפרק של הקבלן "מוקד נאמן", גם לצורך תשלום "מוקד נאמן", היו לו כספים שהוא היה צריך לקבל מעיריית ראשון לציון ולפי מה שקראתי גם בהסכם היו חילוקי דעות בנוגע לעמידה בהתחייבויות ההסכם. אני לא יכולה להעיד על זה, כי לא הייתי חלק אז מהתהליך, אין לי דרך לדעת עוד מה היה. זה מצויין בהסכם".
18. ובעמוד 8 לפרוטוקול, שורה 29 נשאלה עורכת הדין ענבל:

"ש' אני אשאל אחרת: נכון לומר שאם הערבות הייתה מחולטת בגין הפרת הסכם על ידכם –

ת' הערבות לא חולטה.

ש' תאשרי לי שהערבות לא חולטה.

ת' אנחנו ביקשנו כדבר שבשגרה את הארכת תוקפה של הערבות וקיבלנו מכתב ב-23/12/09 שהתובעת מודיעה שהחליטו לשלם את סכום הערבות וצורפה גם תעודת שחרור.

ש' וזה נכון גם שבעצם עמדה לתובעת החלופה לאורך כל הזמן להאריך את הערבות תחת תשלום הכספים?

ת' נכון."

1. מהראיות שהובאו בפני עולה כי במועד העברת כספי הערבות על ידי התובעת למשכ"ל לא התרחש כל אירוע ביטוחי ולא הייתה הצדקה למימוש הערבות, מלבד הסיבה הטכנית של אי הארכת הערבות.
2. דהיינו, המשכ"ל קיבלה במועד העברת כספי הערבות כספים שהיא לא הייתה זכאית להם באותה עת וכספים אלו היו אמורים לשמש בידיה כערבות להתחייבויותיה של מוקד נאמן, וזאת עד ליום 28.2.2010 חלף הערבות שלא הוארכה על ידי התובעת.
3. כך, אם לא הייתה מתקיימת הצדקה למימוש הערבות עד ליום 28.2.2010, דהיינו אם לא היה מתרחש אירוע ביטוחי עד למועד זה, הייתה המשכ"ל חייבת להחזיר את הכספים לתובעת.
4. מנגד, אילו הייתה הצדקה למימוש הערבות על ידי המשכ"ל עד ליום 28.2.2010, הייתה המשכ"ל צריכה לתת הודעת מימוש לתובעת ולמוקד נאמן בתוך התקופה.
5. כפי שהוכח לי, משמוּנה למוקד נאמן מפרק זמני התברר כי דווקא העירייה היא זו החייבת כסף למוקד נאמן, אם כי לפי עדותו של המפרק הזמני היו בפי העירייה והמשכ"ל טענות כלליות שלא הובהרו, נגד מוקד נאמן בעניין ביצוע החוזה. כמו כן, לטענת המפרק העלתה העירייה חשש שמא עובדיה של מוקד נאמן יתבעו אותה בגין תקופת העסקתם בעירייה באמצעות מוקד נאמן.
6. בעקבות טענות ערטילאיות אלה של המשכ"ל והעירייה, הגיע המפרק הזמני להסכם עם העירייה והמשכ"ל, הסכם שאושר על ידי בית המשפט, לפיו חובה של העירייה כלפי מוקד נאמן, שהגיע לכדי 160,000₪, יסולק באמצעות העברת הכספים שבידי המשכ"ל, 82,500₪, לקופת הפירוק.
7. דא עקא, שכספים אלה שהוחזקו על ידי המשכ"ל אינם כספי העירייה או המשכ"ל, אלא כספי התובעת (שהועברו חלף הערבות) ושהוחזקו בנאמנות להבטחת ביצוע החוזה עד ליום 28.2.2010 ואסור היה למשכ"ל או לעירייה לעשות שימוש בכספים אלה כדי לפרוע את חוב העירייה למוקד נאמן, קודם שנוצרה לכך עילה על פי החוזה שבין המשכ"ל ובין מוקד נאמן ובטרם חולטה הערבות כדין.
8. המפרק הזמני העיד, וכך גם עולה מההסכם שבין המשכ"ל לבין המפרק הזמני, כי הערבות תחולט על ידי העירייה רק אם עובדים יגישו תביעה נגד העירייה.
9. המפרק הזמני העיד כי לא ידוע לו אם הוגשה תביעה על ידי העובדים, אך הוא משער כי אם הכספים הועברו לו על ידי העירייה, הרי שהוגשה תביעה. יחד עם זאת, נשאל המפרק הזמני בעמוד 28 לפרוטוקול, שורה 15:

"ש. ... בהתאם לסעיף 3 לאותו מכתב הסדר בעצם נקבע שרק במקרה שתוגש תביעה של אחד העובדים תחולט הערבות ותעשה התחשבנות מול קופת הפירוק. נכון שלא הוגשה אף תביעה מטעם אף עובד?

ת. נעשה סדר. התחשבנות הפכה להיות לא רלוונטית לאור סכומי החוב כלפי העובדים, כי הסכום שהמשכ"ל העביר היה יחסית זניח מול החוב לעובדים. לכן לא היה צריך לעשות פעולת התחשבנות. לגבי הגשת תביעה הסתכלתי בזה אתמול, לא ראיתי שהוגשה תביעה, אבל זה לא אומר שלא הוגשה תביעה. אני מניח שאם המשכ"ל שילם הוגשה תביעה."

ולמטה מכך, בשורה 28:

"ש. האם אתה מכיר איזשהו מכתב בקשת חילוט של עיריית ראשל"צ למשכ"ל בגין ביצוע העבודה לשנת 2008?

ת. לא זוכר.

ש. זה נכון שלא ראית מכתב כזה מעולם?

ת. לא זוכר.

ש. זה נכון שכל פעם שחברה זוכה במכרז חדש שעירייה מפרסמת היא צריכה להעמיד את אותן ערבויות שהיו בהתקשרות ... בכל מכרז יש ערבויות שלו?

ת. זה מה שאני מכיר.

ש. כלומר, גם אתה תסכים שאם חברת מוקד נאמן עבדה במסגרת מספר מכרזים מול עיריית ראשל"צ יש מספר ערבויות?

ת . זה אני לא יודע. מה שעניין אותי זה להביא כסף לעניין הפירוק."

1. כאמור, עורכת הדין ענבל, המועסקת במשכ"ל, השיבה בעמוד 8 לפרוטוקול, שורה 30 באשר לשאלה האם הערבות חולטה" "הערבות לא חולטה", והיא אישרה כי כספי הערבות התקבלו מהתובעת לאחר שהמשכ"ל ביקשה כדבר שבשגרה את הארכת תוקף הערבות והתובעת החליטה לשלם את סכום הערבות במקום להאריך אותה.
2. עורכת הדין ענבל ציינה, כאמור, כי היו למוקד נאמן כספים שהייתה צריכה לקבל מהעירייה והיו חילוקי דעות בנוגע לעמידה בהתחייבויות, אך היא עצמה אינה יכולה להעיד על כך.
3. מסקנתי היא, כי לא הוכח על ידי התובעת שאירע אירועי ביטוחי כמשמעו בפוליסה. יתר על כן, לא הוכח כי המשכ"ל מימשה את הערבות באופן כלשהו עד למועד פקיעת הערבות ביום 28.2.2010.
4. הוכח לי כי המשכ"ל הייתה חייבת כספים לחברת מוקד נאמן וכי במקום לשלם לקופת הפירוק ממקורותיה - הגיעו המשכ"ל והמפרק הזמני להסדר לפיו המשכ"ל תשלם לקופת הפירוק את כספי הערבות, כספים שהמשכ"ל לא הייתה זכאית להם ושהוחזקו בידיה בנאמנות להבטחת קיום החוזה על ידי מוקד נאמן. ההסדר האמור, ככל הנראה, היה נח לצדדים המעורבים, המשכ"ל והמפרק הזמני, אולם הסדר זה אינו תקין בעיניי, שכן כל עוד לא הוכחה עילה למימוש הערבות - לא ניתן היה לעשות שימוש בכספים המצויים בידי המשכ"ל.
5. הוכח לי כי לא אירע אירועי ביטוחי המצדיק את מימוש הערבות במישור היחסים שבין התובעת לנתבעת: לא הוכח כי הוגשה כל תביעה על ידי מי מהעובדים נגד העירייה, גם המפרק הזמני לא יכול היה להעיד כי הוגשה תביעה; נהפוך הוא - המפרק הזמני העיד כי בדק ונוכח לדעת כי לא הוגשה תביעה, אולם הוא הסיק כי ככל הנראה הוגשה תביעה מהעובדה לפיה המשכ"ל העבירה אליו את הכספים וחילטו את הערבות.
6. למעשה, המשכ"ל לא חילטה את הערבות, אלא עשתה שימוש בכספים שהיו בידיה בנאמנות עד לתום תקופת הערבות, תוך הפרת חובת הנאמנות, וזאת, כפי שאף עולה ביתר שאת מדבריה של העדה מטעם המשכ"ל, עורכת הדין ענבל, אשר העידה באופן חד משמעי כי הערבות לא מומשה.
7. לפיכך, משהערבות לא מומשה ולא אירע האירוע הביטוחי המצדיק את מימושה של הערבות, אין התובעת יכולה להיפרע את סכום הערבות מהנתבעת.
8. האמור לעיל הוא במישור היחסים שבין התובעת לנתבעת על פי הפוליסה, המחייבת התרחשות אירוע ביטוחי כתנאי לתשלום, להבדיל מחובתה של התובעת לשלם את סכום הערבות למשכ"ל כאשר נדרשה לעשות כן, לאחר שנמנעה להאריך את תוקף הערבות.

סוף דבר

1. אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.
2. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 10,000₪.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ז, 02 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.