זו החלטה בבקשה לחישוב פסילה.

הנאשם נידון בהעדר לעונש פסילה בפועל.

מדובר בנאשם, שרשיונו פקע לפני מועד מתן פסה"ד.

ב"כ הנאשם מפנה להחלטה , שניתנה בתיק 5928-11-10, בו נקבע כי הפסילה תמונה ממועד מתן פסה"ד.

אומנם, סברתי תחילה לפי נוסח הבקשה כי גם שם נידון הנאשם בהעדר וניתנה החלטה מאוחרת יותר בדבר החישוב , אבל לא כלך היה, הוא נידון בנוכחות ולפי בקשת הסניגור , נוכח הצהרתו כי אין רשיון להפקדה, נקבעה כי הפסילה תמונה מאותו מועד.

עוד יש להוסיף כי באותו מעמד גם ביקש ב"כ הנאשם לחשב את כל יתר הפסילות של הנאשם באופן חופף, בקשה זו נדחתה ע"י ביהמ"ש בקובעו כי החוק קובע כי הפסילות ירוצו במצטבר.

עולה – איפוא- שחרף העובדה כי היה ידוע לנאשם קיומן של פסילות נוספות לא נעשה דבר עד להגשת בקשה זו.

לנאשם היה רשיון נהיגה שפקע תוקפו, אין מידע אם נאבד או הופקד בתיק אחר, הפסיקה קובעת כי בין כך ובין כך, הנאשם היה צריך לנקוט בפעולה , הגשת הודעה ו/או תצהיר כדי להביא לחישוב הפסילה.

מכל האמור, אני קובע כי הפסילה בתיק זה תחושב ממועד הגשת הבקשה, הכוולת תצהיר הנאשם.

אני מפנה – עת"מ ( חיפה) 5791-07-15 ו- רע"פ 8317/10 מאיר כהן נ. מ"י.ו- רע"פ 566/14 זריזי נ. מ"י.

להודיע.

ניתנה היום, כ"א אדר ב' תשע"ו, 31 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.