לפני מונחת התנגדות לביצוע שיק על סך 63,352 ש"ח, שתאריך פירעונו 1.5.97, אשר לא כובד ע"י הבנק הנמשך, וכן בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות זו, שהוגשה ע"י המבקש בלבד, כפי שהועברה מלשכת ההוצל"פ.

הדיון התקיים בשתי הבקשות יחדיו, המבקש נחקר על תצהיריו בתמיכה לבקשות והצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.

טענות המבקש בבקשתו להארכת מועד הן כי הוא היה מודע לקיומו של החוב כלפי הזוכה, אך לא היה מודע להליכים בתיק זה משום שנפתחו כנגדו שלושה תיקי הוצל"פ שונים לגבי אותו חוב.

1. היות ובשלושת תיקי ההוצל"פ מייצגת עו"ד אמירה נהיר את המשיבה (הזוכה), הניח המבקש כי מדובר בתיק הוצל"פ אחד בלבד.
2. רק לאחרונה, כשבדק את החוב נוכח להבין כי מדובר בשלושה תיקי הוצל"פ שונים.
3. מדובר בתביעה כפולה ומכופלת של המשיבה בעבור חוב אחד בלבד. החוב נשוא תיק הוצל"פ זה הינו חוב כפול לחוב הנתבע בתיק הוצל"פ 01-43310-93-8.
4. היות ומדובר בחוב אחד בלבד, מחוייב המבקש בסכומים כפולים שלא כדין, כגון הוצאות הוצל"פ ושכ"ט עו"ד.

עוד עולה מנימוקי ההתנגדות עצמה כי:

5. השיק נשוא ההתנגדות נמסר ביום 3.3.94, לפקודת בא כח המשיבה בלבד, עו"ד אמירה נהיר, בצירוף שרטוט "קרוס" וכיתוב "למוטב בלבד". ולפיכך השיק לא ניתן להעברה לאחר, ולא ניתן לפתוח את תיק ההוצל"פ ע"ש מישהו אחר, הדפוס החדש בע"מ.

6. ב"כ המשיבה, היא שמילאה את הסכום הכספי והתאריך בשיק, ללא הסכמת המבקש או מתן הודעה מוקדמת. התאריך שמולא ע"י ב"כ המשיב לפירעון – 1.5.97, הינו לשלוש שנים לאחר מסירתו.

7. סכום השיק נרשם ע"י ב"כ המשיב ללא כל קשר לחוב שהוא.

8. השיק נמסר שלא לפירעון, אלא כערובה בלבד, לצורך כך שהמבקש יגיע למשרדי ב"כ המשיבה לשם הסדר בעניין תיק הוצל"פ 01-43307-93-8.

9. השיק נמסר במסגרת הליך של ביצוע עיקול מיטלטלין בבית המבקש. במהלך הביקור לביצוע העיקול התקיימה שיחה טלפונית בין המבקש לב"כ המשיבה, במהלכה סוכם כי יינתנו שני שיקים, מזומנים מיידים (האחד לפדיית המיטלטלין והשני לתשלום שכ"ט קבלן ההוצל"פ), ושיק שלישי ללא תאריך וסכום, לפקודת ב"כ המשיבה, אשר ישמש כערובה להבטחת הגעה להסדר תשלום החוב עצמו ויהווה תשלום ראשון ע"ח החוב. המבקש התחייב להגיע עד ליום 6.3.94 למשרדי ב"כ המשיבה על מנת להסדיר את החוב.

10. המבקש אכן הגיע ביום 6.3.94 למשרדי ב"כ המשיבה, אך לא נמצא בידיה סך יתרת החוב בתיק ההוצל"פ. לפיכך ביקשה ב"כ המשיבה להגיע להסדר זמני ע"ח החוב, לתשלום
30,000 ₪ בשישה תשלומים שווים של 5,000 ₪ כל אחד. היות והחוב נובע מתיק הוצל"פ מס' 01-43310-93-8 שנפתח בסכום קרן בסך של 9,577.76 ₪. ושולמו סכומי כסף בתיקי הוצל"פ אחרים ונוספים, ישירות לחשבונה של ב"כ המשיבה, אך לטענת המבקש לא נמצא כי נרשמו בתיקי ההוצל"פ, סירב המבקש להגיע להסדר, לגבי יתרת החוב.

11. יש להעביר כל סכום ששולם במסגרת תיק ההוצל"פ נשוא התנגדות זו לזיכוי מלא בתיק ההוצל"פ, הנ"ל שכן מדובר באותו חוב.

עבור כל תשלום נטען שכזה, זה איננו עניין להתנגדות.

להלן יובאו עיקרי טענות המשיבה כפי שהועלו בסיכומיה:

1. המשיבה מתנגדת לכל טענות שהעלה המבקש לראשונה בסיכומיו המהווים הרחבת חזית. לדוג' סעיפים 17-23, 26, 27 ועוד.

2. לא צורף להתנגדות תצהיר התומך בה אלא צורף תצהיר התומך בבקשה להארכת מועד בלבד, ולפיכך יש לדחות את ההתנגדות על הסף.

טעות לעניין הארכת המועד:

3. אין מחלוקת כי תיק ההוצל"פ נפתח בשנת 1997 לפני למעלה מ- 14 שנים.

4. המבקש אינו מכחיש כי קיבל את האזהרה בתיק ההוצל"פ נשוא ההתנגדות (עמ' 3 ש' 1-4, עמ' 2 שורה 18 לפרוטוקול), אלא טוען כי מדובר בטעות של חוסר תשומת לב.

5. המבקש לא פירט את הנימוק הנ"ל, לא צירף מספרי תיקים ובשעתו ידע היטב כי מדובר בשני תיקים בלבד.

המבקש במשך השנים הגיש בשני תיקי ההוצל"פ בקשות נפרדות ורבות כך שהיה מודע לקיומם.

6. המבקש הודה כי יש חוב, וכי חייב את סכומי השיקים והשטר. המבקש גם הודה כי השיק נשוא ההתנגדות דנן ניתן כערובה לתשלום החוב שהודה בו המבקש ולכן הרי שהגשת השיק הזה לביצוע, בדין יסודה.

7. המשיבה חוזרת ומבהירה שלא תגבה את קרן החוב בתיק זה בנוסף לקרן החוב בתיקים האחרים.

8. טעותו של המבקש מחוסר תשומת לב לגבי מספר תיקי ההוצל"פ, איננה מהווה טעם מיוחד שיירשם כנדרש בהתאם לתקנה 528 לתקסד"א, ולכן אין בה להצדיק הארכת מועד.

כבר נפסק כי טעם מיוחד קשור בגורם חיצוני ובאירועים בלתי צפויים שאינם בשליטת המבקש, וחוסר תשומת לב של המבקש תלויה אך ורק בו. ראו ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה 23.

9. לכך יש להוסיף את העובדה כי מדובר באיחור ניכר של מעל 14 שנים. בשל מחדלי המבקש נגרם למשיבה נזק ראייתי לאו בר תיקון.

10. באשר לטענה כי לא ניתן לפתוח את תיק ההוצל"פ ע"ש המשיבה כיוון שהשיק ניתן לפקודת עו"ד נהיר בלבד, יצויין כי המשיבה הינה אוחזת בשיק שכן השיק הוסב לה בגב השיק.

11. ניתן לסח שטר לא עביר, למטרת גבייתו, והאוחז רשאי לפתוח תיק הוצל"פ לגבייה.

12. המבקש הודה כי לא הגיע להסדר פשרה ולכן התמלא התנאי להגשת השיק לביצוע. במועד הוצאת המעוקלים בתיק 0143307938 עולה שהחוב בתיק ליום זה, 9.2.94 עמד על סך של לא פחות מ- 29,080 ₪. סכום זה לא כלל את החובות הנוספים בגין השיקים החוזרים שבהם הודה המבקש ולכן הטענה שסכום החוב לא היה ידוע לעו"ד נהיר במועד הפגישה מופרכת על פניה.

13. טענת המבקש שהסכום שמולא בשיק, מולא ללא קשר לחוב, איננה מפורטת, מבלי שהמבקש הציג גרסה חשבונאית משלו ויש לדחותה על הסף.

14. כמו כן מעיון בתיק ההוצל"פ מס' 0143310938 ומס' 0143307938 עולה כי החובות שבהם עמדו נכון לתאריך הפירעון של השיק נשוא ההתנגדות דנן על סך של 18,664 ₪
ו- 45,195.98 ₪ בהתאמה, ולכן סכום השיק נשוא ההתנגדות בסך של 63,352 ₪ מולא בדיוק ובהתאמה לחובותיו של המבקש.

15. טענותיו של המבקש שאינן מפורטות, הן כי שילם סכומים על חשבון חובותיו לאחר פתיחת תיקי ההוצל"פ.

טענות אלו, אין להעלות במסגרת התנגדות ויש להעלותן במסגרת בקשה מפורטת בטענת "פרעתי" בתיק ההוצל"פ בפני רשם ההוצל"פ, ולכן יש לדחותן.

לגופה של ההחלטה:

1. הוכח בפני במהלך הדיון והחקירה, כי השיק נשוא התנגדות זו, ניתן כערובה להתייצבותו של המבקש במשרדה של ב"כ המשיבה לשם הגעה להסדר והמבקש אף הודה בכך.

עוד הודה המבקש כי השיק ניתן גם להסדרת החוב למשיבה, במידה ולא יתייצב. אמנם המבקש התייצב במשרד, אך סירב לשלם את החוב. המבקש גם צירף לעיון בית המשפט את המסמך המקורי שנכתב ע"י קבלן ההוצל"פ בעת הליך הוצאת המיטלטלין בשנת 1993, שם נכתב כי:

"השיק ניתן לי (לקבלן ההוצל"פ – הערה שלי- ק.כ.) למשמרת, עד ליום 6.3.94 שעה 24:00. במידה והצדדים יגיעו להסדר יוחזר השיק לדורון דני ולא יועבר לידי עו"ד אמירה נהיר ב"כ הזוכה" (ראו עמ' 9 שורות 9-13 לפרוטוקול). לכן התמלא התנאי למילוי השיק ולהגשתו ללשכת ההוצל"פ.

2. לאור האמור לעיל, ומשהודה המבקש שלא הגיע להסדר הרי שהשיק נשוא ההתנגדות עבר כדין לידי ב"כ המשיבה. כמו כן משהודה המבקש בחובותיו בגין כל השיקים שחזרו בשני תיקי ההוצל"פ שפורטו בסעיף 14 לעיל (ראו הודאתו בעמ' 6 שורות 21-22 לפרוטוקול) , הרי שהשיק נשוא התנגדות זו מולא כדין והוגש ללשכת ההוצל"פ כדין.

3. טענתו של המבקש כי אין כל קשר בין גובה החוב לסכום השיק, הינה טענה כללית כנטען בתגובת המשיבה, מבלי להציג כל פירוט חשבון כלשהו מטעמו, ואילו המשיבה הוכיחה כי סכום השיק נכתב במדויק בהתאם לחיבור שני הסכומים בשני תיקי ההוצל"פ בגין השיקים שחזרו, כפי שהופיעו באותו מועד של פירעון השיק במחשבי ההוצל"פ.

לכן אני דוחה את טענתו זו של המבקש.

4. לא פורטה בפני כל טענה לגבי אף תשלום שבוצע על חשבון החוב בשני תיקי ההוצל"פ הנ"ל, וכאמור אם היו מתבצעים תשלומים כאלה, הרי שיש להקטין את החוב בתיק זה בגין אותם תשלומים, אך בקשה להקטנת החוב בקרן לגבי תשלומים שבוצעו לאחר פתיחת תיקי ההוצל"פ, יש להפנות לראש ההוצל"פ בבקשות מתאימות להקטנת קרן או בטענת "פרעתי" ואין מקומן כטענות בהתנגדות עצמה. הוא הדין לגבי טענות המבקש לחיוב כפול של שכ"ט והוצאות עקב פתיחת תיקים כפולה, שיש להעלותן בפני רשם ההוצל"פ.

לכן אני דוחה את כל טענות המבקש בהתנגדות לגופן.

5. באשר לטענתו של המבקש כי השיק שורטט "למוטב בלבד" עבור עו"ד אמירה נהיר ולכן לא ניתן להסבה למשיבה והמשיבה אינה רשאית לפתוח את תיק ההוצל"פ כנגדו – יש בה ממש. בהתאם לע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מח(4) 498, 505, 522 (להלן: "הלכת ציטיאט") שיק ששורטט במילים "למוטב בלבד" אינו עביר ואינו טהיר באופן חד משמעי ולפיכך נכונה טענתו כי לא ניתן היה להסב אותו למשיבה.

לטענה זו השיבה ב"כ המשיבה כי ההיסב הוא לצרכי גוביינא בלבד ולכן אפשרי. אינני מסכימה עם דעתה זו של ב"כ המשיבה וזאת משום שלפי סעיף 34 (ב) לפקודת השטרות, ההיסב המגביל, קרי, השרטוט "למוטב בלבד", שם קץ לסחרות השיק על שתי תכונותיה של הסחרות – העבירות והטהירות. אלא אם נאמר במפורש בשיק שהנסב רשאי להעביר את זכויותיו (העבירות, הסחרות הפורמלית) ואם נעשה כן העבירות בעינה תעמוד והנסב יהיה רשאי לסחר השטר. במקרה שלנו לא נעשה כן והוגבלה העבירות כולה. בעניין זה אני מפנה לספרם של עו"ד יצחק יערי ועו"ד דורון תמיר, דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט, מהדורה שלישית (2009) בעמודים 150-151 והפסיקה המובאת שם, בעניין ע"א (ת"א) בנק קונטיננטל לישראל בע"מ נ' גולן, פ"מ תשמ"ב(1), 376, 381.

6. יחד עם זאת, טענה ב"כ המשיבה כל העת שאין טעם לתת למבקש את הרשות להגן שכן אינו מתכחש לחוב השיקים המקורי. ואכן גם בפסיקה רווחת הדעה כי: "ספק אם יש לאפשר למושך (הכוונה למבקש בעניינינו – הערה שלי – ק.כ.), שאין לו כל טענת הגנה, לסרב לפרוע לנסב רק משום הגבלת עבירותו של השיק. כאשר ההיסב הוא אותנטי ואין ספק כי נעשה על ידי הנפרע, אין למושך אינטרס ראוי להגנה להימנע מפירעון השיק. " בעניין זה אני מפנה לספרו של כב' המלומד שלום לרנר, דיני שטרות, מהדורה 2 (2007) בעמ' 188-187 ופסקי הדין המפורטים שם. זה המקרה שבפנינו שכן המבקש מודה בחובו למשיבה ולכן לא ניתן להיתלות בטענת ההסבה למשיבה עצמה.

7. לכך יש להוסיף את העובדה כי המבקש איחר בהגשת בקשתו זו איחור של למעלה מ- 14 שנים, כאשר הוכח בפני שהיה מודע לכך כי קיימים שני תיקים שונים נגדו והוא הגיש בקשות שונות ונפרדות לתיקי ההוצל"פ. לאור האמור לעיל סיכויי הגנתו קלושים אם בכלל ולא הוצג כל טעם מיוחד שיירשם בפני להארכת המועד שכן טעות בחוסר תשומת לב על פני מעל 14 שנים איננה טעם מיוחד שכזה.

8. לפיכך לפנים משורת הדין, אעתר לבקשה להארכת מועד ולקבלת ההתנגדות רק במידה והמבקש ישלם למשיבה את הוצאות הדיון בבקשות אלו בסך של 5,000 ₪ ויפקיד סכום פיקדון במזומן בקופת ביהמ"ש בסך של 40,000 ₪ עד ולא יאוחר מיום 1.11.12. תנאים אלו הינם תנאים מצטברים ואם אחד מהם לא ימולא במלואו ובמועדו לא תתקבלנה הבקשות. הארכות מועד לא תינתנה בהתחשב בכך שאין מחלוקת כי תיק ההוצל"פ נשוא הבקשות נפתח בשנת 1997 לפני למעלה מ- 14 שנים.

9. המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לשני הצדדים.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ב, 4 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.

קלדנית: ציפורה דוידי