ביום 11.8.16 נערך דיון בבקשת החייב למתן הפטר מותנה.

לקראת הדיון, פרט הנאמן בתסקירו כי כנגד החייב הוגשו תביעות חוב שאושרו בסך כולל של 517,708 ₪. מדובר בחובות שנוצרו בשל עיסוקו של החייב בחלקי חילוף לרכב אשר נקלע לקשיים.

החייב בן 63 נשוי ולו 9 ילדים, שכיום כולם בגירים. עם צו הכינוס הושת על החייב תשלום חודשי בסך של 3,000 ₪.

על שם בנו של החייב רשומות זכויות בדירה בבני ברק, שעליה הוטל עיקול הנאמן. הדירה נרשמה על שם הבן עת היה כבן 19 והחייב היה שקוע בחובות. סכום התמורה שולם ממכירת דירת החייב ואשתו אשר הייתה רשומה על שם אשת החייב וכן משכנתא.

מיום שניתן צו הכינוס, החייב לא שלם ולו שקל אחד לקופת הפש"ר וצבר חוב פיגורים בסך של 219,000 ₪. די היה בכך כדי להביא לביטול ההליך. דוחות הוגשו שלא בצורה רציפה. יחד עם זאת, לא הוגשה בקשה לביטול ההליך משום האפשרות לזכויות החייב בדירה. החייב הקדים והגיש בקשה למתן הפטר מותנה בתשלום 250,000 ₪. כתנאי לדיון בהפטר הפקיד החייב סך של 50,000 ₪ כאשר סוכם כי הסכום יחולט לטובת הקופה וזאת ללא קשר לתוצאות הבקשה.

בתסקיר הנאמן נכתב כך: "הסכום המוצע לעיל על ידי החייב (250,000 ₪) הוצע לאחר מו"מ שנמשך מספר חודשים במהלכו הוצעו סכומים נמוכים יותר. הח"מ בחן את הצעת החייב דלעיל אל מול הזכויות הנטענות של החייב בדירה, בהתאם לחלקו ולעובדה שבני הזוג מתגוררים בה וכן קיומה של משכנתא. כך גם בחן הח"מ את סכום התשלום החודשי אל מול הדוחות שהוגשו, כאמור, באופן חלקי וכן את סכום תביעות החוב המאושר. לאחר בחינת נתוני התיק, סבור הח"מ, כי הסכום המוצע הוא ריאלי ותשלום זה לקופת פשיטת הרגל יביא לתועלת לנושים חלף הליכים אחרים. אוסיף ואציין כי תשלום הסך הנ"ל יביא לנושים דיבידנד בשיעור של כ- 48 אחוז ברוטו."

לקראת הדיון הוגשו עמדות חלק הנושים, כאשר 4 נושים לא קיבלו זימון לדיון ולכן נדחתה החלטה זו על מנת לאפשר לאותם נושים להגיב לאחר שהפרוטוקול יומצא להם על ידי הנאמן. החלטה זו ניתנת לאחר שחלף המועד להגשת תגובותיהם.

בנק מרכניתל (שנושה כ- 14,000 ₪), ועיריית תל אביב (שנושה בכ- 200 ₪) השאירו לשיקול דעת בית המשפט. בנק לאומי ולאומי קארד התנגדו להפטר בנימוק שהחייב לא שילם אף תשלום וכן בשל נושא הדירה. שאר הנושים לא הגיבו.

בדיון הסביר ב"כ החייב כי הדירה, שהייתה רשומה על שם אשתו, ונמכרה, הייתה שייכת לחייב ואשתו ולכן זכותו בדירה עמדה על מחצית. שווי אותה הדירה פחות משכנתא הייתה 1,100,000 ₪ ורק מחצית ממנה היה שייך לחייב וכאשר הדירה תפוסה, הרי מדובר בסכום של 180,000 ₪ בלבד. למרות זאת החייב הסכים להוסיף של 250,000 ₪.

במהלך הדיון ובהמלצת בית המשפט והכנ"ר, הסכים החייב להוסיף סך של 10,000 ₪ וכך עומד הסכום שישולם לקופת הכינוס על סך 260,000 ₪ המביא את הדיבידנד לנושים על כ- 50% ברוטו.

לאחר שבחנתי את נסיבות תיק זה, ולא בנקל, בהתחשב אך ורק בכך שהחייב משלם את כל פיגוריו בסך של 231,000 ומוסיף לכך 30,000 ₪ שמשמעם 10 חודשים נוספים בהליך, כלומר סך כל מעל שבע שנים בהליך, וכאשר בכך מקבלים הנושים סכום ללא צורך בקיום משפט לפינוי הדירה, דבר שעלול לקחת זמן ממושך וכרוך בהוצאות נוספות, וכאשר למעט הנושים, בנק לאומי ולאומי כארד, שנושים בכ- 45,000, ₪, שאר הנושים לא התנגדו, ובהמלצת הכנ"ר והנאמן אני מאשרת את ההפטר המותנה.

לפיכך אני קובעת כי הסכום של 50,000 ₪, שהפקיד החייב יוותרו בקופת הכנ"ר.

בנוסף, אני קובעת כי החייב מקבל הפטר המותנה בכך שהחייב יפקיד סך של 210,000 ₪ במשך 12 החודשים הקרובים, כאשר במשך כל חודש מאוקטובר 2016 ואילך יפקיד סך שלא יפחת מ- 2,000 ₪.

החייב רשאי להקדים תשלומים.

לאחר שיסיים החייב את הפקדת כל הסכום- תוגש פסיקתא לחתימתי.

ניתנה היום, כ"ט אלול תשע"ו, 02 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.