נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ביטון.

הנאשם 1 וב"כ עו"ד אזולאי.

<#1#>

פרוטוקול בעניינו של הנאשם 1

ב"כ המאשימה:

אני מגיש לבית המשפט ראיות לעונש, את העבר הפלילי של הנאשם. יש לו גזר דין מ – 2008, בעבירות סמים, גזר הדין ללא הרשעה.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

המדינה תבקש להטיל מאסר בפועל ארוך וממושך על הנאשם. מאסר על תנאי, פסילה בפועל ארוכה, פסילה על תנאי וקנס. הנאשם ניהל את התיק במלואו, העידו עדים, לא חסך בזמנו של בית המשפט וכן בזמן העדים. בסופו של יום הורשע בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. דהיינו עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, קשירת קשר לביצוע עוון והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. ראיתי את תסקיר שירות המבחן, אני חייב לציין שישנו פער משמעותי בין ההמלצה לבין הענישה ההולמת והראויה והנכונה, דומה ששירות המבחן לא שת ליבו לאינטרס הציבורי שבעבירה הזו, לא התייחס לחומרת העבירה, פתר את עצמו באומרו למרות חומרת העבירה... השיקולים הנכונים של גמול ואינטרס ציבורי והרתעת הציבור ממעשה הנאשם, נסיבות המעשה מתוארת בכתב האישום המתוקן שלפיו הנאשם לא שעה לביקורת שוטרים כאשר נדרש לעצור נסיעתו במחסום הראשון שבו הייתה השוטרת מירה בשעת לילה מאוחרת באשדוד, הנאשם האיץ את הרכב לעברה לאחר שחצה מונית בקו הפרדה רצוף. בנס לא קופחו חייה משום שנאלצה לקפוץ הצידה. האירוע הזה לא תם. האירוע הזה דיו היה כדי להביא לענישה מחמירה אבל האירוע הזה נמשך כך ששתי ניידות שוטרים רדפו אחר הנאשם לאורך רחובה הראשי של העיר אשדוד. הנאשם המשיך במהירות הגבוהה כאשר הוא חוצה רמזורים אדומים. בהמשך אותו מרדף סיכן הנאשם רכבים בנהיגתו הפראית באופן שנאלצו לסטות מנתיב נסיעתם כאמור בסעיף 8 בכתב האישום. כל אחד סטה לכיוון אחר. זהו אירוע שני באותו מעשה. האירוע ה – 3 ודיו היה כדי להביא למאסר ארוך בפועל, שלאחר המעשה הזה הנאשם המשיך בנסיעתו הפראית, פרץ מחסום משטרתי בסמוך כבר ליציאה מהעיר כאשר אותו מחסום מואר עם דוקרנים ואבוקות וישנו נתיב אחד שאותו ניתן לעבור. באותו נתיב התייצב השוטר ברק בן אור, אשר ידע כי מנוהל אחרי הנאשם מרדף, הורה לנאשם לעצור, הנאשם המשיך אל עבר אותו שוטר כאשר השוטר מזוהה עם אפוד זוהר, כובע משטרתי ופנס. הנאשם האיץ את המהירות אל השוטר וכמעט דרס אותו. השוטר לא נפגע בנס. הנאשם המשיך בנסיעתו תוך שחוצה רמזורים אדומים. במהלך אותו מרדף הנאשם יוצר קשר עם אחרים על מנת שיסייעו לו להימלט מהשוטרים שדלקו אחריו. אותם חברים שסייעו לו בכך על ידי נסיעתם ברכב אחר, תוך ניסיון להפריד בינו לבין השוטרים הועמדו לדין ונגזרו עליהם עונשים שונים. הנאשם המשיך לנסיעתו למושב שדה עוזיהו, שם נמלט כשיצא מהרכב, אין ספק שבענייננו הנאשם הוא הדומיננטי שבכתב האישום, אין ספק שרובו ככולו של כתב האישום מיוחס למעשה לנאשם. הנאשם הוא הרוח החיה שבכתב האישום, על אף גילו הצעיר והיעדר עבר פלילי כבד למעט החזקת סמים לצריכה עצמית, יש לזכור שמדובר ברצף אירועים שכל אחד לבדו מקים עילה לענישה בדמות מאסר בפועל ארוך. החוק עצמו מציין שלצד כל אחד מהאירועים יש ענישה בדמות 20 שנה מאסר בפועל. הן על העבירות של החבלה בכוונה מחמירה והן על העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. חומרת המעשה גם מתבטאת בכך שהנאשם לא התחרט לאחר המעשה הראשון. במעשה הראשון הוא רואה שוטרת שקופצת מהכביש על מנת להציל חייה, גם כאשר הוא רואה את זה ממשיך בנהיגתו הפראית. וכשנזדמן לו אותו מעשה בדיוק כאשר שוטר ניצב בפניו ומורה לו לעצור הנאשם לא מפיק לקח ולמעשה שוב ממשיך במעשהו הראשון ונוסע לעבר אותו השוטר ששוב בנס לא נפגעים חיי אדם כאשר הוא קופץ הצידה. בכך הוא מוכיח על זילות חיי אדם עד כדי אפשרות קיפוח חיי אדם והכל על מנת להציל עורו מאימת הדין. לא בכדי ענישה בכל העבירות הללו היא ענישה בדמות 20 שנה מאסר בפועל מהחמורות שבחוק העונשין. הערך המוגן הנפגע כאן הוא ערך מקודש של חיי אדם. אין צורך להרחיב את הסכנה הגלומה מאליה מנסיעה בדרכים. יום יום מלחמה לנו בקטל הדרכים. יום יום אנו נאבקים על מנת להציל חיי אדם בדרכים. מעשיו של הנאשם מגבירים עשרת מונים את הסכנה הגלומה בנסיעה בדרכים. הנאשם הוסיף וביקש להפריע לשוטרים על ידי שיתוף חבריו למעגל אותה עבריינות להכשיל את השוטרים. על אף המלצת שירות המבחן, ונסיבותיו האישיות של הנאשם הכוללות למעשה היעדר עבר פלילי וגילו הצעיר יש לראות את הגמול שבמעשה הנאשם, חומרת העבירה הרבה שמצדיקה מאסר בפועל ארוך מאוד, האינטרס הציבורי שאותו יש מובן לשקול באופן שיעדיף את האינטרס הפרטי של הנאשם, ההרתעה של הנאשם ושל הציבור אשר עלול להיקלע לסיטואציה מעין זו ולפעול בדרך בה פעל הנאשם. כל אלו מחייבות ענישה בדמות של מאסר בפועל שנים ארוכות. בתי המשפט לאורך השנים מחמירים בעבירות מהסוג הזה גם כאשר מדובר באירוע אחד של סיכון חיי אדם או חבלה מחמירה, גם כאשר מדובר בנאשמים נעדרי עבר פלילי, צעירים, בעלי תסקיר חיובי, אני רוצה להציג פסיקה – אציין פסיקה אחת מבית המשפט העליון – ע"פ 6757/11 – ערעור שהיה על מותב זה שנדחה, שם נדחה ערעור הנאשם, מדובר רק בעבירת סיכון חיי אדם ללא עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, רק כדי להמחיש שהעונש הראוי, פסק הדין הזה 4 שנים. במקרה שלנו כמובן שאבקש יותר כי מדובר במספר אירועים שונים. בפסיקה הנוספת ניתן לראות כל מיני סוגי עבירות שונות שכל אחת מהן הקימה לבדה ענישה מחמירה. משכך אבקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל ארוך וממושך, מאסר על תנאי, פסילה ארוכה בפועל, פסילה על תנאי וקנס. אני מבקש להפנות גם ל – ת"פ 20633-09-11 מדובר בסיכון מינורי יחסית של כב' השופט שפסר בב"ש.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

אבקש לדחות את בקשת המאשימה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, אבקש תחילה להתייחס ממש בקצרה לעבירה. נכון שהנאשם הורשע במספר עבירות. יחד עם זאת זה היה אירוע אחד שהתמשך לאורך מספר קילומטרים שהיו בו כפי שנקבע בהכרעת הדין אירועי משנה, ואני אבקש לציין שחברי הציג מעשי ניסים רבים, אני מכיר את המסורת שאין כ"כ סומכים על הנס, ואני מרשה לעצמי להטיל ספק באשר לקביעה שלו שהתרחשו שם מעשי ניסים. סך הכל מדובר בשוטרים. אני מבקש להסב את תשומת לב בית המשפט. מאחורי ההגה עמד בחור צעיר שתיפקד במשך כל חייו כאדם נורמטיבית למעט העבירה המינורית שהוצגה בפני בית המשפט מעולם לא עבר על החוק, מעולם לא נהג בפראות. האירוע כולו התנהל בשעת לילה מאוחרת, בה מן המפורסמות שהתנועה דלילה ביותר. אבקש לציין שהמרדף כולו למעט קטע קצר בהתחלתו התנהל בכביש חד סטרי רחב מאוד, דו מסלולי שמן הסתם גם זאת מן המפורסמות שבסיטואציה ובמבנה של הכביש מובנים סיכונים פחותים מאשר בכביש צר. ולכן הניסיון לתאר את הסיכונים כסיכונים ממשיים, הוא לטעמי מטעה, אני סבור עם כל הכבוד שהנאשם הורשע בהסתמך על אותה פיקציה משפטית שנקראת הלכת הצפיות, לא נראה לי שגם במהלך הכרעת הדין עלתה טענה היסוד הנפשי שעליו השתיתו את ההרשעה שזו פיקציה שמדברת על זה שהוא היה צריך לחשוב על זה שסיטואציה כזו עלולה לגרום לסיכון או לאיזשהי חבלה. כל הנתונים האלה מציבים את העבירה ברף הנמוך ביותר שלה. כמובן שאנחנו ניהלנו את הדיון, חלקנו על האמור בכתב האישום וזה דבר שאני הייתי מבקש מבית המשפט לא לקחת אותו בחשבון כפי שחברי ציין בפתח דבריו. אדם שמנהל את הדיון שזו זכותו לא צריך להשפיע על התוצאה. בעבירה שאותה ביצע הנאשם שהיא הפרעה לשוטר הנאשם הודה ולא היו לו מניעים ושיקולים פליליים במהלך ניהול התיק כולו. הוא האמין בחפותו, בית המשפט סבר אחרת. ביקשנו מבית המשפט להפנות את הנאשם לתסקיר ובמסגרת התסקיר יש תיאור מפורט מאוד של המצב הנוכחי של הנאשם על ההתנהלות שלו בעבר וכפי שעולה מן התסקיר מדובר בנאשם נורמטיבי, שבמהלך הדיון כולו טופל על ידי שירות המבחן. התסקיר שהוכן הוא תסקיר עומק יסודי שמסמך בין היתר על הקשר הרצוף שהיה עם הנאשם בכל התקופה שבה הוא היה תחת פיקוח ועל 14 דוחות של הפסיכותראפיסטית שטיפלה בנאשם שציינה בתמצית שמדובר בבחור צעיר אשר מכה על חטא בעקבות אירוע מעצרו, מדובר בבחור ממושמע אשר מגיע לכל המפגשים בזמן, בחור שרצה מאוד לשרת ביחידה קרבית וכתוצאה מההתנגדות של הוריו לשירות ביחידה קרבית, שירת ביחידה כללית. רצה להמשיך בשירות המדינה למרות ההליך המשפטי ולצערי לא התאפשר לו ואז פנה לשקם את עצמו בסיוע הדוק, מסור ואינטנסיבי של הוריו שהם אנשים נורמטיביים ומסורים. הוא התחיל לעבוד, עובד מאז שנה וחצי. אבקש להפנות לתסקיר שמאשרות את כל מה שנאמר כאן. בתקופה האחרונה הנאשם אף הקים בית, התחתן ואשתו בהיריון אף זאת מופיע במסגרת האישורים שהוצגו בתסקיר ובסך הכל הכללי עולה תמונה של בחור צעיר שמעדש באופן חד פעמי, הפנים את חומרת המעידה, עלה על דרך המלך, מנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי ואין שום חשש שהוא יחזור לבצע עבירות מהסוג הזה.

לאור התסקיר, לאור ההתנהלות של הנאשם שירות המבחן בא בהמלצה שלא להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל. כפי שעולה מהתסקיר הנזק הנפשי שעשוי להיגרם לנאשם כתוצאה ממאסר בפועל הוא נזק חמור מאוד, יכול מאוד להיות שייגרמו לו נזקים בלתי הפיכים ובמצב העניינים הזה אני סבור שיש לקבל את ההמלצה של שירות המבחן ולא להטיל עליו עונש של מאסר בפועל אלא להסתפק בעונש של מאסר שירוצה במסגרת עבודות שירות. אני רוצה להוסיף ולבסס את הבקשה תוך כדי זה שאני מציין שכתוצאה מהעבירה לא היו נפגעים, העבירה נמצאת ברף הנמוך ביותר. למרות העובדה שבהכרעת הדין נקבע כי הנאשם עבר על מספר גדול של עבירות, עדיין כל אחת מהעבירות נמצאת ברף הנמוך ביותר. בבוא בית המשפט לשקול את האיזון הראוי בין ההרתעה, בין טובת הציבור ובין חומרת התוצאות של העבירה וחומרת העברה עצמה שנמצאת ברף הנמוך אני סבור שבמקרה הזה השיקולים של טובת הפרט צריכים לגבור על השיקולים של טובת הציבור. גם אנחנו כציבור מסוגלים להבין שכאשר מדובר בבחור צעיר, נורמטיבי, בן למשפחה נורמטיבית שביצע עבירות במהלך אירוע אחד, נגיד שהציבור לא יתנגד לכך שנפעל בדרך השיקומית ויש המלצה של גורמים מטעם המאשימה שמחזקים וממליצים להסתפק בעונש של עבודות שירות. אבקש לדחות את בקשת המאשימה לעונש מאסר בפועל, אבקש לקבל את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש שהוא לא חמור מעונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. לשיקול דעת בית המשפט ניתן יהיה להטיל עונשים נוספים. אני מציג פסיקה של בתי המשפט פה בב"ש ובירושלים בהם מוצגים מקרים שבוצעו עבירות של סיכון חיי אדם שבחלקן הן חמורות יותר. אני מגיש את הפסיקה, נגרמו נזקים גם לרכוש וגם לאדם ובכל זאת היו נסיבות מקלות שאפשרו לבית המשפט להסתפק ב – 6 חודשי עבודות שירות ולמרות שמדובר פה במספר עבירות אבקש מבית המשפט לשקול בכובד ראש את המלצת שירות המבחן ולקחת בחשבון את העובדה שהנאשם היה צעיר מאוד, מעד באופן חד פעמי, חזר לדרך חיים נורמטיבי ולמרות שהודה רק במקצת מהאישומים לפעול לגביו המסורת האומרת מודה ועוזב ירוחם. גם אם הוא הודה רק במקצת אין ספק שהוא עזב את כל הדרך הפלילית. לסיום אבקש מבית המשפט להימנע מלפעול כלפי הנאשם בהתאם לשורת הדין ולפעול לפנים שורת הדין כי כך המציאות מבקשת. במהלך כל המשפט התפתחו אצל הנאשם לחצים מאוד גדולים שגרמו לו לבעיות של נשירה שגם הם חלק מהסימפוטומים שמתארים את הקשיים הנפשיים. ואם ייאלץ לשהות במאסר זה יחמיר.

הנאשם:

בעיקר אני מצטער על מה שקרה, אני יודע שטעיתי אני בדרך חיים חדשה, אני מקים בית יהודי כשר והדברים האלה לא יחזרו על עצמם. אני יודע שטעיתי.

ב"כ הצדדים:

אנחנו מסכימים שגזר הדין יינתן בת"א.

אני מציעים את המועדים הבאים: 27.12.12, 30.12.12, 31.12.12, 15.1.13.

<#2#>

החלטה

נקבע לשימוע גזר דין ביום 15.1.13 בשעה 11:00.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ד חשון תשע"ג, 30/10/2012 במעמד הנ"ל.