תביעה לפיצויים בגין אירוע של הפסקת חשמל באולם חתונות במהלך חתונתם של התובעים.

רקע כללי וטענות הצדדים

1. התובעים הינם בני זוג אשר ערכו את חתונתם ביום 16/3/2009 באולם "פביליון כנסים ואירועים" (להלן: "האולם"), שנמצא בבעלותה ובניהולה של נתבעת 1.

הנתבעת 3 הינה חברה בע"מ, אשר עוסקת במתן הופעות מוזיקה וזמרה באמצעות הנתבע 4.

הנתבע 4 הינו זמר מפורסם, בעלים ומנהל של נתבעת 3.

צד ג' הינה חברה לאספקת שירותי הגברת קול, אשר סיפקה את שירותי ההגברה בחתונה עבור הופעתו של הנתבע 4.

1. ביום 9/2/2009 נערך בין התובעים לבין הנתבעת 1 הסכם, על פיו הוזמן אירוע החתונה באולם. בהתאם להסכם הוזמנו כ-600 מנות, חבילת מולטימדיה ותוספות מיוחדות, בסכום כולל של 120,350 ₪.
2. התובעים הזמינו את הנתבע 4, על מנת להופיע בחתונתם. הנתבע 4 הגיע לחתונה לקראת חצות והחל בהופעתו. כעבור כחצי שעה ממועד תחילת הופעתו, אירעה הפסקת חשמל באולם, אשר הצדדים חלוקים לגבי הזמן שבו היא נמשכה.
3. תחילה הגישו התובעים תביעה נגד נתבעת 1 בבית המשפט לתביעות קטנות. בהחלטה מיום 1/9/2010, הועברה התביעה לבית המשפט השלום. התובעים תיקנו את התביעה והוסיפו אליה את הנתבעים 3 ו-4. הנתבעים 3 ו-4 שלחו הודעה לצד ג'.
4. לטענת התובעים, הנתבעת 1 אישרה את הופעתו של הנתבע 4 ואת ספק שירותי ההגברה מטעמו; התובעים אינם יודעים מה גרם להפסקת החשמל, אך מבקשים להטיל את האחריות בגין כך על הנתבעת 1, ולחלופין על הנתבעים 3 ו-4.

עוד נטען על ידי התובעים, כי הפסקת החשמל נמשכה בין 20 דקות עד חצי שעה, וכי בגין כך נגרם להם נזק ממוני בסך 25,000 ₪, ונזק לא ממוני בסך של 25,000 ₪.

התובעים אף טוענים, כי הם שילמו את תמורת החתונה במלואה ולא נותרו חייבים דבר לנתבעת, כנטען על ידה.

1. לטענת הנתבעת 1, הפסקת החשמל נגרמה עקב קצר שנגרם על ידי כבל הארכה של מערכת ההגברה, אשר סופקה על ידי נתבע 4 וצד ג'; על פי סעיף ג' להסכם ההתקשרות "המזמין נושא בכל אחריות שנגרמת על ידי ספק שירות לרבות זמר, אשר יפגע במהלך האירוע בדרך כלשהי ו/או יגרום נזק לאולם, לציוד או לאורחים".

הנתבעת 1 העסיקה חשמלאי מוסמך אשר היה נוכח במהלך האירוע וטיפל בתקלה באופן מיידי, על ידי החלפת הכבל של חברת ההגברה בכבל חלופי.

הנתבעת 1 ממשיכה וטוענת כי, הפסקת החשמל ארכה דקות ספורות ולא מעבר ל-10 דקות.

עוד נטען על ידי הנתבעת 1 כי, עומדת לה זכות קיזוז כנגד התובעים, וזאת בגין יתרת תמורת ההזמנה שלא שולמה ע"י התובעים, בסך של 6,075 ₪.

1. לטענת הנתבעים 3 ו-4 , דין התביעה נגדם להידחות בכל מקרה, שכן, גם אם הוכח שהפסקת החשמל נגרמה כתוצאה מקצר בכבל של מערכת ההגברה, הרי שהאחריות נופלת על צד ג' – חברת ההגברה;

דין התביעה נגדם להידחות על הסף גם משום שהתביעה אינה מעלה נגדם טענה קונקרטית כלשהי; התובעים טענו לאורך כל הדרך כי האחריות להפסקת החשמל חלה על נתבעת 1;

דין התביעה להידחות אף לגופה, וזאת משום שמחומר הראיות עולה כי הפסקת החשמל לא נגרמה כתוצאה מקצר בכבל ההגברה, אלא מתקלה במערכת החשמל באולם.

1. לטענת צד ג', מחומר הראיות עולה מסקנה אחת ויחידה, והיא שהאחריות בגין הפסקת החשמל רובצת לפתחו של האולם בלבד; אף גורם לא פנה לצד ג' במהלך הפסקת החשמל, או ביקש להחליף את כבל ההגברה, אלא התקלה טופלה על ידי אנשי האולם ללא מעורבות של אנשי ההגברה.

דיון והכרעה

האחריות להפסקת החשמל

1. לאחר שנתתי את דעתי למכלול חומר הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות בגין הפסקת החשמל חלה על נתבעת 1 – האולם.
2. התובעים והעדים מטעמם מסרו בעדותם כי הם אינם יודעים מה מקור התקלה שגרמה להפסקת החשמל.

גם נתבע 4 מסר בעדותו כי הוא אינו יודע מה מקור התקלה שגרמה להפסקת החשמל.

1. גרסתה של נתבעת 1 מבוססת על עדותו של מר ידין בנית, מנהל האולם, אשר מסר בתצהירו כי לאחר הפסקת החשמל, אותר קצר בכבל ההגברה אשר נעשה בו שימוש על ידי צד ג'; הכבל נותק מהחשמל, זרימת החשמל חודשה והנתבעת 1 סיפקה כבל חלופי מטעמה על מנת לאפשר את המשך ההופעה.

במהלך עדותו מסר מר בנית כי בזמן האירוע נכח חשמלאי מטעם נתבעת 1, מר יורם מלמד, אשר הוא זה שטיפל בתקלה ותיקן אותה; כשנשאל מר בנית מדוע החשמלאי לא הובא לעדות, הוא מסר כי לא חשב שיש צורך בכך (ראו: עמ' 26 לפרוטוקול הדיון, ש' 17-23).

כשנשאל מר בנית (עמ' 27 לפרוטוקול, ש' 11-13):

"ש. מאיפה אתה יודע שזה כבל הגברה?

ת. אני לא יודע. יש את יורם מלמד. הוא זה שיודע.

ש. אתה ישבת עם התובעים כשעשית ההזמנה?

ת. לא. אוהד ישב."

כמו כן, כשנשאל מר בנית אם היה מנהל אירוע באולם, הוא השיב ( עמ' 27, ש' 29 – 33 לפרוטוקול הדיון):

"ש. מנהלת אירועים לא היתה? שגית?

ת. יכול להיות ששגית היתה. כשיש שני מנהלי אירועים יכול להיות ששגית היתה ואוהד לא.

ש. למה לא הבאתם את מנהל או מנהלת האירועים שנכח בחתונה?

ת. לא חשבנו שיש צורך. "

עוד נמסר על ידי מר בנית במהלך חקירתו (עמ' 28 לפרוטוקול הדיון, ש' 6-15) :

"ש. חברי שאל אותך מאיפה קיבלת המידע על האופן בו תוקנה הפסקת החשמל?

ת. מיורם מלמד.

ש. אתה עצמך לא היית נוכח כשתוקנה התקלה?

ת. אני הבאתי לו את הכבל.

ש. ראית פיזית לידו כשהוא החליף כבל?

ת. לא. אני הבאתי לו את הכבל.

ש. בשניה שהוא תיקן התקלה היית לידו?

ת. לא.

ש. כל המידע שיש לך הוא מיורם מלמד?

ת. בוודאי. "

יוצא, אפוא, כי גרסתה של נתבעת 1 לגבי מקור התקלה בחשמל מבוססת על עדות שמיעה של מר בנית שנמסרה לו על ידי החשמלאי של האולם, מר מלמד, אשר לא הובא לעדות על ידי הנתבעת 1. הנתבעת 1 אף לא הביאה לעדות את מנהל האירוע, כאמור.

כידוע, על פי הפסיקה, מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה או עדות שהיא לטובתו, אשר לפי השכל הישר, עשויה לתרום לגילוי האמת, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו הסבר סביר למחדלו, ניתן להסיק שאילו הביא אותה ראיה, הייתה פועלת נגדו. ראו: ע"א 465/88 בנק למימון וסחר נ' מתיתיהו, פד"י מ"ה (4) 651, 658; ע"א 55/89 קופל נ' טל קר, פד"י מד(4) 595, 602; ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג ואח', פד"י מז(2), 605, 614.

1. מאידך, בעדותו של מר נתי עמר, העד מטעם צד ג', שמשמש אף כמנהל ובעל מניות של צד ג', נמסר כי הוא נכח באולם והיה אחראי על תפעול מערכת ההגברה; הוא זה שחיבר את כל ציוד ההגברה והתאורה והיה האחראי הבלעדי לתחזק את הציוד במהלך ההופעה (ראו: סעיף 5 לתצהיר); לפני ההופעה הוא התקין את מערכת ההגברה, ביצע בדיקות סאונד ווידא כי כל הציוד של צד ג' תקין ופועל כשורה (סעיף 6 לתצהירו); עם הפסקת החשמל פעלו נציגי האולם לחידוש הזרם ולא פנו אליו כלל, והוא לא היה מעורב כלל בניסיון להשיב את החשמל ( סעיף 7 לתצהירו); נציגי האולם לא החליפו כל כבל חשמל שבבעלות חברת ההגברה, אשר היה מחובר למערכת ההגברה; אילו כבל ההגברה היה מוחלף, הוא היה מעורב בתהליך זה; אף אחד לא פנה אליו בטענה כי אירעה תקלה בציוד ההגברה.

במהלך חקירתו בבית המשפט עמד מר עמר על דבריו. הוא מסר עוד כי למערכת ההגברה קיים מפסק עצמאי, שיורד במקרה של קצר במערכת; מפסק זה לא ירד במקרה זה (ראו: עמ' 20 לפרוטוקול, ש' 23-26).

עוד נמסר על ידי מר עמר במהלך חקירתו כי (עמ' 21 לפרוטוקול הדיון, ש' 4-7):

"ש. האולם מחולק לאיזורים. באותו איזור מדובר באולם של 1,000 מטר. באותו אולם הייתה הפסקת חשמל והוא קיצר כי גרם לאותו ממסר לקפוץ.

ת. במקרה זה לא יכול להיות. הכבל שלי לא הוחלף כי הוא מחובר ישירות למערכת. ישירות למגברים והצד השני מחובר לקיר. אף אחד לא נגע בכלום, העובדים שלי חיכו."

ראו גם ש' 22-24, שם:

"ש. כאשר אירעה הפסקת החשמל מה עשית באופן אישי?

ת. כלום. שאלתי את עובדיי אם הפחת אצלנו קפץ והם ענו שלא, ואני אמרתי שיחכו שיפתרו את הבעיה."

ראו גם בעמ' 21, ש' 28-32 :

"ש. אם הבנתי נכון, ההסדר שלך לא שולל אפשרות תיאורתית שהתקלה כן אצלך.

ת. ההסבר שלי שולל תקלה אצלי כי הכבל שלי מחובר מארונות הכבלים ישירות לארונות הקיר של האולם, לא יכול להיות שהחליפו כבל. לוקח שעתיים לחבר את הכבל, והצד השני מחובר לקיר.

ש. מנהל האולם טוען שאתם הבאתם לו כבל חלופי, זה נכון?

ת. לא יכול להיות."

עדותו של מר עמר הינה עדות מכלי ראשון של בעל מקצוע; היא היתה עקבית וברורה ולא נתגלו בה סתירות או חולשות. בנסיבות אלה, יש לבכר את גרסתה של צד ג' על פני גרסתה של נתבעת 1, אשר כאמור, מבוססת על עדות שמיעה ולוקה בחסר, ולקבוע כי האחריות להפסקת החשמל חלה על נתבעת 1.

משך הפסקת החשמל

1. בתצהירו מסר התובע 1 כי הפסקת החשמל נמשכה במשך 20 דקות עד חצי שעה בערך. בתצהירו של מר משה לוי, עד מטעם התובעים, צוין כי הפסקת החשמל נמשכה כחצי שעה (ראו: סעיף 6 לתצהיר); בתצהירו של מר יניב מדינה, עד מטעם התובעים, נמסר כי הפסקת החשמל נמשכה כ-15 דקות; בתצהירו של מר שלמה סבן, אבי התובעים, נמסר כי הפסקת החשמל ארכה לפחות 15 דקות; בתצהירו של מר יצחק יעקב, עד מטעם התובעים, נמסר כי הפסקת החשמל נמשכה כרבע שעה עד 20 דקות; בתצהירו של מר חגי ברזני, עד מטעם התובעים, נמסר כי הפסקת החשמל נמשכה בין 10 – 15 דקות; בתצהירו של מר יולי נרקיס, עד מטעם התובעים, נמסר כי הפסקת החשמל נמשכה כ- 26 דקות.

במהלך חקירתם של המצהירים מטעם התובעים עלה כי הערכתם לגבי משך הפסקת החשמל מבוססת על תחושה והערכה גרידא.

1. העדים מטעם הנתבעים וצד ג' מסרו כי הפסקת החשמל נמשכה מספר דקות ספורות.
2. בנסיבות העניין, סבורני כי נראה סביר כי הפסקת החשמל נמשכה במשך 15 דקות עד לאיתור התקלה, תיקונה והחזרת זרם החשמל לפעולה.

שיעור הנזקים

1. לטענת התובעים, הפסקת החשמל גרמה להם נזקים כבדים, בכלל זה נזקים ממוניים ונזקים לא ממוניים.

אשר לנזק הממוני: לטענתם, עקב הפסקת החשמל, עזבו אורחים רבים את החתונה שהייתה בשיאה, לפני שהוגשו מלוא המנות, למרות שהתובעים חויבו לשאת במלוא עלות המנות. התובעים מבקשים לפסוק להם פיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 25,000 ₪.

סבורני כי אין בסיס לראש נזק זה, שכן, הפסקת החשמל אירעה לאחר חצות; התובעים לא הוכיחו נזק ממוני שנגרם להם, שכן, לא נטען כי הפסקת החשמל גרמה לירידה בסכום המתנות ששולמו על ידי האורחים, ולא הובאו ראיות על נזק ממוני אחר שנגרם לתובעים.

1. אשר לנזק הלא ממוני: נטען על ידי התובעים כי הפסקת החשמל גרמה להם מפח נפש עצום ובלתי ניתן לתיאור, כאשר בעיצומו ובשיאו של החלק האמנותי נפסק האירוע; נגרמה להם בושה כאשר הזיכרון אשר נצרב אצלם, כמו אצל אורחיהם, היה האירוע המביך של הפסקת החשמל והפסקת ההופעה; אורחים רבים עזבו את החתונה כתוצאה מהפסקת החשמל, דבר שגרם להשבתת שמחת התובעים; הייתה להם הרגשה קשה של תיסכול.

בנסיבות העניין, בשים לב למשך הפסקת החשמל – כ-15 דקות, היקף ההזמנה והתרשמותי מאמינות התחושות הקשות שהתובעים חוו עקב אירוע הפסקת החשמל, סבורני כי סביר לפסוק לתובעים פיצוי בגין נזק לא ממוני בסכום גלובלי של 15,000 ₪.

טענת הקיזוז

1. כאמור, הנתבעת טוענת לקיזוז יתרת חוב בגין האירוע, בסך 6,075 ₪.

בנסיבות העניין, סבורני כי הנתבעת הוכיחה טענה זו. התובע אישר בתצהירו את ההזמנה המעודכנת ביום 9/2/2009, שעל פיה, תמורת האירוע עומדת על 120,350 ₪ (ראו: סעיפים 6 ו- 11 לתצהיר התובע).

מכרטסת החשבונות שצורפה לתצהירו של מר בנית עולה כי, התובע שילם על חשבון התמורה סך של 114,275 ₪ בלבד. בנסיבות אלה, נותרה יתרת חוב בסך 6,075 ₪ בגין האירוע. הנתבעת 1 זכאית לקיזוז בגין יתרת חוב זו.

סוף דבר

1. אני מחייב את נתבעת 1 לשלם לתובעים סך של 8,925 ₪, בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% ומע"מ והוצאות משפט שכוללות שכר עדים, החזר אגרה, וכן ההוצאות, לרבות שכ"ט עו"ד שבהם חויבו התובעים לטובת הנתבעים 3 ו-4.

התביעה נגד הנתבעים 3 ו-4 נדחית. התובעים ישלמו לנתבעים 3 ו-4 שכ"ט בסך כולל של 2,000 ש"ח, והוצאות משפט שכוללות החזר אגרה, שכר עדים, וכן ההוצאות, לרבות שכ"ט עו"ד שבהם חויבו נתבעים 3-4 לטובת צד ג'.

ההודעה לצד ג' נדחית. הנתבעים 3 ו-4 ישלמו לצד ג' שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ש"ח, וכן הוצאות משפט שכוללות שכר עדים.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.