<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד ברבי

הנאשם – נוכח

הסניגור – עו"ד דבאח

פרוטוקול

הנאשם מוזהר לומר את האמת, ומעיד:

אני עמדתי ברמזור בצומת דיר אל אסד – בענה לכיוון הכניסה לכפר. אני עמדתי כמעט הראשון, הראשון. היו לפניי מכוניות שנכנסו לכפר, אני הייתי האחרון בשיירה וכמעט הראשון ברמזור. באה השוטרת וחסמה אותי ואמרה לי לעמוד בצד, בצד ימין של כביש 85 והראתה לי את תחנת האוטובוס שנמצא במרחק של כ-50-60 מ'. אמרתי לה שאני לא יכול, והרמזור התחלף ואני נכנסתי לכפר. עמדתי שם בצד ליד המוביל, אין שם שוליים, היא נכנסה אחריי, נכנסה לתחנת הדלק פז, עשתה פרסה ונסעה. ואני נסעתי. היה איתי בן דוד שלי בשארה באוטו, והיה עוד אדם בשם אלכס שנמצא עכשיו בגרמניה.

ש. אמרת שעצרת ראשון, למה לא המשכת לנסוע לתוך הכפר.

ת. אני עמדתי ראשון. כלי הרכב שהיו לפניי נסעו, הרמזור התחלף לאדום ואז אני נעצרתי. אני הייתי ראשון.

ש. מתי הגיעה השוטרת?

ת. כשאני ראשון היא פתאום עצרה לידי, היא אמרה לי לעצור בצד ואני נכנסתי לכפר לאחר שהרמזור התחלף.

חקירה נגדית:

ש. אתה אומר היום שאתה נסעת בכביש 85, היו לפניך רכבים שרצו לפנות לדיר אל אסד ופתאום הגיעה השוטרת ואמרה לך לעצור בצד.

ת. השוטרת הגיעה אליי כשאני הייתי לבד.

ש. אמרת בביהמ"ש כי "היו לפניי מכוניות שנכנסו לכפר, אני הייתי אחרון בשיירה וכמעט הראשון ברמזור". תשרטט לי בבקשה את המצב כפי שהיה.

ת. אני משרטט.

סומן נ/1.

ש. אתה אומר, כי היית אחרון בשיירה וראשון ברמזור. איך זה אפשרי?

ת. היו לפניי 5-6 רכבים, אני הייתי אחרון, הם פנו לכיוון הכפר ואני הייתי ראשון.

ש. זה נכון שהשוטרת אחרי שחסמה אותך...

ת. היא לא חסמה אותי חסימה כמו שאומרים... זה הדיבור שלי בעברית, הכוונה היא לא שהיא חסמה את הרכב שלי. אני מבהיר, היא חסמה אותי.

ש. אחרי שהיא חסמה אותך, היא דיברה איתך:

ת. היא אמרה לי לעצור בצד ימין, אני אמרתי לה שאני לא יכול, היא אמרה לי סע סע סע ואז ראיתי שהאור ברמזור לכיוון הכפר התחלף, אני פניתי לכפר והיא באה אחריי.

ש. איך התנהלה השיחה בינך לבין השוטרת?

ת. היא ברמקול ואני דרך הגג הנפתח, ואמרתי לה שאני לא יכול לעצור בצד. אני שמעתי אותה, היא ביקשה ממני לעצור בצד ימין, ואני לא עשיתי את זה.

ש. השוטרת אומרת כי אתה כן התחלת לפנות ימינה.

ת. כל העניין הזה היה 3 מטר.

ש. השוטרת אומרת כי הרבה לפני הרמזור היא חסמה אותך. מה אורך נתיב ההשתלבות של הפניה שמאלה?

הסניגור:

מתנגד.

העד ממשיך:

ת. אז איך אני נכנסתי לכפר?

ש. השוטרת אומרת כי אחרי שהיא חסמה אותך היא ביקשה ממך לעבור לנתיב הימני ביותר ולעצור בצד בשוליים, ואתה התחלת לעשות את זה.

ת. נכון.

ש. אבל קודם אמרת שבכלל לא פנית ימינה אלא מיד שמאלה.

ת. אין לנו שם מרחב, אנשים התחילו לצפצף. היא נתנה לי לסטות ימין, אבל הרמזור התחלף ואני פניתי שמאלה.

ש. השוטרת אומרת כי היא ביקשה ממך לעצור בצד ימין, אתה התחלת לרדת לשוליים בצד ימין, עצרת בשוליים בצד ימין, גם השוטרת עצרה בצד ימין, וכשהרמזור לדיר אל אסד התחלף לירוק, אתה ברחת ממנה ופנית שמאלה.

ת. אי אפשר לעצור שם, אין שם שוליים.

ש. אחרי שפנית לדיר אל אסד, יש שם שוליים?

ת. לא, אין שם איפה לעצור. עד למחצבה אין מקום לעצור.

ש. כשפונים שמאלה יש תחילה מחצבה.

ת. יש תחנת אוטובוס ואין מצב לעמוד בצד עד למחצבה.

ש. איפה אתה עצרת?

ת. אני עצרתי איפה שהמוביל וזה לפני הפניה לקניון דבאח.

ש. איפה תחנת הדלק?

ת. תחנת הדלק נמצאת אחרי המקום שבו שעצרתי ונמצאת גם אחרי קניון דבאח. אולי יש שם 200 מ'.

ש. אתה אומר כי לא פנית ימינה לשוליים אלא פנית שמאלה. אחרי שפנית עמדת בצד והשוטרת המשיכה בנסיעה ולא ראתה אותך בכלל?

ת. אני לא יודע אם היא ראתה אותי. אני ראיתי אותה חוזרת. היא חזרה אחרי כמה שניות.

ש. מהמקום שבו עמדת רואים את תחנת הדלק?

ת. כן. המרחק הוא כ-100-200 מ'. הכביש כולו ישר ואפשר לראות 600 מ' קדימה.

ש. לפני המקום שבו עצרת שרטטת תחנת אוטובוס. למה לא עצרת שם?

ת. לא יכולתי, היו שם רכבים, אולי 1-2 רכבים. לא זוכר את הסוג או הצבע שלהם. לא הזכרתי זאת קודם כי לא שאלת אותי.

ש. אני לא צריך לשאול אותך, אתה צריך להגיד זאת בעצמך. השוטרת ביקשה ממך לעצור.

ת. אני נכנסתי לנתיב והשוטרת אחריי. השוטרת נתנה לי דו"ח על חגורה, כנראה שהדו"ח הזה הספיק לה והיא המשיכה בדרך ונסעה. היה לה מס' הרכב והיא רשמה דו"ח.

ש. השוטרת היתה בביהמ"ש ואמרה שם, כי שניכם עצרתם על השוליים, ואתה פתאום חתכת שמאלה. אתה אמרת כאן כי בכלל לא עמדת על השוליים.

ת. אין שם שוליים.

ש. יש נתיב פניה שמאלה ויש שני נתיבים נסיעה ישר. השוטרת אומרת שעברת את הנתיב השמאלי, עוד שני נתיבים ישר והיית בקצה של הנתיב הימני.

ת. אז איך נכנסתי לכפר?

ש. השוטרת אמרה כי חתכת את כל הנתיבים ופנית שמאלה.

ת. איך עשיתי סטיה 3 נתיבים שמאלה? אני מוכן לעשות ניסיון לעבור ככה שני נתיבים לתוך הכפר, זה בלתי אפשרי.

ש. אתה אומר שהיו איתך 2 חברים. איפה הם ישבו?

ת. בשארה תיתי ישב לידי, הוא בן דוד שלי. נסענו ממגדל אל כרום, מהמוסך כ-4-5 ק"מ לכפר.

ש. לפני המוסך, מאיפה אספת אותו?

ת. לא זוכר, כל היום היינו ביחד. היינו, אני, בשארה ואלכס היינו יחד.

ש. מתי יצאת מהבית באותו יום?

ת. כשעתיים לפני העניין עם השוטרת.

ש. כשיצאת מהבית היית לבד?

ת. בשארה היה איתי, אלכס הצטרף בתחנה בצומת הכפר דיר אל אסד כשעה וחצי לפני הארוע.

ש. מאיפה אספת את בשארה?

ת. מהבית שלו, הוא גר לידי. ראיתי אותו במקרה, הוא חבר שלי והוא הצטרף אליי. אני מתקן, את בשארה הבאתי מהבית שלו ואת אלכס אספתי מהרחוב. אני לא במקרה פגשתי את בשארה. אני ובשארה כל היום ביחד.

ש. אתה תיכננת עם בשארה לבלות את היום ביחד או שבמקרה פגשת אותו.

ת. אני נפגש עם בשארה כל יום אחרי העבודה.

ש. מתי יצאת מהבית?

ת. לא זוכר. זה היה בערך שעתיים לפני הארוע.

ש. יצאת מהבית ופגשת את תיתי במקרה, אספתם את אלכס מהתחנה ונסעתם.

ת. נכון. הייתי כ- 20 דקות במוסך.

ש. כשחזרתם היה המקרה עם השוטרת?

ת. כן.

ש. הייתם במקום אחר?

ת. כן, היינו בחורשה של גילון וגם בחורשה של צורית, היינו ביחד שעתיים.

ש. במוסך הייתם כ-20 דקות ואז היה המקרה?

ת. לא. אני אספתי את בשארה ופגשתי את אלכס, אכלנו שתינו, ואז נסענו למוסך. בחזרה הביתה קרה מה שקרה עם השוטרת.

ש. כשהגעת לצומת, אמרת שהיו לפניך מס' כלי רכב, מה היה האור ברמזור לפניה שמאלה?

ת. מאיפה אני יודע? אני עצרתי ברמזור אדום, ואז הגיעה שוטרת.

ש. כשהשוטרת חסמה אותך, איך היא חסמה אותך? תשרטט לביהמ"ש.

ת. היא חסמה אותי באופן שרק חלק קטן מהרכב שלה חוסם אותי בתחילה בצד ימין של הרכב, אח"כ היא התיישרה ואמרה לי לנסוע בעקבותיה, התחלתי לנסוע ימינה כמה מטרים, ואז כשראיתי שהרמזור ירוק, פניתי שמאלה לכפר.

ש. אמרת לביהמ"ש שהתחלת לפנות ימינה כמו שהשוטרת ביקשה ממך, וכשהתחלף הרמזור לירוק אז פנית שמאלה. מה ההגיון?

ת. כי יכולתי לגרום לתאונה. אני סטיתי חצי מטר או מטר ימינה. אין שם מקום, כל הצומת הוא 5 מ'.

ש. השוטרת מציינת כי ראתה אותך אחרי שפנית שמאלה עוקף רכב על פס לבן. איך זה מסתדר עם מה שאמרת שעצרת במחצבה?

ת. אם היא ראתה אותי אז היא היתה אחריי. אין שם פס לבן ואני לא עקפתי.

ש. עקפת רכב אחר?

ת. לא, אין שם פס לבן ולא עקפתי רכב אחר.

ש. מה היה מצב התנועה של רכבים שיצאו מהכפר החוצה, בעת שפנית שמאלה?

ת. לא זוכר.

ש. השוטרת אומרת כי רכב יצא מהכפר וכתוצאה מהסטייה שלך הרכב נאלץ לסטות לימין.

ת. לא היה דבר כזה.

ש. הראית לביהמ"ש שהשוטרת חסמה אותך אך היא אומרת שהיא חסמה לך את כל הנתיב.

ת. חסמה אותי מטר, אפילו יותר

ש.ת. היא חסמה אותי לפחות מטר, 1.20 מ'.

ש. אם היא חסמה אותך מטר, מטר עשרים, ואתה אומר שכל האירוע היה ברמזורים. אתה ראשון ברמזור והשוטרת חסמה אותך כאן.

ת. יש לך פה מעבר חצייה.

ש. איפה אתה עמדת? אמרת שעמדת בקצה של הרמזורים.

ת. לא זוכר.

ש. אם אתה עומד מטר ומשהו, והניידת פונה ימינה ואתה פונה ימינה...

ת. היא התיישרה, אני נשארתי איך שאני.

ש.ת. אין לי אני מה ללכת ימינה. היא חסמה אותי. היא נכנסה קצת לנתיב השלישי.

ש. למה לא עצרת בתחנה בהמשך?

ת. לא היה מצב שאני אעמוד בתחנה. אי אפשר.

ש. מה הסיבה?

ת. אתה לא יכול. יש שם 50, אפילו 60 מטר.

ש. אתה זוכר אם פתחת את הדלת של הרכב שלך כשהשוטרת דיברה אתך?

ת. לא זוכר.

ש. אמרת שתיתי ישב לידך, נכון? איפה ישב אלכס?

ת. מאחורה.

ש. אחרי תיתי או אחריך?

ת. לא זוכר.

בחקירה חוזרת:

ש. כשנשאלת למה לא עצרת בתחנת האוטובוס, מה אמרה לך השוטרת, איפה לעצור?

ת .שהיא רוצה שאלך ימינה.

ש. אז היא לא ביקשה ממך לעצור שם?

ת. לא.

שת. אני דיברתי איתה רק עד הרמזור.

ש. כשאמרת התחלת, לאיזה נקודה הגעת, בנתיבים?

ת. כמעט לא סטיתי, קצת, חצי מטר. היא ישרה את האוטו שלה, כאילו נתנה לי ימין.

ש. למה לא המשכת ימינה?

ת. לא יכול. רמזור ירוק, אנשים צופרים מאחורה, היא שוטרת.

מר בשארה תיתי, מוזהר כחוק לומר אמת ומעיד:

אני והנאשם קרובי משפחה. עצרנו בצומת בענה דיר אל אסד, לפני זה היינו במג'ד אל כרום. היה איתנו עוד מישהו בשם אלכס, עכשיו נמצא בגרמניה. עצרה לידנו ניידת משטרה. השוטרת רצתה לעצור אותו, "תעצור בצד". לא יכול לעצור לא שמאלה לא ימינה. נכנסנו לכפר היא באה אחרינו. אנחנו עצרנו במקום שנמצא החנות של המוביל. לא יודע מה עשתה היא עשתה פרסה בתחנת דלק וחזרה.

בחקירה נגדית:

ש. אתה זוכר את המקרה?

ת. כן, לפעמים כך וכך.

ש. אתה זוכר באיזה יום זה היה?

ת. אולי יום שבת.

ש.ת .לא יודע בדיוק איזה שעה.

ש.ת. אני עובד אצל דבאח איש אחזקה.

ש. ב-6.2.10 עבדת אצל דבאח?

ת. לא בזמנו.

ש.ת. אז עבדתי עצמאי בצבע שיפוצים.

ש. אתה זוכר אם אותו יום עמדת או לא?

ת. לא יודע, מה נראה לך עבדתי או לא עבדתי?

ש.ת. לא עבדתי, הייתי עם הבן אדם.

ש. אולי סיימת מוקדם אותו יום?

ת. לא יודע.

ש. זוכר את המסלול שלכם באותו יום?

ת. בכפר, היינו במג'ד אל כרום וזהו. היינו בחורשה, שאני לא יודע איזה.

ש. איזה חורשה?

ת. באיזור שם. לא יודע את השם של המקום.

ש. כמה זמן הייתם בחורשה?

ת. לא זוכר, שעה, שעה וחצי, שעה ועשר דקות, שעה וחמש דקות שעתים.

ש.ת. אני ישבתי ליד הנהג.

ש.ת. אלכס ישב מאחורה.

ש. איפה מאחורה?

ת. מה הייתי מסתכל עליו באיזה צד הוא היה? אתה שואל שאלות...

ב"כ המאשימה:

עורך הדין מפריע לי באמצע דבריי. וטוען וביהמ"ש וכל השוהים באולם שומעים דברים בנוסח: שאני שואל שאלות מטופשות ושאנשים באולם צוחקים עלי.

אני מבקש שלא יופרע לי במהלך החקירה נגדית.

המשך חקירה נגדית:

ש.ת. אני לא זוכר איפה ישב אלכס.

ש. מאיפה אתה התחלת את הנסיעה?

ת. לא זוכר בדיוק. הייתי אצלם בבית. יום יום היינו רואים אחד את השני.

ש. איפה אלכס היה ואיפה פגשתם אותו?

ת. הוא היה אצל סבתא שלו, אולי.

ש. איפה גרה סבתא שלו?

ת. בכפר.

ש. תשרטט לי איפה היה אוטו של החבר שלך ואיפה הייתה הניידת?

ת. אנחנו היינו רכב ראשון.

ש. כשהגעתם לצומת הסתכלת על הרמזור?

ת. בטח, אני מסתכל על הרמזור.

ש.ת. האור היה ירוק, אולי.

ש. למה לא המשכתם לנסוע?

ת. עצרנו כי היא באה ככה ועשתה...

ש. עצרתם בגללה?

ת. היא באה ככה חסמה אותנו, מה אנחנו נדפוק אותה?

ש. זאת אומרת שהיה לכם ירוק ברמזור...

ת. לא זוכר בדיוק לגבי האור. מה השוטרת דפוןקה בראש, אומרת לעצור, עושה פרסה והולכת.

ש. כשהשוטרת חסמה אותך אתה זוכר כמה משטח הניידת היא חסמה אותכם?

ת. היא עמדה כשחלק קטן מהרכב שלנו חסום. אנשים התחיל לצפור, היא עשתה פרסה ונסעה.

שרטוט נתקבל וסומן נ/2.

ש.ת. היא לא דיברה בכלל.

ש. אז היא אמרה לו תעצור בצד ואיך היא סימנה לו לעצור?

ת. כשעצרנו היא לא באה אלינו, לא ביקשה שום דבר.

ש. למה לא עמדתם בצד?

ת. אתה ראית שאנחנו לא עמדנו? עמדנו, איך לא עמדנו. הסברתי לך. עצרנוליד המוביל החדש.

ש. זה לא מה שהשוטרת ביקשה?

ת. אתה רוצה לעשות פעולה ואני אמות? אני אעצור איפה שאני יכול לעצור. מה אעצור באמצע הכביש?

ש. אתה הנהג?

ת. בן דוד שלי הוא הנהג.

ש. השוטרת בדו"ח שלה אומרת שביקשה מהחבר שלך תעמוד ברמזור בצד ימין.

ת. זה נכון, אך הוא לא יכול. בוא תראה שם. אנחנו לקחנו שמאלה ועצרנו על המקום.

ש. היא אמרה לכם ימינה ואתם החלטתם לפנות שמאלה?

ת. אז מה?

ש. אחרי שפונים שמאלה ברמזורים, מה יש בצד ימין? כמה מקומות יש שאפשר לעצור?

ת. יש תחנת דלק והיה מכוניות שם. אם היינו יכולים היינו עוצרים בצומת. היינו על הרמזור.

ש. כשפניתם שמאלה, בתוך הכפר דיר אל אסד, תיתי ביצע עקיפה של רכב שהיה לפניו?

ת. לא זוכר.

ש. אתה זוכר אם הוא נסע על פס לבן?

ת. לא.

ש. בצד ימין יש תחנת אוטובוס?

ת. כן.

ש. למה לא עצרתם?

ת. היו מכוניות שם.

ש.ת. כשאמרתי תחנת דלק, התכוונתי תחנת אוטובוס.

ש. היו שם רכבים בתחנת האוטובוס? איזה רכבים היו?

ת. אם היה לי מצלמה הייתי מצלם הכל. אני לא זוכר.

ש.ת. אני זוכר שהיו שם רכבים, אך לא זוכר כמה רכבים, סוג או צבע.

ש. מה המרחק מהמקום שעצרתם בו, לטענתך, לתחנת דלק שאתה אומר שראית את השוטרת?

ת. 150-200 מטר משהו כזה.

ש. מהמקום שאתם עומדים אתה יכול לראות את תחנת הדלק?

ת. כן, לא כל התחנה.

ש. תתאר לי איך השוטרת עשתה חזרה לכביש?

ת. שמה, לא יודע. רוורס. אני ראיתי שהיא חזרה.

ש. כלומר לא ראית את השוטרת עושה סיבוב בתחנת הדלק?

ת. לא, אני ראיתי שהיא חוזרת.

ש. תסביר לביהמ"ש מי אמר לך שהיא הסתובב בתחנת דלק?

ת .אני אמרתי תחנת דלק? אני אמרתי ראיתי אותה שהיא חוזרת.

ש. אמרת שהיא הסתובבה בתחנת דלק, מי אמר לך את זה?

ת .לא יודע, הסתובבה במאפיה, תחנת דלק, ראיתי אותה שהיא חוזרת רק.

ש. איך הגעת לפה היום?

ת. בן דוד שלי התקשר אלי ואמרת לי שיש לו בית משפט. אמרתי אין בעייה, אני בעבודה, אני אבוא, יצאתי מהעבודה. באנו ביחד.

ש. דיברתם על המקרה בדרך?

ת. בכלל לא.

ש. תוכל לתאר לי את השוטרת?

ת. יפה ככה.

ש.ת. לא זוכר בדיוק איך נראתה השוטרת. אם תוכל להביא אותה אולי אזכור אותה.

ש. יש פה שני שוטרות, נראית כמוהן?

ת. לא זוכר.

ש. גבוהה, רזה, נמוכה, שמנה?

ת .לא ראיתי. לא ירדה מהאוטו, איך אני יכול לומר לך.

ש. אתה זוכר צבע שיער, בלונדינית אולי?

ת. אולי.

ב"כ המאשימה מסכם:

מטעם התביעה העידה עדת התביעה השוטרת בת אל עדותה הייתה רצופה, אמינה, תארה לפרטי פרטים את האירוע, הסבירה כיצד הגיעה לכביש 85, הרבה לפני הפנייה שמאלה לתוך דיר אל אסד, הבחינה בנאשם כשהוא נוסע ברכבו, ואינו חגור. חסמה אותו עם רכבה כך שלא יוכל להמשיך בנסיעה. הורתה לו במע' כריזה שיפנה ימינה לשוליים, הנאשם התווכח עם השוטרת, אמר לה שהוא לא יכול, הסבירה לו כיצד לעשות את זה ואכן הוא החל להסיט את רכבו ימינה לכיוון השוליים, כשהשוטרת מלווה אותו ואז ניצל הזדמנות שברמזור, שהיה אדום לפנייה שמאלה התחלף לירוק, לחץ על דוושת הגז ונמלט מהמקום. השוטרת נסעה אחרי הנאשם, מתארת כיצד עקף רכב אחר וגרם לסיכון של המשתמשים בדרך ומתארת שהנאשם נכנס לתוך הכפר שם איבדה אותו והפסיקה את המרדף על מנת למנוע פגיעה באזרחים ובמשתמשים בדרך.

מנגד, העיד כאן הנאשם, שעדותו מההתחלה ועד סופה, הייתה כל פעם משלימה ומתקנת את מה שאמר. בתחילה אמר "הגעתי לצומת הייתי כמעי ראשון" אחרי זה "הייתי ראשון" אחרי זה "הייתי ראשון ברמזור, האחרון בטור" שזה לא מובן לי. מאשר פה בביהמ"ש ששמע את השוטרת שאמרה לו "תעמוד בצד ימין", החל לפנות ימינה אך אז החליט שהוא פונה שמאלה כשהרמזור מתחל, ונסע בניגוד להנחיות השוטרת ואחרי שהתחיל כבר לבצע הוראותיה.

הנאשם גם העיד שעצר את רכבו ליד המחצבה שהייתה בצד ימין של הדרך, הוא רוצה שביהמ"ש יאמין שהשוטרת שאחריו בקשר עין רצוף, לא טוענת בשום שלב שאיבדה איתו קשר אין, תתעלם ממנו, תגיד הוא ברח לתוך הכפר, כשהוא עומד מול עיניה. השוטרת, מיומנת, ראתה אותו לאורך כל העבירה, ואם הדברים היו כמו שהנאשם סיפר, הייתה עוצרת ומדווחת כנגדו.

בנוסף, כששאלתי את הנאשם האם יש בתוך הכפר בצד ימין, מקומות נוספים שאפשר לעצור? הוא אמר שיש גם תחנת אוטובוס. לשאלה למה לא עצרת שם, אמר כי היו שם מכוניות. הוא לא העיד זאת בתחילת עדותו, שפנה שמאלה מתוך כוונה להחנות את רכבו בצד ימין, אחרי תחנת אוטובוס כי שם זה בטוח. אמר שבמחצבה במקום כלשהו, העמיד את הרכב.

הנאשם גם הביא מטעמו עד הגנה אחד, כשבפועל היה עוד עד בשם אלכס שלא התייצב היום, מאחר והוא בחול, ממה שסיפר לי חברי.

כשהתחלתי לשאול לעומק מבחינת מתי אספתם מתי נסעתם וכל זאת במטרה לערער את האליבי, איני יכול לדעת מי היה באמת ביום התאונה, פה נתקלנו באי התאמות בין עדות הנאשם לבין עדות עד ההגנה שם.

הנאשם טען כי יצא מביתו, נסע בכפר, ראה ככה במקרה את בשארה, אסף אותו, וכשיצאו מהכפר בצומת של דיר אל אסד, הם פגשו את אלכס, ונסעו למוסך. אחרי זה אמר שהם גם הלכו וטיילו בכמה חורשות.

כששאלתי את בשארה, הוא לא נתן את אותה גירסה, הוא חושב שאספו אותו מביתו, או מבית הנאשם. לגבי אלכס, אספו אותו מבית סבתו. לא מהצומת, כך הוא זוכר.

מבקש מביהמ"ש להאמין לעדת התביעה, לעומת העדות של הנאשם והעד שהביא מטעמו.

הסניגור מסכם:

אני עכשיו שומע מחברי על עדותה הרצופה של השוטרת. מעין בעדות ובדו"ח שלה רואים על איזה עדות רצופה מדבר חברי, כשמחצית מעדותה אומרת : לא זוכרת, לא יודעת. מכתב האישום גם עולה אי ציות להוראות שוטר. אני מסתכל על העדות שלה בעמ' 7, אומרת "הוא עשה ככה ונסעתי אחריו, הוא נעצר בשול הימני". שאלנו "הוא לא ציית בכלל"? אמרה "הוא ציית". כלומר הוא ציית להוראת השוטרת בהתחלה.

בעמ' 8 לפרוט' היא מציינת כי הוא עבר ימינה וכן נעצר ועשה מה שביקשה ממנו ועמד בשול הימני. את כל זה לא ראינו בכתב האישום, הדו"ח הראשוני של השוטרת, יש הפרש בין החקירה שלה לדו"ח הראשוני. בהתחלת חקירתה היא אומרת "לא זוכרת". כאשר שאלנו אם היה רכב ראשון אמרה" לא זוכרת". כשחזרנו על השאלה אמרה "לא היה ראשון". בהתחלה אמרה לא זוכרת ואחר כך אמרה בוודאות לא היה ראשון.

כששאלנו לגבי מצב הרכבים, שוב אמרה "לא זוכרת" לגבי אם היו רכבים לפניו.

כשאומרת "לא זוכרת" – מה משמעות הדבר? שהוא היה ראשון שחסמה אותו.

גם כשנשאלה "איפה חסמת אותו" אמרה גם "לא זוכרת". מציינת כי היה לו אפשרות לחזור לנתיב ימני, אחרת לא הייתי אומרת לו.

עכשיו חברי אומר "למה לא עצר בתחנת האוטובוס שבמרחק 50 מ' אחרי הצומת? אם השוטרת ביקשה ממנו לעצור בצומת ואכן מתכוונת לכך, אז מה המטרה לנסוע לשם? מעדותה עולה בבירור שהוא התכוון לציית להוראותיה, וכשראה תנועה ערה, וכשהיה קשה, שאין שוליים שם, הוא אמר בסדר, יש עומס תנועה, לקח שמאלה, בטח בכניסה לכפר יש מקומות.

דבר נוסף שעולה מהעדות הרצופה, ושחברי מבקש מביהמ"ש להאמין לה זה קו ההפרדה בכניסה לצומת. בדו"ח היא מציינת כי הוא לא עבר קו לבן, אלא עקף רכב אחר כשהדרך הייתה פנוייה, כדי לאפשר לנסוע. אז מצד אחד מותר לעקוף, אך הדרך לא הייתה פנוייה. בעדותה בביהמ"ש מציינת היא שהוא עקף על קו הפרדה רצוף.

אני מבקש להאמין לגירסת הנאשם והעד מטעמו, ולקבוע שלא הייתה הפרת הוראה חוקית וכי לא מדובר בעקיפה בדרך לא פנוייה.

אני מכיר את הצומת ואני רוצה לראות אם אכן יש מקום לעמוד בשול הימני או שיש אפשרות לעבור 3-4 נתיבים, ואם יש סכנה לעשות את זה. תשובתי היא – לא. יש במקום מעקה, ושוליים צרים מאוד של 1 מטר ולא ניתן לעמוד במקום. עדות השוטרת שהנאשם עצר, לא תואמת. עדותו נכונה, שהוא התכוון שכשהיה באמצע נתיב.

בקשר לעדות העד מטעם הנאשם, חברי רצה לשאול אם היה תאום ביניהם, זה פשוט השאלות שנשאלו, אי אפשר לתאם גירסאות ככה. היתה עדות תואמת 100% כמעט. היה קשה לתאם דבר כזה מראש

מבקש להאמין לעדותו של הנאשם והעד מטעמו, וכן העד מטעמו, וכן לזכות את הנאשם.

ב"כ המאשימה:

מבקש התייחסות הסניגור לגבי העד שלא התייצב.

הסניגור:

העד נמצא בחו"ל.

<#3#>

החלטה

נדחה למתן הכרעת דין ליום 28.5.13 שעה 11.00.

במידה ויהיה צורך בביקור במקום, אודיע על כך לצדדים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תשע"ג, 17/03/2013 במעמד הנוכחים.