1. לפני בקשת הנאשם לעיכוב ביצוע צווי הריסה.

כללי

1. עסקינן בכתב אישום האוחז שני אישומים אשר הוגש בחודש אפריל 2010 בגין עבירות של אי קיום צו בית המשפט, שימוש בבניה שנבנתה ללא היתר, שימוש במקרקעין בסטייה מתוכנית ושימוש חורג בקרקע חקלאית ללא היתר.

המקרקעין ידועים כגוש 8810 חלקה 65 ביישוב ג'ת במרחב התכנון של הוועדה המקומית לתכנון ובניה עירון. המקרקעין הינם קרקע חקלאית מוכרזת.

האישום השני מתייחס לתשעה מבנים בהם השימוש נעשה ללא היתר, ואילו האישום הראשון מתייחס להפרת צו שיפוטי שניתן ע"י בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה.

1. קודם להגשת כתב האישום דנן נדון הנאשם בבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה (תיק 1291/05) (להלן: "התיק הראשון") בגין מבנה שנבנה ללא היתר בשטח של 150 מ"ר וגידור ופיתוח שנעשו ללא היתר בשטח של כ-3,000 מ"ר על המקרקעין, בממסגרת מתחם המשמש גן אירועים (להלן: "מתחם גן האירועים").

בית המשפט הורה בתיק הראשון על הריסת המבנים עד ליום 12.12.07.

1. בהליך הנוכחי, הנאשם כפר בחלק מן האמור בכתב האישום משכך נוהל הליך הוכחות.

לאחר שהמאשימה סיכמה טיעוניה הודיעו הצדדים (ביום 12.1.12) כי הגיעו להסדר טיעון לפיו יחזור הנאשם מן הכפירה יודה במיוחס לו בכתב אישום מתוקן ויורשע על פי הודאתו. אשר לעונש הוסכם, בין היתר, כי יינתן צו הריסה למבנים מושא האישום השני אשר יעוכב למשך עשרה חודשים.

כן הוסכם, כי בית המשפט בהרכבו הנוכחי יורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה שניתן בתיק הראשון.

עוד הוסכם, כי ייאסר כל שימוש במתחם גן האירועים מושא האישום.

1. ביום 28.2.12 גזר בית המשפט את דינו של הנאשם.

במסגרת גזר הדין ציווה בית המשפט, בין היתר, על הריסת המבנים המצוינים באישום השני.

בית המשפט הורה על ביצוע ההריסה עד ליום 1.1.13 אלא אם יינתן היתר.

כן עיכב בית המשפט את ביצוע צו ההריסה שניתן בתיק הראשון עד ליום 1.1.13.

בית המשפט אפשר למאשימה לבצע את צווי ההריסה ולהיפרע מן הנאשם בגין הוצאותיה ללא מגבלת זמן.

זה המקום להעיר, כי הסכמת הצדדים אף כללה הפקדת ערבות בנקאית אוטונומית שניתן יהיה לממשה אם המאשימה תיאלץ לבצע את הצווים, ובאם יימצא כי נעשה שימוש במתחם גן האירועים.

1. ביום 27.12.12 הגיש הנאשם בקשה לעיכוב ביצוע הצווים ובהמשך הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה בגין בקשה זו.

על פי אותה הסכמה יעוכב ביצוע הצווים עד ליום 1.8.13 על מנת לתת לנאשם שהות נוספת בנסותו להכשיר את המבנים והשימוש הנעשה בהם כאמור בכתב האישום.

ביום 21.1.13 נתן בית המשפט תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.

1. ביום 8.7.13 הוגשה הבקשה הנוכחית בה התבקש בית המשפט לעכב את ביצוע הצווים פעם נוספת בשמונה-עשר חודשים.

טיעוני הצדדים

1. בבקשתו פירט הנאשם את ההליך התכנוני שננקט, במסגרתו, כך סבור הוא, ניתן יהיה בבוא היום להכשיר את המבנים והשימוש הנעשה במקרקעין.

הובהר, כי ועדת המשנה שליד הועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה (להלן: "הועדה המחוזית") דחתה תכנית שיזם הנאשם עד להכנת תכנית שלדית ע"י הרשות המקומית, לגבי מקרקעין עליהם ממוקם בין השאר מתחם גן האירועים. נטען שהתקיימו ישיבות רבות בין מהנדס הרשות המקומית, מהנדס הועדה המקומית לתכנון ובניה ונציגי הועדה המחוזית. בסופן הוחלט על מתווה לתכנית השלדית והמועצה המקומית החלה בקידומה.

בבקשה מפורטים המהלכים התכנוניים שנעשו אשר בסופם ישונה ייעוד המקרקעין וניתן יהיה לקבל את ההיתר המיוחל. ביצוע הצווים, כך נטען, יגרום לנזק בלתי הפיך ובלתי מידתי וירוקן מתוכן את ההשקעה הרבה שהשקיע הנאשם על מנת להביא לשינוי ייעוד המקרקעין וקבלת היתר מכוח שינוי אותו ייעוד והגשת תכנית מפורטת.

1. המאשימה התנגדה נחרצות לבקשה.

בתגובתה פירטה את השתלשלות ההליכים בתיק הראשון ובהליך דנן.

המאשימה טענה שההליך התכנוני הננקט אינו מצביע על אופק תכנוני קרוב. עוד טענה שלא רק שלא חלה התקדמות בהליכי התכנון אלא שהם אף נבלמו עת דחתה הועדה המחוזית את התכנית לשינוי היעוד אשר הגיש הנאשם. כן טענה, כי התכנית השלדית הכוללת לא הוגשה עדיין ע"י הרשות המקומית. גם אם תוגש, הדרך להכשרת המבנים והשימוש ארוכה עדיין מאוד.

המאשימה הפנתה בתגובתה לפסיקה ענפה אשר מורה על חשיבות ביצועם של צווים שיפוטיים בסמוך לנתינתם ואשר אינה מצדיקה עיכובי ביצוע נוספים בנסיבות הדומות למקרה דנן.

ההליך

1. בית המשפט קיים שלושה דיונים(!) לגופה של הבקשה תוך בחינת ההליך התכנוני אשר לטענת הנאשם החל לקרום עור וגידים.

כך ביום 1.12.13, כך ביום 4.2.14, וכך ביום 18.6.14.

מכוחם של הדיונים (ועיכוב ביצוע הצווים עד מתן החלטה אחרת), עוכב ביצוע הצווים בפועל למשך כשנה כמעט מיום הגשת הבקשה, ואזכיר שמלכתחילה ביקש הנאשם לעכב את ביצוע הצווים בשמונה-עשר חודשים.

לסופו של יום הוברר, כי ההליך התכנוני הנרקם עדיין נמצא באבו, ואין כל וודאות מתי יבשיל לפסים מעשיים אם בכלל.

1. ב"כ הנאשם הבהיר, כי הנאשם מקפיד לקיים את צו איסור השימוש ככתבו וכלשונו.

כן הדגיש, כי ועדת המשנה שליד הוועדה המחוזית לא דחתה את התוכנית שהגיש הנאשם בה הושקע עמל רב, אלא החליטה לבחון את התכנון המרחבי הכולל ולבדוק כיצד משתלב מתחם גן האירועים בתכנית הכוללת. לכן גם באה הדרישה להצגת תכנית שלדית. הרעיון הובא לדיון בישיבות רבות, ונוכח מצוקה תקציבית הנאשם נטל על עצמו לשאת בחלק מעלות היטל ההשבחה. בדיונים נוספים נמסר שהוכנו גרסאות שונות לתכנית השלדית ואחת מהן אמורה להיבחר.

בדיון האחרון נמסר שהבחירה מבין הגרסאות לתכנית השלדית אמורה להיעשות עד תום חודש אוגוסט 2014, אך קיימת בעיה הנעוצה ביצירת תיאום בין הרשויות בתחומן נמצאים המקרקעין נושא התכנית המוצעת, היינו עיריית באקה אל גרבייה והמועצה המקומית ג'ת.

1. בדיונים חזרה המאשימה על עמדתה המתנגדת והפנתה לעובדה שלא קיים אופק תכנוני, משכך היתר אינו בהישג ידו של הנאשם.

כן ציינה המאשימה, כי הנאשם הוא שהביא את ה"צרה" על ראשו משכך אין לתמוה שהוא אף בוחר להשקיע מאמץ ממוני במטרה להביא לשינוי הייעוד. עם זאת, הודגש, כי עסקינן בהליך ארוך אשר בפועל טרם החל כלל.

בנסיבות אלה ממשיך מתחם גן האירועים לעמוד על תילו במשך שנים רבות ללא היתר ושלא כדין.

דיון והכרעה

1. בחנתי את הנתונים שבפני ושקלתי עניינו של הנאשם.

1. נפסק ברע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה "אונו", פ"ד נו(3) 49, בעמ' 58-59 –

"מעיקרו של דין מוסמך הוא בית-משפט ליתן לעבריין-בנייה ארכה לביצועו של צו הריסה, ובית-המשפט יפעיל את סמכותו - כך או אחרת - בהביאו במניין שיקוליו את אינטרס הפרט ואת אינטרס הכלל".

כן נפסק שם –

"אכן כן: תופעת הבנייה הבלתי חוקית הפכה מכת-מדינה - ברבות הימים והשנים צירפה עצמה מכה זו - בצד מכת גניבות רכב - לעשר המכות. ואולם הקניית סמכות רחבה לבית-המשפט אין בה - כטענת המדינה - להוסיף למכה, והרי חזקה על בתי-המשפט כי ידעו להפעיל שיקול דעתם כראוי. בית-המשפט אמור ליתן ארכה לעבריין-בנייה "אם ראה טעם לעשות כן", וטעם פירושו "טעם טוב"".

[ההדגשה אינה במקור, ע.ק.]

נקבע ברע"פ 3146/07 ג'דיר נ' מדינת ישראל - הועדה המחוזית לתכנון ובניה (12.4.07) –

"בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה, רשאי בית-המשפט לערוך "איזון לשעה" בין הצורך לעמוד על קיומו של החוק ובין צרכיו של הפרט (רע"פ 5086/97 בן חור נגד עיריית ת"א-יפו, פ"ד נא(4) 625, 645). במקרה דנן, אין עסקינן בתכנית מתאר מאושרת ובמצב שרישיון הבנייה נמצא בהישג יד ורק עיכוב פורמאלי מעכב את הכשרת המבנה. להיפך, מדובר בתחילתו של תהליך ארוך ומורכב, שסיכוייו נכון לעת הזו אינם ידועים, ואפילו תאושר תכנית המתאר ותיכנס לתוקף, יהיה על המבקש להגיש בקשה להיתר בנייה, וגם הליך זה דרכו להימשך זמן לא מבוטל".

[ההדגשה אינה במקור, ע.ק.]

בנוסף אפנה לאמור בע"פ 6720/06 דהרי נ' מדינת ישראל (22.08.06) -

"מה ניתן להסיק מכך? אך ורק – והדברים נאמרים בכל הצער שבדבר – שכיבוד החלטתו של בית המשפט לא עמד לנגד עיניהם של המערערים, אשר מודיעים עתה כי אם יתקבל עיכוב הביצוע לא ייעשו עוד התקשרויות. אין כל אינדיקציה למועד אמיתי של סיום ההליכים בועדה המחוזית, אך בכל מקרה, אין מקום כי חוטא רב שנים יהא נשכר, והדברים נאמרים בכל האהדה האישית הכנה למערער 1 שהוא נכה צה"ל קשה, אך באהדה גדולה יותר לחוק ולאי רמיסתו, לאחר תשע שנות הפעלה לא חוקית בחטא קדמון של בניה ללא היתר על קרקע חקלאית, תופעה שהיא בחינת מכת מדינה. אין לדעת אם ומתי יבוא השינוי שמייחלים לו המערערים בתב"ע".

[ההדגשה אינה במקור, ע.ק.]

1. על רקע עקרונות אלה בחנתי את הבקשה, לאחר שכאמור שמעתי את טיעוני הצדדים במשך שלושה דיונים ואף לא ראיתי לנכון לתת החלטה מידית בבקשה.
2. לסופו של יום איני סבור כי יש לקבל את הבקשה.
3. הנאשם אומנם ביצע מהלכים והשקיע מאמץ וממון בנסותו להכשיר את מתחם גן האירועים.

אלא שהועדה המחוזית לא קבלה את בקשתו, גם אם לא דחתה אותה על הסף. הועדה המחוזית כמי שאמונה על ראייה תכנונית כוללת בקשה הכנתה של תכנית שלדית על מנת לבחון כיצד משתלב מתחם גן האירועים בתכנון המחוזי הכולל. גם אם תוכן תכנית שלדית בקרוב ואף אם תקבל ברכתה של הועדה המחוזית, לא יהיה בכך להביא להכשרת המבנים והשימוש הנעשה במתחם גן האירועים. אם תאושר התכנית השלדית מטבע הדברים יהיה צורך בנקיטת מהלכים תכנוניים נוספים ונוכח ניסיון החיים אלה יימשכו עוד זמן רב.

אם כן אין המדובר במצב בו היתר נמצא בהישג ידו של הנאשם ורק עניינים טכניים מונעים את קבלתו. אפשר אף לקבוע כי ההיפך הוא הנכון.

עסקינן בשלבים ראשוניים ביותר של הכשרה, ובהליך שתחילתו אפשר ותהיה בחודש אוגוסט שנה זו אך סופה מי ישורנו.

1. ראוי לזכור, כי המבנה מושא התיק הראשון, הכשרת השטח והגידור, הן עבודות בניה אשר בוצעו בשנת 2003. צו בית המשפט בתיק הראשון שניתן ביום 13.12.06 עוכב תחילה עד ליום 12.12.07.

צו בית המשפט בתיק הנוכחי עוכב תחילה עד תחילת שנת 2013 והנה מצויים אנו במחציתה של שנת 2014 והיתר לא יינתן תוך פרק זמן סביר אם בכלל יינתן.

כן יש לזכור, כי מתחם גן האירועים ממוקם במהלך כל השנים הללו על קרקע חקלאית.

סוף דבר

1. בהינתן כלל הנתונים לא מצאתי "טעם טוב" המצדיק עיכוב ביצוע נוסף של הצווים. לפיכך סבורני כי יש לדחות את הבקשה.

1. על הנאשם לבצע את הצווים עד ליום 1.8.14.

אם לא יבצע הנאשם את הצווים תוכל המאשימה לבצע את ההריסה החל מיום 15.8.14 ללא מגבלת זמן ולהיפרע מן הנאשם בגין הוצאותיה.

הערבות האוטונומית תעמוד בתוקפה עד ליום 5.12.14.

ניתן יהיה לממשה אם יבוצעו הצווים על חשבון המאשימה או אם יבוצע שימוש במתחם גן האירועים בניגוד לצו איסור השימוש.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותוודא קבלתה

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ד, 22 יוני 2014, בהעדר הצדדים.