נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד אבו האשם

הנאשמים – מר משה אוירכמן נציג נאשמת מס' 1

נוכח, נאשם מס' 2

הסניגורית – עו"ד לביא רעות

#1#>

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

אני קוראת לעדתי.

עדת תביעה מס' 1, הגב' יפה כהן, מוזהרת להעיד את האמת ומשיבה:

ש.ת. התפקיד שלי בעיריית מעלות הוא רישוי עסקים. אני בתפקיד משנת 2001.

ש.ת. הגעתי למסקנה שמדרשת שורשים מנוהלת ללא רישיון, כי עד סוף דצמבר 2008 היה לנאשמת מס' 1 רישיון לחדרי אירוח, שתוקפו לשלוש שנים שאז הסתיים. היו שמועות וראינו פרסומים שהמקום שינה את מהות העסק וזה הפך להיות לבית מלון ואכסניה. בשנת 2009 נאשמת מס' 1 לא חידשה את רישיון העסק כי היו להם האישורים הנדרשים.

ש. מתי הוגשה בקשה לקבלת רישיון עסק לאכסניה?

ת. ביום 11.04.08 לאכסניה. אני מבהירה כי הרישיון עד לדצמבר 2008 היה לחדרי אירוח, שזה על בסיס חודשי כשמספר החדרים עולה על ארבעה.

ההבדל בין זה לאכסניה – אכסניה זה על בסיס יומי ומספר הפריט בצו הוא שונה.

ש. הבקשה הוגשה עוד בטרם פג תוקף רישיון לחדרי אירוח?

ת. נכון. מי שהגיש את הבקשה הוא נאשם מס' 2.

ש.ת. את מציגה בפניי את הבקשה ואני מאשרת אותה ומוסיפה שחיים חתם עליה והוא שילם אגרה.

הבקשה הוגשה וסומנה ת/1.

כמו כן אני מגישה את הרישיון שהיה קיים עד לדצמבר 2008 לחדרי אירוח, הוגש וסומן ת/2.

ש.ת. אחרי הגשת הבקשה אני מוציאה את הבקשה לגורמי הרישוי, כיבוי אש, וועדה לתכנון ובנייה, משטרת ישראל ולכל הגורמים הרלוונטיים.

ש.ת. אני מכותבת לתשובות שמקבלת הנאשמת.

ביוני 2008 הוועדה לתכנון ובנייה סירבה לתת אישור לאכסניה בטענה שיש להשלים את התנאים למתן היתר בנייה בבקשה להיתר.

תשובת הוועדה לתכנון ובנייה מיום 26.06.08 הוגשה וסומנה ת/3.

ש.ת. קיבלתי גם את תשובת משטרת ישראל לגבי אי העמידה בתנאים לגבי עסק מסוג אכסניה.

תשובת משטרת ישראל הוגשה וסומנה ת/4.

ש.ת. את מציגה בפניי דו"ח ביקורת לעסק טעון רישוי של משטרת ישראל נושא תאריך 17.02.08, המפרט את התנאים לקבלת אישור ואת תוצאת הביקורת במקום

הדו"ח הוגש וסומן ת/5.

ש.ת. את מציגה בפניי דו"ח ביקורת של כיבוי אש מיום 08.07.09 סוג העסק בית מלון.

דו"ח הביקורת הוגש וסומן ת/6.

אני מבהירה כי אני קיבלתי את כל הדוחות הנ"ל מכוח תפקידי כרכזת רישוי עסקים וכך אני יודעת אם לתת את האישור אם לאו.

ש. כאשר נאשם מס' 2 הגיש את הבקשה במשרדך, האם הוא הביע בפניך איזה טענה של עסק שלא מתנהל לפי אופי הבקשה?

ת. לא. הוא הביא לי יפוי כוח מטעם המדרשה כמנהל על מנת שיוכל להגיש את הבקשה.

יפוי הכוח הוגש וסומן ת/7.

באות כוח הצדדים ונאשם מס' 2:

בשלב זה לאחר ששמענו את הסבריו של בית המשפט סוכם כדלקמן: הנאשמים יחזרו בהם מכפירתם, כתב האישום יתוקן ע"י ב"כ המאשימה באופן שתיוחס לנאשמים עבירה של ניהול עסק ללא רישיון בתקופה שמיום 01.01.09, עסק שעניינו חדרי אירוח.

הסניגורית:

נאשמת מס' 1 מבקשת לחזור בה מכפירתה.

נאשם מס' 2:

אני מבקש לחזור בי מהכפירה.

<#2#>

החלטה

כמבוקש.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ו טבת תשע"ג, 08/01/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

אבקש לאפשר את תיקון כתב האישום כאמור לעיל.

ב"כ נאשמת מס' 1:

מסכימה.

נאשם מס' 2:

מסכים.

<#4#>

החלטה

כמבוקש.

תיקון כתב האישום יבוצע כעת בגוף כתב האישום ע"י ב"כ המאשימה.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ו טבת תשע"ג, 08/01/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ נאשמת מס' 1:

הקראתי לנאשמת מס' 1 את עובדות כתב האישום המתוקן ונאשמת מס' 1 מודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

כתב האישום המתוקן הוקרא לנאשם מס' 2.

נאשם מס' 2:

אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

ב"כ המאשימה:

לאור הודאת הנאשמים, אבקש להרשיעם בעבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן.

<#6#>

הכרעת דין

הנאשמים הודו בעובדות שבכתב האישום המתוקן.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשמים בעבירה המיוחסת להם בכתב האישום המתוקן, עבירה של ניהול עסק ללא רישיון, עבירה לפי סעיף 4 ו – 14 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 בצירוף פריט 7.1 (ד) לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישיון), תשנ"ה – 1995.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ו טבת תשע"ג, 08/01/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מדובר בעסק של חדרי אירוח שהתנהל במשך למעלה משנה וחצי ללא רישיון ומבלי שהתקבלו האישורים הנדרשים, לרבות של כיבוי אש, משטרת ישראל, הוועדה המקומית ומשרד הבריאות. לעסק לא היה אפילו אישור אחד של גורם כלשהו. מאשרת שעד לדצמבר 2008 היה רישיון לניהול חדרי אירוח במקום. מדובר בעסק שכולל בין היתר גם הכנת אוכל והגשתו לאורחים, דבר שדורש היגיינה תברואתי ואישור משרד הבריאות, וכמובן את אישור רשות הגז וכיבוי אש. מדובר בעסק שבו מתארחים ולנים מספר רב מאוד של אנשים כך שהעניין הבטיחותי חשוב שם מאוד ואירוח אנשים ללא אישור הגורמים המוסמכים מהווה סכנת חיים של ממש. נודע לי מפי העדה היום שביקרה במקום לפני שבוע שבמקום כבר לא מנוהל עסק כלל מכל סוג שהוא והוא ריק.

אבקש לציין כי נאשם מס' 2 היה מנהל פעיל בעסק במועדים הרלוונטיים לכתב האישום והוא החתום על הבקשה לקבלת רישיון והוא הגורם שהתנהל מול גורמי הרשויות.

אבקש כי בית המשפט ישית על הנאשמים קנס משמעותי שהולם את העבירה בהיקף המדובר. המתחם של הקנס הכולל הוא בין 20,000 ₪ לבין 30,000 ₪, כאשר את רוב הקנס אבקש להשית על העמותה, התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה דומה וכן צו סגירה.

ב"כ נאשמת מס' 1 טוענת לעונש:

הנאשמת תטען כי כתב האישום תוקן על רקע קושי ראייתי. המקום פעל במשך כ – 30 שנה באותה מתכונת כפי שהיה בכתב האישום, כך שהיה רישיון עסק על פי סעיף 7.1 (ד), רק מאחר והתחלפה הנהלת המקום ככל הנראה החליטה המאשימה להגיש כתב אישום זה ושלא לחדש את הרישיון. אני טוענת כי יש באמור לעיל יש על מנת להביא להתחשבות בקנס שיושת על נאשמת מס' 1, שכן נאשמת מס' 1 פעלה על פי רישיון כדין עד לדצמבר 2008, דבר המלמד לכאורה על קיום התנאים הנדרשים לצורך הפעלת העסק, ותמוהה בעיניי הנאשמת מדוע לא הסכימה המאשימה לחדש הלאה את רישיון העסק. כיום העסק כבר לא פועל משנת 2010 ואבקש להתחשב גם בעובדה זו. אבקש להתחשב לעניין גובה הקנס וכי שיהיה נמוך ולפרוס לתשלומים.

נאשם מס' 2 טוען לעונש:

אני הייתי מנהל בזמנו של העסק. לאורך כל התקופה עמדנו בתנאי הרישיון והתנאי היחיד שלא עמדנו בו הוא הפרוצדורה מול הוועדה לתכנון ובנייה. הרישיון לאכסניה על פי בקשת העירייה הם ביקשו שנשנה את הסיווג ואז ברגע שהוועדה קיבלה בקשה לאכסניה היא לא הסכימה לאכסניה למרות שהמהות של העסק הייתה אותה מהות. אני לא עובד במקום משנת 2010 ועזבתי בעקבות חוב של העמותה כלפיי.

משרד הבריאות תמיד נתן רישיון. היו ביקורות באופן שוטף ושל כיבוי באופן שוטף. עמדנו בכל התנאים של המשטרה.

אבקש להתחשב בי ושהקנס יהיה נמוך מאוד.

<#8#>

גזר דין

הנאשמים הורשעו בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון, עבירה לפי סעיף 4 ו – 14 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968. בצירוף פריט 7.1 (ד) לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישיון), תשנ"ה – 1995.

הנאשמים הורשעו בביצוע עבירה, אשר יש להתייחס אליה בחומרה, נוכח העובדה שעסקינן בעבירה אשר יש בה משום פגיעה בשלטון החוק ומשום פגיעה פוטנציאלית בביטחון הציבור.

ודוק: עסקינן בניהול עסק מסוג חדרי אירוח, ללא רישיון ע"י הנאשמים, במהלך התקופה החל מיום 01.01.09 ועד להגשת כתב האישום (בחודש אפריל 2010).

אין צורך להכביר במילים באשר בחשיבות שבפיקוח על עסקים, כל שכן כאשר עסקינן בעסק מסוג העסק שבפנינו, עסק מסוג חדרי אירוח, שכן קיימת חשיבות רבה בפיקוח על עסק שכזה על ידי כל הגורמים הרלוונטיים, כדוגמת גורמי כיבוי האש ומשרד הבריאות.

עם זאת, מנגד, יש ליתן את דעת לקולא לכך שלעסק נשוא כתב האישום ניתן רישיון כדין עד ליום 31.12.08, דבר המעיד כי העסק עמד בדרישות הגורמים השונים ומחזק בנקודה זו את טיעוני ההגנה לעונש. עוד יש להוסיף לטובת הנאשמים את העובדה שניהולו של העסק הופסק כליל. יובהר, כי מטיעוני הנאשמים בפניי עולה כי כבר בשנת 2010 הופסק ניהול העסק וכי מאז לא מנוהל עסק כנטען בכתב האישום.

מתחם העונש ההולם בתיק זה כולל בחובו רכיבי ענישה של קנס כספי והתחייבות כספית, זאת בצד צו סגירה מיידי נגד נאשמת מס' 1.

לטובת הנאשמים, במסגרת קביעת העונש המתאים, תצוין הודאתם בהזדמנות הראשונה לאחר תיקונו של כתב האישום, וכן תצוין הפסקת מרוץ ביצוע העבירה, כאמור לעיל.

לפיכך, לסיכום, ולאחר ששקלתי טיעוני כל הצדדים בפניי, אני דנה כל אחד מהנאשמים כדלקמן:

את נאשמת מס' 1, אני דנה לתשלום קנס בסך 7,000 ₪.

הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 700 ₪ כל אחד, וזאת החל מיום 08.02.13 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס במועדו, תביא את מלוא יתרת הקנס לפרעון מיידי.

את נאשם מס' 2, אשר היה בעת הרלוונטית מנהל בנאשמת מס' 1, שהינה עמותה, אני דנה לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב - 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 400 ₪ כל אחד, וזאת החל מיום 08.02.13 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס במועדו, תביא את מלוא יתרת הקנס לפרעון מיידי.

הנני מורה לנאשמת מס' 1 לחתום תוך 20 יום על התחייבות כספית בסך 10,000 ₪ להימנע למשך שנתיים מביצוע העבירה בה הורשעה נאשמת מס' 1 בתיק זה.

הנני מורה לנאשם מס' 2 לחתום היום על התחייבות כספית בסך 5,000 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתה, להימנע למשך שנתיים מביצוע העבירה בה הורשע בתיק זה.

במידה ולא יחתום נאשם מס' 2 על כתב ההתחייבות, יאסר נאשם מס' 2 למשך 7 ימים.

בנוסף, ניתן בזה כנגד נאשמת מס' 1 צו סגירה מיידי לעסק הנזכר בכתב האישום המתוקן.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#9#>

ניתנה והודעה היום כ"ו טבת תשע"ג, 08/01/2013 במעמד הנוכחים.