1. לפני בקשת התובעים (להלן גם "המבקשים") לקבלת פטור מאגרה.

2. המבקשת 1 נוסדה בשנת 1995 ועסקה בפיתוח והפצה של תוכנה וחומרה בתחומי ההנדסה המכנית. בשנת 1996, סמוך להעברת פעילותה הבנקאית מבנק המזרחי המאוחד בע"מ למשיב 1 - בנק הפועלים בע"מ (להלן:"הבנק") נוסדה המבקשת 2, אשר מטרתה היתה לעסוק בתחום החומרה.

מבקש 3 הינו מנהלן של מבקשות 1 ו- 2.

3. להלן השתלשלות העניינים הרלוונטית לענייננו:

א. מבקשות 1-2 הגישו בשנת 2003 תביעה כספית על סך 8,000,000 ₪ נגד הבנק לביהמ"ש המחוזי בת"א -יפו במסגרת ת"א 1702/03.

התביעה הוגשה כנגד הבנק בגין נזקים שגרם להן, לטענתן, כתוצאה מהפרת הסכם אשראי שנכרת ביניהן וזאת, לשיטתן, בשל התנהלות בחוסר תום לב של הבנק. לטענת המבקשות 1-2, פעילות הבנק ומחדליו הובילו להפסקת פעילותן, לנזקיהן ולהליכי פשיטת רגל שנפתחו נגד מנהלן, המשיב 3, אשר ערב לחובותיהן.

ב. בהחלטת כב' הרשם ד' גלדשטיין מיום 29.8.06 ניתן למבקשות 1-2 פטור מתשלום אגרה (בש"א 20970/04).

ג. התיק הועבר לבימ"ש מחוזי מרכז וסומן כת"א 1811-08-07.

ד. בהחלטת כב' הש' ד"ר א' סטולר מיום 29.10.07 חויבו המבקשות 1-2 בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הבנק בסך של 400,000 ₪, בהסתמך של סעיף 353 א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999.

ה. המבקשות 1-2 הגישו בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 19.10.07 לביהמ"ש העליון – בר"ע 10376/07.

כב' הרשמת ג' לוין נעתרה לבקשת המבקשות 1-2 לפטור אותן מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון באותו הליך.

כב' הש' ח' מלצר בפסק דינו מיום 11.2.09 קיבל את הערעור בחלקו והפחית את סכום הערובה לסך של 100,000 ₪.

משלא שולמה גם הערובה המופחתת, נמחקה התביעה בביהמ"ש המחוזי מרכז.

ו. המבקשות 1-2 ערערו לביהמ"ש העליון במסגרת ע"א 7809/09 על החלטת כב' הש' סטולר מיום 3.8.09 למחיקת התובענה.

בפסק הדין שניתן ע"י כב' הש' חיות ביום 4.2.10 נפסק כי:

"בשלב זה קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט לפיה יימחק הערעור, אך המשיב מצהיר בזאת כי ככל שתוגש תביעה חדשה בתוך 60 ימים מהיום לא תועלה על ידו טענת התיישנות לגבי התקופה שתחילתה ביום 16.6.2003 (מועד הגשת התביעה המקורית שנמחקה)".

ז. התביעה שלפני הוגשה בחודש אפריל 2010.

מדובר בתביעה זהה לתביעה שהוגשה בת"א 1702/03 ונמחקה, אם כי בתביעה שלפני צורף תובע נוסף- המבקש 3.

4. תמצית טענות המבקשים בבקשה שלפני:

א. חוסר יכולתם של המבקשים לשלם אגרה – גם בסכומים נמוכים יותר- כבר נפסק ע"י ביהמ"ש. בהעדר יכולת תשלום מחד, וסיכויי תביעה טובים מאידך, מתבקש ביהמ"ש לפטור את המבקשים מתשלום אגרה.

ב. החברה הפסיקה את פעילותה ונקלעה לחובות בסך של כ- 5,000,000 ₪, כאשר מבקש 3 ערב למרבית החובות באופן אישי.

מעבר לחובות שצברה החברה בפועל (תביעות חוב שהגישו נושים), גרם הבנק במעשיו ו/או מחדליו גם להפסקת פעילות החברה וקריסתה תוך גרימת אובדן רווחיות החברה והסב לה נזק בשיעור 2,000,000 ₪ מאובדן הכנסות לעתיד.

ג. בהליכים הקודמים לא צורף מבקש 3 כצד להליכים כיון שהיה מצוי בהליכי פשיטת רגל.

על מנת לקיים אחר החלטת ביהמ"ש העליון ברע"א 10376/07 ביקש משיב 3 להורות על ביטול הליכי פשיטת רגל בעניינו וביום 8.10.09 בוטלו הליכי פשיטת הרגל.

המבקשים צירפו תדפיס שכותרתו "רשימת הוכחות החובות" בעניינו של מבקש 3 מיום 29.6.09 לפיו היקף תביעות החוב כנגד מבקש 3 בתיק פשיטת הרגל היה 4,394,156 ש"ח (נספח 4) ונטען כי סכום החובות כיום כ- 8,000,000 ₪ (סעיף 69 לבקשה). כן צורף תדפיס מלשכת ההוצל"פ בת"א-יפו מיום 6.4.10 שכותרתו: "רשימת תיקים לחייב" לפיו למבקש 3 חוב עדכני בסך 2,337,144.97 ₪ (נספח 5).

1. המדינה המהווה את בעל הדין העיקרי בכל הקשור להחזר אגרה מתנגדת לבקשה.

המדינה טוענת כי המבקשים לא פרשו תמונה מלאה על מצבם הכלכלי ולא צירפו מסמכים מלאים המעידים על חוסר יכולתם לעמוד בתשלום אגרה וכן, אין בבקשתם פירוט מספק בדבר יכולתם הכלכלית של מבקש 3, של בת זוגו ושל הוריו באם הוא סמוך על שולחנם.

עוד טוענת המדינה כי המבקשים אינם מתייחסים למקורות המימון לייצוגם המשפטי

וכי החלטות שיפוטיות הנותנות פטור מאגרה מהוות ראיה לכאורה בלבד, להיעדר יכולת כלכלית.

6. הבנק מתנגד אף הוא לבקשה וטוען כי אינה עומדת בתנאים המצטברים שנקבעו בתקנה 14 לתקנות האגרות.

לטענת הבנק, עילת התביעה התיישנה לאור העובדה כי התובענה המקורית הוגשה ביום 16.6.03 ועילת התביעה בגין האירועים עליהם נסבה התובענה התרחשו לפני 16.6.96 ועל כן, דין התובענה להידחות.

הבנק טוען כי דין התובענה להידחות גם מחמת מעשה בית דין והשתק עילה וזאת לאור העובדה כי כנגד המבקשים ניתנו בעבר שני פסקי דין אשר חייבו אותם לשלם לבנק סך של 524,277 ₪ וסך של 23,364 ₪. כמו כן, המבקשים מנועים ומושתקים מלהגיש את התובענה דנן שכן הם חתמו על 3 הסכמי ויתור וסילוק עם הבנק במסגרתם הם הודו בסכום חובם לבנק, תוך שהם מוותרים על העלאת כל טענה נגדו.

לטענת הבנק, המבקשים אינם זכאים לפטור מאגרה גם בשל חוסר תום לב – הואיל והסתירו בתובענה את מלוא הרקע העובדתי מעיני ביהמ"ש.

הבנק טוען כי סכום התביעה מופרז ובלתי מבוסס ועל מנת להרתיע מפני הגשת תביעות בסכומים מופלגים ובלתי מבוססים, אין להתיר את המבקשים ממחסום תשלומה של האגרה. עוד טוען הבנק כי החלטת ביהמ"ש לפטור מאגרה תשמש ראיה רק אם ניתנה בשנתיים שקדמו לבקשה.

7. בהתאם להחלטת כב' הרשמת נחליאלי מיום 25.7.12, הגיש ב"כ המבקשים ביום 31.7.12 תצהיר מטעם מבקש 3, בצירוף אסמכתאות בנוגע למצבו הכלכלי. במסגרת התצהיר טוען מבקש 3 כי הינו חסר רכוש וחסר נכסים. הוצאותיו הן דמי שכירות בסך 1,500 ₪ בחודש; מים וחשמל בסך 500 ₪ בחודש; כלכלה 1,200 ₪; תקשורת ונסיעות 250 ₪. בשנת 2010 היו למבקש 3 הכנסות מעסק לבניית אתרים באינטרנט אך גם הוצאות ולא היו לו רווחים מהעסק; בשנת 2011 היו לו הפסדים; בשנת 2012 לא היו לו הכנסות. למבקש 3 חובות העולים על 10,000,000 ₪, אין לו כרטיס אשראי ואין לו חשבון בנק; חשבונו בבנק הדואר הוגבל עד לשנת 2016. אין לו בת זוג והוא גרוש. יש נגדו תיק הוצל"פ בגין מזונות. אינו משלם עבור ייצוגו המשפטי. אין לו יכולת לשלם את סכום האגרה או לגייס את הסכום הנדרש מצד שלישי.

8. המדינה הגיבה ביחס לתצהיר מטעם מבקש 3, על נספחיו, בהתאם להחלטת כב' הרשמת א' נחליאלי – חיאט מיום 3.8.12. המדינה טוענת כי המבקש לא פרש בפני ביהמ"ש תמונה מלאה בדבר יכולתו הכלכלית. מבקש 3 לא צירף מסמכים רלוונטיים היכולים להעיד על יכולתו הכלכלית. לפיכך, המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי אין ביכולתו לשלם אגרת בימ"ש ודי בכך שלא עמד בנטל זה כדי להצדיק את דחיית הבקשה.

9. הבנק אף הוא הגיב בנוגע לתצהיר מטעם מבקש 3, על נספחיו. לטענת הבנק, אין לו ידיעה על מצבו הכלכלי הנטען של מבקש 3 והמסמכים שצירף אינם קריאים בחלקם ואלה שקריאים דומה כי אינם מציירים תמונה מלאה על רכושו.

10. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:

א. בסעיף 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן:"תקנות אגרות") נקבע כי:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

ב. ברע"א 2037/12 ששון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם באתר משפטי, ניתן ביום 24.10.12) נפסק מפי כב' הש' נ' הנדל כי:

"אגרת בתי המשפט משקפת תשלום בגין שירות שהמדינה מספקת לאזרח. היא מאזנת בין זכות הגישה לערכאות, לבין הצורך במניעת הגשת תביעות סרק או כאלו שסכומיהן מופרזים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 869(2009)). האיזון מיושם, בין ביתר, על ידי המנגנון הקבוע בתקנה 14 הנזכרת- פטור למעוטי יכולת כלכלית. הוראות מחוקק המשנה קובעות כי, על מנת להעניק פטור כזה, יש לשקול את מצבו הכלכלי של המבקש ואת מידת קיומה של עילת תביעה. אלה שני תנאים מצטברים".

ג. לענינינו גם יפה פס"ד בעניין בקשת פטור לתשלום אגרה מחברה - רע"א 6344/10 הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (פורסם במאגר משפטי, ניתן ביום 14.12.11) – שם פסק כב' הש' נ' הנדל בסעיף 7 כדלקמן:

"סוגיה אחרת היא: הכיצד יש לבחון בקשת פטור לתשלום אגרה מטעם חברה. כמובן יש לבדוק את סיכויי התביעה ומצבו הכלכלי של התובע – הוא החברה במקרה דנא. בהקשר זה יודגש, כי הנטל מוטל על מבקש הפטור להוכיח גם היעדר יכולת כלכלית. מכאן, על חברה שמגישה בקשה שכזו לשכנע את בית המשפט בדבר מצבה הכלכלי הירוד תוך הצגת פרטים וראיות. אמנם, אין מקום לקבוע רשימת ראיות ממצה מקום שהמחוקק לא בחר לעשות כן וכאשר העניין תלוי נסיבות. אולם, על החברה העותרת לפטור מאגרה לשכנע את בית המשפט בדבר מצבה הכלכלי. דרישה זו נובעת מלשון תקנה 14(ג) לתקנות האגרות: "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש...".

מתפקידו של בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של תאגיד במסגרת בקשה למתן פטור מאגרה בצורה יסודית. במובן זה, הבחינה הינה האם החברה עצמה יכולה לגייס ממקורותיה העצמיים את סכום האגרה... יש לבצע בדיקה יסודית של יכולותיה הכלכליות של החברה, בין היתר, בהתאם לסוגה, מאפייניה, מבנה ההתאגדות שלה ונסיבותיה המיוחדות. בהקשר זה – בחינה המצב האמיתי של החברה - יהיה מקום להתייחס אף לבעלי מניותיה ומנהליה".

ד. ממכלול החומר המונח בפני ניתן להגיע למסקנה כי מצבן הכלכלי של המבקשות 1-2, חברות בע"מ, בכי רע וכך גם בנוגע למצבו של מבקש 3. העדר אסמכתאות כאלה ואחרות איננו משנה את תמונת המצב הכללית המתקבלת מתוך חומר הראיות, ולפיה המבקשים אינם מסוגלים לשלם את אגרת התביעה.

אמנם פטור מאגרה בתביעה שהוגשה ע"י המבקשות 1-2 נגד הבנק בת"א 1702/03 ניתן לפני כ- 6 שנים, אך מהחומר המונח לפני עולה כי מצבם הכלכלי של המבקשים לא השתפר מאז.

זאת ועוד; הבנק מציין כי אין לו ידיעה על מצבו הכלכלי של מבקש 3 ולא הובאה בפני כל טענה מבוססת הסותרת את דבר חוסר יכולתם הכלכלית של המבקשים.

בנסיבות אלה, מתמלא התנאי הראשון לקבלת פטור מתשלום אגרה.

ה. באשר לקיומה של עילת תביעה, על פניו, מעיון בכתב התביעה, לא ניתן לשלול קיומה של עילת תביעה אפשרית.

סכום התביעה המבוקש הינו 8,000,000, כאמור בסעיף 75 לכתב התביעה.

בסעיף 63 לכתב התביעה מצוין כי:

"היקף תביעות החוב שהגישו הנושים בתיק פשיטת רגל כנגד קידר עולה כדי הסכום הכולל של 4,394, 156 ₪, בערכים של שנת 1998.

סכום החובות להיום כ-8,000,000 ₪ לערך". .

ובהמשך, בסעיף 64 לכתב התביעה:

"מעבר לחובות שצברה החברה בפועל – תביעות החוב שהגישו הנושים, גרם הבנק במעשיו ו/או במחדליו דלעיל, גם להפסקת פעילות החברה וקריסתה תוך גרימת אובדן רווחיות החברה, והסב לה נזק בשיעור 2,000,000 ₪ בקירוב, מאובדן הכנסות לעתיד.

על פי תחשיב רווח גולמי חודשי בשיעור 25% מהמחזור.

בשנת 1995 היה היקף המחזור מליון ₪; בשנת 1996 כבר עלה היקף המחזור לשמונה מליון ₪!; ובשנת 1997 במשך כחודשיים עלה היקף המחזור כדי 2.2 מליון ₪.

סה"כ אובדן הכנסות לעתיד 2 מליון ₪.

אשר על כן, ניתן פטור מאגרה כמבוקש.

אכן, סכום התביעה הינו חלק מעילת התביעה ולא מצאתי כי במקרה דנן סכום התביעה משולל יסוד עובדתי או משפטי, המצדיק קביעה כי התביעה אינה מגלה עילה לצורך קבלת פטור מאגרה.

כמו כן, לא מצאתי כי פסה"ד שביקש הבנק לצרף לתגובתו לבקשה – ת"א (י-ם) 35270-09-11 שוקר נ' inspecs ltd (ניתן ביום 10.11.11, פורסם במאגר משפטי) רלוונטי לענייננו, שהרי מהאמור בהחלטת כב' הש' מ' בר-עם עולה כי שם נטען כי עיקר הנזק שנגרם לתובעת הינו בשל אובדן רווחים בסך כולל של למעלה מ - 7 מליון ₪, מבלי שצורפה כל ראייה רלוונטית והתובענה הוגשה לפיצויים בסך 7,000,000 ₪ ואילו בענייננו, מרבית הסכום נתבע בגין הפסדי העבר ולא בגין מניעת רווח עתידי.

ראה בעניין זה גם את דברי כב' הרשם ד' גלדשטיין בעמ' 5 להחלטתו מיום 29.8.06 בעניין בקשה למתן פטור מאגרה למבקשות, שיפים גם לענייננו.

זאת עוד; דינן של הטענות המקדמיות שמעלה הבנק – התיישנות, מעשה בית דין, הסכמי ויתור- להתברר בהמשך ההליך ואין בהן כדי להצדיק קביעה, בשלב מקדמי זה, לפיה התביעה נעדרת עילה, על פניה (ראה בעניין זה גם את דברי כב' הרשם ד' גלדשטיין בעמ'

5-7 להחלטתו מיום 29.8.06).

ו. לאור האמור לעיל, ניתן פטור מאגרה כמבוקש.

ז. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ח. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח חשון תשע"ג, 13 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.

_________________________

אביגיל כהן, שופטת

רשמת בית המשפט המחוזי

תל אביב-יפו