ביום 6/10/2010 בהעדר בקשת רשות להתגונן מעם המבקשת ניתן על ידי פס"ד כנגדה במתווה שהגישה התובעת (הנתבעת חויבה לשלם בן כ- 3,800 ₪ לבד משכ"ט עו"ד והוצאות מסירה ובסה"כ פחות מ- 5,000 ₪)

ביום 21/10/2012 הוגשה ע"י המבקשת בקשה לביטול פסה"ד בו מציינת היא, כי "בטרם קבלת פסה"ד בהעדר ע"י המשיבה..." הגיעה המבקשת להסדר עם המשיבה באוגוסט 2009 לפריסת חובה ב- 12 חודשים. ההסדר מיום 13/8/2009 צורף לבקשה כנספח 1.

בין השנים 2009 ו-2010 הדרדרה בריאותה של המבקשת וסברה היא "שהעניין...מטופל ע"י המשיבה" וכי חלף זאת נסתבר לה כי ננקטו נגדה הליכים משפטיים.

ביום 16/8/2009 כעולה מנספח א' אכן שילמה המבקשת למשיבה 271₪ וכן צורפה לבקשה העתקה של הוראת קבע שראשית ישומה ביום 15/8/2009 מאת המבקשת לבנק מזרחי טפחות, לרבות, הרשאה לחיוב חשבונה שם לטובת המשיבה כאן מיום 16/8/2009.

ההרשאה תקפה למן יום 16/8/2009 ואינה מציינת תאריך סיום תוקף.

תשובת המשיבה מיום 7/11/2012 משתרעת על פני 36 עמודים ומציינת היא בתמצית, כי יש לדחות את הבקשה לאור האיחור בהגשתה מבלי שנתבקשה בקשה להארכת מועד.

הבקשה מציינת, כי סביר להניח שהעתק פסה"ד נשלח אל המבקשת כפי שנשלח אליה (עיון בתיק זה מעלה כי פסה"ד הומצא למבקשת ע"י המזכירות ביום 17/10/2010).

עפ"י האמור בתשובה קדמו להגשת התביעה פלישות של המבקשת, לדירה שבבעלות המשיבה, אשר הסתיימו בפינויה של המבקשת, באמצעות המשטרה.

עוד מציינת התשובה, כי גם לאחר הגשת כתב התביעה , ביוני 2010, יצרה המבקשת קשר עם המשיבה בניסיון להגיע להסכם פשרה נוסף אשר אף הוכן ע"י ב"כ המשיבה ונשלח אליה כדי שייחתם במשרדי המשיבה אולם בסופו של דבר ההסדר לא נחתם ואף לא שולם מאומה על חשבון החוב.

התשובה גם מציינת, כי אין המבקשת טוענת כלל כי נפל פגם כלשהו בהמצאת כתב התביעה מחד, מאידך, איננה כופרת כלל בחוב נשוא פסה"ד ואין עימה טענה כלשהי שאין היא צריכה לשלמו.

ביום 5/3/2013 הגישה המבקשת ספק בקשה, ספק תגובה, ספק תשובה, ספק מכתב, בה מפרטת היא השתלשלות ענינים כזה או אחרת, לרבות, פינויה מדירת התובעת כפי שציינה המשיבה.

צורף מכתב לרשויות הרווחה מאור עקיבא ביום 4/3/2013, מופנה אל המבקשת, הסוקר את מגבלותיה ומצוקותיה.

בסופו של המכתב כותבת עובדת סוציאלית: "אני ממליצה לסייע לעליזה כלל הניתן".

עיון במכתב מגלה, כי הוא לא נועד להגשה לביהמ"ש והוא אף איננו מכוון לביהמ"ש, עפ"י תוכנו.

לאחר שבחנתי את מכלול הכתבים וממילא לא נעלם מעיני כי מדובר בפס"ד כספי שהיקפו הכספי הכולל ביום הנתנו עמד על פחות מ-5,000₪, דומני, כי דין הבקשה להידחות:

הבקשה הוגשה כשנתיים לאחר שניתן פסה"ד מבלי שנתבקשה ארכה וממילא גם מבלי שצוין מועד כלשהו בו נודע למבקשת על פסה"ד.

עיון בתיק ביהמ"ש כמתואר לעיל העלה, כי פסה"ד נמסר למבקשת עוד ביום 17/10/2010.

אף לגופו של עניין אין בפי המבקשת טענות מהן ניתן ללמוד על סיכויה לדחיית התביעה, אם ובאשר יבוטל פסה"ד.

המבקשת איננה מכחישה את החוב המיוחס לה, היא טוענת אך להסדר תשלומים שקדם בזמן למתן פסה"ד, מספקת אך סימוכין לתשלום אחד ויחיד ולהמצאה של הוראת קבע.

לא מצאתי, כי הסדר התשלומים עליו חתמה המבקשת לאחר שפונתה פעמיים מדירת המשיבה, יושם אי פעם במלואו או ברובו.

מכל אלו, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, נוכח בריאותה הרופפת של המבקשת, ומותר מצוקותיה – אין צו להוצאות.

הפקדון שהפקידה המבקשת בתיק הוצל"פ 1627493101, לצורך שכלול הליכי הוצל"פ מחולט לטובת הקטנת החוב כלפי הזוכה בתיק ההוצל"פ.

מזכירות לשכת הוצל"פ בנתניה תבטל את עיכוב ההליכים והמשיבה רשאית להמשיך בהליכי אכיפת החייבת בתיק ההוצל"פ.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ג, 25 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.