1. הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, בגבולות שבין דחיית התביעה ועד פסיקת סך 20,000 ₪ לטובת התובעת.

2. התובעת, ילידת 1962, טוענת בכתב התביעה, כי ביום 1.2.2007 כאשר עבדה בניקיון כיתות לימוד בבית הקשיש, החליקה בעקבות דריכה על סרגל עשוי פלסטיק שהיה זרוק על הרצפה ונפגעה בגבה. עפ"י הנטען, הוכרה התאונה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, ונקבעה לתובעת נכות בשיעור 10%. התובעת טענה כי נותרה לה נכות בשיעור 20% בגין הגבלה בתנועות הגב.

3. הנתבעת כפרה באירוע התאונה, כפרה באחריותה לתאונה ככל שאירעה וכפרה בנזקי הנתבעת. הנתבעת הגישה חוות דעת רפואית, ממנה עולה כי נותרה לתובעת נכות בשיעור 5%.

4. בית המשפט מינה מומחה מטעמו, אשר חיווה דעתו כי נותרה לתובעת נכות בשיעור 20% כאשר הוא מציין כי הנכות היא "נכות רנטגנית" בשל אי יכולתו של המומחה לחוות דעתו אם נותרה הגבלה בטווחי התנועה וזאת בשל אי שיתוף פעולה מצד התובעת.

5. לאחר ששמעתי את ראיות הצדדים, הודיעו הם, כי מסכימים הם למתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

6. לאחר ששמעתי את ראיות הצדדים, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך 13,000 ₪ בתוספת סך 1,500 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (שני המרכיבים יחדיו).

7. נוכח ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, אני פוטר את הנתבעת מיתרת אגרה.

8. המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ט' כסלו תשע"ה, 01 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.