1. הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וזאת כפי שיפורט להלן:
2. עבירה של תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בכך שביום 19.4.10 תקף את התובע המשטרתי בכך שדחפו במרפקו.
3. עבירה של ניסיון תקיפת שוטר לפי סעיפים 273 ו-25 לחוק העונשין, בכך שבמועד האמור ניסה לתקוף את הטוען המשטרתי בכך שירק לעברו.
4. עבירת איומים (2 עבירות) לפי סעיף 192 לחוק העונשין, בכך שבמועד האמור איים על הטוען המשטרתי ואמר לו "אני אזיין אותך, מנייאק, בן זונה" ובהמשך אמר לו "אני יגיע אליך". כמו-כן, בכך שאיים על התובע המשטרתי שלא כדין באומרו "תזוז למה אני מוכן לשבת עלייך מאסר עולם".
5. עבירה של העלבת עובד ציבור (2 עבירות) לפי סעיף 288 לחוק העונשין בכך שכאמור במועד האמור ירק לעבר הטוען המשטרתי וכן באומרו לטוען המשטרתי "אני אזיין אותך, מנייאק, בן זונה".
6. עבירה של הפרעה לעובד ציבור לפי סעיף 288א לחוק העונשין בכך שכאשר הגיעו למקום מאבטחי בית-המשפט וביקשו לעכב את הנאשם, נמלט הנאשם מהמקום והחל במנוסה, ובכך הפריע למאבטחים במילוי תפקידם.
7. הצדדים לא הגיעו להסכמות בנוגע לענישה. לפיכך, התבקש תסקיר שירות המבחן. בנוסף, התבקשה חוות-דעת הממונה על עבודות השירות.

תסקירי שירות המבחן וחוות דעת הממונה

1. בעניינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירים.
2. בתסקיר שירות מבחן מיום 11.2.13 צוין כי הנאשם, כבן 30, נשוי ואב לשני ילדים. בתסקיר צוינו נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם (ראו פסקה 1, עמוד 2).

הנאשם סיים תשע שנות לימוד ולאחר מכן עבד בעבודות מזדמנות, בהמשך התגייס לצבא ובמסגרת שירותו הצבאי השלים בגרויות. לאחר סיום שירותו הצבאי עבד באופן בלתי סדיר, אם כי מזה כשלוש שנים עובד כשכיר בתחום העפר. כן ציין שירות המבחן, כי הנאשם מסר כי הוא מתמודד עם חובות כבדים ואף נפתחו נגדו תיקי הוצאה-לפועל.

שירות המבחן ציין כי הנאשם מוכר להם מתהליך אבחון שערכו בעניינו בעבר, בשנת 2006, לאחר שהופנה אליהם בגין עבירת החזקת סכין ואיומים, וכי באותה העת המליץ שירות המבחן על צו מבחן וצו של"צ, אלא שהנאשם לא ביצע את צו השל"צ, ושירות המבחן פנה לבית-המשפט להפקעת הצווים.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם גדל בסביבה אלימה ועבריינית אשר השפיעה על התפתחותו הרגשית והחברתית, אך ניכר כי עשה מאמצים לצאת ממעגל סביבתי זה.

ביחס לעבירות נשוא כתב האישום צוין כי הנאשם הכחיש את המיוחס לו, לא לקח אחריות על מעשיו וחש עצמו כקורבן באירוע.

1. לאור התייחסותו למעשיו, התרשם שירות המבחן בעת הכנת התסקיר כי הנאשם לא היה פנוי לתהליך של בדיקה עצמית וטיפול ולפיכך לא היה בידו לבוא בהמלצה טיפולית. יחד עם זאת, שירות המבחן ציין כי שקל להמליץ על הטלת של"צ בהיקף נרחב על מנת לנסות ולסייע לשמר את היציבות בחייו כיום. ברם, הואיל והנאשם לא שיתף פעולה עם המסגרת אליה הופנה, לא ניתן היה לבוא בהמלצה בעניינו.
2. בתסקיר משלים מיום 9.4.13 ציין שירות המבחן, כי הפנה את הנאשם מחדש לגיבוש תוכנית של"צ בהיקף 450 שעות במסגרת בריכת השחייה העירונית ברמלה בתפקיד עבודות אחזקה וניקיון. יחד עם זאת, צוין כי הנאשם היה מעורב פעם נוספת בפלילים בפרק הזמן שבין הכנת התסקירים, וכי נוכח התייחסותו למעשיו, התקשה שירות המבחן לגבש עמדה בעניינו של הנאשם והתבקשה דחייה לצורך הגשת תסקיר משלים.
3. בתסקיר משלים מיום 1.5.13 התרשם שירות המבחן כי הנאשם נמצא בשלב ראשוני של תהליך שינוי כאשר הנאשם עושה מאמצים לשפר את רמת חייו ולנהל אורח חיים נורמטיבי. לאור זאת, חזר שירות המבחן על המלצתו לביצוע עבודות של"צ בהתאם לתוכנית שהוצעה בתסקיר הקודם. המלצה זו הובאה אף בתסקיר משלים מיום 26.6.13 .
4. בחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 18.6.13 הומלץ על הצבתו של הנאשם בבית חולים אסף הרופא.
5. טענות הצדדים
6. הצדדים טענו לעונש ביום 27.5.13 וביום 27.6.13, וכן השלימו טיעוניהם ביום 11.7.13.

המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר ממושך בפועל לתקופה של 12 חודשים תוך שהיא מדגישה את מספר העבירות בהן הורשע הנאשם וחומרתן.

המאשימה טענה כי מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר קצר בדמות עבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל, וכי בבואו של בית-המשפט לגזור את עונשו של הנאשם, יש ליתן משקל לכך כי העבירות בוצעו בציבור לנגד עיני שופט באופן המצביע על תעוזה וזלזול במערכת המשפט וגורמי אכיפת החוק ומצדיק מתן בכורה לשיקולי הרתעה על פני שיקולי שיקום.

המאשימה הפנתה לתסקירי שירות המבחן מהם עולה כי הנאשם לא נטל אחריות למעשיו, נמנע מלשתף פעולה ולכן הוא נעדר אופק שיקומי. לטענתה, המלצת שירות המבחן להטלת של"צ אינה מתיישבת עם הממצאים שהובאו בתסקירים. מכל מקום תסקיר שירות המבחן מהווה כלי בלבד אשר יש בו כדי לסייע לבית המשפט, ואין בהמלצתו דבר מחייב.

לאור האמור, עתרה המאשימה להשית על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס כספי.

9. באת-כוח הנאשם עתרה מנגד לאמץ המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עבודות של"צ ובנוסף פיצוי או קנס.

באת-כוח הנאשם לא הקלה ראש במהות העבירות המיוחסות לנאשם, עם זאת טענה כי העבירות בוצעו ללא תכנון מראש כאשר במהלך האירוע הוכה הנאשם בעצמו. בנוסף טענה כי יש ליתן משקל לגילו של הנאשם, העדר הרשעות קודמות רלוונטיות, הודאת הנאשם, נטילת אחריות על מעשיו וכן לתקופה הממושכת בה שהה במעצר בית.

באת-כוח הנאשם ציינה את נסיבות חייו של הנאשם והדגישה את תהליך השינוי החיובי שעובר הנאשם, כפי שצוין בתסקיר שירות המבחן.

דיון והכרעה

מתחם ענישה הולם

10. העיקרון המנחה בענישה בעקבות תיקון מס' 113 לחוק העונשין הינו עקרון ההלימה הקבוע בסעיף 40ב לחוק העונשין. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון הקבוע בסעיף 40ג לחוק העונשין, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

11. במקרה דנן, עיקרון ההלימה מצדיק הטלת עונש משמעותי על הנאשם.

12. העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות והערך החברתי המוגן אשר נפגע מביצוע העבירה הינו ההגנה על שלטון החוק, הסדר הציבורי וביטחון הציבור. פגיעה בשוטרים או עובדי ציבור, בדרך של הכשלתם במילוי תפקידם, העלבתם או תקיפתם, פוגעת לא רק בשלומו, גופו ובטחונו של השוטר או עובד הציבור, אלא גם בשלטון החוק ובסדר הציבורי.

כך גם עבירות האיומים בהן הורשע הנאשם מהוות פגיעה בערך מוגן חשוב והוא שלוות נפשו של המאוים (ראו: ע"פ 103/88 משה ליכטמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ג (3) 373, 378 (6.9.1989)).

13. על חומרת מעשי אלימות כלפי שוטרים או עובדי ציבור עמד לא אחת בית-המשפט העליון. כך למשל נפסק בע"פ 8704/08 סמי הייב ואחר נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 23.4.2009) (להלן: "פסק-דין הייב"):

מעשיהם של המערערים, שכללו איומים ותקיפה של שוטרים הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, הינם בבחינת התנהגות פלילית חמורה ושלוחת כל רסן אשר קוראת תיגר על אושיות שלטון החוק תוך התעלמות מופגנת מנורמות ההתנהגות הראויות שיש להקפיד עליהן.

בכל הנוגע לעבירת העלבת עובד ציבור, ראו דברי כבוד השופט ג'ובראן ברע"פ 5579/10 דוד קריה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 2.8.2010):

יש להוקיע בחומרה רבה מעשים בהם אדם לוקח את החוק לידיו, לשם פגיעה והעלבה בעובדי ציבור במהלך מילוי תפקידם. מעשים אלו מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית. כאמור על מול אלימות מילולית שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, "וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד ... מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו" (ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 8.3.1988)). בתקופה המתאפיינת בגלי אלימות פיזית ומילולית כלפי עובדי ציבור, שומה להגן על השירות הציבורי ועל עובדי הציבור מפני פגיעה בלתי ראויה בכבודם ובמעמדם (רע"פ 2660/05) אונגרפלד נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 13.8.2008)). על כן בתי המשפט מחויבים להכביד את ידם ולתת עונשים מרתיעים (רע"פ 1860/07 נחמני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.6.2007)).

בנוסף ראו: רע"פ 2660/05 יוסף אונגרפלד נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 13.8.2008).

14. זאת ועוד, סעיף 273 לחוק העונשין שעניינו תקיפת שוטר קובע עונש מינימום של חודש ימים. בכך ביקש המחוקק לבטא את החומרה שבעבירה ואת הצורך בענישה ההולמת את חומרת העבירה.

15. מידת הפגיעה בערך המוגן היא ממשית בין היתר לאור מספר העבירות בהן הורשע הנאשם, וכאשר הנאשם איים והעליב את הטוען המשטרתי באולם בית-המשפט, מעשה המעיד כי אין על הנאשם מורא החוק, אף כי אין המדובר בפגיעה שברף העליון של עבירות האלימות והאיומים.

16. מדיניות הענישה הנהוגה מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים אשר נעים החל ממאסר על תנאי, דרך מאסרים לריצוי בעבודות שירות וכלה בעונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

17. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות נראה כי במקרה דנן יש ליתן משקל לקולא לכך שלא קדם תכנון לביצוע העבירות, כאשר עבירות האלימות והאיומים מצויות כאמור, ומבלי להמעיט בהן, ברף הנמוך.

בנוסף לכך, יש לראות בעבירות בהן הורשע הנאשם רצף אירועים ולפיכך, לדון בהן צוותא חדא (ראו: ת"פ 47545-02-11, מדינת ישראל נ' וסים עביד (פורסם במאגרים, 28.11.2012), כב' השופטת חגית מאק-קלמנוביץ).

18. נוכח כל האמור לעיל, ולאחר שעיינתי בפסיקה, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם למקרה דנן נע בין חודש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות לבין מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים.

גזירת עונשו של הנאשם מתוך מתחם הענישה ההולם

19. בגזירת העונש המתאים לנאשם שבפניי, יש להתחשב בכך שהנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו, ובכך נטל אחריות על מעשיו וחסך מזמנו של בית-המשפט. כמו-כן יש להתחשב בגילו של הנאשם, נסיבות חייו, הפגיעה האפשרית בנאשם ומשפחתו בהיותו אב לשני ילדים ומפרנס עיקרי במשפחה, כאשר מובן כי השתת עונש מאסר ולוּ בדרך של עבודות שירות תפגע בפרנסת המשפחה.

כמו-כן, יש להתחשב בתקופה הממושכת בה שהה הנאשם במעצר בית, בהעדר הרשעות קודמות רלוונטיות של הנאשם, כאשר בהקשר זה ציין בא-כוח המאשימה כי הנאשם ללא הרשעות קודמות (עמוד 44 לפרוטוקול שורה 6) ולא הציג גיליון הרשעות.

20. אשר על כן ולאחר ששקלתי את כל הנתונים והשיקולים הרלוונטיים, מצאתי כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם ואין לחרוג ממנו. אני סבורה כי יש מקום להטיל על הנאשם עונש מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות. הקלה מעבר לכך תחטא לעיקרון ההלימה ולשיקולים הנוגעים לערך המוגן ולנסיבות ביצוע העבירה. לעומת זאת, הכבדה מעבר לכך, קרי השתת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, תחטא לעקרון הענישה האינדיבידואלית.

לא התעלמתי מהמלצת שירות המבחן, כאמור לעיל, ברם בית-המשפט אינו כבול להמלצות אלה, הגם שלהן משקל רב.

ראו בעניין זה פסק-דין הייב הנ"ל, בו נקבע:

הלכה היא כי בית המשפט אינו כבול להמלצות שירות המבחן וכי שיקול הדעת הסופי לעניין היקף העונש וטיבו מסור לידיו של בית המשפט. המלצות שירות המבחן הינן רק אחד מני שיקולים רבים שעל בית המשפט לשוות לנגד עיניו בבואו לגזור דינו של נאשם שהורשע בדין. משקלן של המלצות שירות המבחן שלא להטיל עונש מאסר בפועל פוחת שעה שחומרת העבירה בה עסקינן הינה כה גבוהה, כמו במקרה דנן בו איימו השניים על שוטרים ותקפו אותם, עד שלא ניתן לשעות להמלצות אלה [ראו למשל: ע"פ אבו פנה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, [פורסם בנבו], 25.9.2007); בש"פ 9302/08 אלעקובי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, [פורסם בנבו], 14.11.2008); רע"פ 10779/08 לרו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, [פורסם בנבו], 4.1.2009)); אלי שרון שיטת המבחן בדין הפלילי 259 (1989)].

21. לאור האמור לעיל, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 4 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות, עבודות השירות תבוצענה
בבית-חולים אסף הרופא, צריפין רמלה.

הנאשם יתייצב אצל הממונה על עבודות השירות ביום 16.9.13 בשעה 8:30, לצורך קביעת מועד לתחילת ריצוי עונשו, במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז, יח' עבודות שירות, ת.ד.81 רמלה.

מיד לאחר שייקבע מועד לתחילת ריצוי העונש מבחינת הממונה על עבודות השירות, תינתן הודעה מתאימה על-ידי הממונה לבית המשפט בדחיפות, ותינתן החלטתי המשלימה לעניין זה.

הנאשם מוזהר כי כל הפרה בתנאים ובכללי עבודות השירות יכול ותביא להפקעתן המנהלית ולריצוי העונש במתקן כליאה.

1. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים אחת מהעבירות בהן הורשע או כל עבירת אלימות.
2. פיצוי כספי בסך 500 ₪ לכל אחד מהשוטרים, שלמה תמם ואליהו ברמי.

הפיצוי ישולם תוך 30 ימים מהיום.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ד, 12 ספטמבר 2013, במעמד הנאשם ובאת-כוחו ובאת כח המאשימה.