בפני שתי תביעות קטנות שהדיון בהם אוחד.

התביעה בתיק 25880-04-10

האחת, התביעה בתיק 25880-04-10, היא תביעתו של מר ישראל זהבי בגין נזקים שטען כי נגרמו לרכבו, בעת שחנה ברח' הפועלים, בעמק שרה, בבאר-שבע, בגין התנגשות שאירעה בין רכביהם של הנתבעת 5 והנתבע מס' 4, ביום 24/5/2009.

דא עקא שמר ישראל זהבי לא טרח להתייצב לדיון ההוכחות שנקבע בתיק זה, בפני, ליום 5/11/2012, ולאור האמור בתקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, אין לי אלא לדחות את תביעתו.

כמו כן, אני מורה לו להשיב לנתבעת מס' 3 את מימון הביניים שקיבל ממנה בסך 1,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום קבלת הסכום לידיו ועד לתשלום המלא בפועל.

מאחר ועל פי כתבי הטענות של כל הצדדים, ועל פי הדברים שנשמעו מפי העדים בישיבה שהתקיימה ביום 21/11/2011, אין חולק כי התובע, מר ישראל זהבי, אינו נושא בכל אחריות לתאונה, איני עושה כנגדו צו להוצאות.

התביעה בתיק 7753-05-10

בתביעתם של התובעים 2-3, אלכסנדר ארונס ז"ל ובנו משה ארונס, נטען כי אותה התנגשות בין רכבים, הנזכרת בכתב תביעתו של מר ישראל זהבי, נגרמה בשל פגיעה ברכבו של מר אלכסנדר ארונס ז"ל, שנגרמה עקב נהיגה רשלנית של הנתבע מס' 1, במשאיתה של הנתבעת מס' 5 (מעסיקתו), שהיה מבוטח באותה עת בביטוח צד ג' על ידי הנתבעת מס' 3.

המשאית, כך נטען, גררה את רכבם של התובעים 2-3 וגרמה לכך שיפגע ברכבו של מר ישראל זהבי, שחנה בקרבת מקום.

לעניין זה העיד ביום 11/11/2011, מר אלכסנדר ארונס ז"ל, על נסיבות התאונה ולפיהן כאשר ביקש לחנות בסמוך למדרכה, ורכבו עמד באלכסון, כלשונו, ובלט לנתיב הנסיעה, הגיעה המשאית הנהוגה על ידי הנתבע מס' 1 ופגעה ברכבו.

ודוק, זוהי העדות הישירה היחידה לאופן קרות התאונה וזאת לאור העובדה שהנתבע מס' 1 לא התייצב לדיון ההוכחות שהתקיים בפני ביום 5/11/2011, והנתבעות מס' 3 ו-5 לא עשו כל מאמצים לאתרו (שהרי הוא עדם היחידי לתאונה), למרות החלטתי מיום 28/6/2012.

על יסוד עדותו של מר אלכסנדר ארונס ז"ל, אני קובע כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע מס' 1, ולפיכך, מכוח סע' 13(א)(2) לפקודת הנזיקין, חבה באחריות גם הנתבעת מס' 5.

שהרי על פי סעיף 13 (א) (2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]: "...יהא מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו – ... (2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו; "

סעיף קטן (ב) קובע: "רואים מעשה כאילו נעשה תוך כדי עבודתו של עובד, אם עשהו כעובד וכשהוא מבצע את התפקידים הרגילים של עבודתו והכרוכים בה אף על פי שמעשהו של העובד היה ביצוע לא נאות של מעשה שהרשה המעביד; אולם לא יראו כן מעשה שעשה העובד למטרות של עצמו ולא לענין המעביד."

אין חולק כי התאונה אירעה במסגרת עבודתו של נתבע מס' 1 בשירותה של נתבעת 5 וכך גם העיד מאיר הררי בישיבה מיום 21/11/2011.

הנתבעת 3 חבה באחריות לנזקי התאונה בשל היותה המבטחת של הנתבעת מס' 5, ובשל העובדה שבכתב ההגנה כלל לא הכחישה את הכיסוי הביטוחי.

אמנם, בעת הדיון בפני טען נציג הנתבעת מס' 3 כי בשל אי-שיתוף פעולה של הנתבע מס' 1 הרי שאין כיסוי ביטוחי, אלא שאיני מקבל טענה זו, שהרי תעודת הביטוח לא הוצאה לנתבע מס' 1 (כך עולה ממסמכיה של הנתבעת מס' 3 עצמה, שצורפו כנספחים לכתב התביעה), ולפיכך, אין הוא "המבוטח" לעניין סע' 24 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981.

אך מעבר לכך יש לומר, כי הנתבעת מס' 3 כלל לא הוכיחה מאמצים ממשיים לאתר את הנתבע

מס' 1 ולקבל את גרסתו ושיתוף הפעולה שלו, וכן לא הוכיחה כי אם היה הנתבע מס' 1 משתף פעולה, חבותה הייתה מופחתת או מתאיינת (ר' למשל ת"א (שלום ירושלים) 5134/07 אי.איי.ג'י ביטוח זהב בע"מ נ' בסט קאר חב' לשירותי רכב, פורסם בפדאו"ר-גוגל).

במיוחד במקרה שלפנינו כאשר מדובר במקרה בו רכבם של התובעים 2-3 עמד בצד הכביש, במצב של הכנה לחנייה, והמשאית שבוטחה על ידי הנתבעת מס' 3 פגעה ברכב מאחור.

יש לציין כי הנתבעות 3 ו-5 אף לא טרחו לזמן לעדות, לדיון ההוכחות שנקבע בפני, את חוקר תאונות הדרכים, מר דורון פת, שנזכר בכתב הגנתן כמי שלכאורה מצא ממצאים הסותרים את עדותו של מר אלכסנדר ארונס המנוח, וההלכה בעניין זה היא כי המנעות מהעדת עדים, אשר טבעי ומתבקש היה להעידם, מחלישה את עמדת הצד שאמור היה להעידם (הרנון, "דיני ראיות" חלק שני עמ' 3-232).

נזקיהם הנטענים של התובעים 2-3 הוכחו ברמה מספקת להנחת דעתי, הן בנספח 3 לכתב התביעה, והן בעדותו של מר אלכסנדר ארונס ז"ל.

לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבע מס' 2 באופן אישי, בהעדר עילת תביעה ישירה כנגדו.

לאור כל האמור לעיל, בהעדר ראיות כלשהן מטעמה של הנתבעים 1, 3 ו-5 אני מורה כי עליהם, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים 2-3, ביחד ולחוד, את הסך של 7,355 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 5/5/2010, ועד לתשלום המלא בפועל.

עוד אני מורה כי הנתבעים 1, 3 ו-5, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים 2-3, ביחד ולחוד, את הסך של 2,000 ₪, בגין הוצאות המשפט בתיק זה.

ניתן היום, כ"א חשון תשע"ג, 06 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.