לפני בקשת התובע למינוי מומחה מטעם בית המשפט, חלף הגשת חוות דעת רפואית מטעמו.

1. התובע טוען, כי אין בידיו האמצעים הכלכליים למימון עלותה של חוות דעת רפואית, אף מצרף אסמכתאות חלקיות לדבר, אף טוען כי האירוע שעבר כשלעצמו מהווה ראשית ראיה לקיומה של נכות, באופן המצדיק מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

2. הנתבעת מתנגדת לבקשה, בטענה כי התובע לא צירף אסמכתאות מלאות למצבו הכלכלי, אף אין בתיקו הרפואי כל ראשית ראיה לכך שנגרמה לו נכות עקב האירועים נשוא התובענה דנן.

3. עיינתי בבקשה וכן בתגובת הנתבעת מיום 6.8.13 (שהוגשה במסגרת בקשה מס' 16), ובאתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה דנן מתקיימים 'טעמים מיוחדים שירשמו', כדרישת תקנה 127 לתקנות סד"א למינוי מומחה מטעם בית המשפט, בלא חיובו של התובע להגיש חוות דעת מטעמו תחילה.

4. אין חולק, כי האירוע הנטען, ככל שיוכח, הינו אירוע קשה, וייתכן כי נותרה לתובע נכות בגינו; בדיוק לשם כך נדרש מינוי מומחה רפואי, ולדעתי לנתבעת יש גם כן עניין במינוי כאמור, אשר יכול ויקבע כי לא נותרה לתובע נכות, דבר אשר תהא לו השלכה ישירה על סכום הפיצוי הנדרש על ידו. בנסיבות הכלכליות של התובע דכאן, כפי שיפורט להלן, סבורני כי גם אין טעם להגשת חוות דעת מומחה מטעמו, הגשת חוות דעת מומחה מטעמה של הנתבעת ואז מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אשר יכריע בין חוות הדעת. בנסיבות הכוללות של תיק זה, לרבות העובדה כי הוא מתנהל מאז שנת 2010, דומני כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט יביא לזירוז ההליך, ואולי גם לסיומו.

5. אין חולק, כי התובע מכור לסמים ומטופל בגין כך בקהילה טיפולית בטייבה; ממסמכים שצירף התובע עולה, כי הוא מתקיים מגמלת הבטחת הכנסה בסכום של כ-1,900 ש"ח, כי עלות שהייתו בקהילה הטיפולית הינה 1,500 ש"ח לחודש; כפי שצויין בהחלטה מיום 11.5.13, לכאורה נותר לתובע 400 ש"ח מידי חודש למחייתו. כן אין חולק על כך שהתובע לא צירף אסמכתא לכך שאשתו אינה עובדת, בפרט לא הביא כל הסבר לדבר. כן לא צורפו על ידו אסמכתאות להכנסות אמו אשר על שולחנה הוא סמוך, לטענתו.

6. אינני מקבלת את טענת הנתבעת, כי היה על התובע לצרף אסמכתאות לגבי נכסים שבבעלותו, באשר לטעמי לא הגיוני שאדם ימכור דירת מגורים או רכב (ככל שישנם בבעלותו) כדי לממן חוות דעת רפואית, שעלותה פחות מ-10,000 ש"ח.

יחד עם זאת, אי הגשתן של אסמכתאות כלשהן בעניין רכושו של התובע בצירוף עם אי הגשת ראיות מלאות לגבי הכנסות התא המשפחתי שלו, כפי שפורט לעיל, יבואו לידי ביטוי בחלוקת התשלום ע"י הצדדים להלן; גם העובדה כי נחסך מהתובע, אשר עליו הראיה להוכחת תביעתו, תשלום עבור חוות דעת מטעמו תבוא לידי ביטוי בחלוקה האמורה.

7. התוצאה היא כי אני מורה על מינויו של ד"ר ראסם כנעאנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הפסיכיאטרי.

8. המומחה יחווה דעתו בשאלה האם נותרה לתובע נכות כתוצאה מהאירוע המתואר בכתב התביעה, ואם כן - מה שיעורה.

9. מקום שלתובע היו נכויות זמניות לאחר האירוע, מתבקש המומחה, ככל שהדבר ניתן, להתייחס גם לשאלה זו, דהיינו, מהן הנכויות הזמניות מהן סבל התובע ומה משכה של כל נכות זמנית כאמור.

10. בשלב זה יישאו הצדדים בשכר טרחת המומחה באופן הבא: התובע יישא בשלושה רבעים משכר הטרחה, והנתבעת תשא ברבע הנותר. כל אחד מן הצדדים יפקיד את חלקו בשכר טרחת המומחה בקופת ביהמ"ש תוך 30 ימים מהיום.

11. תשומת לב המומחה מופנית להנחית ביהמ"ש ביחס לתעריפי מומחים. התעריף עבור חוות דעת בתחום הפסיכיאטרי הינו בסך של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ (לא כולל בדיקות עזר).

מזכירות ביהמ"ש תשלח העתק ההחלטה למומחה לאחר ששכה"ט יופקד במלואו בתיק.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.