בעניין: בקשה לביטול פסק דין מיום 8/6/10

1. ביום 22/4/10 הגיש התובע כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר בגין חלק יחסי של כל אחד מהנתבעים ביתרת חוב בגין הלוואות שנטל עאמר שימה (להלן: "עאמר") וכן בגין חלקם היחסי בהוצאות הפסוקות. התביעה הוגשה נגד הנתבעים כערבים מוגנים לאחר שניתנה החלטה בדבר מיצוי הליכים על ידי רשם ההוצאה לפועל ביום 1/3/10.

2. ביום 8/6/10 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד שני הנתבעים על בסיס האמור בכתב התביעה. פסק הדין ניתן על בסיס מסירות שביצע המוסר יצחק שרביט לנסרין שהיא כלתה של הנתבעת 1 וגיסתו של הנתבע 2.

3. לפי מסמכים שצורפו לתשובה לתגובה, אשר הוגשה היום, המציא יצחק שרביט את פסק הדין לנתבעים ביום 15/6/10. במועד מאוחר יותר בשנת 2010, הגיש התובע לביצוע את פסק הדין כנגד כל אחד מהנתבעים בתיק הוצאה לפועל נפרד. נראה כי נפתחו תיקי הוצאה לפועל נפרדים שכן סכומי החיוב של כל אחד מהנתבעים בפסק הדין הינם שונים.

4. כפי שעולה מנספח ג' לתגובת התובע לבקשה , ביום 20/7/11 נחתם הסכם בין עאמר לבין התובע במסגרתו התחייב עאמר להסדיר את חובו לתובע בתשלומים חודשיים בסך של 1,000 ₪ לחודש.

5. כפי שעולה מנספח ד' לתגובת התובע, ביום 21/3/11 ניתנה החלטה בבקשת הנתבעת 1 לשלם את הסכום בו חויבה בפסק הדין שניתן בתיק זה בתשלומים.

6. ביום 9/7/14 הגישו הנתבעים את הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. הנתבעים טענו כי נודע להם על פסק הדין רק לאחרונה כאשר התובע הטיל עיקול על משכורתם במקום עבודתם. עוד נטען כי אישורי המסירה על בסיסם ניתן פסק הדין אינם חתומים על ידי נסרין. לבקשה לא צורף תצהיר של נסרין ולא ניתן לכך כל הסבר. בסעיף 5 לבקש נטען כי נסרין גילתה נכונות להתייצב בבית המשפט למתן הצהרה בדבר נסיבות המסירה וחתימתה המזויפת על אישורי המסירה.

7. באשר לסיכויי ההגנה, נטען כי בשנת 2006 נטל עאמר, שהוא אחיו של הנתבע ובנה של הנתבעת , הלוואה על סך 50 אלף ₪ לצרכיו הפרטיים, כאשר הנתבעים חתמו על ערבות כביטחון להחזר ההלוואה. נטען כי מעמד החתימה נמשך שניות בודדות. נטען כי התובע לא הסביר לנתבעים דבר על הערבות ולא נתן להם העתק מכתב הערבות והודעה לערב. עוד נטען כי במהלך כל השנים שחלפו לא נשלחו למענם של הנתבעים מכתבים אודות קיומה של הערבות או אודות אי עמידתו של החייב העיקרי בהחזר החודשי. הנתבעת טענה כי עובדי הבנק התובע ביחד עם החייב העיקרי יצרו בפניה מצג שווא לפיו המסמכים עליהם חתמה במעמד נטילת ההלוואה השלישית של החייב העיקרי מיום 25/3/08, נועדו לשחרר אותה מערבותה להלוואה הראשונה על סך 50 אלף ₪.

8. ביום 29/7/14 הוגשה תגובת התובע המתנגד לבקשה. נטען כי הבקשה הוגשה למעלה מ – 4 שנים לאחר שניתן פסק הדין מבלי לצרף בקשה להארכת מועד ודי בכך כדי לדחותה על הסף. הודגש כי הנתבעים לא צירפו תצהיר של נסרין לתמיכה בטענות שהעלו בשמה בעניין אי חתימתה על אישורי המסירה על בסיסם ניתן פסק הדין. נטען כי לנתבעים נשלחו מכתבי התראה טרם הגשת התביעה כנגד החייב העיקרי. לתמיכה בטענה זו צורפו העתקי המסמכים ואישורי משלוח בדואר רשום. נטען כי בקשת התובע למיצוי הליכים והחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל נמסרו במסירה אישית לנתבעת עצמה. נטען כי לא ייתכן כי הנתבעים לא ידעו על פסק הדין כאשר תיקי ההוצאה לפועל במסגרתם מבוצע פסק הדין נפתחו לפני כארבע שנים וננקטו בהם הליכים רבים לרבות עיקולים.

9. באשר לטענות ההגנה, נטען כי הן סתמיות וחסרות בסיס. נטען כי הנתבעים ידעו מהן מטרות ההלוואות שניתנו לחייב העיקרי שכן אלו מצוינות במפורש בהסכמי ההלוואה. נטען כי כיוון שהנתבעים הם בני משפחה בדרגה ראשונה של החייב העיקרי, אין לקבל את הטענה שלא הבינו מהות חתימותיו. נטען כי טענת אפסות לא תעמוד למי שחתם על מסמך מתוך אמון בשיקוליו של אדם שביקש את חתימתו.

10. היום הגיש ב"כ הנתבעים תשובה לתגובה, אשר אין בה כל התייחסות למרבית הטענות של ב"כ התובע. נטען כי אישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק דין נמסר לנתבעים עצמם ביום 15/6/10 כאשר פסק הדין ניתן ביום 8/6/10. עיון במסמכים שצורפו לתשובה מלמד כי טענה זו חסרת כל ממשות שכן המסירות מיום 15/6/10 הן המסירות של פסק הדין ולא של הבקשה למתן פסק דין. עוד נטען כי יש הבדל גלוי לעין בין שתי החתימות הנחזות להיות חתימותיה של נסרין על אישורי המסירה של התביעה , מה שמלמד כי החתימות מזויפות.

11. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות מנימוקי ב"כ התובע וכפי שיפורט להלן.

12. חרף האמור לעניין זה בסעיף 2 של החלטת הבינים מיום 9/7/14, לא ניתן כל מענה מצד הנתבעים לשאלה מתי "לאחרונה" נודע להם על פסק הדין בעקבות הליכי העיקול שהוטלו על משכורתם. לא ניתן כל פירוט כיצד ייתכן כי נודע לנתבעים על תיקי ההוצאה לפועל רק ארבע שנים לאחר פתיחתם. כך בפרט לאחר שלתגובה צורפה החלטה של כב' רשמת ההוצאה לפועל משנת 2011 בבקשת הנתבעת למתן צו תשלומים בתיק ההוצאה לפועל שנפתח לביצוע על פסק הדין אשר ניתן בתיק זה. אשר על כן, יש לקבל את טענת התובע לפיה הבקשה הוגשה באיחור מופלג מבלי לצרף בקשה להארכת מועד ומבלי לתת הסבר מניח את הדעת לאיחור הרב בהגשתה.

13. בכל הנוגע לטענות שהועלו בדבר זיוף חתימותיה של נסרין על אישורי המסירה על בסיסם ניתן פסק הדין, לא ניתן כל מענה לאמור בהחלטת הבניים הנ"ל בדבר העדר צירוף של תצהיר נסרין. כך בפרט, לאחר שב"כ התובע הדגיש נקודה זו במסגרת התגובה. כך בפרט כאשר נטען כי נסרין מוכנה להתייצב בבית המשפט כדי להעיד ולהצהיר שלא קיבלה את כתב התביעה עבור הנתבעים. לא ברור מדוע מי שמוכנה להתייצב בבית המשפט, אינה מתייצבת במשרד ב"כ הנתבעים כדי לחתום על תצהיר.

14. למעלה מן הדרוש יצוין כי גם טענות ההגנה שהועלו אינן מפורטות כנדרש. כמו כן , לא ניתן כל מענה במסגרת התשובה לתגובה לטענות הנגד שהועלו בענין זה במסגרת התגובה ונתמכו במסמכים רלוונטיים .

15. לשלמות התמונה יצוין כי הנתבעים לא טרחו להפקיד את הסך של 10,000 ₪, אשר הפקדתו נקבעה כתנאי לעיכוב הליכי הביצוע של פסק הדין בשני תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדם.

16. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק דין ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

על החלטה זו רשאים הנתבעים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 30 יום ממועד קבלתה.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ה, 03 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה