בפניי בקשת החייב להפטר תמורת תשלום של 40,000 ₪ (בקשה 26), לה מתנגד הנאמן, ומנגד בקשת הנאמן להתיר לו לפעול למימוש דירת מגוריו של החייב, אם באמצעות הליך זה או על ידי הגשת תביעה לפירוק שיתוף (בקשה 27).

בקשת החייב לפטר

על פי התסקיר המשלים אשר הגיש הנאמן ביום 21/1/16, החייב יליד 1955; לבקשת החייב, ניתן ביום 26.4.10 צו לכינוס נכסי החייב; ביום ה- 6/1/11 הוכרז החייב כפושט רגל; במשך השנים שילם החייב תשלומים שונים לקופת הכינוס, אשר יתרתה מסתכמת בכ- 81,600 ₪.

נגד החייב הוגש 8 תביעות חוב בסכום כולל של 267,109 ₪, אשר אושרו בסכום כולל של 222,340 ₪.

החייב מבקש שיינתן לו הפטר כנגד העשרת הקופה בסכום של 40,000 ₪, כלומר, בקופה יצטבר סכום של כ- 120,000 ₪, אשר יאפשר חלוקת דיבידנד של כ- 50%.

הנאמן מתנגד לבקשת החייב. לטענת הנאמן, החייב הוא בעלים של מחצית הזכויות בנכס מקרקעין (להלן: "הדירה") אשר, בהתאם לחוות דעת שמאי אשר נשכר על ידי הנאמן באישור בית המשפט, שווה כ- 1,250,000 ₪. גובה המשכנתא, בהתאם לאישור שהציג החייב לנאמן מסתכם בכ- 49,000 ₪, נכון ליום 25/11/13. על כן, סבור הנאמן שאין לאשר את בקשת החייב, אלא אם ישפר את הצעתו כך שתגלם את שווי זכויותיו בנכס, דבר אשר יאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור 100%.

אני מקבל את עמדת הנאמן, ואינני סבור שהתגבשו התנאים המצדיקים מתן הפטר לחייב, מהנימוקים הבאים:

1. ב- 12/12/13 דחה כב' השופט חזק בקשה של החייב להפטר, כאשר בקופת הכינוס היה סכום של כ- 68,000 ₪. באותו מועד החייב לא הציע החייב להעשיר את הקופה. כב' השופט חזק דחה את הבקשה כאשר היה סבור שנכס המקרקעין שבבעלות החייב היה שווה כ- 800,000 ש"ח והייתה מוטלת עליו משכנתא בשווי של כ- 100,000 ש"ח.

כיום, על פי דו"ח שמאי, נטען ששווי הנכס כ- 1,250,000 ש"ח וגובה המשכנתא כ- 50,000 ש"ח.

כלומר, שווי זכויותיו של החייב כמשתקף מדו"ח השמאי גבוה בצורה משמעותית מהסכום שהיה סבור כב' השופט חזק.

1. ביום 29/3/14 דחה כב' השופט חזק בקשה של החייב לקבל הפטר תמורת הפקדת העשרת הקופה סכום נוסף של 40,000 ש"ח.

גם בהצעתו הנוכחית מציע החייב להעשיר את הקופה ב- 40,000 ₪. אמנם, בקופת פשיטת הרגל הצטבר סכום נוסף של כ- 12,000 ₪, אך אין בכך לשנות באופן משמעותי את הצעת החייב.

1. אין זה סביר בעיני לפגוע בצורה משמעותית בקניינם של הנושים, על ידי מתן הפטר בשלב זה, תוך שמירה של החייב על זכויותיו הקנייניות בדירה.
2. בהתאם לשווי המשכנתא על הדירה, נראה שגם אם לא תמומש הדירה, תוך זמן מה יסיים החייב לשלם את המשכנתא על הדירה, דבר שיפנה משאבים לתועלת הנושים (על פי בקשת הנאמן למכירת הנכס, החייב משלם סכום של כ- 1,480 ₪ לחודש כהחזר הלוואת משכנתא).
3. אני סבור שבטרם דיון בבקשת החייב להפטר, עליו להציע הצעה משמעותית טובה יותר, אשר תביא בחשבון את שווי זכויותיו בנכס.

נוכח האמור, אני דוחה את בקשת החייב להפטר.

בקשת כונס הנכסים לממש את הדירה

הנאמן מבקש שבית המשפט יתיר לו לפעול למימוש הדירה או לחילופין, להגיש תביעה לפירוק שיתוף, על מנת להעשיר את קופת הכינוס. לטענת הנאמן, אם כך יתיר לו בית המשפט, ניתן יהיה להעשיר את קופת פשיטת הרגל ולחלק לנושים דיבידנד בשיעור 100%.

החייב טרם הגיב לבקשת הנאמן, אך בבקשתו למתן צו הפטר התייחס הוא לדירה. לטענת החייב, הוא ואשתו הם בעלים בחלקים שווים בדירה; גרים בה החייב ואשתו עם בן זקוניו; בשיטתנו המשפטית המקדשת את כבוד האדם, אין לאפשר פינוי החייב ובני משפחתו מהדירה ומימושה; החייב הוא בן 60, אשר מכירת הדירה תהווה מכה קשה עבורו ועבור בני משפחתו; מכירת הנכס חוטאת למהותו של הליך פשיטת הרגל, כהליך משפטי סוציאלי, אשר מעבר לגביית כסף לפירעון החובות נועד לסייע לחייב לתפקד מבחינה כלכלית; ספק אם חוות דעת השמאי משקפת נאמנה את שווי הדירה; ספק אם מכירת הדירה תביא תועלת לנושים; אם תימכר הדירה, חל סעיף 33 לחוק הגנת הדירה והדירה תימכר כתפוסה.

בבקשת הנאמן הוא מתייחס לטענות החייב ובין השאר טוען שלא חל סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.

בטרם קבלת תגובת החייב, מבלי שקבעתי את דעתי באופן סופי, אני סבור שיש להעיר מספר הערות:

1. אינני רואה צורך, בשלב זה, לדון בשאלה אם סעיף 33 לחוק הגנת הדייר חל, אם לאו. אם לא תהיה ברירה אלא לממש את הנכס, נראה שהדרך הנכונה לעשות זאת תהיה להתיר לנאמן להגיש תביעה לפירוק שיתוף.

במקרה כזה, ידון בית המשפט בתחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר.

תשומת לב החייב שסעיף 33 לחוק הגנת הדייר אינו מונע את מימוש הדירה, אלא מאפשר למכור אותה כתפוסה.

1. אני מסכים עם עמדתו העקרונית של החייב שעדיף, ככל האפשר, להימנע ממימוש הדירה. לכן, נראה שראוי ונכון שהחייב ישקול לשפר את הצעתו בצורה משמעותית, אשר תביא בחשבון ולוּ באופן חלקי את שווי זכויותיו בנכס.

נראה שאם כך יבקש החייב, ניתן להתיר לו לקבל הלוואה להעשרת הקופה, תוך משכון הדירה להבטחתה.

הוראות להמשך

נוכח האמור לעיל, הדיון הקבוע ליום 1/2/16 מבוטל.

מוצע לחייב לבוא בדברים עם הנאמן ולנסות להציע להעשיר את הקופה בסכום סביר, אשר יאזן בצורה סבירה בין זכויותיו, כולל השיקולים שפירט בבקשתו, לבין זכויות הנושים.

החייב יגיב לבקשת הנאמן למתן הוראות, תוך 90 יום מהיום (התגובה תוגש בבקשה 27). משך הזמן נקבע כדי לאפשר לחייב לנסות לגבש הצעה סבירה, אשר תמנע את הצורך לפעול בהליכים למימוש הנכס. לא תוגש תגובה במועד, יגיש הנאמן בקשה מתאימה לאחר חלוף המועד.

על מנת שהחייב יוכל להציע הצעה סבירה, אני מתיר לו לנהל בדיקות מול מלווים לקבלת הלוואה, תוך משכון הדירה להבטחתה. יובהר לחייב שלקיחת ההלוואה כפופה לאישור בית המשפט.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ו, 23 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.