בתיק זה הוגשה תביעה על פי פוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים.

על פי הפוליסה הנתבעת חייבת לשלם לתובע הן בגין ימי אישפוז והן בגין אחוזי נכות קבועים.

הנתבעת שילמה לתובע במהלך הדיונים את הסכום בגין ימי האשפוז. בגין אותו ארוע הוגשה גם תביעת נזיקין לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי מינה כמומחה רפואי את ד"ר שטיינר, אשר בסופו של דבר נתן חוות דעת מטעמו, כאשר בה חלק מהנכויות היו זמניות לשנתיים וחלק נכות לצמיתות.

ב"כ התובע הגישה חוות דעת רפואית של המומחה מטעמה של ד"ר אלי היימן מומחה בנוירולוגית ילדים.

הנתבעת ביקשה לבדוק את התובע ע"י מומחה מטעמה כאמור בפוליסה והתובע נבדק ע"י ד"ר פליקס בוקשטיין.

בחוות דעתו של ד"ר בוקשטיין אומנם צויין כי "נצפה שיפור יוצא מן הכלל בתפקודו הנוירולוגי לאורך שנתיים שחלפו מאז התאונה. התחושה היא שאילון טרם מיצה את הפוטנציאל השיקומי ועדיין מראה סימנים של שיפור תחת הטיפול השיקומי.

עם זאת ד"ר בוקשטיין מסיים את חוות דעתו כדלקמן:

"אני קובע למר מעיין אילון נכויות בתחום הנוירולוגי כדלקמן:

בשל פגיעה קוגנטיבית עם מרכיב שפתי קל - 20% על פי סעיף ליקוי 34 ג' של תקנות המל"ל.

בשל שרידים של חולשה ו"מסורבלות" קלה בכף יד ימין - 15% (מחצית מסעיף 29 (1) א' 1 של תקנות המל"ל)".

למעשה קבע ד"ר בוקשטיין נכות בשעור 32% ולא ציין כלל כי הנכות היא זמנית, אך נראה שהביא בחשבון את פוטנציאל השיפור.

ביום 1.12.2010 במהלך הדיון הצהיר ב"כ הנתבעת כי הוא ממתין לחוו"ד ד"ר שטיינר בתיק בבית המשפט המחוזי למרות שהיא לא מחייבת בענייננו.

ד"ר שטיינר קבע נכויות זמניות לשנתיים.

ב"כ התובע טוען כי אין לקבל את חוות דעת ד"ר שטיינר, שכן לא ניתנה בתיק זה. כמו כן טוען כי משהגישה הנתבעת חוות דעת מטעמה, לפיה המומחה מטעמה קבע 32%, אין הנתבעת יכולה לעשות שימוש בחוות דעתו של ד"ר שטיינר בתיק שבפניי.

ב"כ הנתבעת טוען כי גם קביעתו של ד"ר בוקשטיין היתה נכות זמנית כי יש פוטנציאל שיפור וגם חוות דעת של ד"ר שטיינר היא של נכות זמנית.

כמו כן, קבלת חוות דעתו של ד"ר שטיינר שמונה ע"י בית המשפט המחוזי בתביעת הנזיקין, תייעל את הדיון.

לאחר שעיינתי בסכומי ב"כ הצדדים הרי חוות דעתו של ד"ר שטיינר לא ניתנה בתיק שבפני ולא הוסכם כי תחייב. יתירה מכך, ב"כ הנתבעת ציין במהלך הדיון כי חוות דעת זו לא מחייבת בעניננו, לכן אין לעשות בה שימוש בענייננו, ואיני מתיר הגשתה.

כדי לנסות ולהגיע לפשרה בתיק זה מוצע כי הנתבעת תשלם לתובע את הפיצוי לפי 32% כאמור בחוו"ד ד"ר בוקשטיין בצרוף שכ"ט של 17%.

הצדדים יודיעו לבית המשפט תוך 20 יום האם הם מקבלים את הצעת הפשרה.

הפגרה לא תפסיק את מרוץ הזמן.

קובע לתזכורת פנימית ליום 7.8.2014.

אם לא יגיעו הצדדים לפשרה יועבר התיק לשופט אחר.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ד, 14 יולי 2014, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......