הצדדים הגישו תחשיבי נזק . בחנתים. מדובר בתביעת עזבונו של המנוח, באמצעות רעייתו תבדל"א- שהינה יורשתו על פי צו ירושה של ביד"ר (העתק צורף להשלמה לתחשיב מטעמה).

המנוח נפגע בת.ד-עבודה נשוא התביעה מיום 20/7/09 והלך לעולמו ביום 18/10/12, ללא קשר עם התאונה. היה יליד 4/48, כבן 61.3 במועד התאונה, כבן 64.5 במועד פטירתו. המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה. התובע הציג ת. מחלה עד לח' 11/09 ואישורי רופא תעסוקה עד לח' 2/10. המל"ל לא הכיר בת. א"כ אחרי חודש ראשון, בנימוק שהאיברים הנזכרים בהם אינם אלה שבהם נפגע בתאונה. לא הוגש ערעור על החלטת פקיד התביעות. אף לא ברור אם אישורי רופא התעסוקה הוצגו בפני המל"ל ועל פניו- דומה שהדבר לא נעשה. מומחה בימ"ש קבע 2% נכות בגין הגבלה קלה במישור אחד (ישור) של עמש"צ, שמתוכם יש לזקוף רק 2/3, דהיינו- 1.33% נכות ע"ח התאונה. קבע גם שתק' א"כ של 4-6 שב' סבירה בעיניו. על פי רשימת המסמכים שעמדו בפני המומחה- תעודות המחלה ואישורי הרופא התעסוקתי עמדו לפניו. בנוסף- אין באישורי רופא התעסוקה פירוט באשר לתחלואים ובעיות רפואיות שנלקחו על ידו בחשבון כאשר קבע אי כשירות לעבודה בתקופה הנדונה.

התובע עבד כנהג מונית עצמאי. לא הוצגו שומות מס והאישורים באשר לשיעור ההכנסות אינם יכולים להוות ראיה להפסד בחודשים הצמודים לתאונה או בכלל. לא ברור גם האם היה בעל מונית, האם הושכרה וכו'. דווא בחודש התאונה וזה שלאחריו היו ההכנסות לכאורה, ברוטו, גבוהות במאות אחוזים מאלה שבחודשים לפניה. אולי מכר את הרכב? אין מידע באשר למצבו הבריאותי עד לפטירה, האם חזר לעבוד? האם היה מסוגל לעבוד או שמצב בריאותי מנע זאת. רב הנסתר על הנגלה. אוסיף ואציין כי תחשיב התובע מתייחס לשני ראשי נזק בלבד: הפסדי שכר לעבר (בתק' א"כ נטענת ולאחריה ועד לפטירה) ונזק לא ממוני. משכך- נדרשתי רק לאלה.

שקלתי ושקללתי את כל שלפני, ובכלל זה- את הנכות המזערית, תק' א"כ המתחשבת בקביעת המומחה, אך בראי הערכת רופאים מטפלים מזמן אמת, את היקף הטיפולים המעקב והבדיקות שנזקק להם, בגילו ועל רקע בעיות אחרות הנטענות ודווקא בשלהן, את ההנחה שנבצר ממנו לעוד כמקודם בתק' הסמוכה לתאונה, את העובדה שמדובר בת.ע ואת כל המפורט לעיל ובתחשיבים בנוגע למיצוי הזכויות במל"ל בתק' א"כ, את תרומתה האפשרית גם אם מזערית של התאונה למצבו הכללי וכו', מצאתי כי ראוי לפצות בפריט הנזק הלא ממוני על פי חישוב גלובלי ועוד.

על יסוד כל האמור- הצעתי הינה לסיים את התיק בפשרה כנגד פיצוי לעזבון בסך של ­15,800 ₪. לנ"ל יווספו שכ"ט עו"ד בשיעור המקובל ואגרה ששולמה בפתיחת התיק.

הצעתי אינה מחייבת כמובן את מי מהצדדים אך גם לא את בית-המשפט. אציין עם זאת, כי היא מועלית לאחר מחשבה ועיבוד יסודי של המצוי בפני בשלב זה ויש בה לטעמי כדי להוות קניית סיכונים וסיכויים הדדית הנכונה לשלב זה של הדיון.

הצדדים מוזמנים לבוא בדברים, למצות הדברות ולהודיעני את תוצאותיה בהודעה משותפת שתוגש ע"י ב"כ התובע, עד לא יאוחר מיום 30/12/13. תשובת התובע לנתבעת תינתן (ישירות לב"כ) עד ליום 27/11/13. הנתבעת תשיב (ישירות לב"כ התובע) עד ליום 29/12/13.

אין צורך בהודעות ביניים חיוביות לתיק. בהצלחה.

המזכירות תואיל לשלוח את הצעתי לב"כ הצדדים- בפקס. ב"כ התובע יעקבו אחר קבלת תשובת הנתבעת וירשמו לפניהם ת.פ להגשת ההודעה לתיק.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ד, 22 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.