לפניי תביעה לתשלום שכר עבור שירותים מקצועיים ופיצויים, בשל הפרה נטענת של חוזה קבלנות.

אקדמות מלין

1. התובעת, אר-שמר בע"מ, היא חברה פרטית שהתאגדה ונרשמה כדין בישראל ועוסקת במתן שירותי גביה לרשויות מקומיות ברחבי הארץ.

2. הנתבעת, מועצה מקומית כפר כנא, נתכוננה, בזמנו, על-פי צו של שר הפנים ,בתוקף סמכותו לפי סעיף 1 לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], התשכ"ה – 1965 .

3. בשנת 2003, פרסמה החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי מכרז מס' שג/33/2003 למתן שירותי גביה לרשויות מקומיות שונות ובכללן הנתבעת (להלן: "המכרז").

4. הנתבעת זכתה במכרז למתן שירותי גביה של חיובים שוטפים וחובות שבפיגור המגיעים לנתבעת מהתושבים המתגוררים בתחום שיפוטה.

5. בעקבות הזכייה במכרז, התקשרו בעלי הדין בחוזה קבלנות בכתב למתן שירותי גביה ,במסגרת המכרז, ביום 1.9.2004 (להלן: "החוזה המקורי").

6. החוזה המקורי, מסמכי המכרז וחוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' 2/2003 הסדירו, למעשה, את זכויותיהם וחיוביהם של הנתבעת (מזמינת השירות) והתובעת (נותנת השירות-הקבלן) בכל הקשור לביצוע שירותי גביה של החיובים השוטפים והחובות שבפיגור של תושבי כפר כנא כלפי הנתבעת.

7. בחוזה המקורי נקבע, בין השאר ולענייננו-שלנו, כי:

א. נציג הרשות המזמינה, קרי – גזבר הנתבעת (להלן: "הגזבר") יעביר לנתבעת פירוט של החייבים וסכום החוב של כל חייב מתושבי כפר כנא, והנתבעת תבצע את השירותים על-פי נוהל עבודה מפורט בכתב שיימסר לה ע"י הגזבר ותתייחס לכל הפעולות אותן תבצע והאישורים שיידרשו לכל פעולה (סעיף 2.5 לחוזה המקורי).

ב. פעולות הגביה שיבוצעו ע"י הנתבעת על חשבונה והוצאותיה, יכללו ובין השאר:

ב.1 הכנה, הדפסה ושכפול של כל הטפסים הדרושים לביצוע פעולות הגביה;

ב.2 חלוקת חשבונות, תזכורות, התראות, חשבונות דרישה וצווי ניתוק מים, ככל שהוזמנו במסגרת חוזה הקבלנות, הכל על-פי הוראות הדין שלעניין ובאישור הגזבר;

ב.3 העמדת כוח האדם הדרוש לקבלת קהל בשעות העבודה המקובלות, בהתאם להנחיות שנקבעו ע"י משרד הפנים לעניין זה;

ב.4 איתור הכתובות הנכונות של החייבים אשר עזבו את מקום מגוריהם הרשום ברישומי הנתבעת, על-פי רשימה לכך שתימסר לה ע"י הגזבר;

ב.5 מעקב אחר ביצוע הסדרי תשלום, הכל לפי הנחיות הגזבר שינתנו בכתב, מפעם לפעם ובכפוף לכל דין;

ב.6 ניהול מעקב אחר תשלומים של החייבים אשר חובותיהם הועברו לטיפולה לפי החוזה;

ב.7 חיבור מונה מים מיד לאחר תשלום החוב וגביית תשלום עבור חיוב מונה המים בהתאם להנחיות הגזבר;

ב.8 ביצוע תיאומים והתאמות כספיות עם גזברות הנתבעת בהתאם לדרישת הגזבר;

ב.9 סיוע בהכנה, בדיקה והצגת חומר רקע לוועדת ההנחות של הנתבעת, לשם בדיקת בקשות למתן הנחה בארנונה;

ב.10 ריכוז מידע לצורך ביצוע עיקולים של סרבני תשלום;

ב.11 טיפול בגביית שיקים חוזרים שנמסרו לה ע"י חייבים עבור הנתבעת והכל בהתאם להנחיות הגזבר;

ב.12 סיוע בבדיקת כל ערר, השגה, שומה וכל מסמך אחר שיימסרו לה בקשר לגביית חוב שבטיפולה או עניין אחר הנוגע להתקשרותה לפי חוזה הקבלנות;

ב.13 עדכוני שומה שוטפים, לפי נתונים שיומצאו לה ע"י הנתבעת והוראותיה;

ב.14 השוואת הנתונים הנאספים על ידה עם הנתונים הנמסרים לה על ידי הנתבעת.

(סעיף 2.6 לחוזה המקורי).

ג. התובעת תשלח הודעות החיוב לחייבים. עלות המשלוח, הנייר, המעטפה והביול יהיו על חשבון הנתבעת (סעיף 2.7 לחוזה המקורי).

ד. התובעת מתחייבת ,כי כל התשלומים שיבוצעו באמצעותה לרבות תשלומים בכרטיסי אשראי, שיקים, או כל אמצעי תשלום אחר, יתקבלו לפקודת הנתבעת בלבד, יירשמו באמצעות קופה רושמת או בכל אמצעי אחר, כפי שיאושר בכתב על ידי הגזבר, מיד עם קבלתם, ויופקדו ביום בו נגבו בידי גזברות הנתבעת או בחשבון בנק שיקבע על-ידי הנתבעת. התובעת תנפיק לכל משלם קבלה על התשלום שבוצע על ידו (סעיף 2.8 לחוזה המקורי).

ה. הגזבר הוא איש הקשר מטעם הנתבעת, אשר יתאם וינחה את התובעת בפעולותיה. הגזבר רשאי לבדוק, בכל זמן שהוא, את ביצוע השירותים על-ידי התובעת, לפקח עליה ולהשגיח ,כי היא עומדת בתנאי מסמכי המכרז ובנוהלי הנתבעת ומשרד הפנים. כל הוראה של הגזבר, בכפוף לאמור בחוזה, תחייב את התובעת (סעיף 29 לחוזה המקורי).

ו. הגזבר או היועץ המשפטי של הנתבעת או מי שיוסמך על ידם בכתב, יהיו רשאים, בכל שלב, להורות בכתב על הפסקת טיפול בחיוב או מתן תנאים חריגים. במקרה זה התובעת אינה זכאית לכל תשלום שהוא, אלא בגין חובות שנגבו על-ידה בפועל עד למתן ההוראה האמורה. (סעיף 2.10 לחוזה המקורי).

ז. הגזבר רשאי, לפי שיקול דעתו הבלעדי, להורות לתובעת להעביר את הטיפול בגביית חובות מחייבים, אשר לא נענו לדרישות ו/או למכתבי התראה ו/או ניתוקי, והחוב לא נגבה במלואו בתוך 12 חודשים מהמועד בו העובר החוב לטיפול התובעת, לטיפול הנתבעת או מי מטעמה (סעיף 24 לחוזה המקורי).

ח. התובעת תפסיק את מתן השירותים, כולם או מקצתם, לזמן מסוים או לצמיתות, לפי הוראה בכתב מאת הגזבר, בהתאם לתנאים ולתקופה שצוינו בהוראה ולא תחדש את השירותים אלא אם ניתנה לה הודעה על כך בכתב מאת הגזבר (סעיף 2.12 לחוזה המקורי).

ט. התובעת מצהירה כי ידוע לה כי כל הרשומות, המסמכים והמידע שיגיעו לידיה או עקב ביצוע השירותים (להלן: "הרשומות") הינם קניינה הבלעדי של הנתבעת, והתובעת אחראית באחריות מוחלטת לכל נזק ואובדן שיגרמו לרשומות או לחלקיהן. התובעת מתחייבת לשמור את הפרטים המופיעים ברשומות בסודיות, במקום סגור ומאובטח, ולא להעבירם לצד ג' כלשהו (סעיף 2.16 לחוזה המקורי).

י. הנתבעת רשאית, לפי שיקול דעתה הבלעדי, להרחיב ו/או לצמצם את היקף השירותים שהוזמנו מהתובעת והכל לתקופה קצובה או ללא הגבלת זמן, ובלבד שבמקרה של הגדלה, לא יעלה שיעור ההגדלה על 25% משווי החוזה. הודעה על שינוי כאמור תימסר לתובעת לפחות 30 יום מראש ובכתב (סעיף 2.17 לחוזה המקורי).

יא. התובעת תמסור לגזבר, על-פי דרישתו, דו"חות בכתב כדלקמן: דו"ח תקבולים מפורט חודשי, בכל ראשון לחודש בגין החודש שחלף; דו"ח תקופתי שיכלול כל התקבולים וכל יתרות החוב שנותרו להמשך טיפול, אחת לשלושה חודשים; דו"ח הכולל פירוט חובות החייבים ושלבי הטיפול, אחת לשלושה חודשים; דו"חות נוספים לפי דרישה; דו"חות מסוקרים, אחת לשישה חודשים; ודו"חות מבוקרים, אחת לשנה (סעיף 3 לחוזה המקורי).

יב. תמורת ביצוע מלוא חיוביה על-פי החוזה המקורי תהא התובעת זכאית לעמלה וזאת מכל סכום שייגבה על-ידה בפועל מהחובות שנמסרו לטיפולה כמפורט בחוזה, וזאת על-פי הצעתה בנוהל הצעת מחיר ובכפוף לתנאים הבאים:

יב.1. חובות שנגבו בהמחאות מעותדות/דחויות (להלן: "ממ"דים") לא יחשבו לתשלום בפועל אלא במועד פירעונם בפועל בלבד;

יב.2. לגבי חובות שנגבו לאחר מסירתם לטיפול משפטי באמצעות עורך דין מטעם הנתבעת, יהא שיעור העמלה לו זכאית התובעת נמוך ב- 50% מהשיעור המוסכם;

יב.3. סכומים שיפסקו בבתי המשפט ובלשכות ההוצל"פ כשכר טרחת עורך דין וכן סכומי אגרות והוצאות שונות שיגבו מהחייבים לשם החזר הוצאות הנתבעת לא יחשבו כגביית חובות ולא יבוא בחשבון בקביעת העמלה לה זכאית התובעת;

יב.4. חובות שהועברו לטיפול התובעת ולא נגבו על ידה בתוך תקופה של 24 חודשים מהמועד שנמסרו לטיפולה, לא תהא זכאית לכל עמלה בגינם לכשיגבו ואולם היא מתחייבת להמשיך ולפעול לגבייתם.

יב.5. אחת לחודש, עד ה- 15 בכל חודש, תגיש התובעת לנתבעת חשבון חודשי בצירוף דו"ח מפורט בשלושה עותקים בגין השירותים שבוצעו על-ידה בחודש החולף. הדו"ח והחשבון יאושרו על-ידי הגזבר תוך 15 יום ממועד הגשת הדו"ח והחשבון. הדו"ח יפרט את רשימת החייבים ואת הכספים שנגבו על-ידה בחודש חולף. התשלום לתובעת יעשה תוך 45 יום מיום הגשת החשבון והדו"ח מאושרים וחתומים על ידי הנתבעת לחברה המנהלת, כהגדרתה בסעיף 1.1 לחוזה, וכנגד חשבונית מס כדין.

מובהר, כי לגבי חוב ששולם בשיקים מעותדים, על התובעת לכלול בסכום החשבון רק שיקים שנפרעו בפועל בחודש החולף. כמו כן, ככל ששולם שיק שלאחר מכן התברר כי לא כובד, תקוזז עמלת התובעת בגין השיק, כאמור מחשבון התובעת בחודש שלאחריו.

וכן, התובעת לא תהא זכאית לעמלה בגין חובות שנמחקו על-ידי הנתבעת על-פי דין או שניתנה לגביהם הנחה על פי דין או שקוזזו על-ידי הנתבעת מהתשלומים המגיעים ממנה לתובעת.

בתום תקופת החוזה, תעביר התובעת לנתבעת ולחברה המנהלת דו"ח בדבר שיקים מעותדים (ממ"דים) שנגבו על-ידה בתקופת ההתקשרות ואשר תאריך פירעונם לאחר סיום התקשרות (סעיף 6 לחוזה המקורי).

יג. התובעת מצהירה, כי ידוע לה שהנתבעת היא המחליטה, לפי שיקול דעתה הבלעדי, בדבר החובות שיועברו לגביה על-ידי התובעת ועל קצב ומועד העברת החובות שבפיגור לגביה.

יד. מוסכם בין הצדדים, כי הסעיפים 1.3, 1.5, 2.2, 2.3, 2.4, 2.8, 3.3, 4.1, 5.6 ו- 6.4 לחוזה הינם תנאים עיקריים ויסודיים של החוזה והפרת כל אחד מהם תחשב כהפרה יסודית של החוזה המזכה את הנתבעת בפיצויים מוסכמים וקבועים מראש בסך 5,000 ₪, כשהם צמודים למדד, מהמדד הידוע במועד חתימת החוזה ועד למדד שיהא ידוע בעת התשלום בפועל. הנתבעת רשאית לנכות סכום הפיצויים המוסכמים האמור מכל תשלום שיגיע לתובעת או לגבותו בכל דרך חוקית אחרת, והכל לפי שיקול דעתה הבלעדי. ניכוי סכום הפיצויים המוסכמים האמור לא ישחרר את התובעת מהתחייבויותיה על-פי החוזה. (סעיפים 8.1, 8.2 ו- 8.3 לחוזה המקורי).

טו. החוזה המקורי יהא בתוקף לתקופה של 12 חודשים ממועד חתימתו. לנתבעת ניתנה אופציה להאריך תוקפו של החוזה לתקופה נוספת של שנתיים ובלבד שתודיע על כך בכתב לתובעת 30 יום מראש. וכן, ומבלי לגרוע מהוראות פרק 8 לחוזה, רשאית הנתבעת, בכל עת ולפי שיקול דעתה הבלעדי, להפסיק את ההתקשרות על-פי החוזה לאחר חלוף תקופה של שנים עשר חודשים מעת חתימת הצדדים על החוזה או בחלוף ששה חודשים מעת מימוש האופציה, בהודעה מוקדמת לתובעת של 30 יום מראש, ולתובעת לא תהיינה כל תביעות ו/או טענות כספיות או אחרות, למעט זכותו לקבל את התמורה המגיעה לו בגין השירותים שניתנו על-ידה בפועל, אם ניתנו, עד למועד הפסקת ההתקשרות והכל בכפוף להוראות החוזה. בכל מקרה של סיום ההתקשרות על-פי החוזה, תפעל התובעת להעברה מסודרת של השירותים שניתנו על-ידה לגזבר או לקבלן אחר שיבוא במקומה, וכל המסמכים, ההצעות וההמלצות וכיוצא באלה מסמכים שהוכנו ע"י התובעת במסגרת החוזה, יועברו על ידה לגזבר או למי מטעמו, והכל לשביעות רצון הנתבעת (סעיף 9 לחוזה המקורי).

8. נספח ב' לחוזה המקורי (להלן: "נספח ב' ") מסדיר, בין השאר, את התמורה המוסכמת לפי החוזה, כדלקמן:

"3. הרשות המזמינה מתחייבת לשלם לקבלן בגין פעולותיו, כמפורט לעיל עמלה בסכומים או בשיעורים כמפורט להלן:

3.1 באם הכנסות הגביה החודשיות של הרשות יהיו עד הסכום של 499,999 ₪ אזי שיעור העמלה שתשולם לקבלן יהיה 1.90% מסך הכנסות הגביה החודשיות של הרשות.

3.2 באם סך ההכנסות הגביה החודשיות של הרשות יהיה בתחום שמ- 500,000 ₪ עד 749,999 ₪ אזי שיעור העמלה שישולם לקבלן יהיה 2.28% מסך הכנסות הגביה החודשיות של הרשות.

3.3 באם סך הכנסות הגביה החודשיות של הרשות יהיה בתחום שמ- 750,000 ₪ עד 999,999 ₪ אזי שיעור העמלה שישולם לקבלן יהיה 2.47% מסך הכנסות הגביה החודשיות של הרשות.

3.4 באם סדך הכנסות הגביה החודשיות של הרשות יהיה בתחום שמ- 1,000,000 ₪ עד 1,249,000 ₪ אזי שיעור העמלה שישולם לקבלן יהיה 4% מסך הכנסות הגביה החודשיות של הרשות.

3.5 באם סדך הכנסות הגביה החודשיות של הרשות יהיה בתחום שמ- 1,250,000 ₪ אזי שיעור העמלה שישולם לקבלן יהיה 4.50% מסך הכנסות הגביה החודשיות של הרשות.

3.6 מובהר בזאת כי בנסיבות כמפורט בס"ק 3.2 -3.5 לעיל אזי אופן חישוב שיעור העמלה המעודכן ייעשה רטרואקטיבית החל מן השקל הראשון.

3.7 לשיעור העמלות המצוינות בס"ק 3.1 -3.6 לעיל יתווסף מע"מ כשיעורו ביום התשלום.

4. בנוסף לעמלה לה זכאי הקבלן על-פי האמור בסעיף 3 לעיל יהיה הקבלן זכאי לקבל בגין ביצוע פעולות אכיפה את הסכומים ו/או ההוצאות כמפורט בנספח ג' המהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

5. מוסכם בזאת בין הצדדים כי להבטחת תשלום העמלות להן זכאי הקבלן על-פי הוראות הסכם זה תפעל ו/או תדאג הרשות המזמינה לפתוח ח-ן בנק ייעודי כאשר ההוראות ביחס לניהול ח-ן בנק ייעודי זה יהיו כמפורט בנספח ד' המהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה".

9. וכן, נספח ג' לחוזה המקורי (להלן: "נספח ג' ")מסדיר את ההוצאות המגיעות לתובעת בגין ביצוע פעולות אכיפה, כאמור בסעיף 3 לנספח ב' לחוזה, כדלקמן:

"1. בגין התראה/דרישה/תשלום/תזכורת – סך 50 ₪ לפעולה.

ב. בגין עיקול ו/או הסרת עיקול אצל צד ג' (עיקול בנסקים, עיקול במקום עבודה וכיו"ב) – סך 50 ₪ לפעולה.

3. בגין עיקול ברשם המקרקעין – סך 150 ₪ לפעולה.

4. בגין עיקול ברישום – סך 150 ₪ לפעולה.

5. בגין עיקול בפועל – סך 600 ₪ לפעולה (בגין ביצוע עיקול והוצאת מעוקלים ו/או גביה ו/או גביה ע"ח ו/או הוראת הרשות המזמינה להפסקת פעולה( ובתוספת עלות שוטרים בשכר באם יהיה שימוש בהם.

6. בגין עיקול מורחב (באמצעות שימוש במשאית) – סך 1500 ₪ לפעולה.

7. בגין פירוק ו/או חיבור מד מים – סך 150 ₪ לפעולה.

8. בגין "תפיסת כלי רכב רגיל" – סך 1200 ₪ לפעולה ובתוספת 300 ₪ בגין גרירת רכב רגיל ו- 900 ₪ בגין גרירת רכב מסחרי.

9. בגין רישום עיקול רכב – סך 100 ₪ לפעולה.

10. בגין התראת עו"ד סך 50 ₪ להתראה.

11. באם הרשות המזמינה מסיבה כלשהי תורה לקבלן להפסיק הליך בו החל הקבלן אזי הרשות המזמינה תזכה הקבלן בעלות ההליך כמפורט לעיל.

12. חייב שכנגדו ננקטה פעולת גביה הכרוכה בעמלות כמפורט בס"ק 1 - 10 לעיל ופונה לרשות המזמינה לשם תשלום/הסדרת חובו אזי הוא יחויב להציג בפני הרשות המזמינה, כתנאי מקדמי לגביית החוב ממנו או לביצוע הסדר עמו, אישור מאת הקבלן כי שילם בגין הפעולות הנ"ל את העלמות ישירות לקבלן או לחילופין, בהיעדר אישור שכזה תפעל הרשות המזמינה לגבות מהחייב את העמלות, המפורטות לעיל ולהעבירם מידית לידי הקבלן. כל זאת תוך שימוש בחשבוניות שיוקצו לה ע"י הקבלן.

13. לסכומים הנ"ל יתווסף מע"מ כשיעורו ביום התשלום"

10. ביום 11.8.2005, חתמו הצדדים על מסמך הקרוי "נספח לחוזה ההתקשרות", לפיו האריכו את תוקפו של החוזה המקורי, עם שינויים, לתקופה של 16 חודשים החל מיום 1.9.2005 (להלן: "הנספח הנוסף"). (החוזה המקורי על נספחיו והנספח הנוסף יקראו להלן: "החוזה").

להלן צילום הנספח הנוסף:

11. ביום 13.6.2006, התקיימה ישיבת מועצת הנתבעת ,בבניינה של הנתבעת, בה השתתפו ראש הנתבעת, סגן ראש הנתבעת, יועץ ראש הנתבעת, מר אריה ויס- מנכ"ל התובעת (להלן: "אריה") ומר עדנאן כנעאן - איש הקשר ונציג התובעת מול הנתבעת (להלן: "עדנאן"). על סדר היום היה נושא אחד והוא ביטול החוזה בשל אי-עמידת הנתבעת ביעדי הגביה לפי החוזה (להלן: "הישיבה"). בישיבה, סוכם ע"י הצדדים, כי החוזה מסתיים ביום 15.7.2006 (פרוטוקול הישיבה, נספח ד' למוצג נ/1).

טענות התובעת

12. התובעת טוענת, בקליפת אגוז, כי הנתבעת הפרה את החוזה וגרמה לה נזקים. הנתבעת לא קיימה חיוביה לפי החוזה כלפי התובעת. הנתבעת לא שילמה לתובעת את יתרת חשבונות מאזנים מאושרים לחודשים ספטמבר 2004 ועד נובמבר 2005 (להלן: "חשבונות מאזנים מאושרים") בגין גביית היטלי ביוב; לא שילמה לתובעת חשבונות מאזנים אשר טרם אושרו (להלן: "חשבונות מאזנים לא מאושרים") לחודשים דצמבר 2005 ועד יוני 2006; לא שילמה לתובעת את החוב בקשר לחוסר במאזנים, לתקופה החל מיום 1.7.2006 ועד ליום 15.7.2006; לא שילמה לתובעת את החוב בגין ממסרים דחויים (ממ"דים); לא שילמה לתובעת את החוב בגין נקיטת הליכי אכיפה, לא שילמה לתובעת את החוב בגין נקיטת פעולות אכיפה; לא שילמה לתובעת את החוב בגין העסקת עובד. בנוסף וכתוצאה מביטול החוזה שלא כדין, גרמה הנתבעת לתובעת הפסד ואובדן רווחים. וכן, החוזה לא הסתיים ביום 15.7.2006, והנתבעת התנהגה בחוסר תום לב.

13. רכיבי הסעד הכספי הנתבע , נכון ליום הגשת התביעה, הם אלה:

א. יתרת חוב לפי חשבונות מאזנים מאושרים,

כולל עמלה בגין גבית היטל ביוב – 607,863 ₪.

ב. יתרת חוב לפי חשבונות מאזניים לא

מאושרים- 261,852 ₪.

ג. יתרת חוב בגין חוסר מאזנים – 13,369 ₪.

ד. יתרת חוב לפי ממסרים דחויים – 86,857 ₪.

ה. שכר טרחה עבור נקיטת הליכי גביה – 19,380 ₪.

ו. שכר טרחה עבור נקיטת פעולות גביה – 908,195 ₪.

ז. חוב בגין העסקת עובד – 87,360 ₪.

ח. הפסד ואובדן רווחים – 147,060 ₪.

ט. בניכוי תשלום על חשבון (נומינלי) – (634,043 ₪) -

י. בניכוי ריבית זכות תשלומים – (119,877 ₪) -

יא. בתוספת ריבית חובה חיובים – 380,161 ₪.

1,758,177 ₪.

טענות הנתבעת

14. הנתבעת מכחישה, מנגד, את טענותיה המהותיות של התובעת שביסוד עילת התביעה, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק הנתבע. לדידה, היא קיימה את חיוביה לפי החוזה, וכי החוזה בוטל כדין. התובעת היא זו שהפרה את החוזה ולא עמדה ביעדי הגביה כפי שנקבעו בחוזה. היא שילמה ביתר לתובעת. החוזה הסתיים, למעשה ובהסכמת הצדדים, ביום 15.7.2006.

15. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי התובעת טועה ומטעה לעניין שיטת חישוב השכר הקבלני המגיע לה לפי החוזה. לפי החוזה, יש לערוך תחשיב באופן מצרפי, קרי – חיבור של שיעור העמלה המגיע לנתבעת לפי כל אחת מהמדרגות הקבועות בסעיפם 3.1 עד 3.5 לנספח ב' (שכר מצרפי), ולא אחוז קבוע מסך כל ההכנסה החל מהשקל הראשון, בהתאם למדרגות ההכנסה שהוסכם עליהן בנספח ב'.

16. טענה נוספת בפי הנתבעת היא, כי התובעת הפרה את החוזה. התובעת הפרה, הוראת סעיף 2.8 לחוזה. הנתבעת גבתה (ביום 29.6.2006), בניגוד לחוזה, את החוב של תושב הנתבעת בשם דבייה תומא, חוב שצריך לגבותו לפקודת הנתבעת, לרשום אותו באמצעות הקופה הרושמת של הנתבעת ולהפקידו בחשבון הנתבעת. תחת זאת, הפקידה התובעת את הסכום בחשבונה הפרטי. לאחר שנודע לנתבעת על ההפרה דנן, היא פנתה לתובעת בדרישה להחזיר את הכסף לקופת הנתבעת. אכן, עדנאן נענה לדרישתה והחזיר את הכסף לקופת הנתבעת. המדובר בהפרה יסודית (סעיף 8.1 לחוזה), והיא זכאית לפיצוי המוסכם בסך 50,000 ₪.

17. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי היא סיפקה לתובעת, לפי החוזה, את כל האסמכתאות הדרושות לה בנושא גביית היטלי הביוב מתושבי כפר כנא, ואף אפשרה לתובעת גישה חופשית לספריה ולמאגרי הגביה במחשב, שמהם ניתן ללמוד על גביית היטלי ביוב לרבות ההיטלים ששולמו על-ידי תושביה כתנאי להנפקת אישורים לצורך מתן היתרי בנייה על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, והדבר אף השתקף היטב בחשבונות המאזנים החודשיים שהוגשו על-ידי התובעת לנתבעת. התובעת אינה זכאית כלל לעמלה ושכר קבלני בגין גביית היטלי ביוב.

18. כמו כן, התובעת היא זו שהייתה הממונה על הגביה אצל הנתבעת. נציגי הנתבעת ניהלו, הלכה למעשה, את מערכת הגביה של הנתבעת. הנתבעת גבתה, שלא כדין, עמלה בגין ממסרים דחויים שנגבו לפני השתכללות החוזה, היא לא חייבת לשלם לתובעת שכר טרחה עבור נקיטת הליכי גביה. היה על התובעת לגבות שכר טרחה בגין נקיטת פעולות גביה מהחייבים עצמם ולא מהנתבעת ואם לא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה.

19. זאת ועוד, התובעת אינה זכאית כלל לשכר בגין פעולות האכיפה שננקטו על-ידה. עילת התביעה, לעניין דנן ,מחוסרת כל יסוד עובדתי או משפטי. התובעת פנתה לנתבעת בדרישה לתשלום שכר בגין נקיטת פעולות אכיפה רק בחלוף ארבעה חודשים לאחר סיום החוזה. הוא הדין באשר להעסקת עובד על-ידי התובעת. לפי החוזה, הנתבעת אינה חייבת לשלם לתובעת הוצאות העסקת העובד הנוסף.

20. לבסוף, טוענת הנתבעת, כי היא קיימה כדין את מלוא חיוביה לפי החוזה, והיא לא חייבת דבר כלפי התובעת. דין התביעה להידחות.

מומחה בית המשפט

21. רואה חשבון יום טוב בילו, ממשרד רואי חשבון ברלב ושות', מונה על-ידי בית-המשפט כמומחה, שיחווה את דעתו המקצועית באשר לשאלות השונות שבמחלוקת בין הצדדים, כמפורט בהודעת התובעת מיום 31.12.2015 (להלן: "המומחה"). המומחה ערך חוות-דעת בכתב (להלן: "חוות-הדעת"), ואף השיב לשאלות הבהרה שנשלחו לו על-ידי התובעת (להלן: "התשובות").

22. לחישוב העמלה, בהתאם לנספח ב', ערך המומחה ארבעה חישובים: הראשון, חישוב עמלה המתבסס על אחוז עמלה קבוע בהתאם לסכום הגביה הגלובלי הכולל, החל מהשקל הראשון (רטרואקטיבית) בקיזוז גביית היטלי ביוב החל מחודש ספטמבר 2015 – מועד הארכת החוזה (להלן: "אחוז גביה קבוע לא כולל היטלים" או "החישוב הראשון"); השני, חישוב עמלה המתבסס על אחוז עמלה מצרפי בהתאם לסכום הגביה הכולל, כאשר החישוב מדורג בהתאם לטבלת אחוזי העמלות ובקיזוז גבית היטלי הביוב החל מחודש ספטמבר 2015 (להלן: "אחוז גביה מצרפי לא כולל היטלים" או "החישוב השני"); השלישי, חישוב עמלה המתבסס על אחוז עמלה קבוע בהתאם לסכום הגביה הכולל, החל מהשקל הראשון (רטרואקטיבית), הכולל את גבית היטלי הביוב (להלן: "אחוז גביה קבוע כולל היטלים" או "החישוב השלישי"); והרביעי, חישוב עמלה המתבסס על אחוז עמלה מצרפי בהתאם לסכום הגביה הכולל, כאשר החישוב מדורג בהתאם לטבלת אחוזי העמלות והכולל את גבית היטלי הביוב (להלן: "אחוז גביה מצרפי כולל היטלים" או "החישוב הרביעי").

23. לפי החישוב הראשון, העמלה הכוללת המגיעה לתובעת עבור חשבונות המאזנים המאושרים והלא מאושרים היא כדלקמן: עבור חשבונות מאזנים מאושרים – 577,560 ₪ ועבור חשבונות מאזנים לא מאושרים – 186,017 ₪, וביחד – 763,577 ₪. לפי החישוב השני: עבור חשבונות המאזנים המאושרים – 404,241 ₪, ועבור חשבונות מאזנים לא מאושרים – 144,731 ₪, וביחד – 548,972 ₪ ₪; לפי החישוב השלישי – עבור חשבונות מאזנים מאושרים – 607,863 ₪ ועבור חשבונות מאזנים לא מאושרים, 261,852 ₪, וביחד – 869,715 ₪, ולפי החישוב הרביעי, עבור חשבונות מאזנים מאושרים – 417,185 ₪, ועבור חשבונות מאזנים לא מאושרים – 174,496 ₪, וביחד – 590,681 ₪.

24. אליבא דמומחה, ישנן שלוש אפשרויות, ביחס לשאלה האם התובעת הגיעה ליעד הגביה לפי החוזה, אם לאו והן:

א. לפי שיטת הבדיקה של אחת לחצי שנה ואין גרירה של חוסר מרבעונים קודמים, הרי שהתובעת לא הגיעה ליעד הנדרש בחצי השנה הראשונה שלאחר הארכת תוקפו של החוזה, קרי – מחודש ספטמבר 2005 ועד חודש פברואר 2006; ולאחר חצי השנה דנן, שאלת הגעה או אי הגעה ליעד הגביה אינה מתעוררת, וזאת בסיום למועד סיום החוזה;

ב. לפי שיטת הבדיקה של שני רבעונים אחרונים, כאשר אין גרירה של חוסר מרבעונים קודמים לשני הרבעונים שנבחנו, התובעת הגיעה ליד הנדרש;

ג. לפי שיטת הבדיקה של שני רבעונים אחרונים, ניתן לגרור חוסר מרבעונים קודמים לשני הרבעונים שנבחרו, התובעת לא הגיעה ליעד הנדרש.

25. באשר לעמלת ממ"דים בתום תקופת ההתקשרות החוזית, ערך המומחה שני תחשיבים, שכל אחד מהם כולל שני תחשיבי-משנה כדלקמן:

א. תחשיב עמלה לפי אחוז עמלה ממוצע וקבוע לכל תקופת ההתקשרות (בניכוי העמלה בגין חודש יוני 2006) כדלקמן:

- לפי אחוז עמלה קבוע ללא היטלי ביוב – 63,976 ₪;

- לפי אחוז עמלה מצרפי כולל היטלי ביוב – 67,249 ₪

ב. תחשיב עמלה לפי אחוז עמלה ממוצע ומצרפי לכל תקופת ההתקשרות כדלקמן:

- לפי אחוז עמלה מצרפי ללא היטלי ביוב – 38,478 ₪;

- לפי אחוז עמלה מצרפי כולל היטלי ביוב – 41,748 ₪.

26. המומחה הוסיף וקבע בחוות דעתו, כי הוצאות האכיפה שהופסקו בהתבסס על מסמכים שראש הרשות חתום עליהם עומדות על סך 16,680 ₪, והכל במידה ובית- המשפט יחליט, כי התובעת זכאית לתמורה עבור פעולות האכיפה שהופסקו.

דיון והכרעה

שיטת תחשיב העמלה: אחוז אחיד או אחוז מצרפי

27. כאמור, הצדדים חלוקים ביניהם לגבי שיטת תחשיב העמלה והממדים, האם לפי אחוז אחיד, לפי טענת התובעת או שמא לפי אחוז מצרפי אליבא דנתבעת. לדידי, עסקינן בשאלה של פרשנות החוזה. שיטת התחשיב נגזרת למעשה מפרשנות החוזה ,וליתר דיון מפרשנות נספח ב' לחוזה. נקודת המוצא היא כי חוזה, יש לפרשו "לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"). אכן, מחלוקת נטושה בין פוסקים ואנשי הדוקטרינה (המלומדים) באשר לתכלית חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א – 2011 (ס"ח התשע"א, חוברת 2273, עמ' 202). (להלן: "התיקון"), ופרשנות החוזה לאחר התיקון.

(ראו- ע"א 1062/09 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' בינר [פורסם בנבו], מיום 27.3.2012; ע"א 3894/11 דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' בן שלום [פורסם בנבו], מיום 6.6.2013; ע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] , מיום 21.8.2013; ע"א 2232/12 הפטריארכיה הלטינית בירושלים נ' פארוואג' [פורסם בנבו] , מיום 11.5.2014; ע"א 841/15 פנורמה הצפון חברה לבנייה בע"מ נ' פלוני [פורסם בנבו], מיום 23.5.2016 (להלן: "עניין פנורמה"); ד. פרידמן "לפרשנות המונח ופרשנותו והעברת לפסקי דין אפרופים, המשפט ח' 483 (2003); מ. דויטש "דיני חוזים – סקירה והתפתחות", ספר השנה של המשפט בישראל, 167 (א. רוזן צבי עורך, תשנ"ו – 1997); מ. מאוטנר, "התערבות שיפוטית בתוכן החוזים ושאלת המשך התפתחותם של דיני החוזים של ישראל" עיוני משפט כט, 17, (2003); י. דנציגר ו- צ. מצקין "האם שבו הצדדים להיות שליטי החוזה לאחר תיקון מס' 2 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973?", משפט ועסקים טו, 27 (2012); נ. כהן "הניסוח בעייתי, התכלית ברורה" עורך הדין 11, 112 (2011); ג. שלו ו- א. צמח "דין פירוש החוזה – על מחלוקת פוסקים והסכמת הצדדים" קרית המשפט י', 1, 16 (2012)).

28. לפי הגישה הרווחת בקרב שופטי בית-המשפט העליון, התיקון מאמץ, למעשה, את השיטה הפרשנית של החוזה שנקבעה בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 269 (1995) (להלן: "עניין אפרופים") ועוצבה בדנ"א 2045/05 ארגון מגדלי הירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1 (2006), קרי, שיטת הפרשנות התכליתית של החוזה.

29. לפי שיטת הפרשנות התכליתית של החוזה, החוזה מתפרש על-פי תכליתו, הסובייקטיבית והאובייקטיבית, הנלמדת מלשון החוזה, מהנסיבות החיצוניות האופפות אותו ומחזקות התכלית. שלושה המה מרכיבה של דוקטרינת הפרשנות התכליתית לכל טקסט משפטי, ובכלל זה החוזה: הלשון, התכלית ושיקול דעת שיפוטי (א. ברק פרשנות תכליתית במשפט (2003) 133; עניין אפרופים, בעמ' 313-311; ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מח (1) 221, 230-227 (1994)). מתוך מתחם האפשרויות הלשוניות המפורשות או המשתמעות של החוזה, על השופט הפרשן לשלוף את המשמעות המשפטית של הטקסט המגשימה, בצורה האופטימלית, את התכלית החוזית. (ע"א 703/88 מורגן תעשיות בע"מ נ' בתי גן להשכרה בע"מ, פ"ד מד (1) 288, 294 (1990); ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז (1) 311, 326 (1998); ע"א 4688/02 כהן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נט (5) 26, 38 (2005); א. ברק, פרשנות במשפט (כרך ד', פרשנות החוזה (תשס"א), 75).

זאת ועוד ,כלל פרשני משני מקובל בדיני חוזים הוא פירושו של חוזה כנגד המנסח במקרים של אי-בהירות לשונית (ע"א 678/86 חניפס נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג (4) 177, 184 (1989); ד' שוורץ ו- י' שלינגר "פרשנות חוזה הביטוח: פרשנות נגד המנסח ומבחן הציפיות הסבירות של המבוטח" קרית המשפט ג' (תשס"ג), 341, 359-356). יוער למען שלמות התמונה, כי בעקבות התיקון כלל זה ,שנקבע מקדמת דנא בפסיקה, מעוגן דהיום בסעיף 25(ב1) לחוק החוזים, והוא חל על כל חוזה.

30. ויודגש: ככל שלשונו של החוזה ברורה וחד-משמעית, באופן שניתן ללמוד ממנה, בבירור ובמפורש על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים לחוזה, אזי יפורש החוזה בהתאם ללשונו. חזקה על הצדדים לחוזה ,כי התכוונו למובן הפשוט והרגיל של הלשון שבה ניסחו את החוזה, ולפיכך יש לפרש חוזה בכתב כטקסט משפטי שמביע את אומד דעתם של הצדדים לו וממצה את ההסכמות, הזכויות והחיובים שלהם ,וזאת ככל שלשון החוזה מאפשרת לגלות את אומד דעתם המשותף. (עניין פנורמה, פסקה 10) לפסק דינה של כב' השופטת ע' ברון).

31. בנידון דידן, דעתי היא, כי לשון החוזה ולענייננו נספח ב' מבטאת, במפורש את האוטונומיה של רצון הצדדים לחוזה. אומד דעתם של הצדדים, לעניין שיטת תחשיב העמלה, משתמע, במפורש, מלשון נספח ב', לפיה: "מובהר בזאת כי בנסיבות כמפורט בס"ק 3.6 [צ"ל – 3.5] – 3.2 לעיל אזי אופן חישוב שיעור העמלה המעודכן ייעשה רטרואקטיבית החל מן השקל הראשון" (סעיף 3.6 לנספח ב' – ההדגשה שלי- ש.ס.). משמע, כי חישוב העמלה יהיה לפי אחוז קבוע מהשקל הראשון, ולא אחוז מצרפי לפי סך הכנסות הגביה החודשיות הדיפרנציאליות של הרשות, כפי שפורט בסעיפים 3.1 עד 3.5 לנספח ב'.

32. מעל לכל צורך אוסיף, כי התנהגות הצדדים במהלך קיום החוזה, מלמד גם על אומד דעתם, לפיו שיטת תחשיב העמלה היא לפי אחוז קבוע ולא מצרפי, והראיה ,בהא הידיעה, היא חשבונות מאזנים המאושרים, שהעמלה חושבה לפי אחוז קבוע! (ת/2 ו- ת/3).

שיטת תחשיב העמלה: אחוז עמלה קבוע בהתאם לסכום הגביה כולל בקיזוז היטלי ביוב החל מחודש ספטמבר 2005 (מועד הארכת החוזה המקורי)

33. כמבואר, סעיף 4.1 לנספח הנוסף קובע, לענייננו, כי התובעת לא תהיה זכאית לעמלה כלשהי בגין תשלום בפועל של היטלי ביוב על-ידי תושבי הנתבעת, אשר הנתבעת הנפיקה להם אישורי בניה המותנה בתשלום עבור היטל ביוב זה ובלבד שהנתבעת תציג אסמכתאות על כך שתשלום היטל הביוב היה תנאי להנפקת אישור הבניה, שאם לא כן התובעת תהיה זכאית לעמלה מלאה גם בגין תשלומי היטלי ביוב אלו.

34. התובעת טוענת, כי יש לערוך תחשיב לפיו היא זכאית לעמלה מלאה גם בגין תשלומי היטל ביוב החל מחודש ספטמבר 2015 ועד למועד סיום החוזה, היות והיא לא קיבלה לידה אסמכתאות המעידות על כך שתשלום היטלי הביוב היה התנאי להנפקת אישורי הבניה (להלן: "אסמכתאות ביוב"). אכן, בחשבונותיה שהוגשו לנתבעת, היא ניכתה את הכנסות הנתבעת מגביית היטלי הביוב שגבתה, אך הדבר נעשה באופן זמני ותוך הסתייגות, כי הדבר כפוף בהצגת אסמכתאות כדין. פניותיה החוזרות ונשנות לנתבעת, כי תמציא לה את אסמכתאות הביוב, לא נענו כלל. וכן, טענת הנתבעת, במהלך המשפט, כי היא המציאה לתובעת, בזמן אמת, את אסמכתאות הביוב אינה אמת, נטענה בחוסר תום לב ומהווה הרחבת חזית פסולה. וכן, ראיות הנתבעת, לעניין זה, ובכלל זה נ/4, אינן סבירות ואין לסמוך עליהן.

35. כאמור, טוענת הנתבעת, מנגד, כי התובעת אינה זכאית לעמלה בגין גביית היטלי הביוב מתושביה, החל מחודש ספטמבר 2015 ועד לסיום החוזה. היא מסרה לתובעת אסמכתאות הביוב, בהתאם להוראת סעיף 4.1 לנספח הנוסף. בחשבונותיה של התובעת שהוגשו לנתבעת, לא נכללה עמלה בשל גביית היטלי הביוב האמורים. מה עוד, שהתובעת שימשה כקופאית הנתבעת החל מתאריך 1.9.2005 ועד סיום החוזה בין הצדדים והייתה מחוברת, למעשה, למערכת המחשוב של הנתבעת. התובעת הייתה מודעת בפועל והיטב להיקף הגבייה של הנתבעת בשל היטלי ביוב מתושבי הנתבעת עבור וכתנאי להוצאת היתר בניה על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה. אכן ולפי הדין, הנפיקה הנתבעת אישורים לתושביה, שהגישו בקשות להיתרי בניה לוועדה לתכנון ולבניה המוסכמת ,בקשר קיום/העדר מסים עירוניים, וכתנאי למתן היתר בניה. התובעת שהייתה גזברית הנתבעת ומחוברת למערכת המחשוב של הנתבעת, בתקופה האמורה, ידעה היטב את היקף גביית היטלי הביוב שנגבו ,כתנאי ועבור מתן היתרי בנייה לתושביה על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה המוסמכת.

36. משלי אני אומר, כי לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ולאחר עיון בשאר ראיותיהם ובכתבי הסיכומים, שוכנעתי, כי התובעת אינה זכאית לעמלה בגין גביית היטלי ביוב מתושבי הנתבעת לתקופה החל מיום 1.9.2005 ועד למועד סיום החוזה. ראשית, עדותו של אריה לאורכה ולרוחבה, לעניין תחשיב העמלה של התובעת ועם כל הכבוד, אינה סבירה ואינו מהימנה בעיניי. דיינו להפנות לעניין זה לעדותו בעל-פה (פרוטוקול עמ' 14, ש' 32-20; עמ' 15, ש' 3-1; ש' 32-22; עמ' 16, ש' 8-1; עמ' 18, ש' 19-11; עמ' 22, ש' 31-4; עמ' 23, ש' 12-1).

37. שנית וכמבואר, התובעת ערכה התחשבנות חודשית לצורך תחשיב העמלה המגיעה לה בגין השירותים שהעניקה לנתבעת לפי החוזה עבור החודש שחלף. ההתחשבנות נערכה על גבי טופס מובנה וסטנדרטי שהוגש לנתבעת. לענייננו, יש רלוונטיות להתחשבנות לתקופה החל מיום 1.9.2005 ועד לסיום החוזה (לחשבונות מס' 21-13 (ת/1, נספח 1, עמ' 25-15). אכן, בטפסים האמורים הוספה הערה מובנית וסטנדרטית בזו הלשון: "על המועצה להציג בפני החברה אסמכתאות המעידות על-כן שתשלום היטל הביוב היה התנאי להנפקת אישור הבניה, שאם לא כן החברה תהיה זכאית לעמלה, מלאה גם בגין תשלומי היטל ביוב או כמצוין בסעיף 4.1 לנספח". דא עקא, אין בהערה דנן כל רבותא. לפי השכל הישר וניסיון החיים הכללי והשיפוטי, במידה והתובעת הייתה זכאית לעמלה עבור גביית היטלי ביוב, הייתה מחשבת אותה, בתחשיב עבור החודשים העוקבים, דבר שלא נעשה. ללמדך, כי התובעת אכן לא זכאית לעמלה דנן.

38. שלישית, התובעת ערכה התחשבנות מתוקנת, בכל הקשור לעמלה המגיעה לה מהנתבעת על-פי החוזה ביום 10.12.2006, והומצאה לנתבעת ביום 2.7.2008 (ת/1, נספח 1, עמ' 26). עיון בהתחשבנות האמורה מראה, באופן מפורש ובניגוד לטענות התובעת וראיותיה לעניין זה, כי התובעת לא טענה ולא תבעה עמלה כלשהי מהנתבעת, בגין גביית היטלי ביוב, לתקופה החל מחודש ספטמבר 2005 ועד לסיום ההתקשרות החוזית שבין הצדדים.

39. רביעית, לית מאן דיפליג, כי התובעת הייתה קופאית ומחוברת למערכת המחשוב של הנתבעת, וניהלה את מערך הגביה הכולל של הנתבעת החל מחודש ספטמבר 2005 ועד לסיום החוזה. התובעת גם גבתה בעצמה את היטלי הביוב מתושבי הנתבעת, כתנאי למתן היתרי בניה על-ידי הוועדה לתכנון ולבניה המוסמכת, בתקופה האמורה. אסמכתאות החיוב היו בשליטתה, בחזקתה ובידיעתה המלאה. טענתה, כי היא לא קיבלה אסמכתאות הביוב, עם כל הכבוד, מופרכת על פניה ולגופה.

40. חמישית, אין חולק, כי התובעת לא דרשה מהנתבעת תשלום עמלה עבור גביית היטלי ביוב במהלך ביצוע החוזה ,והדרישה הראשונה לכך הייתה רק במסגרת כתב התביעה. בפניי, אין הסבר סביר והגיוני להתנהגות דנן. לטעמי, התנהגות דנן מראה, בעליל, כי התובעת אכן לא זכאית לעמלה עבור גביית היטלי ביוב לתקופה מיום 1.9.2005 ועד לסיום החוזה. חיזוק לכך מוצא אני בעדותו של אריה, במהלך חקירתו שתי וערב, כדלקמן:

"ש: אם החוזה היה נמשך עד סוף התקופה שלו, היית מגיש חשבון עבור היטל הביוב.

ת: לא יודע. הגשתי חשבון לטעמי."

(עמ' 23, ש' 11-10. ההדגשה שלי-ש.ס).

41. שישית, עדותו של מר בסאם חכרוש -גזבר הנתבעת (להלן: "בסאם"), בכתב ובעל-פה ולענייננו-שלנו (נ/2, סעיפים 37-33; עמ' 30, ש' 12; עמ' 39, ש' 33-32; עמ' 40, ש' 33-1) הייתה סבירה ומהימנה בעיניי. ויודגש: מצאתי אישור, חיזוק ותימוכין לעדות דנן גם במוצגים נ/3 ו- נ/4.

ביטול החוזה על-ידי הנתבעת עקב אי-עמידת התובעת ביעד הגביה

42. מוסכם על הכל, כי החוזה קובע, בין השאר, יעד גביה לתובעת, לצורך ההתחשבנות הכספית שבין הצדדים. יעד הגביה הוסדר בסעיף 6 לנספח הנוסף , לפיו ובין היתר, יעד הגביה לכל רבעון, במהלך תקופת ההתקשרות, קרי – לתקופה החל מיום 1.9.2005 ועד ליום 31.12.2006, הוא שלושה מיליון ₪ (להלן: "יעד הגביה"). במידה ולא יושג יעד הגביה במהלך רבעון מסוים, הרי שהסכום החסר לעמידה בו יועבר ויצורף ליעד הגביה ברבעון שלאחריו. באם תוצאת החישוב הינה שהסכום שנגבה בששה חודשים (שני רבעונים עוקבים) הינו פחות מששה מיליון, אזי ינוכה רטרואקטיבית 20% מסך העמלה לה הייתה זכאית התובעת בששת חודשים אלה, וכן הנתבעת תהיה רשאית ולפי שיקול דעתה, לבטל את החוזה ובלבד שתיתן הודעה בכתב לנתבעת על כך בתוך 30 יום מתום ששת החודשים האמורים, ובנסיבות אלה, החוזה יבוא לידי סיום בתוך 30 יום ממועד מתן ההודעה.

43. אכן, הוכח בפניי כדין, כי התובעת לא עמדה ביעד הגביה, והנתבעת הייתה רשאית ומוסמכת לבטל את החוזה, כפי שעשתה כן ביום 13.6.2006. טענותיה של התובעת ,לעניין זה, בעלמא הן, וראיותיה אינן סבירות, מופרכות, אינן מהימנות ואף הופרכו, בראיות פוזיטיביות, מניה וביה.

ראשית, בישיבה סוכם על-ידי הצדדים, כי החוזה מסתיים ביום 15.7.2006, מאחר והתובעת לא עמדה ביעד הגביה. מהלך הישיבה תועד בפרוטוקול (נספח א' ל- נ/1). עדותו של מזכיר הנתבעת, מר אסלאם אמארה (להלן: "אסלאם") לעניין זה, בכתב ובעל-פה (נ/1, עמ' 24, ש' 10; עמ' 26, ש' 29-3; עמ' 27, ש' 20-3; עמ' 28, ש' 5-4; עמ' 29, ש' 8-3) הייתה סבירה, שלמה, קוהרנטית ומהימנה בעיניי עד למאוד. הפרוטוקול מהווה ראיה קבילה, מהימנה ומסייעת לעדותו של אסלאם.

44. שנית, גם עדותו של באסם, בכתב ובעל-פה, לעניין זה (נ/2, סעיפים 15 עד 19; עמ' 30, ש' 12; עמ' 44, ש' 30-28; עמ' 48, ש' 18-9) הייתה סבירה ומהימנה. ויודגש: עדויותיהם של באסם ואסלאם, המאושרות על-ידי פרוטוקול הישיבה (נספח א' ל- נ/1, נספח ד' ל- נ/2) ,מחזקות, מאשרות ומסייעות האחת את רעותה.

45. שלישית, בסתירה קוטבית, מהותית ומוחלטת לטענתה של התובעת ולעדותו של אריה, לפיהן הנתבעת ביטלה את החוזה שלא כדין ו/או התובעת עמדה ביעד הגביה ו/או הנתבעת חזרה בה מביטול החוזה, הודה אריה, במהלך חקירתו שתי וערב, כי בשני הרבעונים הראשונים, לאחר הארכת תוקפו של החוזה המקורי, קרי בחודשים ספטמבר 2005 ועד פברואר 2006, התובעת לא עמדה ביעדי הגביה, וכי הנתבעת יכלה להפסיק את ההתקשרות החוזית שבין הצדדים ובלבד שתינתן לתובעת הודעה מוקדמת בת 30 יום קודם לסיום החוזה (עמ' 17, ש' 24-23; עמ' 16, ש' 12-11).

46. רביעית, סעיף 9 לחוזה ,שהוא חלק מהותי בתנאי המכרז, מסדיר את תקופת החוזה וסיומו. המדובר בתניה ספציפית. סעיף 9.3 לחוזה קובע במפורש, כי הנתבעת רשאית בכל עת ולפי שיקול דעתה הבלעדי להפסיק את ההתקשרות על-פי החוזה לאחר חלוף של שנים עשר חודשים מעת חתימת החוזה או בחלוף שישה חודשים מעת מימוש האופציה (קרי - מיום 1.9.2005), לאחר מתן הודעה מוקדמת לתובעת בת 30 יום מראש, לתובעת לא תהיה כל תביעה או טענה, כספית או אחרת כנגד הנתבעת, למעט זכותה לקבל את העמלה המגיעה לה בגין השירותים המקצועיים שניתנו על-ידה בפועל לנתבעת עד למועד סיום החוזה. סעיף 6 לנספח הנוסף, המסדיר את יעד הגביה בלבד, אינו גובר על סעיף 9 האמור. יוצא, כי החוזה בוטל בהסכמת הצדדים כדת וכדין, וההתקשרות החוזית שביניהם הסתיימה ביום 15.7.2006.

עמלה בגין "חוסר במאזנים" לתקופה מיום 1.7.2006 ועד ליום 15.7.2006

47. התובעת זכאית למחצית העמלה הממוצעת לפי אחוז קבוע ללא היטלי ביוב בחודשים ספטמבר 2006 ועד יוני 2006, ומגיעה לסך של 11,627 ₪ (נומינלי).

עמלה בגין ממ"דים סיום

48. לית מאן דיפליג, כי התובעת זכאית לעמלה גביית חובות שבוצעה באמצעות ממ"דים (ממסרים דחויים), והזכות לעמלה משתכללת במועד הפירעון בפועל בלבד של הממדים (סעיף 6.1.1 לחוזה). כמבואר, התובעת שימשה כקופאית ,הייתה מחוברת למערכת המחשוב והאחראית על מערך הגביה הכולל של הנתבעת, החל מיום 1.9.2005 ועד לסיום החוזה כדין ביום 15.7.2006. דא עקא, התובעת לא הגישה לנתבעת טופס התחשבנות לחודש יולי 2006, הכולל ממ"דים סיום. טעתה לעניין זה, כי בתום תקופת החוזה לא היה לה נתונים מדויקים לגבי ממ"דים הסיום, דבר שמנע ממנה הגשת דו"ח נכון לגבי ממ"דים אלה, בעלמא היא וטוב לה אילו לא נטענה כלל. הרי התובעת הייתה מחוברת למערכת המחשוב של הנתבעת והאחראית על מערך הגביה הכולל וזאת החל מ- 1.9.2005, ויכלה לקבל ,בנקל, את מלוא הנתונים לעניין ממ"דים סיום וללא כל מפרע.

במקרה דנן, התובעת זכאית לעמלת ממ"דים סיום, בתוך תקופת ההתקשרות, לפי אחוז עמלה קבוע ללא היטלי ביוב, וחוות-דעתו של המומחה לעניין זה, סבירה ומהימנה עליי. התשתית העובדתית שבבסיס חוות-הדעת, לעניין זה, מבוססת, והמסקנה המקצועית/מדעית של המומחה היא הכרחית ונכונה. יוצא, כי התובעת זכאית לעמלת ממ"דים סיום בניכוי העמלה של חודש יוני 2006 בסך של 63,976 ₪ (נומינלי).

עמלת אכיפה עבור הליכי אכיפה שהופסקו על-ידי הנתבעת כדין, בטרם ביצועם על-ידי התובעת

49. אכן, התובעת זכאית לעמלת אכיפה עבור הליכי אכיפה שהופסקו/נדחו, בטרם ביצועם, לפי החלטה בכתב של יו"ר הנתבעת, בשיעור 50% מעמלות האכיפה שפורטו בנספח ג' לחוזה (סעיף 5.5 לנספח הנוסף). המומחה בדק את זכאותה של התובעת לעמלה דנן ואת שיעורה. מסקנתו, מקובלת עליי ואני מאמצה. יוצא, כי התובעת זכאית לעמלה בסך של 16,680 ₪ (נומינלי). בפניי, אין ראיה קבילה, מהימנה ובעלת משקל לסתור.

שכר טרחה עבור ביצוע פעולות אכיפה

50. כמבואר, סעיף 4 לנספח ב' קובע, כי בנוסף לעמלה לה זכאית התובעת על-פי האמור בסעיף 3 לנספח ב', תהיה התובעת זכאית לקבל סכומים ו/או הוצאות, בגין פעולות אכיפה, כמפורט בנספח ג'. ויודגש: סעיפים 1 עד 10 לנספח ג' מפרטים את גובה שכר הטרחה המגיע לתובעת בגין ביצוע פעולות האכיפה למיניהן. סעיף 11 לנספח ג' קובע, במפורש, כי באם הנתבעת מסיבה כלשהי תורה לתובעת להפסיק הליך גביה בו התחילה, אזי תזכה הנתבעת את התובעת בשכר טרחה, כפי שנקבע בסעיפים 1 –10 לנספח ג' האמור. וכן, קובע סעיף 12 לנספח ג' , כהאי לישנא:

"חייב שכנגדו ננקטה פעולת גביה הכרוכה בעמלות כמפורט בס"ק 1 - 10 לעיל ופונה לרשות המזמינה לשם תשלום/הסדרת חובו אזי הוא יחויב להציג בפני הרשות המזמינה, כתנאי מקדמי לגביית החוב ממנו או לביצוע הסדר עמו, אישור מאת הקבלן כי שילם בגין הפעולות הנ"ל את העמלות ישירות לקבלן או לחילופין, בהיעדר אישור שכזה תפעל הרשות המזמינה לגבות מהחייב את העמלות, המפורטות לעיל ולהעבירם מידית לידי הקבלן. כל זאת תוך שימוש בחשבוניות שיוקצו לה ע"י הקבלן".

51. לפי הפרשנות התכליתית של החוזה יוצא, כי ככלל הנתבעת אינה חייבת לשלם לתובעת שכר טרחה עבור ביצוע פעולות אכיפה, מעבר ובנוסף לחובתה החוזית לשלם לתובעת עמלה עבור מתן שירותי גביה של תשלומים שוטפים וחובות שבפיגור, בשיעור אחיד, מסך הכנסות הגביה החודשיות לפי הטבלה המפורטת בנספח ב' . נספח ג' מסדיר, למעשה, את גובה שכר הטרחה המקסימלי, שרשאית התובעת לגבות, מהחייבים - תושבי הנתבעת, בגין פעולות אכיפה ,ורק במקרה שהנתבעת הורתה לתובעת להפסיק הליך גביה בו החלה התובעת בביצועו ,אזי הנתבעת תזכה את התובעת בשכר טרחה עבור ההליך כפי שמפורט בסעיפים 10-1 לנספח ג' (סעיף 11 לנספח ג'), או במקרה ויו"ר הנתבעת החליט בכתב להפסיק ביצוע ההליך גביה בטרם ביצועו, אזי תזכה הנתבעת את התובעת במחצית שכר טרחה כאמור (סעיף 5.5 לנספח הנוסף).

קרא ודוק: סעיף 3 לנספח ב' קובע במפורש כי "הרשות המזמינה [הנתבעת-ש.ס.] מתחייבת לשלם לקבלן [התובעת-ש.ס.] בגין פעולותיו, כמפורט לעיל [קרי – גביית חובות שבפיגור וחיובים שוטפים-ש.ס.], עמלה בסכומים או בשיעורים כמפורט להלן:".

מאידך, לגבי שכ"ט התובעת עבור ביצוע פעולות אכיפה לא נקבע, כי הנתבעת חייבת לשלם לתובעת שכ"ט עבורן. כל מה שהוסדר ונקבע בנספח ג' לחוזה, הוא שיעור שכר הטרחה (תעריף מקסימלי) המגיע לתובעת מהחייבים עבור ביצוע פעולות אכיפה למיניהן, ובין השאר גם מנגנון נוהל גביית שכר טרחה עבור התובעת מהחייבים במידה והנתבעת גובה/מסדירה בעצמה את החובות מהחייבים, שלגביהם נקטה התובעת פעולות אכיפה שונות ולא גבתה שכר טרחה מהחייבים (סעיף 12 לנספח ג' לחוזה). נוהל הגביה שנקבע בסעיף 12 לנספח ג' יכונה להלן: "הנוהל").

52. כמבואר, הנתבעת הייתה הקופאית והאחראית על מערך הגביה הכולל שלה והתובעת ביצעה שירותי גבייה, לפי החוזה ,והכל עד ליום 31.8.2005. המצב השתנה ביום 1.9.2005. התובעת הייתה הקופאית, מחוברת למערכת המחשוב והאחראית על מערך הגביה הכולל של הנתבעת ,החל מיום 1.9.2005 ועד לסיום החוזה וביטולו, בהסכמת הצדדים וכדין, ביום 15.7.2006. כתנאי להארכת תוקפו של החוזה המקורי, הסכימו הצדדים, בכתב ולענייננו-שלנו, כי הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עבור פעולות אכיפה בסך של 45,000 ₪ (ת/1, נספח 3, עמ' 241). אוסיף, כי המומחה העריך, בחוות-דעתו, כי עלות פעולות האכיפה בתוקפת החוזה המקורי (מ- 1.9.2004 ועד 1.9.2005) ואשר שולמה לתובעת היא סך של 35,811 ₪. הגם שהסכום המוסכם על הצדדים בסך 45,000 ₪ (נומינלי) אינו נהיר לי דיו, יש לכבד את ההסכמות.

53. לגבי התקופה החל מיום 1.9.2005 ועד לסיום החוזה ביום 15.7.2006, מסקנתי היא, כי לפי החוזה הנתבעת אינה חייבת לשלם לתובעת שכ"ט עבור ביצוע הלכי גביה כלשהן. בפניי, לא הוכח כדין, כי הנתבעת הפרה את הנוהל וטענותיה של התובעת , לעניין זה ,בעלמא הן. בתקופה דנן, התובעת היא ורק היא שימשה קופאית והייתה האחראית על מערך הגביה הכולל של הנתבעת, והיה עליה לדאוג לגביית שכר טרחה מהחייבים שפרעו/הסדירו את חובותיהם לנתבעת, ואין לתובעת להלין אלא על עצמה.

הוצאות העסקת עובד

54. אכן, נקבע בנספח ה' לחוזה ,בין השאר, כי הנתבעת תשלם לתובעת, בנוסף לעמלה לה זכאית עבור שירותי הגביה לפי החוזה, את עלות העסקתו של עובד בסך של 6,788 ₪ בתוספת מע"מ כחוק לחודש (ת/1, נספח 2, עמ' 229). התובעת העסיקה עובד למשך 11 חודשים, החל מחודש ספטמבר 2004 ועד לחודש יולי 2005. עלות העסקת העובד, כולל מע"מ כחוק, היא סך של 87,362 ₪ (נומינלי). הנתבעת אישרה, בכתב, את חובה דנן כלפי התובעת (ת/1, נספח 1, עמ' 197, 198). דא עקא, היא לא פרעה את חובה האמור, וטענותיה לעניין זה בעלמא הן וטוב להן אילו לא נטענו כלל.

שאר טענות התובעת

55. לא מצאתי ממש בשאר טענות התובעת ודינן להידחות. החוזה בוטל כדין ובהסכמת הצדדים. התובעת לא זכאית לפיצוי כלשהו בגין אובדן רווחים. לאחר סיום ההתקרשות החוזית שבין הצדדים ביום 15.7.2006, לא חודש כדין תוקפו של החוזה .

הפרת החוזה על-ידי התובעת וקיזוז סכום הפיצוי המוסכם

56. אכן, הוכח בפניי כדין, כי התובעת הפרה את החוזה, שעה שגבתה סך של 700 ₪ מאחד החייבים מתושבי הנתבעת ביום 29.6.2006, סכום שהוכנס לחשבונה והועבר כדין לקופת הנתבעת רק ביום 26.9.2006, לאחר שהתברר לחייב, כי התשלום לא נזקף לזכותו בחשבונו המתנהל אצל הנתבעת. יחד עם זאת ובהתחשב במכלול נסיבות העניין, אינני רואה לנכון לקזז את הפיצוי המוסכם מהסכומים המגיעים לתובעת לפי החוזה.

ראשית, הנתבעת לא עמדה, בזמן אמת, על זכותה לפיצוי המוסכם ,ובפניי אין הסבר סביר ומהימן להתנהגותה דנן. היא לא קיזזה את סכום הפיצוי המוסכם מהתמורה המגיעה לתובעת לפי החוזה, ובהתנהגותה דנן יש משום ויתר על טענתה בדבר הפרת החוזה על ידי התובעת.

שנית, הפרת החוזה דנן של התובעת, הינה מינורית וזניחה בהשוואתה להפרת החוזה על-ידי הנתבעת. במקרה דנן, תחושת הצדק המהותי והמצרפי מחייבת שלא "להעניש" את הנתבעת בגין ההפרה האמורה.

שלישית, לא הוכח כדין, כי נגרם נזק כלשהו לנתבעת עקב הפרת החוזה דנן על-ידי התובעת, ומכל מקום ולפי שיקול הדעת המוקנה לבית-המשפט, יש לאפס את הפיצוי המוסכם. טענתה של הנתבעת, לעניין זה ועם כל הכבוד, היא קנטרנית.

התמורה ששילמה הנתבעת לתובעת לפי החוזה

57. הנתבעת הוכיחה כדין, כי שילמה לתובעת תמורה עבור מתן שירותי הגביה לפי החוזה בסך של 690,325 ₪ (נומינלי) וזאת בהתאם לכרטיס הנהלת חשבונות של התובעת והמנוהל במערכת המחשוב של הנתבעת (נ/2, נספח ב') (להלן: "כרטסת החשבונות"). ויודגש: כרטסת החשבונות היא רשומה מוסדית וראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה במשפט. (סעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971). ויודגש: בפניי, אין ראיה קבילה ובעלת משקל לסתור את כרטסת החשבונות.

סיכום ביניים

58. להלן תחשיב הסכומים המגיעים לתובעת, נכון להיום:

א. עמלה עבור מאזנים מאושרים ולאחר

שערוך כדין להיום - 975,569 ₪.

ב. עמלה עבור מאזנים לא מאושרים ולאחר

שערוך כדין להיום - 305,310 ₪.

ג. עמלה בגין "חוסר במאזנים" ולאחר

שערוך כדין להיום - 21,800 ₪.

ד. עמלה בגין ממ"דים סיום ולאחר שערוך כדין להיום - 104,324 ₪.

ה. עמלת אכיפה עבור פעולות אכיפה שהופסקו

על-ידי הנתבעת בטרם ביצועם ולאחר שערוך כדין להיום - 27,199 ₪.

ו. שכ"ט עבור ביצוע פעולות אכיפה ולאחר שערוך

כדין להיום - 73,378 ₪.

ז. הוצאות העסקת עובד ולאחר שערוך כדין להיום - 153,641₪. ________

סה"כ - 1,661,221 ₪.

ח. בניכוי התמורה ששולמה לתובעת ולאחר

שערוך כדין להיום ,ובניכוי שכ"ט עו"ד בהוצל"פ- 1,093,389 ₪.-

יתרה לתשלום - 567,832 ₪.

התוצאה

59. התוצאה היא, אפוא, כי אני נעתר לתביעה ומחייב בזה את הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן:

א. סך של 567,832 ₪;

ב. הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ כחוק מהסכום הפסוק

כאמור בס"ק א';

ג. הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום הפסוק בתוך 30 יום מהיום, שאם

לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא

בפועל.

המזכירות תמציא פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ז, 15 יולי 2017, בהעדר הצדדים.