טוען...

החלטה מתאריך 28/11/12 שניתנה ע"י גילת שלו

גילת שלו28/11/2012

31256-04-10

בפני כב' השופטת גילת שלו

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

אלי סימני

<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד ליאורה יעבץ סולטן

הנאשם וב"כ – עו"ד חסונה ועו"ד אלווחידי

פרוטוקול

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בארבע עבירות של פריצה לרכב וגניבה, עבירה של החזקת סכין ועבירה של איומים.

מכתב האישום המתוקן, הכולל ארבעה אישומים, עולה כי בין התאריכים 21.4.10 ועד 22.4.10, פרץ הנאשם לארבעה כלי רכב שונים ברחוב סיוון באשדוד, תוך ניפוץ שמשה ברכב, וגנב מתוך כלי הרכב פריטים שונים, כמפורט בכתב האישום.

עוד באותו מעמד, החזיק הנאשם בכיס מכנסיו סכין קפיצית, שלא למטרה כשרה.

בהמשך, משהגיע שוטר למקום, איים הנאשם על השוטר באמרו "בן זונה, אני אפגש איתך בחוץ ואזיין אותך".

כבר ביום 20.10.10, במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם בעבירות שיוחסו לו ונשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר, כאשר הסנגור הודיע כי יעתור להארכת מאסר מותנה שהוטל על הנאשם, והמאשימה הודיעה כי תעתור להפעלתו.

הנאשם יליד 1980 ולחובתו 10 רישומים פליליים קודמים בגין עבירות רכוש, אלימות, סמים, והפרת הוראה חוקית , האחרונה בהן משנת 2008, והוא ריצה בעברו עונשי מאסר בפועל.

יצוין, כי ביום 19.2.08 נדון הנאשם בגין מספר תיקים שעניינם עבירות רכוש, ולמרות חומרת העבירות, החליטה כבוד השופטת לביא להתחשב בהליך טיפולי בו שולב הנאשם ודנה אותו באחד התיקים לצו מבחן תוך הארכת מאסר מותנה ארוך שהיה תלוי ועומד נגדו, ובשאר התיקים למאסר בעבודות שירות, ומאסר על תנאי בן 12 חודשים שהינו בר הפעלה בענייננו.

בענייננו, הגיש שירות המבחן מספר תסקירים אודות הנאשם, במסגרתם סקר את נסיבותיו האישיות הלא פשוטות של הנאשם ואת ההכרות והטיפול בו במהלך השנים.

מהתסקירים עולה, כי הנאשם טופל בשירות המבחן בין השנים 2000-2009, בין היתר במסגרת צווי מבחן, וההתרשמות היתה כי הוא מתקשה להתמיד בהימנעות משימוש בסמי רחוב ומתקשה להשתלב במסגרות טיפוליות אליהן הופנה, כאשר במהלך השנים ערך הנאשם מספר נסיונות גמילה, אך לא הצליח להתמיד בנקיון מסמים.

שירות המבחן המליץ מספר פעמים על דחיית הדיון בעניינו של הנאשם, על מנת לעקוב אחר השתלבותו בהליך גמילה מסמים בתחנה לטיפול בנפגעי סמים, כאשר הנאשם מסר בדיקות שתן, שחלקן היו נקיות וחלקן היו פסולות או העידו על שימוש בסמים.

למרות עליות ומורדות במצבו של הנאשם, החלטתי, בהמשך להחלטותיה של כבוד השופטת לביא לפניי, לאפשר לנאשם להמשיך בהליך הטיפולי בו החל, וכך נדחה הדיון מפעם לפעם לצרכי מעקב, וקבלת תסקירים משלימים.

בתסקיר מיום 1.3.12 ציין שירות המבחן, כי לאחר תקופה ארוכה בה נצפו ליקויים וקשיים בהסתגלות הנאשם למסגרת הטיפולית, החלו לראות התקדמות ושיפור במצבו של הנאשם, אשר שולב ביום 8.1.12 במרכז יום, החל בשיתוף פעולה מלא עם גורמי הטיפול, ומסר בדיקות שתן נקיות. שירות המבחן ציין, כי ניכר שהנאשם מסוגל יותר לקחת אחריות על חלקו בהליך הטיפולי, על התנהגותו הפלילית ועל מניעיה, וכי הוא מתרשם שהנאשם מחויב ברמה גבוהה לעמוד בהליך הטיפולי והשיקומי.

בתסקיר מיום 28.6.12 מסר שירות המבחן כי הנאשם משתף פעולה באופן מלא בהליך הטיפולי ועובר תהליכים של שינוי דפוסי חשיבה עבריינים והתמכרותיים.

בתסקיר מיום 30.10.12 ציין שירות המבחן כי גורמי הטיפול בתחנה לטיפול בנפגעי סמים מתרשמים כי הנאשם השלים מהלך טיפולי כוללני, וכי הושגו באופן הדרגתי איזון והתייצבות גם במצבו הרגשי והתפקודי. עם זאת, לאור ההתרשמות כי הנאשם זקוק להמשך טיפול בנושאים בעייתיים, הוכנה לו תכנית טיפולית המשכית.

שירות המבחן ציין, כי לאור השינויים שחלו במהלך חייו של הנאשם ובעיקר לאור נישואיו והפיכתו לאב, הוא מבטא כיום מוטיבציה לניהול אורח חיים נורמטיבי, השיג לראשונה בחייו איזון ביחסיו עם בני משפחתו ומתעתד ללמוד טכנאות מחשבים במכללה, בסיוע הגורמים הטיפוליים. עוד הוסיף שירות המבחן, כי להפעלת המאסר המותנה תהא השפעה רגרסיבית על הנאשם ועל יכולתו לשמר את הישגיו בשנה האחרונה.

לפיכך, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן וצו של"צ בהיקף של 400 שעות.

בטיעוניה לעונש, הדגישה ב"כ המאשימה את חומרת העבירות וריבויין ואת פגיעתן ברכוש הציבור, וטענה כי למרות ההליך הטיפולי המוצלח, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנאשם התמהמה בהליך הטיפולי, ועד אוגוסט 2011 לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו.

לפיכך, עתרה ב"כ המאשימה להטלת מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, פיצוי ועונשים נלווים.

הסנגור טען, כי הנאשם הורשע בארבע עבירות שבוצעו באותו מועד, כך שיש לראותן כמסכת אירועים אחת, וטען כי כל הרכוש שנגנב הוחזר לבעליו, וכי מאז העבירות נשוא תיק זה, הנאשם לא הסתבך עם החוק.

הסנגור הפנה לתסקירי שירות המבחן, להליך הטיפולי הממושך בו שולב הנאשם ולאינטרס של שיקום הנאשם, וטען כי גדיעת ההליך הטיפולי תביא דווקא לפגיעה באינטרס הציבורי.

אין ספק כי מעשיו של הנאשם חמורים, וכי העבירות בהן הורשע מצדיקות הטלת עונשי מאסר בפועל ממושכים, בעיקר לאור ריבוי העבירות ולאור עברו הפלילי של הנאשם בעבירות דומות.

לכך יש לצרף את העובדה שהנאשם ביצע את העבירות בעת שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה ארוך, ולאחר שזכה להקלה משמעותית בעונשו במסגרת הרשעתו האחרונה.

מאידך, לא ניתן להתעלם מן העובדה שהעבירות בוצעו על רקע התמכרות הנאשם לסמים, ובעיקר מהעובדה שהנאשם עבר הליך שיקומי ארוך וממושך, וכיום הוא בעל משפחה, עובד לפרנסתו בעבודה טובה, ומתכוון לשפר את איכות חייו בעזרת לימודים במכללה.

מלאכת הענישה היא מלאכה קשה, ובמסגרתה על בית המשפט לאזן בין כל השיקולים הרלוונטיים; לצד השיקולים של הלימה או גמול, מניעה, הרתעת היחיד והרתעת הרבים, אין להתעלם משיקולי הענישה האינדיבידואליים, הקשורים בנאשם העומד לפני בית המשפט, ובין היתר מסיכויי השיקום שלו.

על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו, לאור חומרת העבירה, נסיבותיה, ונסיבות העבריין, כשבכל מקרה ומקרה, עשויה נקודת האיזון לנוע לטובת העדפת שיקולי ענישה אחרים.

יצוין, כי גם בתיקון 113 לחוק העונשין ניתן משקל נכבד לשיקולי השיקום, כאשר בסעיף 40 ד' נקבע כי בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, אם מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, גם במקרים בעלי חומרה יתרה, וזאת בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן.

יצויין, כי באותם מקרים מיוחדים בהם הכף נוטה לכיוון הפן השיקומי, אין בכך כדי לפגוע דווקא באינטרס הציבורי, שכן האינטרס של שיקום עבריינים והחזרתם למוטב, הוא אינטרס ציבורי רם מעלה, וכאשר מדובר בהליך שיקומי מוצלח, ברור כי תהיה בו תועלת רבה יותר לאינטרס הציבורי מאשר כליאה מאחורי סורג ובריח, שעשויה להחזיר את הנאשם לחיק החיים העבריינים.

(ראו ע"פ 8092/04 ישראל חביב נ' מדינת ישראל).

אמנם, עיון בגזר הדין נשוא המאסר המותנה, מעלה כי אין זו הפעם הראשונה שמוגשים אודות הנאשם תסקירים חיוביים, המבקשים לאמץ בעניינו את הפן השיקומי, דבר המעורר חשש שמא הנאשם מצליח להתחמק פעם אחר פעם מענישה מוחשית בתואנות שווא, וכי ישוב ויבצע עבירות נוספות גם לאחר גזר הדין.

עם זאת, מגזר הדין הקודם ניתן לראות כי שירות המבחן המליץ אז על ענישה מקלה, לאור ההתייצבות המסוימת במצבו והמגמה החיובית בהתנהלותו, אך יחד עם זאת הביע התרשמותו כי הנאשם לא הפנים מושגים בסיסיים הנדרשים להצלחה שיקומית.

מאחר ובשונה מגזר דינו הקודם, הפעם עבר הנאשם הליך טיפולי ממושך, עם כל העליות והמורדות המאפיינים הליך גמילה מסמים, לאור התרשמות אנשי המקצוע היא כי חל שינוי ממשי באורחות חייו, בדפוסי חשיבתו והתנהגותו ובלקיחת האחריות על מצבו, לאור חלוף הזמן מיום ביצוע העבירות, והעובדה שהנאשם לא ביצע עבירות נוספות, הגעתי למסקנה כי יש מקום ליתן לנאשם הזדמנות נוספת ואחרונה להוכיח כי שינה את דרכיו ועלה על דרך הישר, ובכך לחרוג ממדיניות הענישה הנוהגת.

עוד לקחתי בחשבון את העובדה שיוטלו על הנאשם רכיבי ענישה שניתן יהיה להפקיעם ולהמירם בענישה מחמירה, במידה והנאשם ימעד חזרה לסמים, או יבצע עבירות נוספות.

עם זאת, ולמרות שלדברי הצדדים הרכוש הושב למתלוננים, נראה לי כי יש מקום לפיצוי מסוים למתלוננים בגין הנזק ועוגמת הנפש שנגרמו להם.

לאור כל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

  1. אני מורה על חידוש עונש מאסר על תנאי למשך 12 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ. 1932/05 בבית משפט השלום באשדוד ביום 19/2/08, לתקופה של שנתיים נוספות מהיום.
  2. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של אחזקת סכין או איומים במשך 3 שנים מהיום.
  3. פיצוי בסך 1,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים, עדי התביעה 3-6.

הפיצוי יקוזז מתוך הפקדון שהופקד בתיק המעצר.

  1. קנס בסך 700 ₪, או 40 ימי מאסר תמורתו.

הקנס יקוזז מתוך הפקדון שהופקד בתיק המעצר, והיתרה תושב לנאשם, על פי פרטים שימציא למזכירות.

  1. הנאשם יחתום היום על התחייבות בסך 3,500 ₪ שלא לעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע, למשך שנתיים מהיום. לא יחתום, ייאסר למשך 30 יום.
  2. הנאשם יימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.

לצורך זאת עליו לחתום על צו מבחן.

מוסבר לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי הצו, ניתן יהיה להפקיעו ולגזור דינו לרכיבי ענישה נוספים.

  1. אני מורה לנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור במתנ"ס עוזיאל באשדוד, בהיקף של 400 שעות, בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שירות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יעשה כן וידווח על כך לבית המשפט.

מוסבר לנאשם כי אם לא ימלא את תנאי צו השירות במלואם, ניתן יהיה להפקיע את הצו, לגזור את דינו מחדש ולהטיל עליו רכיבי ענישה נוספים בגין העבירות נשוא תיק זה.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבימ"ש מחוזי ב"ש.

העתק הפרוטוקול יועבר לשירות המבחן.

הסכין יושמד והכסף בפלא : 151582/10 יושב למתלונן, אם נתפס פלאפון וכן שעון ברשות הנאשם, יושבו לנאשם.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט חשון תשע"ג, 14/11/2012 במעמד הנוכחים.

גילת שלו, שופטת

הוקלד על ידי נורית קולטקר

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
05/05/2010 החלטה מתאריך 05/05/10 שניתנה ע"י רובין לביא רובין לביא לא זמין
12/05/2010 הוראה לנאשם 1 להגיש חוות דעת רובין לביא לא זמין
14/07/2010 פרוטוקול בהעדר רובין לביא לא זמין
20/10/2010 הוראה לשירות המבחן למבוגרים להגיש תסקיר רובין לביא לא זמין
28/11/2012 החלטה מתאריך 28/11/12 שניתנה ע"י גילת שלו גילת שלו צפייה
29/11/2012 החלטה מתאריך 29/11/12 שניתנה ע"י גילת שלו גילת שלו לא זמין
06/05/2013 החלטה על בקשה לשינוי מקום השמה 06/05/13 גילת שלו לא זמין
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל אירית חכמון
נאשם 1 אלי סימני אקרם חסונה