לפניי תביעה שכנגד לתשלום פיצויים בגין התנהגות שלא בתום לב, ובגין רשלנותו הנטענת של הנתבע שכנגד, מתווך מקרקעין במקצועו.

התביעה העיקרית שהגיש הנתבע שכנגד, לתשלום דמי תיווך, נדחתה על הסף, בהחלטתו של כב' השופט שחורי מיום 23.11.11 בנימוק שלא נערך הסכם תיווך בכתב בין הצדדים.

לטענת התובעת שכנגד, בשל התנהלותו הרשלנית וחסרת תום הלב של הנתבע שכנגד, חויבה לשלם פיצוי בסכום של 90,000$ לקבוצה של רוכשי מגרשים, אשר רכשו ממנה מגרשים ערב אישורה של תוכנית פרצלציה. לטענת התובעת, בפסק הדין, שניתן בת"א (מחוזי חיפה) 248/95+531/95 כהן אברהם ואח' נ' נגאר באהי אמסלם ואח' (16.4.06) נפסק כי לא היה בהתנהלות התובעת שכנגד חוסר תום לב, ובכל זאת חויבה לשלם פיצוי לתובעים בשל התנהלותו של בא כוחה דאז, ולטענת התובעת שכנגד, אף בשל התנהלותו של הנתבע שכנגד, אשר לא היה צד לאותו הליך.

עילת התביעה הנוספת מבוססת על הטענה לפיה, החתים הנתבע שכנגד את התובעת שכנגד, בתאריך 12.10.04 על מכתב כוונות, בו התחייבה למכור שלושה מגרשים שבבעלותה לחברת נהריה על הים יזמות בע"מ, כאשר באותו מכתב כוונות נכללה סנקציה בגין הפרת ההתחייבות בסך 500,000$. עוד טוענת התובעת שכנגד, כי בנוסף, החתים אותה הנתבע שכנגד על זכרון דברים למכירת מגרש שבבעלותה, במחיר נמוך, וכי זכרון הדברים כלל קנס בסך 150,000$.

לטענת התובעת שכנגד, ניצל הנתבע שכנגד את האמון שנתנה בו, ואת העובדה שאינה יודעת לקרוא עברית, והטעה אותה באופן מכוון.

לטענת הנתבע שכנגד, לא היה צד לפסק הדין בת.א. 248/95 + 531/95 ולא נחקר במסגרת אותו הליך, ולפיכך אין בקביעות שנקבעו בפסק הדין כל ממצא עובדתי לגביו, ואין בכוחו להטיל עליו חובה לפצות את התובעת שכנגד.

ביחס לעילת התביעה הראשונה, טוען הנתבע שכנגד, כי התובעת שכנגד הבינה היטב את המסמכים עליהם חתמה, כי היא שולטת בשפה העברית, וכי אף בא כוחה ידע על המשא ומתן המתנהל למכירת המגרשים.

מכל מקום, טוען הנתבע שכנגד, כי התובעת שכנגד ממילא לא שילמה את ה"קנס" נשוא מכתב הכוונות.

אין באמור כדי למצות את כל טענות הצדדים.

הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984 לאחר הגשת תצהירים וסיכומי טענות בכתב.

עיינתי היטב בטיעוני הצדדים ובכתבי הטענות על מצורפיהם. קראתי את תצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעמם, וכן את פסק דינו של כב' השופט עמית בת.א.(מחוזי חיפה) 248/95+531/95.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות, אני מחייבת את הנתבע שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 40,000 ₪.

הסכום כולל שכר טרחת עורך דין.

אני מורה על החזר האגרה ששולמה עם הגשת התביעה שכנגד, בניכוי הסכום המינימאלי בהתאם לתקנות.

ניתן היום, י' חשוון תשע"ה, 03 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.