<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מיכל בן דוד

הנאשם 1 וב"כ עו"ד גיורא זילברשטיין

<#2#>

גזר דין

בעניין נאשם 1

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם שתי עבירות: הסגת גבול וגניבת רכב. על פי כתב האישום, בתאריך 6.4.10, סמוך לשעה שתיים לפנות בוקר, נכנסו הנאשמים למשק במושב צפריה באמצעות משאית גרר. הנאשמים נכנסו למחסן והוציאו מתוכו מלגזה וניסו להעלותה על גרר המשאית. כתב האישום ייחס לשניהם גניבת המלגזה.

בדיון שהתקיים לפני כב' השופטת וינברג ביום 8.12.10 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון ביחס לנאשם 1 (להלן – "הנאשם"). על פי ההסדר הנאשם יודה בעובדות כתב האישום, יורשע בעבירות המיוחסות לו, ובטרם טיעונים לעונש יישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר. כאן המקום לציין כי הנאשם 2 כפר בעובדות כתב האישום ובעניינו נקבע דיון לפני מותב דיוני. מכל מקום בדיון שהתקיים ביום 24.4.12 לפני כב' השופטת נחמן הודיעה התביעה כי היא חוזרת בה מכתב האישום ביחס לנאשם 2.

בעקבות החלטתי לקבל תסקיר משירות המבחן, ולאחר שהוגש תסקיר התקיים דיון לפני ביום 31.5.12 בו טענו הצדדים לעונש. לאחר שעיינתי בתסקיר, ממנו עלתה תמונת מצב חיובית ביותר אודות הנאשם תוך ששירות המבחן המליץ להעמיד את הנאשם בפיקוח השירות, ולנוכח עמדת התביעה לעונש מאסר בפועל, הוריתי לקבל תסקיר משלים וכן חוות דעת הממונה על עבודות שירות בשב"ס.

סמוך לפני הדיון שהתקיים לפני ביום 25.2.13 התקבלו והיו לפני שני המסמכים הרלבנטיים: תסקיר משלים של שירות המבחן וחוות דעת הממונה.

שירות המבחן חזר על התרשמותו החיובית מהנאשם והמליץ להימנע מלהשית על הנאשם עונש מאסר בפועל אלא בעבודות שירות. הממונה מצא כי הנאשם מתאים לרצות עונש מאסר בעבודות שירות.

בתיק זה, וכפי שפורט לעיל, עתרו הצדדים פעמיים לעונש. בראשונה בטרם הפניתי הנאשם לקבלת תסקיר משלים וחוות דעת הממונה והשנייה לאחר שהתקבלו שני מסמכים אלה.

התביעה לא חזרה בה מעמדתה לעונש מאסר בפועל "ממש", דהיינו התנגדה לעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. גם תסקיר חיובי של שירות המבחן המפרט שיקומו של הנאשם, אשר ערך שינוי מהותי ומשמעותי בחייו לא היה בהם כדי לשכנע התביעה לשנות מגישתה להחמרה בענישה. לגבי התביעה, אין בשיקולי השיקום להוות מרכיב בשיקול דעתה ובטיעוניה. ככל שהתביעה סבורה שמדובר בעבירות חמורות ובמיוחד ככל שלשיטתה מדובר בגניבת רכב, אזי אחת היא – מאסר בפועל.

הסניגור לעומת זאת, מצא להציג לפני בית המשפט שיקולי ענישה רחבים יותר ופחות נוקשים ודוגמתיים. לדברי הסניגור אין להתעלם משיקולי שיקום הנאשם. לדבריו, האינטרס הציבורי אינו מצוי אך בענישה מחמירה של מאסר. האינטרס הציבורי הוא גם בחיזוק הנאשם שחזר מדרכו העבריינית והוכיח כי שיקם עצמו. ענישה מחמירה כמאסר בפועל יש בה כדי לדרדר הנאשם אחורה ובכך יפגע האינטרס הציבורי.

אני מסכים עם הגישה לפיה מרכיב השיקום בענישה רב חשיבות הוא. ככל שבית המשפט משתכנע כי אדם שיקם עצמו אזי יש להושיט לו יד ולהכווינו אל דרך המלך. יש ולעיתים, מסיבות ובנסיבות מסוימות עולה בידי נאשם להתל במערכת אכיפת החוק עד כדי לשכנע כי פניו אל השיקום ולא כך היא. במקרה זה, יהיה מקום להחמיר עם הנאשם, אך ככל שלא הוכח כי הוא מהתל במערכת אכיפת החוק ולרבות בשירות המבחן יש להחזיקו כמי שכוונותיו כנות.

באשר לחומרת העבירה. הנאשם גנב מלגזה. מלגזה מבחינה מסוימת היא רכב, אלא שבחינת העניין בראי פורמלי נוקשה אשר מצביע על גניבת רכב, ובתוך כך, על מדיניות הענישה המחמירה עם עבירות כלפי רכב, היא בחינה שאינה ראויה, אינה מציאותית והיא נוקשה במידה רבה.

איני מקל ראש בעבירת הגניבה. אלא ששוכנעתי כי הגניבה במקרה זה, אף שמבחינה פורמלית – משפטית חוסה תחת הכותרת גניבת רכב- אינה כזו. ואדגיש, שמא יוסק אחרת, שאיני מקל ראש ולו בשמץ בעבירת גניבת המלגזה. המעשה חמור הוא, אך הכול יש למדוד באופן מידתי למעשה, לנסיבות המעשה ולנסיבות הנאשם.

ככל העולה לפני, מדובר באדם צעיר בעל עבר פלילי אשר ערך שינוי משמעותי בחייו. הנאשם הורשע שלוש פעמים בעבירות של תקיפה, פירוק חלקים מרכב והחזקת סכין. את עבירת התקיפה והחזקת הסכין, האחרונה, עבר לפני כחמש שנים וחצי ואילו את עבירת פירוק חלקים ברכב עבר לפני ארבע שנים. איני סבור כי עברו הפלילי מכביד, אך עיקר העניין הוא בשינוי שערך הנאשם באורחות חייו. כיום, מאורס הנאשם לסטודנטית ועומד לפני חתונה, עובד למחייתו ומקיים חיים נורמטיביים.

בבואי לגזור הדין לקחתי בחשבון הודיית הנאשם, אשר יש בה מעבר לחיסכון בזמן שיפוטי, הפנמת המעשה האסור וחרטה על המעשה.

אשר על כן, אני דוחה את עתירת התביעה לעונש ומקבל את עתירת הנאשם להקל עמו.

אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

6 חודשי מאסר בפועל.

עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות כפי חוות דעת הממונה שעותק ממנה מצוי בידי הנאשם והוא יודע פרטיה לרבות מועד תחילת העבודות: 25.4.13.

9 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה נגד הרכוש מסוג פשע.

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה נגד הרכוש מסוג עוון.

2,000 ש"ח קנס או חודש מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון הוא ביום 1.5.13.

ככל שהנאשם או מי מטעמו הפקידו סכום כסף כערובה לשחרורו בתיק מ"י 24160-04-10, הרי שמתוך סכום ההפקדה יועבר סכום הקנס כאמור וככל שלא תהיה יתרה, הרי יתרת החובה תשולם על פי ההוראה לעיל. תהא יתרה לזכות הנאשם או המפקיד, היתרה תוחזר לאדם שהפקידה.

אני מורה שהנאשם יהא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

עותק מגזר דין זה יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תשע"ג, 19/03/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

אבקש עיכוב ביצוע עבודות השירות על מנת לשקול הגשת ערעור.

ב"כ הנאשם:

אני מתנגד. תחילת העבודות הם ביום 25/4/2013 די והותר זמן כדי לשקול ערעור להגישו.

<#4#>

החלטה

לנוכח טווח הזמן עד לתחילת העבודות, אני סבור שיש בו די כדי להכין ערעור ולהגישו, הרי איני נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בעבודות שירות, למותר לציין שככל שלא יהיה די זמן להגשת ערעור כאמור, פתוחה הדרך לפנות לערכאת הערעור לשם החלטה בעניין עיכוב הביצוע.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תשע"ג, 19/03/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי איילין אלון