בפניי בקשת חייב להכריזו פושט רגל.

בהתאם להודעת המנהל המיוחד מיום 6.12.2012, עם השלמת הסרת כל מחדליו של החייב אין עוד מניעה להכריזו כפושט רגל. ב"כ הכונ"ר לא הגיש עמדתו ומכאן שנחשב כמסכים לעמדת המנהל המיוחד.

ביום 1.9.10 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 420,000₪

ל-33 נושים, כאשר מושת עליו תשלום חודשי בסך 1,000 ₪. עד מועד הגשתה של חוות הדעת ע"י הכונ"ר הוגשו נגד החייב 7 תביעות חוב בסכום כולל של 24,192 ₪. לא נתבעו חובות בדין קדימה.

המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה (

ראה לענין זה:

שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173;

ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756),

ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009).

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייב אשר לא התייצבו לדיון שהתקיים בעניינו, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייב פושט רגל.

כל ההגבלות שהוטלו על החייב יעמדו בעינן, והחייב ישלם 1,000 ₪ לקופת הפש"ר מדי חודש בחודשו.

הכונ"ר ישמש כנאמן על נכסי החייב, עד למינוי נאמן אחר.

פסק דין זה ניתן בפועלי כרשמת.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ג, 12 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.