פסק-דין

התובע פנה אל הנתבעת, מתווכת במקצועה, על מנת שתמצא עבורו דירה לרכישה. התובע הפקיד בידי הנתבעת את הסך 50,000 ₪, שאת השבתם הוא תובע מאת הנתבעת. כן תובע התובע מאת הנתבעת פיצוי על הפרת חובת הנאמנות שלה כלפיו.

כללי:

בעלי הדין:

1. התובע הינו אזרח ישראלי ותושב העיר רהט.

2. הנתבעת 1 (להלן-"הנתבעת") מתווכת מקרקעין במקצועה, ומשרדה נמצא בעיר לוד. הנתבעת עובדת תחת השם המסחרי סנצ'ורי 21 לוד תיווך 2000.

מערכת היחסים בין הצדדים:

3. אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 2004 פנה התובע אל הנתבעת וביקש ממנה שתאתר עבורו דירה המתאימה לצרכיו למטרת רכישה. זמן קצר לאחר פנייתו הודיעה הנתבעת לתובע כי איתרה דירה בת 3 חדרים ברחוב הרב קוק 12/5 בלוד הידועה כגוש 3962 חלקה 93 (להלן-"הדירה"). ביום 23.11.04 הפקיד התובעת בידי הנתבעת את הסך 50,000 ₪ על פי דרישת הנתבעת.

4. הנתבעת החתימה את התובע על נוסח חוזה לרכישת הדירה, ללא נוכחות המוכר מר דבח אליעזר (להלן-"מר דבח"). פרטיו של התובע לא מולאו בטופס החוזה. לאחר שנוכח התובע לדעת שהעסקה לא יוצאת אל הפועל, פנה לעו"ד שמעון בר לב על מנת שישלח מכתב התראה למוכר, שאכן שלח מכתב התראה למר דבח. בא כוחו של מר דבח, עו"ד גבריאל תבור, השיב למכתבו של עו"ד בר לב ובו הכחיש שהתובע רכש ממר דבח את הדירה.

5. התובע דרש מהנתבעת להשיב לו את הסך 50,000 ₪, אך הנתבעת סירבה לעשות כן, ועל כן הגיש התובע את תביעתו זו להשבת הסך 50,000 ₪ ולתשלום פיצויים בסך 50,000 ₪.

טענות הצדדים:

6. טוען התובע כי הנתבעת הפרה חובותיה כלפיו כמתווכת, ולכן עליה להשיב לו את הסך 50,000 ₪ וכן לפצותו בסך 50,000 ₪ בגין הנזקים שגרמה לו.

7. הנתבעת טענה שהחזירה לתובע את כספו באמצעות הפקדות לחשבונו בבנק וכן על ידי שגבתה ממנו דמי תיווך על העסקה עם מר דבח ולאחר מכן על הדירה החילופית שמצאה עבורו.

העדויות:

8. מטעם התובע העיד התובע בלבד, ומטעם הנתבעת העידה הנתבעת בלבד. שני בעלי הדין נחקרו על תצהיריהם, ולאחר מכן סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם.

דיון ומסקנות:

נטל הראיה:

9. מכתב ההגנה של הנתבעת, מתצהיר העדות הראשית שלה ומעדותה בבית המשפט עולה שהנתבעת מודה שקיבלה מהתובע את הסך 50,000 ₪, אך הוציאה כספים אלו בהתאם לסיכומים שהיו בינה לבין התובע. טענה זו של הנתבעת היא טענת הודאה והדחה, ונטל הראיה עובר אל הנתבעת. משמע מכך, שככל שהנתבעת לא הרימה את נטל הראיה, יינתן פסק דין כנגדה.

העסקה על מר דבח:

10. טוענת הנתבעת שהיא ביצעה פעולת תיווך עבור התובע עם מר דבח. ב"כ מר דבח הכחיש טענה זו, והנתבעת לא הציגה חוזה עליו חתם מר דבח למכירת הדירה לתובע.

11. טוענת הנתבעת שהתובע הגיש תביעה כנגד מר דבח באמצעות עו"ד בר לב בשנת 2009, וראיה לכך הציגה העתק העמוד הראשון של התביעה שהגיש עו"ד בר לב עם החותמת של עו"ד בר לב ובו נקוב מועד דיון בשנת 2009.

סבור אני שטענה זו אינה נכונה. רק בחודש מאי 2009 נכנסה לבית המשפט ברמלה תוכנת נט המשפט, ובשנת 2009 היו מטביעים חותמת "נתקבל" על כל כתב תביעה שהיה מוגש לבית המשפט, או לפחות הייתה מודבקת מדבקה על גבי כתב הטענות. מבדיקה במחשב בית המשפט התברר שמספר התיק הנקוב בראש העמוד הראשון של כתב התביעה שצורף מתייחס לבעלי דין אחרים, ואין כל תביעה שהוגשה ע"י עו"ד בר לב בשם התובע כנגד מר דבח.

אשר על כן, סבור אני שלא הוגשה כל תביעה של התובע כנגד מר דבח.

13. טוענת הנתבעת שהתובע חתם אצל עו"ד בר לב על תצהיר בו הוא מוותר על כל התביעות כלפיה. סבור אני שיש לדחות טענה זו מהסיבות כדלקמן:

1. עו"ד בר לב כתב מכתב בו ציין שלפני שהתובע חתם על התצהיר הוא לא הבהיר לתובע שבחתימה על התצהיר הוא מוותר על התביעה להשבת הסך 50,000 ₪;
2. התובע צירף עותק התצהיר ללא חתימתו עם אימות של עו"ד בר לב, אך הנתבעת צירפה העתק תצהיר עם חתימה שנטען שהיא חתימת התובע ואימות עו"ד בר לב;
3. מהשוואת החתימה של התובע על גבי תצהיר העדות הראשית הגיש לבית המשפט לחתימה הנטענת להיות חתימתו של התובע בפני עו"ד בר לב, נוכחים לדעת שיש שינויים לא מעטים;

לאור האמור לעיל סבור אני שאין לקבל את הטענה שהתובע ויתר על תביעתו להשבת הסך 50,000 ₪ או כל טענה אחרת כנגד הנתבעת.

הפקדה לחשבון הבנק של התובע:

14. הנתבעת טוענת שהשיבה לתובע חלק ניכר מהסך 50,000 ₪ באמצעות הפקדה לחשבונו בבנק הבינלאומי סניף באר שבע. לעומתה טוען התובע כי הוא זה שהפקיד את ההפקדות לחשבונו. סבור אני שיש לקבל את גרסת התובע בנושא ההפקדות, מהסיבות כדלקמן:

1. כל ההפקדות, למעט הפקדה אחת, נעשו בבאר שבע. לא סביר שהנתבעת תיסע במיוחד לבאר שבע על מנת לבצע את ההפקדות;
2. בשוברי ההפקדה לא רשום את שם המפקיד. אי רישום נתון זה על ידי הבנק מעיד שהתובע, שהוא בעל החשבון, הוא זה שהפקיד סכומים אלו;
3. אילו הנתבעת אכן קיבלה סכום זה בפקדון, מדוע לא הפקידה אותו בחשבון פיקדונות ולא משכה כספים אלו באמצעות שיקים?

אשר על כן, מקבל אני את גרסת התובע שהוא זה שהפקיד את הכספים לחשבונו בסניף הבנק הבינלאומי בבאר שבע.

דמי תיווך:

15. טוענת הנתבעת כי היא קיזזה מהסך 50,000 ₪ את דמי התיווך בגין העסקה עם מר דבח ולאחר מכן קיזזה את דמי התיווך בגין הדירה שרכש התובע בשנת 2005 מאת מוניס יהושע ואיריס. סבור אני שיש לדחות טענותיה אלו של הנתבעת מהסיבות כדלקמן:

1. כבר לעיל קבעתי שלא נכרת כל חוזה בין התובע לבין מר דבח. אם לא נכרת חוזה, הנתבעת אינה זכאית לדמי תיווך;
2. הנתבעת לא הגישה לבית המשפט הזמנת תיווך עליה חתם התובע. בהעדר הזמנת תיווך חתומה, אין הנתבעת זכאית לדמי תיווך;
3. בהעדר הזמנת תיווך חתומה, לא ידוע מה הייתה עמלת התיווך שהוסכמה בין הצדדים.

לאור האמור לעיל, סבור אני שהנתבעת לא הייתה זכאית לקזז מהסך 50,000 ₪ את עמלות התיווך הנטענות.

פיצויים:

16. התובע תבע פיצויים בסך 50,000 ₪ בטענה שהנתבעת הפרה כלפיו את חובותיה על פי חוק המתווכים.

סבור אני שאין זה הוגן לקבוע כי מצד אחד התובע לא חתם לתובעת על הזמנת תיווך, אך מצד שני לקבל טענתו שהנתבעת הפרה כלפיו את חובותיה המנויות בחוק המתווכים במקרקעין.

איני שולל את האשרות שייתכן מצב בו לא חתם לקוח למתווך על הזמנת תיווך אך המתווך יפר את חובותיו כמתווך כלפי הלקוח. אינני סבור שהמקרה הנוכחי הוא המקרה המתאים לאפשרות זו.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן:

1. את הסך 50,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום 23.11.04 ועד ליום התשלום בפועל;
2. את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
3. שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ה, 17 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.