<#2#>

נוכחים:

ב''כ המאשימה – עו''ד אפרת דידי קונפינו

ב''כ הנאשם – עו'ד יעקב בראון ועו''ד רפאל דלל

הנאשם

פרוטוקול

עו''ד דלל:

אני סבור שעל פי סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי, כאשר מוגשת לתיקון כתב אישום אחרי הקראה, יש לתת לנאשם להשיב. לגוף העניין הבקשה שערורייתית. לא ייתכן שאחרי שהנאשם מופיע ופורש את כתב ההגנה שלו, המאשימה מבקשת לתקן כדי שכתב האישום יתאים לטענות ההגנה ויענה עליהן. אני סבור שזה התיק שבו מגיעה לנאשם הגנה מן הצדק. זה בדיוק סוג התיקים שיש להחיל את ההגנה.

מדובר בכתב אישום המתייחס לעבודת בניה ללא היתר. בכתב האישום נטען שהבניה ללא היתר נעשתה על קרקע בבעלות אדם אחר. מדובר בהתעמרות בנאשם, במיוחד לאור חומר החקירה שחברתי טוענת שעל סמכו הגישה את הבקשה לתיקון. החומר הועבר לנו במקביל להגשת הבקשה לתיקון. בחומר מדובר בדברים שקרו בחודש מרץ 2011. עד עכשיו לא העבירו לנו, ורק היום נזכרה להגיש בקשה לתיקון כתב אישום.

כתב האישום מתייחס לבניה ללא היתר על קרקע שאינה בבעלות הנאשם, שאינה בחזקתו של הנאשם, והבניה עצמה נעשתה על ידי מי שמחזיק בקרקע. אותו אדם שבנה ללא היתר וגם החזיק בקרקע בפועל, הוגש נגדו כתב אישום, במסגרתו הוא הודה שהחזיק בקרקע, הודה שהוא לבדו, בעצמו, בנה את הבניה ללא היתר. ניתן נגדו פסק דין, הושת עליו קנס גבוה, ניתן צו להריסה שבוצע לפני שנה וחצי. אז מה רוצים מהנאשם שהוא לא הבעלים של הקרקע? מנסים להראות בדרך לא דרך קשר לבעלות על הקרקע. אני לא מכיר אפשרות לקבל זכויות בקרקע כשיש רישום כדין בטאבו של הבעלים, כשיודעים בדיוק מי הבעלים. זהו המקום לתת הגנה מן הצדק, ואני מבקש לבטל את כתב האישום, ובוודאי לדחות את הבקשה לתיקון כתב האישום.

לגבי התוספת המבוקשת בסעיף 5 "כמי שהוחזק כבעלים" – טענתי בהקראה שאין לנאשם קשר למקרקעין. טענתי שאין שום סיכוי לזכות בתיק הזה, הם לא יכולים להוכיח שום קשר בינו לבין המקרקעין. כאשר טענתי שאחת הטענות החזקות היא שאין קשר בין הנאשם לבין הקרקע, הם הבינו שיש להם בעיה, ואז החליטו להשיג מסמכים ולהעיד את יאיר פור, ולתקן את הגדרת הקשר בין הנאשם לקרקע.

ב''כ הצדדים: מוסכם עלינו כי הנאשם יחזור בו מכפירתו ויודה. בית המשפט יקבע האם הוא יורשע או תהא הימנעות מהרשעה, לאחר דיון קצר, ובכל מקרה יוטל קנס עליו קנס לפי שיקול דעת בית המשפט, שלא יעלה על 4,000 ₪ וישולם ב-10 תשלומים.

הנאשם: זה מקובל עליי ואני מודה בעובדות.

ב''כ המאשימה: ההלכה הפסוקה היא כי מורשעים אנשים נורמטיביים, וזו לא עבירה עם קלון, לכן התביעה סבורה שמדובר בעבירה חמורה ויש להרשיע.

ב''כ הנאשם: מי שביצע בפועל את הבניה הואשם ונשא בעונש. הבניה נעשתה לפני שנה וחצי. אני מבקש להימנע מהרשעה, אולי ההרשעה תזיק לו, שכן כרגע הוא לא עובד ואם ירצה לעבוד כשומר או נהג מונית ההרשעה תחסום אותו. אני מבקש להימנע מהרשעה.

<#3#>

פסק דין

הצדדים הגיעו להסדר דיוני כאמור בפרוטוקול לעיל, והנאשם הודה בעובדות נשוא כתבי האישום.

כעת עליי להכריע האם יש להימנע מהרשעה, כעתירת הסניגורים, אם לאו, וכן לקבוע את סכום הקנס אשר הוסכם כי יוגבל עד 4,000 ₪.

המדובר בבניה שבוצעה ללא היתר בשטח קרקע, אשר לנאשם זכויות בו, בבעלות משותפת עם אחרים, כאשר מיוחסת לו אחריות פלילית כאמור בכתב האישום (סעיף 5). הוברר בפניי כי הבניה נשוא כתבי האישום נהרסה זה מכבר, וכי לא בוצעה על ידי הנאשם, אלא על ידי אחרים, שהורשעו בדין בגין ביצועה ונגזר עליהם עונש.

המדובר בנסיבות מיוחדות ויש לתת על כך את הדעת, כאשר ניתנת החלטה האם להרשיע את הנאשם אם לאו. אכן, הכלל הוא כי יש להרשיע נאשם שהוברר כי ביצע עבירה, אך בכלל זה ישנם חריגים, וניתן להימנע מהרשעה בנסיבות מיוחדות, בהתאם להלכת כתב נ' מדינת ישראל.

בנסיבות המיוחדות בתיק זה, ולאחר שלקחתי בחשבון גם את הטענה להגנה מן הצדק, שלא נדרשתי להכריע בה, וכן את האמור לעיל לגבי מי שביצע בפועל את הבניה, כמו גם את הנזק שעלול להיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעה כמפורט על ידי סניגורו, אני סבור כי זה המקום לעשות שימוש בסמכותי ולהימנע מהרשעת הנאשם.

בהתאם, כך אני מורה. יחד עם זאת, יוטל על הנאשם עונש, באופן שהנאשם ישלם קנס בסך 2,000 ₪, ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.11.12 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ג, 15/10/2012 במעמד הנוכחים.