א. מבוא

1. החייב, יליד 1956 נשוי ואב לארבעה בגירים, אחד מהם התגורר עמו במועד הגשת ההליכים דנן, ועד שהתחתן בחודש יולי 2012, הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל בחודש אוקטובר 2010.

2. ביום 27.8.2010 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 1,855,305 ₪ ל – 39 נושים.

3. בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 500 ₪ ולהגיש דוחות דו חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו.

4. נכון למועד ערכית חוות דעת בעלי התפקיד בחודש נובמבר 2011 הוגשו כנגד החייב 21 תביעות חוב בסך 1,222,462 ₪ מתוכם 1,826 ₪ בדין קדימה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

5. יצויין כי להסכמת ב"כ הכונ"ר לתת צו כינוס לחייב קדמה התכתבות ענפה במהלכה ביקש ב"כ החייב להורות על עיכוב הליכי ההוצל"פ המתנהלים נגדו עוד בטרם מתן צו כינוס. בקשתו שהועברה גם לתגובת נושיו עוררה התנגדות עזה בקרב נושים אשר טענו כי עסקינן בחייב שאינו מתאים להליך.

כמו כן בטרם ניתנה הסכמת ב"כ הכונ"ר למתן צו כינוס בתיק זה ניתנה תגובה מטעם ב"כ הכונ"ר ביום 20.7.2010. כבר במועד זה נדרש החייב להבהיר מהם מקורות הכנסות התא המשפחתי לרבות הכנסות ילדי החייב המתגוררים עמו. עוד הובהר לחייב כבר בשלב מוקדם זה כי הוצאות החייב המוצהרות עולות על הכנסותיו.

יצויין כי בתגובה הגיש החייב תצהיר ביום 22.7.2012 בו נאמר כי הכנסות בנו החייב המתגורר עמו הינם סך של 5,000 ₪.

למרות זאת החייב לא כלל בדוחות שהגיש מטעמו את הכנסות בנו בהכנסות התא המשפחתי למרות שהוצאותיו של אותו בן לרבות הוצאות כלכלה וחשמל כן נכללו.

החייב לא עשה כן למרות שבן החייב הפסיק לגור בביתו על פי הצהרת החייב עצמו רק בחודש יולי 2012 עת התחתן.

6. האמור לעיל רלוונטי לעניינו משום שיש לזכור כי הסכמה למתן צו כינוס ניתנה על בסיס הבהרות שנתן החייב בנוגע להכנסות התא המשפחתי והחייב בחר להעלים חלק מהכנסות אלו (של בן החייב) מדוחות חודשיים שהגיש.

ב. גרסת החייב בנוגע להסתבכותו

1. החייב טוען כי הסתבכותו נעוצה בכשלון עסקי של עסק שניהל בין השנים 1993-2001. החייב טען כי בתחילת הדרך היה עסקו רווחי ואולם לאחר שבוצעה פריצה לעסק בשנת 1998 החל העסק להדרדר וסבל מבעיות מימון, בגין שיקים שנתנו לקוחות לחייב בגין סחורה שנרכשה, ואשר לא כובדו.

עוד נטען כי בשנת 2005 ארעה פריצה נוספת לבית החייב ונגנבו מסמכי העסק ושיקים ובגין כך לא יכול היה החייב לנקוט הליכים נגד לקוחות שמסרו לו שיקים שלא נפרעו.

2. החייב טען כי בתחילת הסתבכותו ניסה להחזיר כספים לספקים וגם סחורה ואף רכבים שהיו לו נתפסו בהליכי הוצאה לפועל. החייב טען שסגר עסקו בשנת 2001 וממועד זה החל לעבוד כשכיר בשוק פייסל. החייב אישר כי לעסק היה רואה חשבון ולעסק היה חשבון בנק ואולם הוא לא המציא דוחות רווח והפסד של העסק ותדפיסי בנק של חשבון העסק הומצאו באיחור, לאחר שהתקיים דיון בעניינו של החייב.

3. החייב טוען כי חובותיו נוצרו בתום לב. לדעת ב"כ החייב די בכך כי לחייב חובות העולים על סכום מסויים כדי להקנות לו הזכות להגיש הבקשה שהגיש ולטענתו הוא הוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב וגם התנהלותו בהליך הינה כשורה ולפיכך יש להעתר לבקשתו.

החייב טוען כי הוא מתנהל כהלכה בהליך, מגיש דוחות ומשלם תשלומים חודשיים וכי שיקלול כל הנסיבות בעניינו מחייבים העתרות לבקשתו כדי שיוכל לפתוח דף חדש בחייו.

ג. עמדת בעלי התפקיד

1. בעלי התפקיד וב"כ הנושה ש.ס. שיווק מוצרי אינסלטציה בע"מ (להלן: "הנושה") מתנגדים נמרצות לבקשת החייב.

לטענתם נסיבות הווצרות חובות החייב שונות בתכלית מהנטען על ידי החייב וכי חובות החייב לא נוצרו כולם בתום לב.

כך למשל טוען הנושה בתגובתו הראשונה כי למרות שהחייב טען כי סגר עסקו בשנת 2001, והפך לשכיר, הוא רכש סחורה מהנושה, ופיזר שיקים, שלא כובדו, בשנת 2003.

2. בעלי התפקיד טענו כי החייב לא סיפק מלוא המידע הרלוונטי התומך בטענותיו.

3. עוד נטען כי החייב אינו ממלא חובתו ואינו מוסר פרטים נדרשים בנוגע לנכס המקרקעין בו מתגוררים החייב ובני משפחתו לרבות ילדים בגירים ונשואים.

4. אשר להתנהלות החייב בהליך נטען עובר לדיון הראשון שהתקיים בעניינו ביום 20.11.2011 כי החייב אינו מגיש דוחות מלאים, אינו כולל הכנסת בנו הבגיר המתגורר עמו בנכס, אינו מפרט מצב זכויותיו בנכס, אינו מבהיר מדוע משולמים על ידי החייב חשבונות חשמל גבוהים אשר אפשר וכוללים תשלומי חשמל בגין שימוש כל הדיירים המתגוררים בדירות שונות בנכס על ידי החייב.

עוד נטען כי אשת החייב אינה עובדת ולא הומצאו הסברים ואישורים רפואיים המבהירים מדוע בוחרת אשת החייב לעשות כן.

5. בעלי התפקיד וב"כ הנושה טענו כי החייב לא המציא הודעה על ההליכים דנן לכלל נושיו ולא המציא אישורים כי כך עשה ובכך והפר חובותיו על פי צו הכינוס.

נטען גם כי החייב אינו עומד בתשלומים החודשים שהוטלו עליו.

6. עוד טענה המנהלת המיוחדת כי לחייב חובות שאינם קשורים לניהול עסקו אשר החייב עצמו אינו יודע להסבירם כדוגמת חוב לרשות השידור, חוב לבית החולים נהריה, חוב לחברת שגריר וחוב לא.א. שירותים משפטים.

7. נטען גם כי לחייב חובות אשר לא ניתן לטעון כי נוצרו בתום לב כמו חוב לעובד בגין שיק שנמסר לעובד וחולל, חובות למוסד לביטוח לאומי בגין פיגורים בתשלומים ואי הגשת דוחות, חובות לעיריות בגין אי תשלום דוחות חניה, וחובות למע"מ בגין אי הגשת דוחות.

ד. ההליך

1. לאחר קבלת תגובות בעלי התפקיד ובהתאם לאמור בצו הכינוס התקיים ביום 20.11.2011 דיון ראשון במעמד החייב והנושה.

2. בדיון הושגה הסכמה בין הצדדים כי התשלום החודשי שישלם החייב יוגדל לסך 1,000 ₪, החייב יגיש תגובה מפורטת ויסיר מחדליו וחלק מהמסמכים שנתבקש החייב להמציא יומצאו בדרך של מתן צו לבנק כנדרש בו נוהל חשבונו האישי והעסקי של החייב.

3. לאחר שהחייב מילא לטענתו, כנדרש ממנו בהחלטה מיום 20.11.2011, הגישה המנהלת המיוחדת תגובה בה נטען כי:

- לדוחות חודשים שהגיש החייב לא צורפו מסמכים נדרשים.

- החייב אינו כולל בדוחותיו הכנסות הבן הבגיר המתגורר עמו.

- דוחות חודשיים אינם מוגשים כסדרם.

- לא ניתנה תגובה עניינית לטענות בעלי התפקיד.

- קיים פיגור בתשלום החודשי.

4. לעמדת המנהלת המיוחדת הצטרף גם ב"כ הכונ"ר ושני בעלי התפקיד התנגדו למתן הכרזה בתיק זה.

5. ביום 25.3.2012 ניתנה החלטה המעניקה ארכה נוספת לחייב להסיר מחדליו.

6. ביום 24.4.2012 הגיש ב"כ החייב תגובה ובקשה לפסילת המנהלת המיוחדת המנוסחים לטעמי בלשון שאינה יאה.

בתגובה הודה ב"כ החייב כי אכן קיים פיגור בהגשת דוחות חודשיים.

7. בתגובה שב ב"כ החייב והפנה לתגובתו העניינית לעמדת בעלי התפקיד אשר הוגשה במעמד הדיון ביום 20.11.2012. בתגובה זו הודה ב"כ החייב כי לחייב חובות למע"מ ולמוסד לביטוח לאומי.

8. ביום 30.4.2012 ניתנה החלטה הקובעת דיון במעמד כל הצדדים לבקשת ב"כ החייב.

9. לקראת הדיון הגישה המנהלת המיוחדת תגובתה לתגובת החייב וכך עשה גם ב"כ הכונ"ר ושניהם התמידו בהתנגדותם למתן הכרזה בתיק זה.

שני בעלי התפקיד סברו כי החייב לא הסיר מחדליו.

10. ביום 13.9.2012 התקיים דיון במעמד הצדדים בו התברר כי:

- דוחות חודשיים עבור החודשים מאי – אוגוסט 2012 הוגשו רק ביום 10.9.2012.

- בדוחות שהגיש החייב לא נכללת הכנסת בנו הבגיר גם לחודשים בהם טרם התחתן בן זה

והתגורר עם החייב.

- מהאמור בדוחות עולה כי החייב יוצר חובות בהליך והוצאותיו עולות על הכנסותיו.

- החייב מוציא הוצאות גבוהות במיוחד הוצאות חשמל.

- החייב לא פרע כל חובותיו לקופת הכינוס וגם תשלומים שכן ביצע הוא ביצע באיחור רק

ביום 6.9.2012.

11. בדיון עמדו בעלי התפקיד על התנגדותם למתן הכרזה בתיק זה.

ה. דיון

I המצב המשפטי

1. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין הבקשה להדחות.

לטעמי לא הרים החייב נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו בחובותיו נשוא ההליך הייתה בתום לב וגם התנהלותו בהליך אינה התנהלות מצופה מחייב בהליך, במיוחד בכל הקשור להמנעותו מלכלול מידע רלוונטי בדוחותיו, אי קיום חובותיו בהליך והעובדה שהחייב יוצר חובות חדשים באופן התנהלותו.

2. לטעמי לא הוכח במקרה דנן כי החייב ראוי או מתכוון לנצל הגנה הניתנת בהליך זה לצורך פתיחת דף חדש ונקי בחייו שלאחריו ימנע מיצירת חובות חדשים והסתבכותו בחובות לא תישנה.

עוד לא הוכח בפני כי החייב עשה השינוי הנדרש או עשה שינוי כלשהו בחייו אשר יאפשר להניח כי יסתבך בעתיד באופן דומה.

איני יכולה להתעלם מן העובדה כי החייב לא פרט נסיבות הווצרות כלל חובותיו וכי התמונה העובדתית שהוצגה בנוגע לאופן הווצרות החובות או להכנסותיו אינה מדוייקת.

3. להליכי פשיטת הרגל מטרה כפולה: ראשית, לסייע לנושים אשר לא הצליחו לגבות חובם בהליכי הוצאה לפועל, לכנס את נכסי החייב ולהביא למכירתם לצורך פרעון חובותיו אליהם: ושנית, לסייע לחייב, בנסיבות מתאימות, לפתוח דף חדש בחייו, תוך שמיטת חובותיו.

ראה לעניין זה:

ע"א 6021/06 דגנית פיג'ון נ' כונס הנכסים הרשמי, תק'_ 2009 (3) 19123 (2009)

ע"א 7113/06 ג'נח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 20.11.08

רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכונ"ר, פ"ד נח (2) 810,814;

ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010) עמ' 23-24

4. בעקבות תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה של ההליך העוסקת בחייב.

בעת הזו, לאור הפסיקה המרובה בנושא ובעקבות תיקוני החקיקה בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, נדרשים אנו להדגיש יותר מבעבר התכלית השנייה.

זאת משום שקיים אינטרס ציבורי מהותי בקיום הליכי פשיטת רגל לצורך שיקומו של החייב המתאים לכך. זאת גם מכיוון כי החברה בכללותה יוצאת נשכרת מתוצאות הליכי פשיטת הרגל מוצלחים בסיומם, אדם שהיווה נטל על החברה, משתקם, לומד התנהלות כלכלית, נכונה וראויה ופועל למיצוי כושר השתכרותו וסילוק חובותיו, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט ושל הכונ"ר.

האמור לעיל רלוונטי, מאידך, רק לגבי חייבים אשר הוכיחו כי הם מתאימים להליך וראויים להגנתו.

אין מקום לפרוש הגנה זו מעל כל חייב במיוחד חייב אשר אינו מוסר גרסה נכונה ומדוייקת בנוגע להווצרות חובותיו ולהכנסותיו ומתנהל באדישות בהליך תוך הפר חובותיו ויוצר חובות חדשים.

5. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב בקובעו:

"18ה. (א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשות פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו".

6. השאלה העיקרית העומדת בפני בית משפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל הינה האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו ובמהלך ההליך הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב.

בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות:

הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל;

והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי.

7. בחינת תום לבו של החייב תערך תמיד על פי נסיבותיו הספציפיות של החייב כאשר יצירת חובות בדרך של אי תשלום תשלומים נדרשים על פי דין, אי תשלום קנסות שהוטלו בגין עבירות פליליות, אי תשלום לעובדים וכיוצא באלה אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב וספק אם חלוף זמן רב בין התנהגות חסרת תום לב כזו ומועד הליכי פש"ר יכול לרפא פגמים כאלה בהתנהלות החייב.

ראה לעניין זה:

ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09.

8. על רקע תכליות אלו של הליך הפש"ר ומבחן תום הלב כאמור, יש לבחון אם התנהגות החייב בעניינו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם ולקבוע האם מוצדק בנסיבות העניין להעניק לחייב את הגנת הפקודה ולהכריז עליו פושט רגל. יש לבדוק האם מדובר בחייב אשר עתיד ויכול לנצל הליכים אלו כדי ללמוד התנהגות נכונה, להשתקם, לסלק חובותיו ולצאת לדרך חדשה.

9. קיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב כלל ולחייב דנן לבין נכונותו של בית המשפט בכלל ובית משפט זה בפרט, במקרים מסויימים, להכריז בכל זאת על החייב שנפלו פגמים בהתנהגותו, פושט רגל ולזכותו בהגנת הפקודה. ככל שחוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג גבוה ולא חלף זמן מספיק מהתנהלותו הפגומה ועד ניהול ההליך במהלכו מתגלה כי מדובר בחייב שיכול ונכון להשתקם, נטייתו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, תהיה לא לבוא לקראת החייב ולהיפך.

ראה לעניין זה:

ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום 3.5.09.0

ומולו ראה גם:

ע"א 7113/065 ג'נח נ' הכונ"ר, פסק דין מיום 3.5.09.

10. כן בודק בית המשפט התנהלות חייב בהליך, עמידתו בחובותיו בהליך, הגשת דוחות במועד הכוללים כל המידע הרלוונטי והמסמכים הנדרשים, האם משלם הנדרש לקופת הכינוס והאם מתנהל החייב בשקיפות.

II המקרה הספציפי

1. במקרה הספציפי שוכנעתי כי החייב לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. בוודאי לא עמד החייב בנטל להוכיח זאת כאשר מסר גרסה שאינה שלמה באשר לנסיבות הווצרות חובות, והעלים העובדה כי רק חלק מחובותיו נוצרו בגין ניהול עסקו ולחלק מהחובות אין קשר לניהול עסקו. כמו כן לא סתר החייב טענות הנושה כי למרות שהחייב טען כי סגר עסקו בשנת 2001 הוא רכש סורה ושילם עבורה בשיקים שחוללו בשנת 2003.

לחייב חובות שנוצרו גם כתוצאה ממעשים אקטיבים של החייב שבחר שלא לשלם דוחות חנייה, תשלומים נדרשים למע"מ ולביטוח לאומי ותשלום לעובדו.

במקרה דנן גם לא ניתן לטעון כי מתקיימים יחסי גומלין המאפשרים לבית משפט זה להתעלם מפגמים שנפלו באופן הווצרות החובות של החייב לאור התנהלותו בהליך.

2. במקרה דנן עסיקנן בחייב אשר בחר ללא סיבה סבירה או מוסברת להמנע מגילוי מלא של כל המידע הרלוונטי לרבות ובמיוחד הכנסת בנו אשר הוסיף והתגורר עמו עד חודש יולי 2012.

לא ניתן הסבר סביר להתנהגות החייב אשר לא הגיש דוחות במועד, לא צירף אסמכתאות נדרשות ונותר חייב כספים לקופת הכינוס וכן לא המציא הודעות לנושים על צו הכינוס.

כמו כן לא נסתרו הטענות לעניין הוצאת הוצאות מפורזות בנוגע לחשמל והטענות כי החייב יצר חובות חדשים מדי חודש.

3. עסקינן אפוא בחייב אשר לא ניצל ההזדמנות שניתנה לו להבהיר באופן מלא נסיבות הווצרות חובותיו ולא הזים טענות בעלי התפקיד בעניינו כי חובותיו לא נוצרו רק כתוצאה מהסתבכות עסקית.

4. עסקינן חייב אשר לא פרט כל מצבת נכסיו והכנסותיו החודשיים, לא הסביר טיב זכויותיו בבית, בו הוא מתגורר, ולא פרט הכנסות בנו אשר התגורר עמו.

ו. סיכום

לאור כל האמור לעיל, אי הוכחת תום לב ביצירת החובות וכן התנהלותו של החייב בהליך, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהתאמה, יבוטל צו הכינוס שניתן בעניינו של החייב.

בהתאמה אני מבטלת כל המגבלות שנקבעו במסגרת צו הכינוס, צו עיכוב היציאה מן הארץ יבוטל רק בתום 90 יום ממועד פסק הדין כדי לאפשר הערכות מתאימה.

בהתאמה יותר לנושי החייב לפעול בכל דרך חוקית לגביית חובותיהם מהחייב ממועד פסק דין זה.

דוחות מקוריים שמסר החייב לבית המשפט במהלך הדיון יושבו לידי בא כוחו באמצעות המזכירות.

הוצאות ההליך ישולמו מהכספים שהצטברו בקופת הכינוס בתוך 90 יום מהיום ויתרת הכספים תועבר לתיק ההוצאה לפועל, לחלוקה בין הנושים.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ג, 20 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.