1. העובדות הצריכות לעניין:
2. במהלך השנים 2006- 2007, הפקיעה הנתבעת שטח מקרקעין ממערב לכביש 90, כביש ראש פינה-קריית שמונה, לצורך הרחבתו.
3. ביום 26.4.10, הגיש התובע כנגד הנתבעת תביעה לבית המשפט השלום בה נטען כי הנתבעת עקרה כ-1,022 עצים מחלוקותיו ופגעה באופן בלתי הפיך בשטח החקלאי שעיבד ובציוד חקלאי שהיה במקום.
4. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו הכחישה את טענות התובע לגופן. כן ביקשה לדחות את התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.
5. לאחר הגשת כתב ההגנה, ביום 10.4.11 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת להעברת התביעה לבית המשפט המחוזי, אשר לו הסמכות לדון בתביעות שעניינן פיצויים בגין הפקעת מקרקעין.
6. כב' השופטת רבקה איזנברג נעתרה לבקשה והעבירה את התביעה לפני בית משפט זה, בהחלטה מיום 17.4.11.
7. ביום 13.5.12, התקיים דיון במסגרתו נתקבלה המלצת בית המשפט לפיה ימונה מודד מוסמך אשר יבדוק ויחווה דעתו בשאלה מהו שטח ההפקעה כולו, בחלקיו הנטענים של התובע, אשר אותם הפקיעה הנתבעת. כן נקבע כי המודד יקבע בחוות דעתו את טבלת השטחים שהופקעו, כפי שימצא, מועדי ההפקעה, צווי ההכרזה ותכנית שעל פיהם הופקעה האדמה. הוסכם כי מר מתניה חן ציון ימונה כמודד מוסמך.
8. בדיון שהתקיים ביום 7.4.13, נקבע כי על הצדדים לפעול בהתאם להחלטה מיום 13.5.12 ולפנות למודד מתניה חן ציון, כפי ההחלטה. עוד נקבע כי בשל כך שקיימת בין הצדדים מחלוקת בעניין מספר העצים אשר נספרו על פי התצ"אות השונות במועדים שונים, ימונה השמאי החקלאי מר דב סומפולינסקי, לקביעת מספר העצים שבשטח המופקע, וייעזר במפענח תצ"אות, במידת הצורך. עוד נקבע כי השמאי החקלאי יקבע גם את עלות הפיצוי המגיע בשל כל עץ.
9. בדיון שהתקיים ביום 26.11.13, נקבע כי על הנתבעת לפצות את התובע גם בגין השטח שעובד על ידו משך השנים אשר נגרע בסופו של יום מן המשבצת של מושב שדה אליעזר. במהלך דיון זה הגיעו הצדדים, בנוסף גם, להסכמות הבאות:
10. מפות המדידה אשר נערכו על ידי הנתבעת באמצעות המודד, מר נג'יב, נכונות ומחייבות את הצדדים (להלן: "מפות המדידה"), כפי שאושרו על ידי המודד מטעם בית המשפט, מר מתניה חן ציון, לרבות בכל הקשור לשטח המקרקעין אשר בתחום משבצת מושב שדה אליעזר.
11. המודד המומחה יערוך חוות דעת באשר למספר העצים אשר היו נטועים במקרקעין המופקעים ואשר עובדו על ידי התובע, הן אלה שבתוך משבצת המושב והן אלה שמחוץ למשבצת זו, על בסיס מפות המדידה, תצלומי אוויר וכל מסמך אחר שימצא לנכון, לפי שיקול דעתו.
12. השמאי מר דב סומפולינסקי, אשר נתמנה כמומחה נוסף מטעם בית המשפט, יערוך חוות דעתו בסוגיית סכום הפיצויים המגיעים לתובע בגין העצים אשר היו נטועים במקרקעין המופקעים ועובדו על ידי התובע, בתחום המשבצת ומחוצה לה, כאמור במפות המדידה ובחוות דעת המודד המומחה.

להסכמות האמורות ניתן תוקף של החלטה (ראה פרוטוקול ישיבת יום 26.11.13).

1. בשל העובדה כי מר דב סומפולינסקי שימש בעבר כבורר בין הצדדים, מינויו בוטל, ותחתיו הוריתי על מינויו של השמאי, מר יורם מירה (ראה החלטה מיום 1.10.14).
2. ביום 8.4.14 נתקבלה חוות דעת המודד המוסמך, מר מתניה חן ציון. ביום 17.11.14, נחקר מר חן ציון על חוות הדעת שערך. בסיום החקירה הגישו הצדדים להגיש סיכומים בעניין חוות דעתו של מר חן ציון.
3. עיקר טענות הצדדים:
4. לטענת התובע, רק לאחר חקירת המודד, מר חן ציון, מיום 17.11.14 נתברר לו כי לא ניתן להסתמך על מפות המדידה של המודד מטעם הנתבעת, מר נג'יב, לצורך חישוב שטח ההפקעה, משום שמפות אלה של מר נג'יב אינן כוללות את כל הדונמים שהיו בידי התובע, קודם להפקעה.
5. עוד טוען התובע כי לאור האמור בסיכום חוות הדעת של מר חן ציון בסעיף 4 (כי נעקרו כ-433 עצים), התשובות לשאלות ההבהרה, החקירה של המומחה בבית המשפט, השוואת הנתונים לאמור בחוות הדעת של מומחי הצדדים, עולה כי המומחה לא ערך מדידות בשטח כפי שהיה עליו לעשות, אלא הסתמך על מדידות שנעשו על ידו על גבי התצא"ות בלבד. לפיכך, חוות דעתו של המומחה פגומה ויש להורות לו לבצע מדידות נוספות לצורך קביעת מספר העצים שהיו לתובע ולצורך קביעת השטח המופקע.
6. התובע מבקש להורות לנתבעת להעביר למומחה מטעם בית המשפט, מפות המצויות בידי המומחה מטעמה, מר נג'יב, על מנת שיבצע חישובים נדרשים, וייעזר בתצ"א לצורך אימות נתונים בלבד, ולא לצורך קביעת נתונים, כפי שעשה.
7. מנגד טוענת הנתבעת, כי יש לדחות על הסף את טענות התובע כנגד חוות דעת המומחה. הכלל הוא שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוות דעת מומחה אשר מונה מטעמו. כן לטענתה, הקביעות בחוות דעת המודד הינן בתחום מקצועיותו, וכן הושתתו על ראיות ומסמכים רלוונטיים. המודד נחקר על חוות דעתו, אשר לא נסתרה ולא נמצא בה כל פגם.
8. עוד טוענת הנתבעת כי יש לדחות את טענות התובע גם לגופן. התובע מציג מודל תיאורטי לפיו הוא מעריך את המרחק בין קצה המטע כיום, לבין קצה המטע טרם תחילת עבודות הסלילה, נתון שאינו ידוע לו ולא ניתן למדידה כיום. מרחק זה מחולק על ידו למרווחי הנטיעה ומכאן, הוא מחשב כמות עצים תיאורטית. מודל זה שגוי, שכן מרווחי הנטיעה אינם אחידים. נוסף על כך, בין המטע לבין הכביש הישן היתה נטועה שדרת ברושים, עצי אקליפטוס ושורת שתילי זית. אלה נספרו והוערכו בנפרד, ואילו התובע מציג שטח זה כשטח שבו היו נטועים עצי מטע נוספים.
9. לגישת הנתבעת, הדיון סביב כמות העצים אינו רלוונטי למחלוקת, משום שתחשיב השמאי נערך, לפי ערך מטע לדונם ולא לפי ערך לעץ, וכך ערכו השמאים מטעם הצדדים את תחשיביהם. מכאן, אף לגישת שמאי התובע, כמות העצים אינה רלוונטית.
10. התובעת טוענת כי משלא נמצאה עילה לפסילתה או לתיקונה של חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט , יש לאמצה במלואה.
11. דיון ומסקנות:

השאלה הצריכה הכרעה היא, האם נפל פגם בחוות דעתו של מר מתניה חן ציון, המודד המוסמך שמונה מטעם בית המשפט, שיש בו כדי להצדיק התערבותו של בית משפט זה בחוות הדעת?

כללי

בתי המשפט שבו והדגישו את תפקידו המקצועי של מומחה, כמסייע לבית המשפט בהכרעתו על ידי הצגת הנתונים הרלוונטיים למחלוקת המשפטית, בתחום בו נדרשת מומחיותו.

בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, פ"ד מ (3) 706, הודגש כי תפקידו של המומחה הינו כדקלמן:

"... להעמיד לפני בית המשפט את הידע, הנתונים והעובדות בתחום שבו נדרשת מומחיות על מנת לסייע לבית המשפט בגיבושה של המסקנה המשפטית הנכונה".

כמו כן, נקבע לא אחת בפסיקה כי בית המשפט יאמץ, על דרך הכלל, את המסקנות אליהן הגיע המומחה מטעמו, אלא אם כן היתה סיבה ממשית לדחייתן או להסתייגות מהן.

כך למשל, בע"א 293/88 יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (31.12.88) הדגיש בית המשפט את הדברים בזו הלשון:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".

גם כב' השופטת ארבל בעניין בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (1.5.06) ציינה:

"משהוגשה לבית המשפט חוות דעת מומחה שמונה על ידו, מה משקל יראה לתת לחוות הדעת ולהמלצת המומחים? בפסיקת בית משפט זה מקובל כי ככלל יאמץ בית המשפט את המלצת המומחים שמונו על ידו, ... אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטיה מאותה המלצה".

מכאן אנו למדים, כי בית המשפט יאמץ קביעותיו של מומחה בחוות דעתו, אלא אם כן

קיים טעם ממשי לסטות מחוות דעתו.

אדגיש כבר בפתח הדיון כי במקרה זה שבפניי, שוכנעתי שיש לאמץ את חוות דעתו של המודד המוסמך, מתניה חן ציון, במלואה, מן הנימוקים שיפורטו להלן.

חוות דעתו של מתניה חן ציון, מקצועית, מפורטת ונעשתה בהסתמך על מפות המדידה שנמסרו לו על ידי מר נג'יב וכן תצא"ות של האיזור, האחת משנת 2005 לפני ביצוע הרחבת הכביש, והשנייה משנת 2010, לאחר ביצוע הרחבת הכביש.

להלן אדון בטענות התובע לגופן.

א. לא מצאתי ממש בטענת התובע לפיה לא ניתן להסתמך על מפות המדידה של מר נג'יב, המומחה מטעם הנתבעת. דין טענה זו לדחייה.

תחילה יובהר כי ביום 26.11.13 הגיעו הצדדים להסכמות להן ניתן תוקף של החלטה. ביו היתר הסכימו הצדדים כי:

"מפות המדידה אשר נערכו על ידי הנתבעת באמצעות המודד מר נג'יב, נכונות ומחייבות את הצדדים (להלן: "מפות המדידה"), כפי שאושר הדבר על ידי המומחה מטעם בית המשפט- המודד מר מתניה חן ציון (להלן: "המודד המומחה"), לרבות בכל הקשור לשטח המקרקעין המופקעים אשר בתחום משבצת מושב שדה אליעזר (להלן: "המושב")".

מכאן ברור כי התובע הסכים לכך שמפות המדידה אשר נערכו על ידי מר נג'יב "נכונות ומחייבות את הצדדים". להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה. התובע לא ביקש לערער על החלטה זו, אלא טען לראשונה כנגד החלטה זו במסגרת הסיכומים. לטעמי, אין מקום או הצדקה להעלאת טענות כנגד מפות המדידה שערך נג'יב, וכפועל יוצא כנגד החלטת בית המשפט בשלב הסיכומים. נדגיש כי הסכמה על אודות נכונות המפות, באה על פי הסכמת שני הצדדים.

התובע יכול וצריך היה לבחון האם ניתן לסמוך על מפות המדידה שערך מר נג'יב, טרם נתן הסכמתו לכך שמפות המדידה האמורות נכונות ומחייבות את הצדדים. העלאת הטענה בשלב הסיכומים, אין לה מקום, ומשכך נדחית.

יחד עם זאת, בבחינת למעלה מן הצריך, יודגש, כי לא מצאתי כל ממש בטענה זו גם לגופה.

במסגרת שאלות ההבהרה, נשאל מר חן ציון כך:

"בהתבסס על מפות המדידה של נג'יב- מה גודל השטח שהיה לתובע לפני העקירה/ההפקעה?"

לכך השיב בתשובותיו: "גודל כל השטח לא נמדד, אלא רק השטחים המיועדים לעקירה והפקעה".

בעדותו אישר מר חן ציון כי מפות המדידה של מר נג'יב אינן כוללות את כלל הדונמים שהיו בהחזקת התובע עובר לעקירה ולהפקעה (עמ' 16 ש' 3- 5 לפרוטוקול).

מכאן מבקש התובע ללמוד כי לא ניתן לסמוך עוד על מפות המדידה של מר נג'יב. טענה זו הינה סתמית ודינה להידחות מכל.

אין כל סתירה בין עדותו של מר חן ציון לבין תשובותיו לשאלות ההבהרה. מר חן ציון מסר באופן ברור בתשובה 5 לשאלות ההבהרה כי לא כל השטח נמדד, אלא אך השטחים המיועדים לעקירה והפקעה. לפיכך, עדותו לפיה מפות המדידה של מר נג'יב אינן כוללות את כלל הדונמים שהיו לתובע לפני ההפקעה והעקירה, אך מחזקת את דבריו בתשובותיו לשאלות ההבהרה.

מטעם זה, גם אין כל ממש בטענת התובע לפיה לא ניתן להסתמך על המפות שערך מר נג'יב, שכן אלה כוללות את השטחים של התובע אשר היו מיועדים לעקירה והפקעה.

עוד יוסף ויודגש כי מר חן ציון, הסתמך על מפות המדידה שערך מר נג'יב וכן על תצלומי האוויר, בהתאם להסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של החלטה, לפיה:

"המודד המומחה יערוך חוות דעת באשר למספר העצים אשר היו נטועים במקרקעין המופקעים ואשר עובדו על ידי התובע, הן אלה שבתוך משבצת המושב והן אלה שמחוץ למשבצת זו, על בסיס מפות המדידה, תצלומי אוויר וכל מסמך אחר שימצא לנכון, לפי שיקול דעתו" (ראה החלטה מיום 26.11.13).

מכאן ברור, כי בדין הסתמך מר חן ציון בחוות דעתו, על מפות המדידה שהעביר לו מר נג'יב וכן על התצא"ות, לצורך קביעת מספר העצים שנעקרו.

ב. טענת התובע לפיה היה על המומחה להיעזר בתצא"ות לצורך אימות נתונים בלבד, ולא לצורך קביעת נתונים, נטענה בעלמא, ועל כן נדחית.

מר חן ציון הדגיש בעדותו בהקשר זה כך:

"חישוב תיאורטי אפשר לעשות על כל דבר , היכן הוכחה שבשטח מעליו בנוי הגדר היו עצים. אני מכיר תצ"א ובתצ"א זה מה שרואים, רואים את השורה עד מקום מסויים, והיום יש שורה קצת פחות, זה מה שאני יכול לחשב, אם היה לפני צילום התצ"א אין לי אפשרות לדעת" (עמ' 16 ש' 22- 24 לפרוטוקול).

כאשר נטען בפניו במהלך עדותו כי לו היה מודד את המרחק בין מרכז הכביש היום ועד לעצים הקיימים היום, יכול היה לדעת באופן פיזי מה גודל השטח המופקע. לכך השיב מר חן ציון כך: "לא נכון. אין שום סיבה למדוד ממרכז הכביש היום, אני מודד מהתצ"א מקצה השורה שהיתה אז עד קצה השורה על פי התצ"א של 2010" (עמ' 16 ש' 28- 31 לפרוטוקול).

מר חן ציון הוסיף בהמשך עדותו כי: "...הכביש המזרחי גם השתנה, אנחנו לא מודדים באותה נקודת ייחוס. אבל שוב אנחנו לא צריכים נקודת ייחוס כי רואים את מיקום השורה ב-2005 ורואים עד לאן היא מגיעה ב-2010 ואפשר לראות שזה עד הקו הכחול שמופיע בנספח שלי. כשעבדו על הכביש אינני יודע מתי, בין 2005 ל-2010 עשו תוכניות חדשות, באו קבלנים, באו בגרים סללו נתיבים חדשים, הנתיב המזרחי אני מניח שהוא פחות או יותר באותו איזור אבל זה כביש אחר, אינני יכול למדוד מידה מהכביש החדש אני מודד ממה שאני רואה בעיניים בצילום, אני רואה את השורה" (עמ' 18 ש' 19- 25 לפרוטוקול).

מכאן אנו למדים כי בדין הסתמך מר חן ציון, ביו היתר, על התצא"ות לצורך קביעת מספר העצים והמרחקים ביניהם. לא מצאתי כל פגם באופן שבו מצא לנכון להעריך ולקבוע את מספר העצים שנעקרו בפועל.

יתרה מכך, המומחה, מר חן ציון, אישר בעדותו כי מדד בפועל בשטח את המרחק בין עץ לעץ, אך הוסיף והדגיש כי: "... העצים הקיימים היום זה לא אותו מטע בחלק מהמקרים כפי שהיה על פי תצלומי האויר. אם היה אותו מטע ורק נעקר, זאת אומרת אם היה שורה של 15 עצים ונשארו 12 עצים אז אני יכול להעריך שבדיוק השורה הזו נעקרה באותם מרווחים, אבל יש לא מעט מקרים שם שגם העצים גם בשטח שלא בוצעו עבודות המטע נעקר ונטע מטע חדש" (עמ' 12 ש' 13- 17 לפרוטוקול).

הווה אומר: מר חן ציון לא הסתמך רק על התצא"ות כפי טענת התובע, אלא ביצע מדידות בשטח של המרחק בין עץ לעץ, היכן שניתן היה לעשות כן.

כאן המקום להדגיש, כי אין ממש בטענת התובע לפיה על הנתבעת להעביר למר חן ציון מפות מדידה שנעשו מטעמה, לצורך חישוב רוחב כביש 90, לפני ביצוע העבודות. מר חן ציון נשאל בעדותו, אם היה מקבל לידיו מפות אלה, האם יכול היה להכריע על בסיסן מה יהיה הרוחב כדי לחשב על פיו את גודל השטח ומספר העצים. לכך השיב: "אוכל לעשות זאת, בתנאי שבשתי המפות הישנות והחדשות אראה מדידה של כל עץ ועץ". לשאלת בית המשפט האם קיים כזה דבר, השיב מר חן ציון: "סביר להניח שלא" (עמ' 19 ש' 12- 18 לפרוטוקול).

מכאן, שאין גם כל הצדקה לבחינה וספירה מחודשת של גודל השטח ומספר העצים בהתאם למפות אחרות הקיימות בידי הנתבעת, ככל שקיימות כאלה. שכן, כפי שעולה מעדותו של מר חן ציון, לא ניתן לקבוע על פי מפות אלה מדידה של כל עץ ועץ.

יתרה מכך הדגיש מר חן ציון בעדותו כי ייתכן שטעה לכאן או לכאן בספירת העצים (433 עצים), ומטעם זה, למען הזהירות, המליץ בחוות דעתו על קבלת חוות דעת הנתבעת בה נקבע סך של 676 עצים, סך הגבוה בלמעלה מ-200 עצים מזה שקבע בחוות דעתו (עמ' 19 ש' 21- 26 לפרוטוקול).

גם בתשובה 18 לשאלות ההבהרה, הבהיר מר חן ציון בעניין זה: "גם אם ישנו אי דיוק במדידה מהתצ"א הוא יכול להסתכם בעשרות עצים בודדים (לכאן או לכאן, גם לגריעה!), וכמות העצים לא תגיע ל-676 עצים כפי שנספרו על ידי חברת נתיבי ישראל! בכל זאת המלצתי לבית המשפט לאמץ את מדידת נתיבי ישראלי, רק מחמת הספק".

מכל אלה, אנו למדים כי כמות העצים שנקבעה בחוות הדעת מטעם הנתבעת הינה על הצד הגבוה.

עדותו של מר חן ציון הייתה עניינית, קוהרנטית והוא השיב לשאלות שנשאל באופן מלא וראוי. לפיכך שוכנעתי כי יש לאמץ את חוות דעתו, לרבות המלצתו לאמץ את כמות העצים שנקבעה בחוות הדעת מטעם הנתבעת.

מכלל המקובץ מעלה, טענות התובע כנגד חוות דעת המודד המוסמך, מתניה חן ציון, נדחות.

אני מורה למר יורם מירה, השמאי החקלאי שמונה בהחלטה מיום 1.10.14, לערוך חוות דעת בסוגיית סכום הפיצויים המגיעים לתובע בגין העצים אשר היו נטועים במקרקעין המופקעים והמעובדים על ידי התובע בתחום המשבצת ומחוצה לה, כאמור במפות המדידה ובחוות דעת המודד המומחה, כפי הסכמת הצדדים מיום 26.11.13.

חוות דעת המומחה יורם מירה תוגש עד ליום 1.3.15. הצדדים יעבירו אליו כל חומר רלוונטי עד לא יאוחר מיום 18.1.2015.

הוצאות תקבענה בסיום ההליך.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ה, 08 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.