לפני:

כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיאה

נציגת ציבור (ע) גב' לאה חלה

נציג ציבור (מ) מר רן ורדי

החלטה

1. בפניינו בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין וכן בקשת התובעת לתיקון כתב תביעה.

2. התביעה הוגשה ביום 27/4/10.

בכתב התביעה נטען כי התובעת פוטרה שלא כדין, בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בהיותה מטופלת בטיפולי פוריות.

3. אלה העובדות המפורטות בכתבי הטענות:

א. ביום 14/10/09 נמסר לתובעת מכתב פיטורים.

ב. ביום 23/12/09 פנתה התובעת לנתבעת באמצעות בא כוחה דאז, בטענה כי פוטרה בניגוד לחוק, במהלך טיפולי פוריות.

ג. ביום 5/1/10 השיבה הנתבעת לב"כ התובעת כי לא היה ידוע לה על טיפולי הפוריות של התובעת וכי היא מציעה לתובעת לשוב לעבודתה, בכפוף להצגת אישורים רפואיים בדבר טיפולי פוריות.

ד. התובעת לא נענתה להצעת הנתבעת לשוב לעבודתה וביום 1/2/10 פנתה הנתבעת במכתב לממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת בבקשה לקבלת הנחיות כיצד לנהוג בעניינה של התובעת.

ה. בהנחיית הממונה, הגישה הנתבעת בקשה לקבלת היתר לפיטורי התובעת.

ו. ביום 27/7/10 ניתנה החלטת הממונה שאינה מתירה את הפיטורים.

ז. על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין מטעם הנתבעת (על"ח 24735-09-10).

ח. במהלך הדיון בערעור ובהסכמת הצדדים, הוחלט להחזיר את עניינה של התובעת לדיון נוסף אצל הממונה.

ט. ביום 2/5/11 התקבלה החלטת הממונה, לאחר עיון נוסף, אשר קבעה כי בהחלטת התובעת שלא לשוב לעבודתה יש משום התפטרות ולפיכך אין תחולה לחוק עבודת נשים.

י. בעקבות החלטה זו נמחק הערעור שהוגש על ידי הנתבעת.

יא. על החלטה זו של הממונה לא הוגש ערעור.

4. בקשת הנתבעת בתיק כאן, לדחיה על הסף, הוגשה ביום 17/7/11.

התובעת הגיבה לבקשה ביום 1/4/12.

5. ביום 20/9/12 התקיים דיון קד"מ בתיק.

נקבע כי התובעת תודיע לבית הדין כיצד בכוונתה להמשיך בהליכים.

6. ביום 30/10/12 הוגשה תגובת התובעת לפיה היא מבקשת להמשיך בניהול ההליך כנגד הנתבעת.

כן ביקשה לתקן את כתב התביעה תוך צירוף בעל מניות בנתבעת, מר יוסף יחזקאל, כנתבע נוסף.

7. ביום 21/1/13 הוגשה תגובת הנתבעת, המתנגדת לתיקון כתב התביעה.

8. נדון להלן בבקשות הצדדים על פי סדרן.

בקשה לסילוק על הסף

9. נימוקי הבקשה:

א. החלטת הממונה מיום 2/5/11 יוצרת מעשה בית דין משפטי ועובדתי והשתק עילה בנושא תחולת חוק עבודת נשים. הצדדים מנועים מלהתדיין פעם נוספת בשאלות שהוכרעו על ידי הממונה.

ב. התובעת לא התנגדה להחזרת הדיון לממונה ואף לא הגישה ערעור על החלטת הממונה מיום 2/5/12 במועד הקבוע בחוק. לפיכך מנועה היא מלהעלות טענות כנגד החלטה זו.

ג. משחלף המועד להגשת ערעור על החלטת הממונה, חלה התיישנות על טענות התובעת העומדות בסתירה להחלטה זו.

ד. החוק קבע מסגרת וזמן להגשת ערעור על החלטת הממונה אשר אין לחרוג מהם. קביעה אחרת תפגע בעקרון הודאות המשפטית ותגרע מסמכויות הממונה שהוענקו לה בחוק.

10. טענות התובעת:

א. התובעת פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים, כאשר דבר טיפולי הפוריות של התובעת היה ידוע לנתבעת במועד הפיטורים.

ברשות התובעת תמליל שיחה שנערכה בין בעלה לבין עובדת לשעבר בנתבעת, גב' עליזה דהן בחודש 8/11, ממנו עולה כי מנהל הנתבעת ידע על טיפולי הפוריות.

ב. פיטורי התובעת נעשו בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

ג. התובעת פוטרה בהיעדר שימוע כדין.

ד. התובעת אכן סירבה לשוב לעבודתה אצל הנתבעת, בחלוף חודשיים מיום פיטוריה, וזאת בהתאם ליעוץ משפטי שניתן לה אותה עת ומחשש למהלך הריון תקין ולשלום העובר. אין להעניש את התובעת על ששמעה בעצת איש מקצוע או על רצונה להגן על ההריון.

ה. התובעת באמצעות ב"כ ניסתה להפוך את החלטת הממונה בהסתמך על התמליל המצוי ברשותה כראיה חדשה, אך פנייתה נדחתה על ידי הממונה .

ו. השאלה שעולה בענייננו היא לא האם התובעת התפטרה, אלא האם הפיטורים נעשו כדין ואם לא, מה גובה הפיצוי לו זכאית התובעת עקב כך. בעניין זה לא חל השתק דיוני ויש לדון בשאלות שבמחלוקת ללא קשר להחלטת הממונה, על מנת להגיע לחקר האמת.

ז. התובעת לא הגישה ערעור על החלטת הממונה בהיעדר יכולת כלכלית.

ח. כתב התביעה מונה ראשי נזק נוספים מלבד רכיב הפיטורים שלא כדין.

11. לאחר עיון בטענות הצדדים, להלן החלטה בבקשה.

12. עילות התביעה המפורטות בכתב התביעה הן פיטורים במהלך טיפולי פוריות בניגוד לחוק עבודת נשים, פיטורים בעטיים של טיפולי הפוריות בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ופיטורים ללא שימוע.

בגין עילות אלה עותרת התובעת לסעדים הבאים: פיצוי בגין אבדן שכר, פיצוי מכח חוק שוויון הזדמנויות, פיצוי על עגמת נפש ופיצוי בגין פיטורים ללא שימוע.

13. תביעות מכח חוק עבודת נשים:

התביעה לסעד בגין אבדן שכר נסמכת על חוק עבודת נשים, כאשר סעד זה מחושב בהתאם לתקופה האסורה בפיטורים על פי חוק עבודת נשים.

14. הסמכות להתיר פיטורי עובדת העוברת טיפולי פוריות, הוענקה בחוק עבודת נשים לשר העבודה והרווחה.

סמכות זו הואצלה לממונה על עבודת נשים, בהתאם להוראת סעיף 22 לחוק.

15. הדרך להשיג על החלטת הממונה נקבעה בסעיף 13ד לחוק - באמצעות הגשת ערעור לבית הדין לעבודה בתוך 45 ימים.

התובעת לא ערערה על החלטת הממונה במועד הקובע ובכלל.

16. בסעיף 13ד קבע המחוקק את המסגרת לאופן הגשת ערעור על החלטת הממונה וקצב מועדים לשם כך.

משנקבעו הכללים והמועדים בחוק – אין לחרוג מהם. חריגה כזו עלולה לפגוע בעקרון הוודאות המשפטית.

17. משחלף המועד להגשת ערעור על החלטת הממונה והתובעת לא ביקשה הארכת מועד להגשת ערעור כאמור, אין לאפשר דיון מחדש על החלטת הממונה באופן עקיף במסגרת ההליך כאן.

כל קביעה אחרת תרוקן מתוכן את הוראות סעיף 13ד לחוק.

18. נציין כי בפסיקת בתי הדין לעבודה קיימת מחלוקת בשאלת היקף הביקורת השיפוטית על החלטת הממונה בעקבות חקיקתו של סעיף 13ד לחוק במסגרת תיקון תשס"ז – 2007.

המחלוקת נטושה בשאלה האם במסגרת סמכותו לבחוק את החלטת הממונה, בית הדין מוגבל לנימוקים מנהליים, כפי שהיה נהוג לפני התיקון, או שמא הסעיף החדש הרחיב את סמכותו של בית הדין ומאפשר שמיעת ראיות במסגרת הערעור.

ואולם גם הגישה המרחיבה הנ"ל, מתייחסת להיקף סמכותו של בית הדין בדיון בערעור שהוגש בהתאם לסעיף 13ד, במועדים הקבועים בחוק.

אין להסיק מגישה זו כי בית הדין מוסמך להתערב בהחלטת הממונה בדרך של שמיעת ראיות מחדש, במסגרת דיון בתביעה של עובדת כנגד המעביד, שלא באמצעות ערעור על החלטת הממונה.

19. ב"כ התובעת טענה (לראשונה בתגובתה מיום 30/10/12) כי נבצר מהתובעת להגיש ערעור על החלטת הממונה בשל היעדר יכולת כלכלית.

טענה זו אינה ברורה.

החלטת הממונה ניתנה במקביל לניהול הליך זה, כאשר עניינה של התובעת הוחזר לדיון נוסף אצל הממונה על דעתן ובהסכמתן של התובעת ובאת כוחה.

במועד מתן ההחלטה, התובעת היתה מיוצגת וניהלה הליך מקביל כנגד המעסיקה באותו העניין ממש.

לכן, הטענה של מצב כלכלי שמנע הגשת ערעור, אינה יכולה להתקבל.

20. לאור האמור יש לדחות על הסף את עילת התביעה מכח חוק עבודת נשים ובכלל זה הסעד לתשלום פיצוי על אבדן שכר בתקופה האסורה בפיטורים.

21. תביעות מכח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה:

נוכח קביעת הממונה כי התובעת התפטרה מעבודתה – הרי שלכאורה אין מקום לדון בטענה בדבר פיטורים שלא כדין.

ואולם, סמכותה של הממונה לקביעת עובדות, הינה מכח חוק עבודת נשים ובמסגרת הסמכות שהוענקה לה להתיר פיטורי עובדת בהריון (ועובדת העוברת טיפולי פוריות).

עולה השאלה האם קביעות עובדתיות אלה מחייבות גם לצורך דיון בסעדים שלא מכח חוק עבודת נשים, כגון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק פיצויי פיטורים וכדו'.

22. בפסק הדין בעניין מירה נחמני (עב (נצ') 2211/08 מירה נחמני נ' הממונה על עבודת נשים), אליו מפנה ב"כ הנתבעת בבקשתה, בית הדין דחה את הערעור על החלטת הממונה, בין היתר בנימוק כי לא נפל פגם בהחלטה המתירה את פיטורי העובדת. במקביל, פסק לעובדת פיצוי מכח חוק שוויון הזדמניות לעבודה בגין פיטורים שלא כדין.

23. שאלה זו, של זכות תביעה מכח חוק השוויון, בעקבות החלטת הממונה, מצריכה בירור עובדתי ומשפטי.

לא ניתן להכריע בסוגיה זו בשלב של בקשה סלילוק על הסף.

לטעמנו, נכון יהיה להכריע בסוגיה לאחר שמיעת העדויות ובהתאם לאמור בהם.

24. מסקנה זו נכונה גם בהתייחס לעילות התביעה שעניינן פיטורים בהיעדר שימוע ופיצוי בגין עוגמת נפש.

הבקשה לתיקון כתב תביעה

25. התובעת מבקשת לצרף את מנהל הנתבעת, מר יוסף יחזקאל, כנתבע נוסף בתיק, בעילה של הרמת מסך.

26. ככלל, בית הדין נוקט מדיניות גמישה וליברלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות.

ואולם אין משמעות הדבר כי בכל מקרה יאפשר בית הדין את תיקון כתבי הטענות, מבלי לשקול את נסיבות המקרה, לרבות נימוקי הבקשה לתיקון, המועד בו הוגשה ופגיעה אפשרית בבעל הדין שכנגד.

27. לאור ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף, עילת התביעה העיקרית שנותרה לדיון היא מכח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

בסעיף 14 לחוק זה נקבעה תקופת התיישנות מיוחדת בת 3 שנים.

תקנה 18(ד) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) קובעת:

"הוחלף או הוסף בעל דין, רואים, לענין ההתיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן".

28. במועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, חלפו למעלה מ-3 שנים מהמועד בו נמסר לתובעת מכתב הפיטורים.

לפיכך, ובהתאם לתקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), חלה התיישנות לפי סעיף 14 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה בכל הנוגע לתביעה מכח החוק כנגד מר יחזקאל.

29. בנסיבות העניין אין טעם בתיקון כתב התביעה באופן של הוספת מר יוסף יחזקאל כנתבע נוסף בתיק, נוכח טענת ההתיישנות ולאור הוראת תקנה 18(ד) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין).

סוף דבר

30. הבקשה לדחיה על הסף מתקבלת באופן חלקי, בהתייחס לעילת התביעה מכח חוק עבודת נשים.

לגבי יתר רכיבי התביעה, יש לקיים דיון לגופו של עניין.

31. בקשת התובעת לתיקון כתב תביעה, נדחית.

32. בגין ההליכים עד כה יש לחייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט לנתבעת.

נושא זה יתברר בעת מתן פסק הדין.

33. יקבעו מועדים להגשת תצהירים ולהוכחות.

ניתנה היום, 2/4/13 , בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.