1. במסגרת תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:" חוק הפלת"ד") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986, הגישה התובעת (להלן:"המבקשת") בקשה לצרף חוות דעת מומחה תעסוקתי לתביעתה, או, לחילופין, להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום זה, להערכת נכותה הרפואית, שכן, לטענתה, נפגעה בתאונת דרכים ביום 27/4/2008.
2. עובר לבקשה זו מונו שלושה מומחים, בתחומים שונים, מטעם בית המשפט להערכת נכותה הרפואית של התובעת בגין התאונה נשוא בקשה זו: פרופ' רמי מושיוב, בתחום האורתופדיה- קבע לתובעת נכות צמיתה בגין הגבלה בתנועת עמ"ש צווארי בשיעור של 5%. פרופ' פנינג בתחום הפסיכיאטריה- קבע כי לנתבעת 5% נכות שלא מהתאונה. פרופ' מרדכי פרס, בתחום הפיברומיאלגיה- קבע לתובעת 20% נכות זמנית למשך שנה.
3. כעת עותר ב"כ התובעת למנות מומחה רפואי בתחום התעסוקתי, או לחילופין, לצרף לכתב התביעה ו/או להשתמש כראיה בחוות דעתו הרפואית של דר' חנינא קכל, בתחום התעסוקתי, שניתנה ביום 23/6/2013 (להלן: "חוות הדעת התעסוקתית") במסגרת תביעה נוספת המתנהלת במקביל לתביעה נשוא בקשה זו, שעילתה תשלום פיצויים בגין אובדן כושר עבודה על-פי פוליסת ביטוח, שכן, לטענתו, חוות הדעת ניתנה על בסיס הנכויות שנקבעו בתביעה נשוא בקשה זו.
4. ב"כ הנתבעת מתנגד לבקשה. לטענתו, יש להורות על הוצאת חוות הדעת התעסוקתית מתיק התביעה, שכן, לא ניתן לצרף חוות דעת מהליך אחר בתיק פלת"ד, אף לא לצורך תימוכין. עוד הוא מוסיף, כי חוות הדעת התעסוקתית מתייחסת למכלול נכויותיה של התובעת הן מהתאונה והן שלא מהתאונה, לפיכך, לטענתו, לא קיימת ראשית הראיה הנדרשת על-מנת למנות מומחה רפואי בתחום התעסוקתי.
5. בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון נקבע כי "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".
6. ככלל ידו של בית המשפט בבקשות למינוי מומחים מכוח חוק הפלת"ד רחבה היא וליברלית, הואיל ומינוי מומחה הוא דרכו היחידה של התובע, להוכחת נושא שברפואה. ודי בראשית ראיה על מנת שבקשה כזו תיעתר.
7. באשר לבקשה לצירוף חוות הדעת התעסוקתית לתביעה ו/או לשימושה כראיה, עולה כי בחוות דעת זו התבקש דר' קכל לקבוע את אובדן כושרה של התובעת על-פי פוליסה ואל מול מכלול נכויותיה בין אם נגרמו כתוצאה מהתאונה ובין אם לאו. לא זו אף זו שבתיק פלת"ד "אין להציג בפני המומחה חוות דעת מטעם אחד הצדדים, טרם שהמומחה הממונה כתב והגיש את חוות דעתו" (אליעזר ריבלין, תאונות דרכים, מהדורה רביעית עמוד 659). לפיכך, הבקשה לצרף את חוות הדעת של דר' קכל נידחת.
8. באשר לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום התעסוקתי, כעולה ממצאי חוות הדעת הרפואיות שהומצאו לצורך התביעה נשוא בקשה זו, נכותה הצמיתה היחידה של התובעת שנגרמה כתוצאה מהתאונה הינה נכות אורתופדית, כאמור, שנקבעה על-ידי פרופ' רמי מושיוב בשיעור של 5% בסעיף, דיון ומסקנות נכתב "בבדיקתה (של התובעת) הגבלת תנועות מזערית" . נכות נוספת שנגרמה לתובעת בגין התאונה דנן, נקבעה על-ידי פרופ' פרס, כאמור, מומחה בתחום הפיברומיאלגיה, הינה נכות זמנית בשיעור של 20% למשך תקופה של שנה. בחוות דעת זו, בסעיף הסיכום, נכתב כי התובעת "סבלה מתסמונת כאב כרוני קלה עוד לפני התאונה... המתאימה לנכות של 10%. התאונה החמירה את הסימפטומים של הכאב הכרוני לתקופה של שנה, לדרגת נכות של 20%. תקופה זו חלפה. על כן, על פי חוו"ד ד"ר פרס אין למבקשת נכות כתוצאה מהתאונה בתחום זה.
9. כעולה מהאמור לעיל, אין בידי המבקשת ולו ראשית הראיה המצדיקה מינוי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית על-כן הבקשה נידחת.
10. ישיבת קדם משפט תתקיים כמתוכנן ביום 4/11/2013 שעה 8:30.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ד, 29 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.