לאחר שהתובעת הסכים לפשרה, ניתנת לצדדים שהות בת 45 ימים למיצוי המו"מ כאשר נותרה מחלוקת באשר לאופן חלוקת סכום הפשרה בין יתר הצדדים, כולם או חלקם.

ככל שהצדדים לא יגיעו לעמק השווה, הנני מפצלת את הדיון באופן שבו תדונה, ראשיתם של דברים, השאלות האם מדובר בתאונת דרכים, אם לאו. וככל שעסקינן בתאונת דרכים - האם החבות היא לפתחה של מבטחת המשאית הנתבעת 1 (אליהו) או של הנתבעת 2 (קרנית). למען הסר ספק, בשלב זה לא תדון שאלת הנזק.

בסוגיות דלעיל יוגשו תצהירי עדות ראשית ותיקי מוצגים כדלקמן:

תביעה עד 15.12.14;

הגנה עד 15.1.15;

צד ג' 15.2.15;

צד ד' 15.3.15.

לתצהירים יצורפו מלוא המסמכים כשהם ממוספרים באורח רציף.

לא תותר הגשת מסמכים שלא צורפו לתיק המוצגים.

בקשות לקבלת תעודות עובד ציבור תוגשנה בתוך 60 יום מהיום.

ככל שקיימים, תצהירי חוקרים יוגשו לאחר פרשת התביעה (עם זאת תצהיריהם יוצגו לעיונו של בית המשפט במועד קדם המשפט הבא).

יש לפרט זהות עדים שלא ניתן להגיש תצהיריהם ולהגיש בקשה לזימונם, לרבות תצהיר תומך.

התנגדויות לקבילות מסמכים ועדויות תוגשנה תוך 15 ימים מקבלתם. הימנעות ממסירת הודעה כאמור תחשב הסכמה בהיבט הקבילות.

הנני מורה כי בעל דין המגיש תצהיר ותיק מוצגים (העולים על 30 עמודים), בין כעותק נייר ובין באופן אלקטרוני, יגיש לבית המשפט עותק אחד נוסף, מודפס בנייר, ויסמן את הנספחים לו בספרות ובאמצעות דגלוני סימון באופן שיהיה ניתן לאתרם בקלות.

דיון מוקדם ביום 16.4.15 בשעה 9:30 לבדיקת ראיות, אופן הגשתן ותיאום מועדים.

כמו כן נקבע מועד להוכחות לתאריך (כפי שתואם עם ב"כ הצדדים) 10.5.15 בשעה 10:00.

אשר לבקשת ב"כ הנתבעות 3-4 לחייב את התובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות מרשותיו; קבלתה של בקשה זו, שלפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, הינה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, בפרט ובמיוחד עת עסקינן בערכאה הדיונית. נפסק כי על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו באופן זהיר ומתון, למען לא תיוחד זכות הגישה לערכאות לבעלי אמצעים בלבד (רע"א 2080/00 שופרסל בע"מ נ' ניב, פ"ד נד(2) 845, 848 (2000)). התקנה עצמה איננה קובעת אמות מידה להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט, אולם הפסיקה התוותה מספר שיקולים מנחים ביניהם סיכויי ההליך, מורכבותו, מיהות הצדדים ומידת תום הלב של התובע בהליך (ראו רע"א 1007/08 עזבון המנוח עלי ג'אליה נ' מדינת ישראל (2010)). במקרה דנן, ציין ב"כ התובע בפרוטוקול הדיון מיום 21.9.14 כי מרשו מתגורר בחו"ל. מכאן צמחה לה במהלך הדיון דרישתו של ב"כ הנתבעות 3-4 להפקדת ערובה. אכן, במקרה בו התובע מתגורר מחוץ לגבולות ישראל, ואין בידיו נכסים בארץ מהם ניתן יהיה להיפרע בבוא העת במידה שתביעתו תדחה, יהא זה שיקול בעל משקל לחייבו בערובה (שם, בפסקה 5). אולם, ב"כ התובע ציין לפרוטוקול כי מרשו חוזר לישראל, לצמיתות, בחודש מאי 2015. על כן, לא מצאתי כי יש לפני נסיבות חריגות המצדיקות חיוב התובע בהפקדת ערובה והבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ה, 29 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.