ב"כ התובעת עו"ד רובין

ב"כ הנתבעים עו"ד דוידיאן

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 2/9/2007 בבית שמש ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי ארעה התאונה בין כלי הרכב, אך יש חולק באשר לאחריות ולנזקים בגינה.

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג הרכב בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג הרכב המבוטח אצל הנתבעת מסוג משאית (להלן: "המשאית").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, עת נסע עת/1 בנתיב נסיעתו, לפתע נתבע 1 נסע לאחור ופגע ברכב התובעת. לשיטתה, עדותו של עת/1 היתה עיקבית לאורך כל הדרך, בשונה מעדותו של הנתבע 1, שהיתה לא מהימנה.

לאור האמור מבקשת לקבל את התביעה.

לטענת ב"כ הנתבעים, המשאית היתה בעצירה מוחלטת, ואילו עת/1 כאשר פנה שמאלה ניסה לתמרן ולעקוף את המשאית, ולא אמד נכונה את המרחק, ולפיכך פגע במשאית.

לפיכך, מבקש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – האם נתבע 1 נסע לאחור ופגע ברכב התובעת, או האם עת/1 הוא זה שניסה לתמרן וגרם לתאונה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי לדחות את התביעה.

העיד בפני עת/1 כי המדובר ברחוב צר, שכאשר פנה שמאלה היתה משאית חונה על המדרכה עם שני גלגלים ימניים, ואמר (עמ' 3): "פניתי שמאלה ואז ראיתי שהוא היה שם והייתי חייב להסתובב עם הטיה שמאלה... חשבתי שיהיה לי מקום, לא ראיתי את הברזל שיוצא, ופניתי ושמעתי שהוא פגע בי... ושמעתי את הביפים אני מתאר לעצמי שהוא נסע רוורס".

כבר מעדות זו עולה כי עת/1 ניסה לתמרן ולעקוף את המשאית, הואיל והמשאית חסמה את דרכו. לא זו אף זו, עת/1 לא ראה את המשאית נוסעת לאחור, אלא טען ששמע רק את "הביפים".

מנגד, העיד הנתבע 1 שעמד עם המשאית על מנת לפרוק סחורה, שעת/1 פנה שמאלה מאחוריו, ניסה לעקוף אותו ומאחר והיה קרוב אליו התחכך בו.

הנתבע 1 שלל מכול וכול את הגרסה לפיה הוא נסע לאחור.

יצוין, הנתבע 1 ציין בעדותו כי הגיע רכב ממול עת/1 שהפריע לו בנסיעתו, אולם דבר זה לא הוזכר בטופס הודעתו. אך, ברי הוא שהמקום היה צר, ועת/1 בעצמו העיד כי נאלץ לתמרן, ואין בתוספת זו ממש.

יתרה מכך, ניתן לראות כי ברכב התובעת היה שפשוף לאורך כל צד ימין, ולא ניתן להבחין אך ב"מכת מעיכה" נקודתית, שהיה בה כדי לתמוך בגרסת עת/1.

לאור המקובץ לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות, ואינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ג, 02 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.